הסכסוך המשפטי הקשה והסבוך בין רשות המסים לבין חברת המכשור הרפואי הפרטית "מדינול", של אנשי העסקים קובי ויהודית ריכטר, מגיע לסיום.
ל"גלובס" נודע כי רשות המסים ומדינול, המיוצגת בידי עו"ד פנחס (פיני) רובין ממשרד גורניצקי, הגיעו בימים האחרונים לפשרה לסיום הסכסוך שבמרכזו השאלה מהו גובה המס שצריכה מדינול לשלם למדינה בגין פיצוי של 750 מיליון דולר שקיבלה מחברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. הפשרה תובא לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שצפוי לתת לה תוקף של פסק דין.
פרטי הפשרה עדיין לא ידועים, אך לפי ההערכות מדינול תשלם למדינה מס של עשרות מיליוני דולרים בגין הפיצוי. עוד נודע ל"גלובס" כי הפשרה הושגה אחרי ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, שדן בסכסוך, הפעיל לחץ כבד על הצדדים להידבר ביניהם ולהתפשר.
תחילתה של הפרשה באמצע העשור הקודם, אז כבשה מדינול - אחת מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בהיסטוריה - את כותרות העיתונים, בעקבות משפט מתוקשר שהיא ניהלה בארה"ב מול חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק, שהייתה שותפתה לשיווק תומכנים (סטנטים) ללב, החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק תומכנים משל עצמה, תוך הפרת ההסכם בין הצדדים.
מדינול תבעה מבוסטון פיצוי של 2-4 מיליארד דולר, ואילו בוסטון סיינטיפיק הגישה תביעת נגד משלה. הסכסוך הסתיים בסתיו 2005 לאחר התדיינות משפטית מתישה בבית משפט בניו-יורק עם פיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שאי-פעם הורה בית משפט לשלם לחברה ישראלית.
אולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של חברת מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה - ועבר להתנהל בחזית אחרת, מול רשות המסים בארץ.
בין הרשות לבין מדינול התקיים מזה כ-5 שנים ויכוח סביב גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שהיא קיבלה מבוסטון סיינטיפיק.
פיצוי הוני או הכנסה?
עיקר המחלוקת שהתעוררה בין רשות המסים לבין מדינול נגעה לשאלה, האם - כטענת רשות המסים - הפיצוי בסך 750 מיליון דולר צריך להיחשב כפיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר שפטורה ממס; או שמא - כטענת מדינול - מדובר בפיצוי שצריך להיחשב כהכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, שמגיע לה לקבל עליו פטור לפי חוק עידוד השקעות הון.
מדינול ביססה את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש כי הפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק, לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.
מדינול סבורה הייתה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום לב ותוך מילוי כל החובות והקריטריונים שמאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת, כאשר לדבריה, בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה. מדינול הלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.
רשות המסים סברה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לגדר חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, כאשר תכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; אולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט שבוסטון סיינטיפיק השתמשה בו בחו"ל.
דיונים בדלתיים סגורות
בינואר 2014, פורסם ב"גלובס" כי נכשל המו"מ בין מדינול לבין רשות המסים, בניסיון להגיע להסכמה באשר לשיעור המס שיחול על הפיצוי שקיבלה החברה, וכי התיק צפוי להגיע לאולמו של השופט אלטוביה ולהידון בפניו. מאז נעשו מאמצים נוספים מצד שני הצדדים להגיע להסכמות, ואף הועברו הצעות פשרה ביניהם. אולם, ההצעות הללו לא הניחו את דעת הצדדים.
רשות המסים הייתה נחושה לגבות מחברת מדינול מס רווח הון בשיעור שבין 20%-30% מהפיצוי שקיבלה - כלומר בין 150-225 מיליון דולר.
מנגד, טענה מדינול כי היא זכאית לקבל פטור מלא או חלקי על תשלום מס בגין הפיצוי. זאת, בטענה כי כמי שקיבלה מעמד של מפעל מאושר, הפיצוי שקיבלה צריך להיחשב כהכנסה ממפעל מאושר, ולפיכך צריך להיכנס לתחולתו של חוק עידוד השקעות הון ולהיות פטור ממס.
באפריל 2015 החל שלב ההוכחות בתיק האזרחי בין רשות המסים למדינול בפני שופט המחוזי בת"א, מגן אלטוביה, המתמחה בסוגיות מיסוי. לפי החוק, סכסוכים משפטיים בענייני מסים מתנהלים מאחורי דלתיים סגורות, ולכן לא ניתן היה לפרסם את תוכן דיוני ההוכחות בתיק המסקרן.