זורקים בלי הכרה: כ-33% מהיקף הייצור של מזון בארץ, בהיקף של כמעט 20 מיליארד שקל בשנה, מושלח לפח האשפה - כך עולה מהדוח הלאומי השני לאובדן והצלת מזון בישראל, החושף כי אובדן המזון בישראל בשנת 2016 הסתכם ב-2.4 מיליון טון - כ-33% מהיקף יצור המזון בארץ.
מתוך הררי אשפת המזון, היקף של 214 אלף טון הוא מזון מבושל במגזר המוסדי (אולמות אירועים, צה"ל, בתי מלון), כשלפי ההערכות שליש מאובדן המזון במגזר המוסדי הוא בר-הצלה, ושוויו נאמד ב-1.1 מיליארד שקל בשנה - כ-30% מכלל צריכת המזון בשוק המוסדי.
את הדוח הפיקו ארגון לקט ישראל, בשיתוף BDO זיו-האפט, כשהשנה מתמקד הדוח בשוק המוסדי בתחום הארוחות המוסדיות. כאמור, מתוך כלל המזון האבוד, סך אובדן המזון בצריכה המוסדית השנה הסתכם ב-214 אלף טון, המהווה 30% מסך צריכת המזון המוסדית ובשווי 3.5 מיליארד שקל.
ארגון לקט מדגיש כי כשליש מהמזון המבושל האבוד בצריכה המוסדית הוא בר-הצלה, כלומר שניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, שהן 70 אלף טון מזון מבושל בשווי של כ-1.1 מיליארד שקל.
להבדיל מהצריכה הפרטית, כדאיות הצלת המזון בשוק המוסדי היא גבוהה, וזאת לאור פוטנציאל כמויות המזון גדול והאיסוף והעברתו לאלו הזקוקים להם בהליך פשוט יותר.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלה; בשנה האחרונה, מאז פרסום דוח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית, וכעת הוא ממתין בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
"זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע על-ידי האו"ם ואומץ על-ידי הממשל האמריקאי. יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון - כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף".
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו-האפט, "קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות. אולם השלכת המזון העודף היא איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית.
"הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות - הסביבתיות והחברתיות - התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי 7.2.
"מבחינה סביבתית, הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים".
לדבריו, "הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חיסכון של כ-73% מהעלויות למשק. ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקל לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקל ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
