"התרבות הארגונית בחברת החשמל - קרקע פורייה לשוחד"

"התמונה שנפרשה בתיק זה (פרשת השוחד בסימנס ובחברת החשמל, א' ל"ו), ביחס לתפקודה של חברת החשמל ומנגנוני הפיקוח הפנימיים בה, היא תמונה קשה ועגומה, במיוחד לאור מקומה המרכזי של החברה במשק הישראלי. נוכח ממצאים אלה, עמדתנו היא כי יש מקום לנקוט צעדים ממשיים, המצויים בתחום סמכויותיכם, שיבטיחו כי אכן נערך שינוי יסודי בחברה בכל הנוגע לתרבות הציות לחוק, ובמיוחד לאיסורים על קבלת שוחד, והימצאות בניגוד עניינים מול גופים הקשורים לחברה" - כך כתבה לאחרונה פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, במכתב ששיגרה ליו"ר רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, וליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר. 

המכתב נשלח על רקע כתב האישום החמור שהוגש במאי אשתקד נגד סימנס ישראל ו-6 בכירים לשעבר בחברת החשמל בגין עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, בפרשה המכונה "פרשת השוחד בחברת החשמל" או "פרשת השוחד בסימנס".

כתב האישום צייר תמונה עגומה של שוחד במיליונים לבכירי חברת החשמל, חוזים פיקטיביים עם חברת ייעוץ זרה, כספת סודית בלונדון ומזוודות מזומנים לבכירי חברת החשמל, אשר בזכותם זכתה לכאורה סימנס בחוזים העצומים של חברת החשמל לאספקת ציוד בהיקף של כ-3 מיליארד שקל מכספי הציבור.

"סימנס ישראל פרשה רשת של טובות הנאה, שנמעניה היו שורה של מנהלים שזוהו מלכתחילה כבעלי השפעה על התקשרויות ומכרזים של חברת החשמל", נכתב בכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין יהודית תירוש-גרוס, אמיר טבנקין, אבי ארוניס ואסף עיסוק מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

הבכירים הנאשמים הם: דוד קון, שכיהן כסמנכ"ל ייצור והולכה ומשנה למנכ"ל חברת החשמל; יונה שוויצר, שכיהן כמנהל האגף לתכנון הנדסי בחברה; יעקב (יאשה) חאין, שכיהן בשורה של תפקידים, בהם סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים וסמנכ"ל הייצור וההולכה והמשנה למנכ"ל החברה; חיים ברנר, שכיהן כסגן מנהל האגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל (תחת שוויצר), ובהמשך קודם לתפקיד מנהל היחידה לפיתוח עסקי בנושא ייצור; צבי אייל, שכיהן כמנהל מחלקת תכנון מערכות מכאניות באגף לתכנון הנדסי בחברת החשמל; ודוד אלמקיס, ששימש כסגן מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברה, ומאז 2012 קודם לתפקיד סמנכ"ל תכנון פיתוח וטכנולוגיה, ועודנו מכהן בתפקיד. 

עו"ד בן-ארי שווקי מבקשת את התערבותם של יוגב והאוזר בבדיקת התנהלות חברת החשמל והמנגנונים למניעת תרמיות בין כתליה, "על-מנת להבטיח מניעת הישנותם של אירועים מעין אלה שנחשפו בפרשה הנחקרת ובפרשות אחרות דומות", כלשון המכתב. 

"במהלך חקירת התיק התגלו אינדיקציות לקיומה של תרבות ארגונית קלוקלת בחברת החשמל בנושא ציות לחוק וטוהר המידות, בעיקר בכל הנוגע לפרקטיקה הנוהגת ולפערים, לעיתים דרמטיים, בינה לבין הנהלים הכתובים", כתבה פרקליטת מיסוי וכלכלה לרגולטורים, והוסיפה כי "לא מן הנמנע שלתרבות ארגונית זו היה חלק ביצירת קרקע פורייה לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות".  

לדברי עו"ד בן-ארי שווקי, "יש מקום לבחון לעומק את התרבות הארגונית בחברת החשמל כיום - על-מנת לוודא כי נעשים כלל המאמצים למניעת הישנות מקרים דומים".

בן-ארי שווקי מוסיפה כי פרשות השוחד לכאורה המצוינות בכתב האישום נגד בכירי חברת החשמל לשעבר, נעשו על רקע פרשת השוחד המשמעותית הראשונה הקשורה בחברה - פרשת השופט לשעבר דן כהן, שהורשע בלקיחת שוחד בסך כמיליון יורו מחברת סימנס במסגרת תפקידו כדירקטור בחברת החשמל. "כלל הפרשות התרחשו במקביל... מכאן עולה החשד כי לתרבות הארגונית ולאווירה בחברת החשמל הייתה תרומה להתרחשותן", כותב הפרקליטה. 

מתנות יקרות-ערך

עו"ד בן-ארי שווקי מפרטת במכתבה את החשדות העולים מחומר החקירה בפרשת השוחד בחברה, ובין היתר כותבת כי "עולה מחומר החקירה כי בין שנים 1999-2005 התקיימה מערכת יחסים חריגה בין נציגי חברת סימנס לבין עובדים רבים, בהם בכירים, בחברת החשמל. כל זאת במקביל לכך שאותם עובדי סימנס מיצגים אותה מול אותם עובדי חברת החשמל בהליכי מכרז שונים בהיקפים של מיליארדי שקלים".

לדבריה, "ישנן אינדיקציות בחומר החקירה לכך שמערכות יחסים דומות התקיימו גם עם נציגי ספקים נוספים".

בן-ארי שווקי מוסיפה ומפרטת כי במסגרת מערכת יחסים זו נהגו נציגי סימנס להיפגש באופן תדיר עם עובדי חברת החשמל גם כאשר לא היו ענייני עבודה על הפרק, בין אם במשרדי העובדים ובין אם במסעדות. לעתים קרובות נערכו הפגישות בארבע עיניים.

"לעתים קרובות נהגו נציגי סימנס לשלם על ארוחות במסעדות עבור עובדי חברת החשמל, במקרים לא מעטים בסכומים של מאות שקלים לארוחה. בנוסף, לעתים נהגו נציגי סימנס להעניק מתנות יקרות-ערך לעובדי חברת החשמל. גם כאן ישנן אינדיקציות לכך שמערכות יחסים דומות התקיימו גם מול נציגי ספקים אחרים. ייתכן כי מדובר היה בנורמה מקובלת בחברת החשמל באותה תקופה".

עוד במסגרת מערכת היחסים נהגו חלק מעובדי חברת החשמל למסור לנציגי סימנס מידע מסווג על הליכי המכרזים השונים. "בין היתר", כותבת בן-ארי שווקי, "נמסרו חוות-הדעת והערכות חברת החשמל את הצעות הספקים השונים. כמו כן, לעתים נמסרו גם הצעות הספקים המתחרים במכרז. מחומר החקירה עולה תמונה לכאורית לפיה מסירת מידע מסווג לנציגי ספקים לא הייתה תופעה נדירה בחברת החשמל באותה תקופה. למעשה, מחומר החקירה עולה שנציגי סימנס בישראל שימשו כ'מאכערים' אשר נהנו מגישה חופשית וכמעט בלתי מוגבלת למשרדי עובדים בכירים בחברת החשמל, אותם נהגו לפקוד תדיר".

חסר ממשי באכיפת האיסורים

לצד זאת, בחומר החקירה קיימות אינדיקציות לכך שבמשך תקופה ארוכה צפו חשדות לאי-סדרים בהליכי המכרזים בחברת החשמל ובעבודת הדירקטוריון על ועדותיו השונות. "ישנן אינדיקציות לכך שדירקטורים ונושאי משרה בחברת החשמל חשדו בקיומם של קשרים אסורים בין דירקטורים לבין ספקים המתמודדים במכרזים של חברת החשמל. בנוסף, ישנן אינדיקציות לחשדות שהובאו בפני דירקטורים ונושאי משרה בכירים בדבר קיומם של אינטרסים אישיים של דירקטורים לגבי מכרזים שהדירקטוריון המבקש לאשר. נראה כי למרות קיומם של חשדות אלה למשך תקופה לא מבוטלת ובכמות לא זניחה - לא ננקטו צעדים מתבקשים לבירור החשדות", כותבת בן-ארי שווקי.

נוכח הממצאים שפירטה במכתבה, מבהירה פרקליטת מיסוי וכלכלה כי ראוי לקיים בדיקה מקיפה ויסודית ביחס לתרבות הארגונית הקיימת כיום בחברת החשמל, בכל הנוגע למניעת ניגוד עניינים מול גורמים הקשורים לחברה, ובייחוד בנוגע למניעת שוחד.

"אמנם מאז קרות האירועים נושאי החקירה חלף מעל עשור, אולם חומרתם של המעשים ואוזלת-היד המוחלטת של מנגנוני החברה במניעתם מחייבות לטעמנו בחינה האם השתנו הדברים באופן המניח את דעת הגורמים המוסמכים לכך שפרשה דומה לזו שנחשפה לא תישנה", כתבה.

לדברי פרקליטת מיסוי וכלכלה, ראוי לבחון, בין היתר, את הנהלים הכתובים בחברה בכל הנוגע למניעת שוחד וניגוד עניינים; האם נהלים אלה מתייחסים לסוגי ההתנהגויות שפורטו בממצאי החקירה; וחשוב מכל - כלשונה - האם נהלים אלה מוצאים ביטוי בתרבות הארגונית הנוהגת בחברה בפועל.

"לעמדתנו", כתב בן-ארי שווקי, "העובדה שהחברה טרם נקטה צעדים משמעתיים או אחרים נגד עובדיה העומדים לבין בגין קבלת שוחד בקשר לתפקידם בחברה, ובכלל זאת לגבי העובד שגם כיום מכהן בה במשרה בכירה, מעוררת חשש כי עדיין קיים חסר ממשי בכל הנוגע לאכיפה אפקטיבית של האיסורים הרלוונטיים".

לדברי הפרקליטה הבכירה, בדיקת הנהלים הכתובים היא רק הבסיס לבירור הנדרש. "לא מן הנמנע כי גם בתקופה הרלוונטית היו נהלים תקינים, אשר בפועל איש לא מילא אחריהם, ואיש לא וידא שאכן פועלים לפי הנהלים", כתבה לרגולטורים, והוסיפה כי "לאחר גיבוש תמונת מצב באשר לנהלים הכתובים הרלוונטיים, יש לבחון האם נהלים אלה מתקיימים. יש לבחון האם קיימים מנגנוני פיקוח ובקרה באשר למילוי אחר הנהלים, וכיצד מטופלים מקרים של פגיעה במינהל התקין ובטוהר המידות. בהקשר זה יש לברר אילו צעדים מתכוונת החברה לנקוט, אם בכלל, מול אלה שעדיין עובדים בחברה ועומדים לדין בגין לקיחת שוחד". 

בדיקה משותפת 

בעקבות פניית פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, הודיעו רשות החברות הממשלתיות ודירקטוריון חברת החשמל כי סיכמו על בדיקה משותפת בנושא התקשרויות והמכרזים בחברה, כחלק מתוכנית העבודה השנתית.

בהתאם לסיכום, רשות החברות פנתה לרואי החשבון של חברת החשמל, סומך-חייקין, וביקשה מהם לערוך ביקורת מיוחדת בחברה בנושא התקשרויות ומכרזים, וזאת בהתאם לסמכויותיה הקבועות בחוק החברות הממשלתיות.

ברשות מציינים כי הביקורת בחברת החשמל היא כחלק מתוכנית העבודה השנתית כפי שבוצע בחברות כגון נתיבי ישראל, נתיבי אילון, דואר ישראל ועוד. עיקר הביקורת שהרשות ביקשה לבדוק נוגעת להתקשרויות עם ספקים בחברת החשמל בשנים 2013-2016.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "כפי שצוין בהודעת רשות החברות, הנהלת החברה והדירקטוריון מברכים על הבדיקה ואף הנחו את כל הגורמים בחברה לשתף פעולה באופן מלא. חברת החשמל נקטה מאז חשיפת הפרשה לפני למעלה מעשור שורה של צעדי פיקוח מחמירים על תהליכים על-מנת למנוע ככל שניתן מקרים דומים. כמו כן, החברה הצהירה כי בכוונתה למצות את הדין עם מי מהגורמים שיימצא אשם בהליכים המשפטיים המתנהלים כעת, וזאת בנוסף להליך התביעה המתנהל על-ידי החברה כנגד דן כהן.

"הנהלת החברה הנוכחית נוקטת מדיניות של אפס סובלנות לשחיתות ותשתף פעולה עם כל יוזמה שתביא לסיומה של פרשה מהעבר המעיבה כעננה על החברה". 

גורמים בחברת החשמל מבהירים בנוסף כי עמדת הנהלת החברה והדירקטוריון היא שכל גורם אשר מוגש נגדו כתב אישום - יש להרחיקו מיידית מהחברה, וכך נעשה לגבי כל מי שנמצא בהליך משפטי.