גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התחדשות עירונית היא מנוע הצמיחה העיקרי של שוק הנדל"ן"

עו"ד אלעד אפרגן, בעלי קבוצת ישראל אירופה המתמחה בפינוי-בינוי ותמ"א 38, מסביר מדוע פינוי-בינוי הוא הפתרון המועדף כעת על הרשויות, מה היתרון של חברות קטנות על חברות הענק שגילו את התחום, ומה צריכות לעשות הרשויות כדי לקדם פרויקטים

*** הכתבה בשיתוף נדל"ן אורבני

"הציבור הרחב מחפש כיום פרויקטים למגורים בהם כלל השירותים להם הוא זקוק נמצאים במרחק הליכה מהבית - באופן שחוסך לו את ההתניידות עם הרכב לכל מקום. אנשים לא רוצים לבזבז זמן על נסיעות וחיפוש חנייה ומעוניינים בדירות באזורים שבקרבתם יש בתי ספר איכותיים, מרכזי קניות, בתי קפה, מסעדות ומרכזי תרבות. הדרך היחידה לספק זאת היא אך ורק באמצעות התחדשות עירונית במרכזי הערים, באזורי הביקוש, בעיקר בגלל שבמקומות אלה לא נשארו עתודות קרקע לבנייה", כך אומר עו"ד אלעד אפרגן, בעלי ומנכ"ל קבוצת ישראל אירופה, המתמחה בייזום ובניית פרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38.

לדברי עו"ד אפרגן, "תמ"א 38 היא כיום מנוע הצמיחה העיקרי של שוק הנדל"ן המקומי והמגמה רק תתחזק בכל שנה. אם מישהו חשב לפני כמה שנים שמדובר בעוד טרנד חולף הוא התבדה. היום כולם מבינים שהשוק, לפחות במרכז הארץ, הולך חזק לכיוון ההתחדשות העירונית".

- מהו הכיוון העיקרי של השוק - תמ"א 38 או פינוי-בינוי?

"תחום ההתחדשות העירונית הוא דינמי ומתפתח כל העת. כיום אנו רואים נטייה חזקה אצל הרשויות לכיוון של פינוי-בינוי על פני תמ"א 38. מדובר בפרויקטים שבשנים הראשונות מרבית היזמים נמנעו מלגעת בהם לאור הבירוקרטיה הסבוכה והסחבת הארוכה שאפיינה אותם. כאמור, לאחרונה אנו מבחינים בשינוי מגמה מצד הרשויות שמציעות ליזמים לאגד מספר בניינים סמוכים שיועדו לתמ"א 38 (עיבוי-בינוי) ולהגישם במסלול כולל של פינוי-בינוי הכולל שינוי תב"ע ופיתוח סביבתי".

- למה זה קורה לפי דעתך?

"אין ספק שפינוי-בינוי הוא בעל ערך מוסף גבוה יותר עבור הרשות המקומית מאשר פרויקט עיבוי בינוי נקודתי. תמ"א היא תוכנית היתר, כלומר תוכנית העוסקת בגבולות המגרש שבו בנוי הבניין הקיים מבלי שתהיה התייחסות לסביבת הפרויקט. לעומת זאת, בפרויקטים של פינוי-בינוי מטפלים בתוואי שטח גדולים והדבר מעניק צביון חדש לאזורים שלמים, לעיתים ברמה של שכונות. הגורמים הרלוונטיים ברשויות המקומיות מפנימים את הנושא ואני מאמין שהמגמה רק תלך ותגבר".

גמישות תפעולית

לדברי עו"ד אפרגן, אם בתחום קבוצות הרכישה ראינו פילוג בין חברות היזמות המסורתיות אשר טענו ובצדק בחלק מהמקרים, שמתווה העסקאות עלול לגרום לנזקים בשוק, לבין מארגני הקבוצות שטענו כי קבוצות הרכישה הן הדבר הטוב ביותר שקרה לרוכשי הדירות מאז קום המדינה, הרי שבתחום ההתחדשות העירונית קיים קונצנזוס. חברות קטנות וגדולות מנסות לנכס לעצמן מתחמים של התחדשות עירונית ולהפוך לשחקנים משמעותיים בשוק הזה.

בהקשר לכך הוא סבור כי לחברות הגדולות, שהחלו לעסוק בהתחדשות עירונית, אין יתרון על חברות כמו זו שלו, אשר התחילו לפעול בשוק ההתחדשות העירונית בימיו הראשונים: "בניגוד לרכישת קרקעות פנויות, שם מי שמוכן לשלם את המחיר 'זוכה' בקרקע, הרי שבפרויקטים של התחדשות עירונית בכלל ותמ"א 38 בפרט - מעבר לאיתנות הפיננסית, קיים צורך במגע ישיר עם דיירים המתגוררים בבניינים הקיימים. נוכח הניסיון הרב שלנו בתחום ונוכח העובדה כי קיימת אצלנו גמישות תפעולית ומחשבתית, הרי שאנו יכולים לקבל החלטות במהירות יחסית וכך להוביל את הפרויקטים לביצוע, בעוד שהאחרים צריכים להעביר את הדברים במסגרות והליכים נוקשים יותר, דבר שעלול להוביל לאובדן המומנטום במימוש הפרויקט".

- מה הסיבה לדעתך לכניסתן של חברות הבנייה הגדולות לתחום הנישתי הזה?

"ראשית, כבר מזמן לא מדובר בתחום נישתי. האחוז שמהוות הדירות החדשות המוקמות במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית מכלל הדירות החדשות שיצאו לשוק עמד ב-2015 על 10% והוא יילך וייגדל. מצד אחד, לחברות הגדולות יש הוצאות תפעוליות מאוד גדולות וצורך 'בתזרים עסקאות' גדול ומצד שני, היצע הקרקעות עליהן הן יכולות להקים פרויקטים חדשים הולך וקטן. זאת כיוון שהן משווקות כיום על ידי המדינה ומיועדות למכרזי מחיר למשתכן, שיעילותם הכלכלית לחברות שזכו במכרזים טרם הוכחה. כך, מוצאות עצמן החברות הגדולות בחיפוש אחר אפיקי הכנסה ומקימות חברות בנות או מחלקות ייעודיות שמתעסקות בפרויקטים של התחדשות עירונית.

"כמו כן, הרבה פעמים לקחו על עצמן חברות ייזום גדולות פרויקטים של התחדשות עירונית וגילו תוך כדי תנועה, כי אלו פרויקטים מורכבים במיוחד ומתאפיינים בהתמודדות ארוכת שנים עם הדיירים ודרישותיהם הספציפיות. כיוון שהקמת מערך ולימוד השוק עלול לארוך שנים, קיבלנו אנו בשנה האחרונה הצעות משתי חברות יזמיות מהגדולות בשוק לפעול בשותפות ובכך להיכנס לתחום דרך הדלת האחורית".

יוזמים ומבצעים

קבוצת ישראל אירופה נוסדה בשנת 2011 על ידי אפרגן ומשה פרנץ והיא קבוצה יזמית המשלבת ביצוע קבלני בפרויקטים שלה. הקבוצה פועלת מנהריה בצפון דרך הקריות, נתניה ועד תל-אביב והסביבה. היא נמנית על החברות הראשונות שבנו פרויקטים של תמ"א 38 בנתניה וכיום יש לחברה מעל 35 פרויקטים פעילים בעיר.

 

"בימים אלו אנו עמלים על תכנון של פרויקט פינוי-בינוי גדול במיוחד, בנתניה, במסגרתו יפונו 8 בניינים ישנים בעלי 128 יחידות דיור קיימות ובמקומם ייבנו כ-500 יחידות דיור חדשות ומרכז מסחרי ", מספר עו"ד אפרגן ומוסיף כי "העובדה שאנחנו חברה יזמית ומבצעת כאחד, מהווה יתרון גדול עבורנו בשוק ההתחדשות העירונית".

- מדוע?

"אנחנו עדים לכך שהרווחיות בתחום הביצוע הקבלני נשחקה עד דק ומשכך, בתקופה האחרונה לא מעט קבלני ביצוע הפכו חדלי פירעון ולא נותרו הרבה חברות ביצוע גדולות. אלו שכן נותרו, הפכו להיות מבוקשות במיוחד והקשיחו את התנאים והדרישות ולמעשה יצרו מעמסה על חברות העוסקות ביזמות גרידא. יתרה מכך, לנו כחברה שאוחזת בשני הכובעים יש שליטה הרבה יותר גדולה בפרויקטים שלנו מבחינת קצב ואיכות הביצוע. לדעתי, חברות שלא ישכילו לבצע את הפרויקטים בעצמן, בעיקר בתחום של התחדשות עירונית, עלולות למצוא עצמן בבעיה בהמשך".

ועדות מיוחדות לקידום פרויקטים

- לתפיסתך הרשויות המקומיות מבינות את המגמה ומקלות על היזמים?

"אני חושב שיותר ויותר ראשי ערים מבינים את היתרונות בפינוי-בינוי, המעניק רווח גם לעיר וגם לתושבים. דוגמה טובה לכך היא עירית נתניה בה מאז התמנו מהנדס העיר החדש ומנהל מחלקת הרישוי החדש, אשר הביאו עימם ניסיון רב והבנה בסקטור ההתחדשות העירונית, ומשתפים פעולה עם היזמים על מנת לקדם במרץ תוכניות של פינוי-בינוי. אחד הגורמים המקלים על ההתחדשות העירונית שם, הוא המעמד שניתן לוועדה המקומית של העיר כוועדה עצמאית מיוחדת. היא קיבלה סמכויות מיוחדות בדומה כמעט לוועדה מחוזית. בצורה זו הסרבול הבירוקרטי קטן יותר וניתן לזרז את האישורים וההיתרים באופן יעיל יותר".

- מה היית מציע לראשי הערים בישראל לעשות על מנת לקדם את ההתחדשות העירונית בעירם?

"אני חושב שכל רשות מקומית צריכה לשאוף לחקות את התהליך החיובי שנעשה בעיריית הרצליה, בה הוקמה מחלקה ייעודית העוסקת בקידום של פרויקטי תמא 38 ופינוי-בינוי - ולו רק בשל חוסר הוודאות וזמני ההמתנה הארוכים לאישורים בהם נתקלים היזמים בתחום. אם הדבר אכן יקרה, תתאפשר בנייה מואצת של פרויקטים להתחדשות עירונית בכל הארץ, תהיה הצפה של השוק בדירות חדשות במרכזי הערים ומחירי הדיור יירדו".

לאתר החברה

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס שכספם אבד

בג"ץ הורה לשר האוצר ולממונה על שוק ההון לעדכן בתוך 45 יום אם יינתן סיוע זמני לעמיתי סלייס שכספם אבד, עד לאישור סופי של הסדר החוב בחברת הגמל שקרסה ● נציג המדינה הציג עמדה שמתנגדת לערבות וטען: מדובר במכשיר השקעה עם סיכון גבוה ● סמוטריץ': בשלב זה יש להמתין להתקדמות בהשבת הכספים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה

הממונה על שוק ההון מבקש תוספת של כמעט שליש לתקציב עבור ביקורות ואכיפה, מאבק בהון שחור ועוד ● הרשות מפקחת על כ־3 טריליון שקל של הציבור, אך תקציבה עומד על כ־154 מיליון בלבד

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

מתלבטים לאיזה ספק חשמל לעבור? הכלי החדש שיעזור לכם להחליט

המחשבון החדש, שזמין ללא תשלום ופותח על ידי אדם פרטי, יוכל מעתה לסייע לכל מי שמתלבט בין המסלולים השונים של ספקי החשמל הפרטיים וכך לחסוך בעלויות

אצטדיון רמת גן. בעיגול: כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: תמר מצפי, שוקה כהן

"לא שמיש ופחות בטיחותי": איזה עתיד צפוי לאצטדיון הלאומי לשעבר?

אצטדיון רמת גן נבנה ב-1950, אך בניגוד לאחרים שנהרסו או שופצו, מתקשה למצוא את מקומו ומשמש בעיקר למשחקים של קבוצות קטנות מהליגה הלאומית. האם יש דרך להציל אותו? ● וגם: וויטקוף מקבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, מושיק רוט פותח את המסעדה לאירועי צהריים, ותקציב rebar עובר לפרסום אברהם ● אירועים ומינויים

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

בשורה להורים ולדולות: משרד הבריאות מקפיא את הכוונה להוציא טיפולים מהשב"ן

לאחר הביקורת הציבורית, משרד הבריאות חתם על מסמך מעודכן לקופות החולים וחזר בו מההחלטה להוציא מביטוח השב"ן את האפשרות לקבל החזרים על טיפולים משלימים בתחומי התפתחות הילד, הריון ולידה ● במשרד יערכו בדיקה מקיפה ולאחריה יוחלט אם לגנוז את השינוי לחלוטין

הבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית לנוטלי המשכנתאות / איור: גיל ג'יבלי

אחד מכל חמישה מאריך את המשכנתא: הנתון שחושף את מצוקת הלווים

בנק ישראל הפתיע בשבוע שעבר עם הורדת ריבית נוספת של 0.25%, שהביאה את שיעור הריבית הכללי לרמה של 4% ● עם זאת, למרות שתי הורדות רצופות, הבנקים לא ממהרים להוריד את הריביות גם על המשכנתאות החדשות ● ובמקביל, לפי בדיקת בנק ירושלים, אחד מכל חמישה לווים מותח את תקופת המשכנתא למקסימום

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

יצרנית השבבים הגדולה בעולם עקפה את התחזיות. ומה היא צופה להמשך?

TSMC עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הרביעי ומציגה המשך צמיחה מהירה, וזאת על רקע הביקוש לשבבים מתקדמים לשרתי בינה מלאכותית

איראן מוכיחה: זה המחיר הכבד של אובססיית השנאה לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב עשויה להתקשות להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, הפובליציסט שטוען כי האנטישמיות של המשטר האיראני עלתה לו ביוקר, והתנאים הקשים ברצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת באירופה; סך הנכסים של בלאקרוק הגיע לשיא של 14 טריליון דולר, על רקע זינוק בקרנות הסל

בורסת טוקיו ירדה ב-1% ● מניות השבבים באירופה מזנקות על רקע הדוח של TSMC הטאיוונית ● אתמול נרשם בוול סטריט רצף הירידות הראשון של שנת 2026, יומיים ברצף; הבוקר ירידות קטנות בחוזים העתידיים ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"השד יצא מהבקבוק": האזהרה החדשה של וורן באפט

באפט תמיד הזהיר שמתקפה גרעינית או ביולוגית היא הסיכון הגדול ביותר ● עתה הוא מוצא הקבלה בתחום ה-AI וטען בראיון ל-CNBC כי חוסר ההבנה של מובילי התחום בנוגע לכיוון אליו הטכנולוגיה מתקדמת הוא מסוכן ● להמחשה בחר את דבריו איינשטיין בנוגע לאטום: "זה משנה הכול בעולם, פרט לאופן שבו אנשים חושבים"

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

בין הסכסוך עם הפד לרוחות מלחמה מול איראן: תיק ההשקעות בעידן טראמפ 2.0

בימים האחרונים קידם נשיא ארה"ב בתזזיתיות מהלכים חריגים מול הפד ובשוקי האשראי, הדיור והנפט ● לכל אלו השפעה על אופק ההשקעה בדולר, בחברות פיננסים ואנרגיה, ביחס לאינפלציה ולאג"ח ממשלת ארה"ב ● איך כל זה צפוי להתבטא בניהול התיק ב–2026

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בשיאים בתום מסחר תנודתי ובהובלת מניות הבנקים והביטוח

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.6% ● מניות הביטוח והבנקים הובילו את העליות ● טאואר עולה בכ-3%, קמטק נחלשת בכ-6% ● המשקיעים יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות, לאחר שפורסמו שם נתוני האינפלציה לחודש דצמבר ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לנפץ שיאים ● מה צפוי מחר במדד למחירים בצרכן בישראל