קריית הסייבר בבאר שבע / צילום: באדיבות עיריית באר שבע
לאחר שנים של הזנחה, משהו טוב וחשוב מתחולל היום בנגב. אנו עדים לתנופת פיתוח אדירה בנגב, שבמוקד שלה עומדת העיר באר-שבע, אך היא זולגת לכל ערי הלוויין שמסביב ונוגעת בכל מימדי הפיתוח - תשתיות פיזיות, פיתוח עירוני ונדל"ני, הקמת מרכזי תרבות ובידור וכן בתי ספר ומוסדות חינוך חדשים, לצד פיתוח טכנולוגי רחב.
המנוף המרכזי לגל הפיתוח הוא העתקת מחנות צה"ל ובסיסי ההדרכה שלו לנגב. העוגנים המשמעותיים ביותר הם קריית התקשוב של צה"ל (שתוקם בסמוך לפארק ההיי-טק באר-שבע), קריית המודיעין (שתוקם בסמוך לעומר) ומטה פיקוד דרום (שיועתק לפארק היי-טק בבאר-שבע). אלה יצטרפו לעיר הבה"דים שכבר הוקמה ופועלת כעיר חכמה לכל דבר, ולפארק הטכנולוגי בעומר.
מערכת הביטחון היא מחולל חדשנות טכנולוגית מובהק בישראל. הון אנושי ופיתוחים צבאיים זולגים למערכת האזרחית, ושיתוף הפעולה ההדוק של הצבא עם התעשייה והאקדמיה הפך את ישראל למוקד של חדשנות טכנולוגית גלובלית. כל זה מגיע היום לנגב. כבר עתה, עוד לפני העתקת יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל לדרום, נוצר בנגב אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי, שמחבר בין צה"ל לבין התעשייה ואוניברסיטת בן-גוריון, מכללת סמי שמעון, בין סטארט-אפיסטים ויזמים צעירים לקרנות הון סיכון וחברות ענק ובין כל הגורמים הללו גם יחד.
החיבור בין האקדמיה לצה"ל הוא בעל ערך עצום. צריך לזכור שקמפוס התקשוב של צה"ל, שצפוי לאכלס כ-5,000 חיילים ואנשי קבע מיחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא כדוגמת ממר"ם, לוטם חושן ועוד, יוקם בפארק ההיי-טק החדש בבאר-שבע הסמוך לאוניברסיטה ויחזק את הזיקה בין שני הגופים. ובפארק תעשייה בעומר יועברו בסיסי המודיעין לרבות היחידות הטכנולוגיות כמו 8200, זו תהיה תרומה חשובה לחיזוק הנגב בכלל ובאר-שבע בפרט, המהווה את בירת המטרופולין הדרומי. העיר באר שבע כבר הוכרזה כבירת הסייבר הלאומית ולאחרונה קבע מחקר של אוניברסיטת ברנדייס שהיא אחת משבע הערים המבטיחות ביותר להיי-טק בעולם. בעיני, זהו מודל שדומה למה שהתרחש בעמק הסיליקון בארה"ב, שגם הוא נולד משילוב בין הפיתוח הצבאי למחקר האקדמי, שילוב סחף אליו אלפי חברות היי-טק.
אחד החיבורים המשמעותיים שנוצר בנגב לפני כחמש שנים, הוא בין ענקית התקשורת הגרמנית "דויטשה טלקום" לבין אוניברסיטת בן-גוריון, מהלך שהיה נדבך נוסף בתנופת הפיתוח של הנגב. כתוצאה מכך, הוקמו מעבדות החדשנות של "דויטשה טלקום" באוניברסיטת בן-גוריון והן היחידות שפועלות מחוץ לגרמניה. מעבדות אלה עוסקות בתחום של אבטחת המרחב המקוון, מערכות המלצה ועיבוד של נתונים רבים בזמן אמת ונמצאות בחוד החנית של החדשנות.
הנגב מהווה כיום את מרחב ההזדמנויות העכשווי והעתידי של מדינת ישראל. נכון להיום רק 8% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררים בנגב, על פני שטח של 13 מיליון דונם המהווים 60% משטחה של מדינת ישראל. זהו אזור שאין עליו שום מחלוקת פוליטית והוא קרקע בתולה הממתינה לגאולה. כאן יש נם מרחבים לקליטת אוכלוסיות חדשות, לצד שטחי תעסוקה להקמת חברות טכנולוגיות.
זהו בעיני האתגר הגדול בפניו ניצבת החברה הישראלית - להפוך את הנגב למוקד פיתוח לאומי, שינקז אליו את האנרגיות של הדור הצעיר בישראל.
יש מקום לאופטימיות. אם בעבר היה הנגב שם נרדף לפריפריה מוזנחת, בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב". היום הוא שם נרדף להבטחה טכנולוגית. הנגב ובאר-שבע פורחים ומתעצמים.
אני מאמינה בכל ליבי, שבתוך עשור הנגב יהפוך לבירת החדשנות הטכנולוגית של ישראל ויהווה את אחד העוגנים הכלכליים החשובים במדינה.
הכותבת היא מנהלת ושותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו"