הצו הנשיאותי השנוי במחלוקת של דונלד טראמפ, שאוסר כניסת אזרחי שבע מדינות מוסלמיות לארה"ב, נתקל בחסם משפטי. שופט פדרלי בסיאטל, במדינת וושינגטון, הוציא לפנות בוקר (שבת) צו מניעה זמני לאיסור יישומו של הצו הנשיאותי. הצו, שחל על כל ארה"ב, אף מורה לגופי הממשל הרלוונטיים להתיר כניסתם של אזרחי המדינות האסורות שעוכבו ומוחזקים בנמלי תעופה בארה"ב בגין מה שמכונה "הצו של טראמפ".
הבית הלבן הגיב בזעם. הודעה שפרסמה לשכת הדובר מגדירה את הפסיקה "שערורייתית" ומתחייבת להגיש מהר ככל האפשר ערעור על הפסיקה. "הצו הנשיאותי נועד להגן על המולדת ולנשיא יש אחריות וסמכות שמעוגנת בחוקה להגן על העם האמריקאי", נאמר בהודעה.
ההתפתחויות המהירות חוללו בלבול אצל מקבלי החלטות והביאו לנקיטת צעדים בלתי עקביים ולפעמים מנוגדים זה לזה, שמאלצים את המעוכבים להתמודד עם מצב דמוי מלכוד 22. פקיד אמריקאי, שמצוטט הבוקר ב"וושינגטון פוסט", אמר כי הממשל החל לנקוט צעדים מיידיים כדי להתיר כניסת המעוכבים בכפוף לפסיקת בית המשפט.
אך המשרד הפדרלי לביטחון המולדת הודיע, שאי אפשר להתיר את כניסת המעוכבים, מפני שמשרד החוץ האמריקאי ביטל את האשרות של כל הנוסעים משבע המדינות האסורות מיד עם פרסום הצו הנשיאותי, בסוף השבוע שעבר, וזר נטול אשרה אינו רשאי להיכנס לארה"ב. המשרד יעץ למעוכבים לחזור לארצותיהם ולהגיש בקשות חדשות לקבלת אשרה, אם ערעור הבית הלבן יידחה.
כמה בתי משפט ברחבי ארה"ב יצאו בפסיקות נגד איסור כניסתם של אזרחי שבע המדינות - תימן, סומליה, עיראק, סודאן, סוריה, לוב ואיראן - כמה שעות לאחר פרסום הצו הנשיאותי. בתי משפט פדרליים בניו יורק ובווירג'יניה הורו לממשל לא לגרש את המעוכבים למדינות שמהן באו, אך לא הורו להכניסם לארה"ב ואפילו לא לשחרר אותם ממעצר. בתי משפט אחרים יצאו נגד היבטים אחרים של הצו הנשיאותי.
התנגשות בין בתי משפט פדרליים
פסיקת בית המשפט בוושינגטון רחבה יותר ומרחיקת לכת יותר מהפסיקות הקודמות. היא מתירה גם כניסת פליטים, בעוד שהפסיקות הקודמות התעלמו מבעיה זו. יחד עם זאת, בית משפט פדרלי בבוסטון פסק יום קודם לכן, שהצו הנשיאותי לאיסור כניסת אזרחי שבע המדינות עומד במבחן החוקה. במקרים של התנגשות בין בתי משפט פדרליים לגבי סוגיה זהה מכריע בסופו של דבר בית המשפט העליון, אך הדרך לשם עדיין ארוכה ובשלב זה קשה לדעת אם הצו ישרוד את תלאות הדרך.
התובע הכללי של מדינת וושינגטון, שיזם את הפנייה לבית המשפט בסיאטל, אמר בדיון, כי "שום אדם - אפילו לא הנשיא - אינו נמצא מעל לחוק", וכי הצו בעליל חורג מכל מסגרת חוקית פוטנציאלית. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה וקבע כי יישום הצו הנשיאותי יחולל "פגיעה בלתי הפיכה" בנוסעים שנתקעו בנמלי תעופה בארה"ב או שמבקשים להגיע לארה"ב.
"הממשל טען, כי עלינו להגן על ארה"ב מפני אזרחי המדינות האסורות, אך אין שום תמיכה לטענה, כי אזרחים אלה מסוכנים", אמר השופט. לתביעה הצטרפו, כ"ידידי בית המשפט", כמה חברות היי-טק גדולות, כאמזון ואקספידיה.
בדיון נפרד בבית משפט בווירג'יניה התגלה כי בעקבות פרסום הצו הנשיאותי נשללו אשרות כניסה לארה"ב מ-60 אלף עד 100 אלף אנשים, רבים מהם סטודנטים, מרצים ובעלי מקצועות חופשיים, וחלקם עם משפחות בארה"ב.
כאוס ובלבול בנמלי התעופה
לצו הנשיאותי לא קדמה כנראה כל עבודת מטה ופרקליטים בתביעות קודמות טענו בבתי המשפט, כי הרישול הבולט בהכנת הצו חולל כאוס ובלבול בנמלי תעופה ברחבי ארה"ב, מפני שלבקרים ולמנהלי המשמרות לא ניתנו כל הנחיות. "הממשל לא הודיע לנמלי התעופה כיצד לנהוג", אמר אחד מהפרקליטים.
הדלפה מהבית הלבן, שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" בשבוע שעבר, חושפת את התוהו ובוהו ששרר בממשל בעת הכנת הצווים. העיתון מדווח, שביום ג' בבוקר הוצפה המועצה לביטחון לאומי בבת אחת בזרם גדול של מסמכים. לפחות חמישה אימיילים הגיעו בין 8:35 ל-8:45. כל מייל היה גרסה שונה של צווים נשיאותיים שטראמפ היה אמור לחתום עליהם בהמשך היום. הצווים האלה עסקו בשינויים משמעותיים בתחומי אמנות בינלאומיות, מימון גופים בינלאומיים כאו"ם, החמרת היחס לעצורים שחשודים בטרור וכו'.
בממשלים קודמים, העבודה להכשיר את הקרקע לצו נשיאותי כלשהו הייתה נמשכת שבועות. טיוטות של הצו היו מופצות במשרדי ממשל רלוונטיים כדי להטמיע בצו תשומות מקצועיות ולשריין אותו מאתגרים משפטיים. אבל לא בממשל טראמפ. על פי כל הסימנים, הנשיא החדש החליט להדהים את בוחריו ביכולתו הביצועית ובנחישות דעתו לשנות את וושינגטון ואמריקה כולה, בתוך ימים ספורים למן השבעתו, למרות שאין לו כל גיבוי מקצועי.
עוזריו הבכירים - סטיב בנון, חתנו ג'ארד קושנר, ראש המטה ריינס פרייבס וקלי-אן קונוויי, מעצבת המסרים לציבור - משוללי כל ניסיון ממשלי. וכך, בתוך כמה שעות ביום ג', חתם טראמפ, לעיני המצלמות, על שורת צווים הרי חשיבות, למרות הפצרות של צוות המועצה לביטחון לאומי להמתין לקבלת תשומות ממשרדי ממשל ומיועצים משפטיים. קרוב לוודאי שכך נולד גם הצו הנשיאותי שאוסר כניסת מוסלמים משבע המדינות ברשימה השחורה.