גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קץ הסיוע לישראל?

הנשיא החדש הכריע: קץ למדיניות "העולם תחילה" ■ נאום רדיקלי של דם ופטריוטיות, הרבה פטריוטיות

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו/ צילום:רויטרס
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו/ צילום:רויטרס

 

בראש ובראשונה, נאום ההשבעה של טראמפ, תמצית חזונו הפוליטי, היה כוחני, לעומתי, דווקאי, בריוני אפילו. מטבע הלשון in your face, באנגלית הוא האפיון המדויק ביותר. הנאום הזה הוא שיקוף נאמן של תפיסת העולם הטרמפאית: חפון ככל יכולתך, אם אתה רק יכול, ואני, דונלד ג'ון טראמפ, יכול גם יכול. גם לו מותר לומר: Yes, I can. מי שחיפש בנאום הזה עלה זית לרוב האמריקאים שהצביעו בעד הילארי קלינטון בבחירות - טראמפ, לאחר הכול, הוא נשיא של מיעוט - התאכזב.

הנשיא החדש אותת אמש בבירור, שהוא אינו מעוניין להרחיב את בסיסו האלקטורלי - הגרעין הקטן יחסית של תומכים משולהבים שהצליח להניף אותו לבית הלבן בסיוע חבר האלקטורים, הנפתול המוזר של חוקי הבחירות בארה"ב שמאפשר לאיין את רצון הרוב. הוא הפגין בעליל, שאין לו גם שום עניין בשותפתו הקואליציונית העכשווית - המפלגה הרפובליקאית - ובוודאי לא במפלגה הדמוקרטית, למרות שמבחינה אידיאולוגית יש כמה נקודות קרבה בינו לבין הדמוקרטים, או, יותר במדויק, הפלג ה"שמאלני" שלהם (חשבו על ההתנגדות הבלתי מתפשרת של ברני סנדרס לאמנות סחר בינלאומיות, למשל). המילה "רפובליקאים", או מילים שנגזרות ממנה, בכלל לא עלו על דל שפתיו בנאום ההשבעה.

מהנאום הזה מצטיירת האסטרטגיה הפוליטית של טראמפ לטווח הרחוק: לטפח את ה"בייס" - הבסיס הנאמן של בוחריו - כמקור של כוח פוליטי שיפטור אותו מהצורך להישען על מוקדי הכוח המסורתיים, הממסדים של שתי המפלגות הגדולות. לכן אין גם צורך לפייס ולקרב את אלה שהצביעו נגדו. הבחירות בנובמבר הראו, שהוא לא נזקק כל כך למפלגה הרפובליקאית. טראמפ מאמין - ואף אמר זאת לא פעם - שהוא עשה טובה לרפובליקאים, שהוא נתן תנופה לכמה ממועמדיהם לקונגרס. הוא נישא לפסגה על גלי בוחריו וחלק משמעותי מהם אינם רפובליקאים אלא תומכי אובמה או סנדרס לשעבר.

וכך, בנאומו אמש העלה טראמפ על נס את ה"תנועה" שלו, לא את המפלגה הרפבוליקאית, ביתו הפוליטי העכשווי. "באתם בעשרות מיליוניכם כדי להיות חלק מתנועה היסטורית, תנועה שכמותה לא ראה העולם מעודו", הוא הכריז. את שאיפות אנשי ה"תנועה" ל"בתי-ספר מעולים, לשכונות מגורים בטוחות, למשרות טובות" הגדיר הנשיא החדש כ"דרישות סבירות של אנשים הגונים, של ציבור הגון".

טראמפ ממצב אפוא את עצמו כמוקד של מפלגה חדשה, המפלגה הפטריוטית של טראמפ. כשהוא מדבר על אחדות הוא מגדיר אותה במונחים פטריוטיים: "במסד הפוליטיקה שלנו תהיה נאמנות מוחלטת לארצות הברית של אמריקה, ובאמצעות הנאמנות למולדת נגלה מחדש את הנאמנות שלנו זה לזה". הוא ציטט בנאום פסוק מספר תהילים: "התנ"ך מספר לנו 'מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'... אנו צריכים תמיד לבקש סולידריות. כאשר אמריקה מאוחדת, אי אפשר לעצור אותה". זה היה נאום רדיקלי עם "דם אדום" ו"פטריוטיות" בטקסט, הרבה פטריוטיות. באופן טבעי, אי אפשר שלא לחשוב על אלה שנזקקים לפטריוטיות כמפלט אחרון, כמאמר חכמים, או, אולי, במקרה שלפנינו, כהזדמנות ראשונה.

ובמילים אחרות: טראמפ מנסה - ומצליח - לנגן על נימי האינסטינקטים השבטיים של בוחריו הפונטציאליים. בעיתוי מופלא, כמה שעות לפני הנאום, פרסם בעל הטור השמרני דייוויד ברוקס מאמר על התופעה הגלובלית, שטראמפ העתיק לארה"ב: המאבק בין גימיינשאפט לגזלשאפט. גימיינשאפט היא מערכת חברתית - מדינה, קבוצה, ארגון - שמאופיינת בתחושה חזקה של זהות משותפת, קשרים אישיים הדוקים, דבקות בערכים מסורתיים ונאמנות אישית למנהיג על סמך הערצה או אמונה עיוורת ביכולתו.

גזלשאפט היא מערכת חברתית שמבוסססת על קשרים בעלי אופי פורמלי, יחסים בלתי-אישיים, העדר נורמות ערכיות מחייבות, ריחוק ממסורת ושלטון מנוכר שאוכף חוקים מנוכרים. אירופים רבים, בעלי זהות לאומית חזקה, נאמר בצרפת או בהולנד, רואים באיחוד האירופי מסגרת מעיקה, עול זר שמנוגד לנטיותיהם הטבעיות של נאמנות למכורה. באירופה, מסתמנת נסיגה לגזלשאפט - ומכך נובעת עליית הימין הקיצוני שם. טראמפ, ש"האסטרטג הראשי" שלו, סטיב בנון, רקם קשרים חזקים עם הימין האירופי, הצליח לייבא את הלוך הרוח הזה לאמריקה. אנליסטים אומרים, שטביעות האצבע של בנון - הקברניט הרוחני של תנועת הימין האלטרנטיבי (Alt-Right) בארה"ב - ניכרות בכל שורה בנאום.

וזה מסביר, כמובן, את המוטו של נאום טראמפ על גבעת הקפיטול: אמריקה תחילה, העולם בסוף, עם דגש כסנופובי חזק. הנשיא הטרי מצייר את ארה"ב כמדינת העולם השלישי, מוכת עוני ורוויית פשע, שכמו נלקחה מסדר סרטי Mad Max: "אימהות וילדים לכודים בעוני ברובעי מצוקה בערים הגדולות; בתי-חרושת אכולי חלודה פזורים כמו מצבות ברחבי ארצנו; מערכת החינוך משופעת במזומנים, אך הצעירים, התלמידים הנהדרים שלנו, נותרים ללא ידע; הפשע, הכנופיות והסמים גזלו חיים רבים מדי ושללו פוטנציאל שלא מוצה מארצנו".

"הטבח הזה באמריקאים חייב להיפסק כאן ועכשיו", הוסיף טראמפ בדרמטיות. באמת? מי טובח באמריקאים, לעזאזל? ארה"ב רחוקה מאוד מלהיות מושלמת, אך היא עדיין המדינה העשירה בתבל, לפי רוב הפרמטרים. האמריקאי העני ביותר ייחשב עשיר מופלג במדינות רבות באסיה ובאפריקה. וארה"ב היא מדינת חוק, אמירה שקשה להחיל על רוסיה או סין, למשל. טראמפ מוסיף לשטות בתומכיו ללא בושה, והם נופלים בפח שוב ושוב, אולי בגלל מערכת חינוך שלא מדגישה חשיבה ביקורתית, אך זה נושא למאמר אחר.

ומי אשם במצוקת החלכאים האמריקאים, על פי טראמפ? הממסד בוושינגטון, כמובן, הזרוע של ממשלים דמוקרטים ורפובליקאים, שעושה יד אחת עם זרים חורשי מזימות ותאבי בצע: "קבוצה קטנה בבירת האומה קצרה את כל הפירות שמניב הממשל בעוד שהעם נשא בעלויות... וושינגטון שגשגה, אך לא חלקה עם העם את השפע. הפוליטיקאים פרחו, אך מקומות העבודה נעלמו ובתי-חרושת נסגרו".

ובה בעת, "במשך עשרות שנים העשרנו תעשיות זרות על חשבון התעשיה האמריקאית... הגנו על גבולות של מדינות זרות, אך הזנחנו את גבולותינו שלנו... בזבזנו טריליונים על טריליונים של דולרים בחו"ל בעוד שהתשתיות שלנו מתפוררות. העשרנו מדינות אחרות, בעוד שהעושר שלנו התפוגג, יחד עם העוצמה והביטחון שלנו... אנו חייבים להגן על גבולותינו מההרס והחורבן של מדינות זרות, שמעתיקות את מוצרינו, גוזלות את החברות שלנו ומשמידות את מקומות העבודה שלנו".

וכך אנו מגיעים לקליימקס הרעיוני של הנאום: מעתה אנו נדאג לעצמנו, ולעזאל העולם: "מכאן ואילך, חזון חדש ישמש נר לרגלנו - אמריקה תחילה, אמריקה תחילה". ובמילים אחרות: אמריקה לבדד תשכון, ומוטב כך. "אנו נבקש ממדינות תבל שיפגינו ידידות ורצון טוב, אך נעשה זאת מתוך הבנה שזכותה של כל מדינה לשים את האינטרסים שלה בראש סולם העדיפויות. איננו רוצים לאכוף את אורח החיים שלו על אחרים".

חשבו על המשפט האחרון: "איננו רוצים לאכוף את אורח החיים שלנו על אחרים". כך, בכמה מילים מתנער טראמפ ממסורת בת 70 שנה של ארה"ב המודרנית: מאמץ מתמשך להפיץ ערכים דמוקרטיים ולהגן על זכויות האדם במדינות תבל. המסורת הזו לא נשמרת בהקפדה מלאה. עדיין לא ראינו קמפיין אמריקאי לשוויון זכויות לנשים בסעודיה, למשל. אבל העקרון הזה שימש נר לרגלי כל הממשלים בוושינגטון אחרי המלחמת העולם השנייה. בלעדיו לא היתה תוכנית מרשל שקוממה את כלכלת אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה; בלעדיו לא היה קם הבנק העולמי וכל אותם ארגונים שנועדו להפיץ סיוע אמריקאי למדינות נחשלות. ולאחר הכל, המחויבות האמריקאית לאירופה עמדה בבסיס הקמת נאט"ו (שטראמפ מתחיל לזעזע את יסודותיה).

וזה מביא אותנו לקליימקס הישראלי של המניפסטו של טראמפ, משפט קטן, שנבלע בשטף ההצהרות המתלהמות של הנאום: "במשך עשרות שנים... סיבסדנו את הצבאות של מדינות זרות, בעוד שאנו שואבים משאבים מהצבא שלנו". הממ... איזה צבאות זרים מסובסדים מכספי משלם המיסים האמריקאי? ייתכן שטראמפ מתכוון לבסיסים צבאיים שארה"ב מחזיקה מעבר לים, בעיקר בגרמניה, קוריאה הדרומית ויפן. עלויות האחזקה של בסיסים אלה הן כ-10 מיליארד דולר בשנה.

אך גם ייתכן בהחלט שטראמפ מצביע על הסיוע הצבאי שמעניקה ארה"ב לישראל ולמצרים. עד עתה קיבלה ישראל 3.1 מיליארד דולר בשנה; מצרים מעט פחות. החל ב-2018 תקבל ישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה, מצרים מעט פחות. האם טראמפ אינו יודע שרוב הסיוע לישראל חוזר לארה"ב ויוצר מקומות עבודה רבים מאוד בתעשיות הביטחוניות?

סביר להניח שהוא יודע, אבל הוא לא משוכנע שזו עסקה טובה מספיק. האם ייתכן שהוא חושב על קומבינה מרובעת, נאמר בלימת התנחלויות, העברת השגרירות לירושלים, הסכם עם הפלסטינים והמשך הסיוע? האם ההתבטאות על "סבסוד הצבאות הזרים" נועדה להכשיר את הקרקע למשהו שנפתלי בנט לא יאהב? אולי נשמע משהו על כך בביקורו הצפוי של רה"מ נתניהו בוושינגטון, אם הוא רק ישרוד את פרשיות מוזס ומילצ'ן. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

המסמכים הפנימיים נחשפים: חשש בממשל טראמפ להסכם בעזה

מזכ"ל חיזבאללה מאיים: "התקיפות לא יכולות להימשך, לכל דבר יש גבול" ● הצרפתים חזרו בהם מההחלטה לאסור על 8 חברות ישראליות לקחת חלק בתערוכת הנשק ● בכירים בממשל טראמפ מודאגים מאוד מהיכולת להמשיך וליישם את הסכם הפסקת האש בעזה ● כוחות צה"ל חיסלו מחבל שחצה את הקו הצהוב ● הרמטכ"ל אייל זמיר בהלוויתו של הדר גולדין: "המעגל נסגר, מבצע צוק איתן הסתיים" ●  החות'ים הודיעו: נפסיק את המתקפות על ספינות ישראליות בים סוף ● עדכונים שוטפים 

מייקל ברי ואלכס קארפ / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

ראש בראש - המשקיע שחזה את משבר 2008 מול המנכ"ל של החברה הכי לוהטת בוול סטריט

מייקל ברי הימר נגד מניות אנבידיה ופלנטיר ● אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר כינה את המהלך של בארי - "מטורף לחלוטין" ● בארי לא נשאר חייב

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

א-שרע: "בשביל הסכם - ישראל צריכה לעזוב את השטחים שכבשה"

נשיא סוריה: עברנו כברת דרך במגעים, על ישראל לחזור לגבולות שלפני נפילת אסד ●  בלחץ ארה"ב: הפתרון המסתמן למשבר המחבלים שלכודים ברפיח ● לאחר איומים ולחצים - נמנע המשבר בין ישראל לצרפת

הדיון בבג''ץ על חקירת ההדלפות משדה תימן / צילום: צילום מסך

האולטימטום של בג"ץ ללוין ולפרקליטות: הסכמות על זהות המפקח לחקירת הפצ"רית עד חמישי – או פסק דין

שופטי העליון דן בעתירה נגד החלטת לוין למנות את נציב תלונות הציבור לשופטים, שאותו מינה לתפקיד, לממונה על חקירת הפרשה ● הדיון עסק בעתירה נוספת, היוצאת דווקא נגד פיקוח הפרקליטות על החקירה ● היועמ"שית על מינוי קולה: "אין תקדים להתערבות פוליטית כזו"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל שובר שיא חדש והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

התחזקות השקל, לצד הרגיעה הביטחונית והאופטימיות בוול סטריט, מחזקות את ההערכות שבנק ישראל יפחית ריבית בהחלטה הקרובה ● מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום ו' יהיה גורם מכריע

רמת גן / צילום: Shutterstock, Noa Ratinsky

קבלן נפסל ממכרז של תאגיד מים - בגלל מידע שדלף מתאגיד אחר

מכרז של עשרות מיליוני שקלים בתאגיד המים של אזור השרון מסתבך: החברה הזוכה טוענת שמידע עסקי חסוי שלה דלף והועבר לידי מתחרה שניסתה לפסול את זכייתה ● איך יושפע המכרז?

אמיר כהנוביץ', משנה למנכ''ל פרופיט / צילום: יח''צ

החוב זינק, איך הסיכון של ישראל ירד כמעט לרמתו טרום המלחמה?

בחודש אוקטובר פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת ואף חזרה כמעט לרמתה ב־2023 טרם המלחמה ● אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל? מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים

אל''מ אביחי אדרעי / צילום: כפיר זיו

הקול של צה"ל מתימן ועד איראן פורש: כך הוא מסכם 2 עשורים בתפקיד

דובר צה"ל בערבית אל"מ אביחי אדרעי הודיע היום על פרישה, ועל כן אנחנו מגישים את הראיון שנערך איתו באוגוסט האחרון מחדש לקוראים ● העמודים בהובלתו צברו 5 מיליון עוקבים, אזרחים במדינות ערב שולחים לו מסרים עם הכיתוב "אוהבים אותך", והחשיפה שלו גם הביאה לאיומים על חייו ● אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי - ולהפוך את ישראל לשחקנית גדולה גם בזירה ההסברתית ● ראיון מיוחד

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הפשרה שמקדמת את נקודות הזיכוי ממס ללוחמי המילואים

יו"ר ועדת הכספים דרש לכלול בחבילת ההטבות גם משרתים ששכרם נמוך מכדי ליהנות מנקודות זיכוי ממס, והגיע להבנות עם האוצר על הרחבת החוק ● בין ההסכמות: קיבוע התשלום המינימלי של 321 שקל ליום מילואים, אשר היה נהוג במהלך המלחמה ● העלות הצפויה: כחצי מיליארד שקל בשנה

משה לארי / צילום: מזרחי טפחות

מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי מסר עדות פתוחה בפרשת השחיתות בהסתדרות

כחלק מהחקירה המסתעפת בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד", המשטרה חוקרת כעת אישיות בכירה בענף הבנקאות ● מעצרם של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ושל סוכן הביטוח ופעיל הליכוד, עזרא גבאי, שהם החשודים המרכזיים הוארך אתמול בשלושה ימים

מטבעות דיגיטליים

בוול סטריט קרנות הביטקוין הפכו ללהיט. בארץ הן בקושי מגייסות משקיעים

קרנות שעוקבות אחרי מטבעות קריפטו היו אחד הטרנדים החמים בארה"ב בשנתיים האחרונות, אבל כשעשו עלייה, הן לא הצליחו לשחזר את ההצלחה ● פחות מ־300 מיליון שקל יושבים בקרנות הקריפטו הישראליות, והתשואות מאכזבות ● בענף מסבירים: "המוסדיים טרם נכנסו לתחום"

ריבית על העו''ש. חודש ספטמבר רשם עליות קליות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סוגרים את הכסף בפיקדון לשנה? זה מה שהבנקים מציעים

לפי נתוני בנק ישראל, הציבור שהפקיד את כספו בספטמבר האחרון לתקופה של שנה-שנתיים בריבית קבועה רשם ריבית ממוצעת של 3.88% ● מדובר בשיפור קל ביחס לחודש הקודם, אך רמה נמוכה משמעותית מזו שנרשמה בשנה שעברה ● בינתיים, הציבור ממשיך להיות מאוהב בחשבון העו"ש שלו

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

השכירות ארוכת הטווח תדעך? ההצעה שתשנה את הכללים בענף

חוק ההסדרים קובע כי כל תוכנית שכוללת דיור להשכרה ארוכת טווח, תעבור בחינה אצל השמאי הממשלתי ● המשמעות: ביטול כמעט מוחלט של מסלול "דירה להשכיר" ● ומי עשוי להרוויח

מטוסי אל על החדשים / צילום: עידו וכטל

אל על שוב שוברת שיאים ובעל השליטה בה כבר מורווח כ-3 מיליארד שקל

חברת התעופה שבשליטת קני רוזנברג דיווחה על רווח של כ-200 מיליון דולר ברבעון השלישי, למרות הירידה ההדרגתית בנתח השוק שלה בנתב"ג ● מעריכה כי גם ברבעון הרביעי "תימשך המגמה של ביקושים ושיעורי תפוסה גבוהים בטיסות החברה, אם כי בעוצמה מופחתת"

''אחרי 7 באוקטובר כבר אין שאלה בדבר נחיצות צבא היבשה''. כוחות חי''ר בעזה / צילום: דובר צה''ל

144 מיליארד שקל: המלחמה נגמרה, אבל המאבק על תקציב הביטחון נמשך

המאבק הינו בעיקר על גובה תוספת הביטחון השוטף שתקבל מערכת הביטחון, לאור ההבנה ששגרת הביטחון החדשה תהיה אינטנסיבית הרבה מזו שלפני 7 באוקטובר 2023 ● הפערים מול עמדת משרד האוצר גדולים מאוד

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes / צילום: רמי זרנגר

פלאפון מעלה את הצעת הרכישה של הוט מובייל, ומציבה למוכרת דדליין

פלאפון מעדכנת את ההצעה שלה כלפי מעלה ב-100 מיליון שקל, לאחר שאתמול דווח כי קבוצה של גופים מוסדיים בראשותה עומד יו"ר בזק לשעבר, גיל שרון, בוחנת השתלטות על חברת הוט מובייל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל ● החברה מציעה לרכוש את הוט מובייל בסכום של עד 2.1 מיליארד שקל, ומציבה לאלטיס דדליין של חמישה ימים

אוטובוס בתחנה בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

250 מיליון שקל התכווצו ל־50: לאן נעלם שיפור השירות באוטובוסים

עיכובים בהגשת התוכנית, קיצוצים רוחביים ומחלוקת בין משרדי האוצר והתחבורה מותירים בצד את רוב התוספות שהקצה האוצר לשיפור השירות באוטובוסים ● מה נותר מההבטחה הגדולה?

אריק קליינשטיין, אראל מרגלית, גילי רענן, חמי פרס / צילום: יוסי זליגר, שחר עזרן, בן יצחקי, ענבל מרמרי

פיטנגו, גלילות, סייברסטארטס ו-JVP: מה גרם לקרנות הישראליות להכריז בבת אחת על גיוס של מעל למיליארד דולר

דוח מלפני חודשיים הצביע על מגמת ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות, אך חודש לאחר סיום המלחמה התפרסמו גיוסים של שמונה קרנות בסך של 1.37 מיליארד דולר ● האם סיום המלחמה הוביל לפריחה בתחום או שהגיוסים התרחשו כבר במהלכה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; הבנקים עלו ב-1.5%, פרטנר וסלקום זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● מדד הבנקים עולה בכ-1.3%, מדד הביטוח נופל ● וול סטריט ננעלה אמש בעליות חדות, בעקבות התקדמות לקראת סיום ההשבתה הארוכה בהיסטוריה של הממשל האמריקאי ● השקל נסחר בשיא של שלוש שנים וחצי מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמסמן את הטעות הגדולה ביותר של משקיעים השנה