משה אשר / צילום: איל יצהר
רשות המסים גובה בין 180-200 מיליון שקל מהציבור שלא כדין מדי שנה, וזאת תוך ידיעה ברורה שהגבייה אינה חוקית - כך נטען בתביעה בהיקף 384 מיליון שקל ובקשה לאישורה כייצוגית, שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת התביעה נדרשת רשות המסים להשיב לציבור סכומי-עתק שגבתה בגין חישוב לא נכון שהיא עורכת - על-פי הנטען - של החזרי המס להם זכאים נישומים.
התביעה סובבת סביב סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה, הקובע את אופן חישוב החזרי המס להם זכאים נישומים ששילמו מקדמות מס בגין רווח הון ומס שבח.
בתביעה נטען כי בהתאם להוראות סעיף זה, המדינה מחויבת להשיב לנישומים כל סכום ששילמו ביתר בגין רווח הון ומס שבח במהלך שנת מס פלונית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע התשלום ועד למועד ההשבה בפועל. בפועל, נטען - ולפחות ככל שמדובר בסכומים שנוכו במקור - נמנעת המדינה מהשבת סכומים אלה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום בשנת מס מסוימת, ובניגוד להוראות הפקודה, היא משיבה את הסכומים שנוכו אך ורק מתום אותה שנת המס ועד למועד ההשבה בפועל.
בתביעה נטען כי "מדובר בהתעשרותה שלא כדין של המדינה על חשבון כלל ציבור בישראל, הנעשית - כך התברר - מתוך ידיעה ברורה של המדינה, רשות המסים, כי אכן כך פני הדברים, וכי 'ליקוי' זה בהתנהלותה של המדינה, אכן דורש תיקון ושינוי. אלא מאי? מכיוון ש'ליקוי' זה בהתנהלותה של המדינה מעשיר את קופתה בכ-180 מיליון שקל-200 מיליון שקל מדי שנה, אין המדינה מזדרזת לתקנו".
זכייה מן ההפקר
התובע, חוסטצקי יעקב, הוא אדם פרטי ששילם מקדמות מס רווח הון, לרבות בדרך של ניכוי מס במקור, ולפיכך היה זכאי להחזר מס רווח הון, לפי דוח שנתי שהגיש. לטענתו, החזר המס ששילם ביתר חושב על-ידי רשות המסים ממועד תום שנת המס בו שילם את מס רווח ההון - ולא ממועד התשלום בתוך שנת המס, כפי שמתחייב בהתאם להוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה.
באמצעות עורכי הדין יוני חרש ועופר ליכטמן לוי ממשרד שנהב-קונפורטי-רותם, טוען התובע כי התברר לו כי לא רק שהמדינה מודה שהיא אכן פועלת בניגוד לדין, אלא שהמדינה אף מודה כי כאשר נישום פלוני פונה בבקשה לתיקון סכום ההשבה ששולם לו - הוא זוכה במבוקשו, אך במקרה של נישומים שאינם עומדים על זכויותיהם - המדינה זוכה מן ההפקר: היא אינה מתקנת מיוזמתה את סכום ההשבה ולא משיבה לנישומים את מלוא הפרשי הריבית וההצמדה להם הם זכאים (כלומר היא אינה משלמת להם הפרשים מיום תשלום המס אלא מתום שנת המס בלבד).
"לקרוא ולא להאמין. לא רק שהמדינה מודעת לכך שהיא מפרה את הוראות הדין ומודה בקיומו של הליקוי שבהתנהלותה, אלא שהמדינה מודה, דה-פקטו, שהיא מסתירה את התנהלותה המנוגדת לדין מכלל הציבור בישראל. רק נישומים אשר מבקשים לעמוד על זכויותיהם, זוכים להשבה של הכספים המגיעים להם כדין", נכתב בתביעה.
עוד נטען בתביעה כי המדינה אינה מזכה כלל בהפרשי ריבית והצמדה להם זכאים הנישומים, אם באותה שנת מס הם קיזזו הפסד הון מרווח ההון שנוצר להם בהמשך.
התובע חוסטצקי מציין בתביעה כי לו נגרם נזק ישיר בסך של 372 שקל, כתוצאה מהאופן השגוי בו חישבה רשות המסים את החזרי המס המגיעים לו; וכי לכלל הציבור נגרמו נזקים בהיקף של 384 מיליון שקל.
התעלמות מצד המדינה
במסגרת הבירורים שביצע התובע, נכנס לתמונה מי שנאבק בטעויות ובמחדלים של רשות המסים בשנים האחרונות ומשיג לציבור החזרים במסגרת תביעות ייצוגיות ומכתבים שהוא משגר לרשות - רו"ח עופר מנירב.
מהתביעה עולה כי למעלה מחצי שנה קודם להגשת התביעה הייצוגית, פנה רו"ח מנירב, ששימש כרואה החשבון של התובע חוסטקצי, למנהל רשות המסים, משה אשר, והתריע בפניו על הליקוי שבהתנהלות המדינה בעניין חישוב הפרשי הריבית וההצמדה. מנירב דרש כי הרשות תתקן את דרכיה ותשיב לנישומים את הכספים המגיעים להם ושאותם גבתה המדינה שלא כדין, במהלך שתי שנות המס שקדמו לפנייתו.
על-פי הנטען, בהתכתבות שנערכה עם מנירב, נאלצה המדינה להודות בהודאת בעל דין בליקוי שבהתנהלותה, תוך שהיא מציינת כי היא בוחנת את הדרכים לתיקונו. אולם, נטען, עד למועד הגשת התביעה, בחלוף למעלה מחצי שנה ובתום שנת מס נוספת, לא טרחה המדינה להודיע על תיקון הליקוי ושינוי דרכיה, באופן שלא הותיר בידי חוסטצקי את הברירה אלא להגיש את התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית. זאת, לדבריו, כדי לגרום למדינה לחדול מהפרת הדין ולמנוע את המשך התעשרותה על-חשבון ציבור הנישומים, גם ביחס לשנת המס 2016.
רו"ח מנירב מסביר כי "מדובר בתביעה הנוגעת כמעט לכל בית-אב בישראל, שכן למרביתנו יש השקעה כזו או אחרת בשוק ההון, גם אם זו מסתכמת באלפי שקלים בודדים. כאשר באופן טבעי לצד רווחים יש גם הפסדים, וכאשר כל אימת שמנוכה מס במקור בגין הרווחים - המס שמוחזר אחר-כך (ככל שיש הפסדים, ולכן מגיע החזר מס) אינו מוחזר עם ריבית והצמדה כפי שמתחייב בחוק.
"כך לדוגמה, אם היה לנו רווח של 10,000 שקל בתחילת השנה, והבנק ניכה ממנו מס של 2,500 שקל כפי שהחוק מחייב, ובסוף השנה היה לנו הפסד של 10,000 שקל, וכתוצאה מכך החזיר לנו הבנק את המס שנוכה - הרי שהחזר זה מוחזר נומינלית וללא ריבית והפרשי הצמדה כפי שמתחייב על-פי החוק".
לדבריו, "הבעיה גדולה עוד יותר כאשר יש לנו חשבונות בבנקים שונים, כאשר באחד יש רווח, ובשני יש הפסד - במקרה זה אמנם יוחזר לנו המס שנוכה (וגם זאת אך ורק לאחר הגשת דוח), אך הוא יוחזר עם ריבית והצמדה רק מתום שנת המס, ולא ממועד ניכוי המס כפי שמתחייב על-פי החוק".
"אין לי ספק", אומר רו"ח מנירב, "כי בעקבות התביעה תיתן רשות המסים הודעת חדילה ותעבור לפעול כמתחייב בחוק. חבל רק שהדבר לא נעשה טרם הגשת התביעה, חרף העובדה שרשות המס מודעת לעניין!".
מרשות המסים נמסר בתגובה לתביעה: "כשתתקבל התביעה ברשות, נלמד אותה ונתייחס בהתאם".
רו"ח מנירב בתפקיד שומר הסף של רשות המסים
אף אחד מהגורמים הרלוונטיים ברשות המסים לא הופתע לגלות כי בתביעה הייצוגית החדשה שהוגשה נגדם מעורב רו"ח עופר מנירב. מנירב, בעל משרד ראיית חשבון ולשעבר יו"ר ראשות ועדת המסים בלשכת רואי החשבון, נטל על עצמו בשנים האחרונות את תפקיד "שומר הקופה הציבורית" בכל מה שקשור לחיובים וההחזרים המגיעים לציבור מרשות המסים. במסגרת "התפקיד" מנירב פנה פעם אחר פעם לרשות המסים, במכתבים ובתביעות ייצוגיות, בדרישה כי ישיבו לציבור את הכספים שלדעתו הציבור היה זכאי להם. דרש - ואף קיבל.
כך למשל, אשתקד, השיג מנירב הישג משמעותי עבור המייצגים בתחום המס - החזר כספי בהיקף אדיר של 53 מיליון שקל מרשות המסים. זאת, לאחר שהתקבלה תביעתו הייצוגית נגד הרשות, במסגרתה טען כי רשות המסים גובה תשלומים שונים שלא כדין ממייצגי נישומים - רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס - עבור שימוש במערכת שע"מ - מערכת שירות עיבודים ממוכנים, הכפופה לרשות המסים.
מדובר היה בהחלטה דרמטית, שמשמעותה היא שכ-3,000 משרדי רואי חשבון וכמה מאות משרדים של יועצי מס יקבלו, כל אחד, בין אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים, בהתאם לגודל המשרד ולרמת השימוש במחשב שע"מ. ההחלטה פתחה גם את הפתח לקבלתן של כ-60 תביעות נוספות, בהיקף של כ-20 מיליון שקל, שהוגשו נגד רשות המסים באותו עניין.
זמן קצר קודם לכן השיג מנירב החזר כספי משמעותי נוסף עבור ציבור הנישומים. רשות המסים הסכימה להשיב לנישומים עשרות מיליוני שקלים, לאחר שחייבה אותם בריבית גבוהה עקב חישוב שגוי של הריביות על מע"מ, שנערך באמצעות תוכנת מחשב חדשה. ההחזר היה תוצאה ישירה של מכתב ששיגר מנירב למנהל רשות המסים, במסגרת תפקידו אז כיו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון. במכתב נטען כי "בחסות" התוכנה החדשה של מע"מ, גובה רשות המסים מנישומים ריבית נשך, בשיעור של אלפי אחוזים בשנה, שאפילו ב"שוק האפור לא מפנטזים" עליה.
הודאה מצד הרשות
בתביעה הייצוגית הנוכחית שהוגשה, מוקדש פרק שלם לכך שרשות המסים הודתה בפני מנירב - על-פי הנטען - בכך שהיא מחשבת את ההחזרים לציבור שלא כדין. בתביעה נטען כי בחצי השנה האחרונה התקיימו חילופי מכתבים בין מנירב לנציגי רשות המסים, ובתגובה לטענותיו על החזרי המס החסרים, השיבה סגנית בכירה של מנהל רשות המסים, מירי סביון, למנירב בזו הלשון: "כפי שציינת במכתבך, אכן ישנם מצבים בהם החזר מס בגין מקדמת מס שבח ששולמה ביתר שמוחזר בעקבות שומת מס הכנסה (לרבות שומה עצמית) אינו כולל ריבית והפרשי הצמדה בתוך שנת המס. במקרים בהם מצבים אלה מובאים לידיעת המשרדים, הם פועלים לתיקון החישוב באופן פרטני. בימים אלה אנו בוחנים כיצד ניתן לתקן את הליקוי".
בתביעה רואים בדברים אלה הודאה מצד רשות המסים כי היא מודעת לליקוי בחישוב החזרי המס, וכי היא מתקנת את החישוב רק במקרה שנעשית אליה פנייה מצד נישום פרטני, ואילו ביחס לנישומים שאינם פונים - היא מסתירה מהם את זכאותם להחזר.
מנירב, נטען בתביעה, פנה פעמים נוספות לרשות בבקשה לתקן את הליקוי, אך טרם נענה. מה זה אומר על סיכויי התביעה להתקבל כייצוגית? ימים יגידו.