דברים טיפשיים, מסוכנים ולא חוקיים

ב-24 השעות האחרונות התחילו המשמרות בוושינגטון להתחלף. ברק אובמה נפרד לפנות בוקר (שעון ישראל) מאמריקה בנאום פומבי שנשמע לפעמים כקריאת עידוד, ולפעמים כהמיית נכאים.

היום (ד') דונלד טראמפ ערך את מסיבת העיתונאים הראשונה שלו מאז חודש יולי. מעכשיו ואילך, הוא יעמוד על "במת הדרשן", כפי שקרא לה לפני מאה שנה ויותר הנשיא טדי רוזוולט. הבמה (תרגום חופשי של bully pulpit) היא המקום המטאפורי, שממנו נשיא ארה"ב מעצב את סדר היום הלאומי.

אתמול התחיל הסנאט את השימועים לאישור את מינוייהם של חברי הקבינט החדשים. בשתי ועדות הופיעו המיועד לתובע הכללי והמיועד לשר לביטחון פנים. התביעה הכללית רבת כוח מאוד, ומשלבת את כהונות שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה וחלק מסמכויות השר לביטחון פנים בישראל. ועדת השירותים המזוינים (ביטחון) התחילה לדון במינויו של שר הגנה חדש.

טילרסון תלוי על בלימה

היום עומד להופיע בוועדת החוץ של הסנאט המיועד למזכיר המדינה. רקס טילרסון, שעתה זה פרש ממנכ"לות אקסון-מוביל, תאגיד האנרגיה הענקי, ינסה לשכך לפחות חלק מן הדאגות על עודף חיבתו של טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

ההודעה על מינוי טילרסון עוררה רגשות מעורבים למדי בוושינגטון, לא רק אצל הדמוקרטים אלא גם בשורות מפלגת הרוב הרפובליקאית. אם פחות שלושה סנאטורים של המפלגה יצביעו נגד המינוי, ואם כל הדמוקרטים יצטרפו אליהם, המינוי יידחה.

ב-228 שנות הנשיאות האמריקאית, הסנאט דחה רק תשעה מועמדים לכהונות קבינט. הפעם האחרונה שבה נדחה מועמד לכהונה בכירה הייתה לפני 28 שנה, כאשר הסנאט סירב לאשר את מועמדו של הנשיא ג'ורג' בוש האב לכהונת שר ההגנה (הסיבה הייתה הרגלי השתייה המופרזים שלו). אף פעם אחת בתולדות הרפובליקה לא נדחה מועמדו של הנשיא למזכיר המדינה.

נדירותו של מהלך כזה מפחיתה מאוד את הסיכוי שהוא יתרחש הפעם. טילרסון עשה בימים האחרונים מאמצים ניכרים לשכנע סנאטורים שהוא ראוי לאמון. בהצהרתו הכתובה, שחלקים ממנה התפרסמו מבעד מועד, טילרסון אומר: "כל אימת שיתאפשר שיתוף פעולה עם רוסיה על יסוד אינטרסים הדדיים, כמו הפחתתו של איום הטרור הגלובלי, עלינו לבדוק את האפשרויות. כל אימת שחילוקי הדעות עומדים בעינם, עלינו לעמוד בכל התוקף על האינטרסים של ארה"ב ושל בעלות בריתה. על רוסיה לדעת, כי אנחנו מתכוונים לעמוד בכל התחייבויותינו, ובדעתנו להחזיק את רוסיה אחראית למעשיה".

מה יגיד "מרקו הקטן"

טילרסון אינו השליח המבטיח ביותר שטראמפ יכול לשגר אל הסנאט. אין לו כל רקורד ציבורי. הוא בילה את מלוא חייו המבוגרים בתעשיית הנפט, ובמרוצת מנכ"לותו היו לו קשרי עסקים ענפים עם רוסיה. פוזות הידידות המצולמות שלו עם פוטין מעטרות את עמודי העיתונים מאז התפרסמה הכוונה למנותו, בתחילת החודש שעבר.

לפני שנתיים הוא התעלם מעצת מחלקת המדינה, והשתתף בוועידת עסקים במוסקבה, גם לאחר שארה"ב הטילה עיצומים כלכליים על רוסיה בגין פלישתה לאוקראינה. פוטין היה אסיר תודה.

האומנם טילרסון מעניק את הנוכחות הבוגרת, הנחוצה לאיזון דונלד טראמפ? האם הוא יוכל לספק משקל נגד לנשיא, הנוטה להסתמך על אינטואיציות לא מלומדות? משימה לא פשוטה מוטלת היום על מזכיר המדינה המיועד.

בוועדה יש לרפובליקאים רוב קטנטן, ודי לחבר אחד לערוק כדי להכשיל את המינוי. ואף אמנם, לפחות רפובליקאי אחד שם הביע ספקות פומביים. זה מרקו רוביו, הסנאטור מפלורידה, אחד הטוענים למועמדות המפלגה לנשיא בשנה שעברה. הוא חזר אז והתנגש עם טראמפ. זה האחרון כינה אותו בזלזול "מרקו הקטן". רוביו ניסה את כוחו בהקנטות, לגלג על "ידיו הקטנות" של טראמפ ועל האיפור הכבד על פניו.

רוביו, נץ בענייני חוץ, צייץ זה לא כבר, כי אין הוא חושב ליתרון את היות טילרסון "חבר של ולדימיר" (פוטין). אבל מאז היה עליו לחץ ניכר להתמתן, ולהניח לנשיא לבחור את שריו. רוביו, בן 45, הוא עדיין אחד הצעירים המבטיחים של מפלגתו. אם הוא מקווה לחזור יום אחד ולנסות את כוחו בהתמודדות על הנשיאות הוא אינו יכול להצטייר כאויב מוקדם של הנשיא.

אבל גם אם הוועדה תאשר את מינוי טילרסון יזומנו לו משוכות במליאת הסנאט. לפחות שני סנאטורים רפובליקאיים בכירים, בהם ג*ון מקיין, מועמד המפלגה לנשיאות ב-2008, מתכוונים להצביע נגד טילרסון.

מריל סטריפ וארנולד שוורצנגר

שאלת "הנוכחות הבוגרת" לריסון טראמפ הונחה אתמול בקול רם מאוד על שולחנה של ועדת הביטחון, הצריכה לאשר את מינוי שר ההגנה. האיש שהנשיא רוצה להפקיד על הפנטגון הוא גנרל בדימוס של חיל הנחתים, ג'יימס מאטיס, שהיה עד לאחרונה ראש פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, זה הכולל את המזרח התיכון ומרכז אסיה.

הוועדה שמעה אתמול מומחה בולט לענייני ביטחון, פרופ' אליוט כהן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. פרופ' כהן, תומך של המפלגה הרפובליקאית, אשר שימש בתפקיד בכיר במחלקת המדינה בימי הנשיא בוש הבן, הא מבקר תקיף וקולני של טראמפ. הוא חלק שבחים מופלגים לגנרל. "לשר מאטיס", הוא אמר, "תיוודע השפעה מייצבת וממתנת, אשר תסכל התרחשותם של דברים טיפשיים, מסוכנים ולא חוקיים להחריד".

לא קשה לנחש למי מייחס פרופ' כהן כוונות טיפשיות, מסוכנות ולא חוקיות. הפלגתו בשבח יכולת הסיכול של מאטיס היא אמצעי בדוק בהחלט לרכוש את איבתו של הנשיא המיועד.

טראמפ ידוע כשומר טינה. סליחה היא ממנו והלאה. טינתו לובשת לא פעם ביטויים קטנוניים. שלשום הוא תקף את שחקנית הקולנוע מריל סטריפ, לאחר שביקרה אותו במעמד חלוקת פרסי גלובוס הזהב. "מוערכת יותר ממה שראוי לה", הוא צייץ. שלושה ימים קודם הוא ליגלג על המידרוג הנמוך של ארנולד שוורצנגר, יורשו בהנחיית תוכנית הריאליטי "Apprentice" ("המתמחה"). בשמחה לאיד הוא הזכיר ששוורצנגר תמך תחילה באחד מיריבו במקדימות של המפלגה הרפובליקאית, ואחר כך העביר את תמיכתו להילארי קלינטון. מגיע לו.

מה יעשה הנשיא הקנאי לכבודו בגנרל המתואר כסותרן (אנטי-דוט) לקפריזות שלו? גם הגנרל, גם הפרופסור שדיבר בשבחו אולי עוד יצטערו על אופי המחמאות.

בינתיים, ידעוני וושינגטון מנסים לפענח את פשר המינוי הבכיר מאוד לסגל הבית הלבן: ג'ארד קושניר, החתן היהודי, יועץ לא פורמלי לחמיו, קיבל מינוי רשמי ליועץ בכיר. לאיש שהוציא את איוונקה מחיק הכנסייה, ולקח הלוואות מבנק הפועלים, תהיה אולי השפעה גדולה יותר מאשר לשרי החוץ וההגנה גם יחד. יתר על כן, הוא בניגוד להם אינו זקוק לאישור הסנאט.

אכן, הכול ממתינים בכליון עיניים לשידור הבכורה של "טראמפ בבית הלבן". אומרים שהתוכנית תימשך ארבע עונות, אבל הכול תלוי כמובן במידרוג.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com.

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny