שקד ולוין ביוזמה חדשה: צמצום החקיקה הפרטית של הכנסת

ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית - כך עולה מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה. ב-15 השנים האחרונות הונחו יותר מ-22 אלף (!) הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת. לפי הערכת המכון, מצב זה פוגע בעבודת הפיקוח ובאמון הציבור בחברי הכנסת. עם זאת, לחברי הכנסת אין כלים משמעותיים לפקח על עבודת הממשלה, ולכן התיקונים המוצעים הם חלק משמעותי מחבילה שחייבת להתקבל כדי לשפר את אמצעי הפיקוח שבידי חברי הכנסת.

זה יותר משנה ששרת המשפטים איילת שקד מצהירה כי בכוונתה לפעול לצמצום החקיקה העודפת. בצוותא עם שר התיירות יריב לוין, גיבשה שקד יוזמה לצמצום החקיקה הפרטית ולהגברת פיקוח הכנסת על הממשלה.

התגובות לכך שונות: יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וכן גם ראש סיעת יש עתיד, יאיר לפיד, הביעו תמיכה ביוזמה; מנגד, יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, וחברי כנסת מהאופוזיציה מתנגדים נחרצות לתוכנית.

על-פי יוזמת שקד-לוין, שנחשפה היום (א') באתר ynet, במסגרת הניסיון להילחם ב"היפר-חקיקה" של הכנסת, תוגבל כמות הצעות החוק שחבר כנסת יהיה רשאי להגיש, כך שכל חבר כנסת יוכל להגיש 4-5 הצעות חוק פרטיות בשנה. זאת לעומת המצב כיום, שבו אין הגבלה להגשת חוקים.

בנוסף, לפי היוזמה, תוגבל משמעותית כמות הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה, ששקד יושבת בראשה. במקום 35-40 הצעות חוק שנדונות היום בכל שבוע, יידונו בוועדה עד 15 הצעות חוק בלבד.

שקד ולוין מציעים עוד להגביל את מספר ההצבעות בכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה - זאת במקום כ-750 הצעות חוק שמועלות להצבעה, ושרובן נדחות ממילא.

המצב היום הוא שכאשר חוק נפסל בוועדת השרים, כל שר יכול להגיש ערר, ואז הוא, השר המערער, מחויב להציג את החוק בפני הוועדה. לפי ההצעה של שקד ולוין, מעתה השר יגיש את הערר, אך החוק יוצג בפני הוועדה באמצעות חבר הכנסת היוזם עצמו (על בסיס מכסה סיעתית).

לדברי שני השרים, "ההצעה נולדה מתוך ההבנה כי חבר הכנסת היוזם את הצעת החוק הוא זה המכיר את הצעת החוק על בוריה, והוא המתאים ביותר להציגה לפני הצבעה לחברי ועדת השרים, על שלל היבטיה".

עוד מוצע להרחיב את הפיקוח על ועדות הכנסת. כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה על-פי התקשי"ר. ההצעה מבקשת להרחיב את מעגל מוזמני החובה גם לגופים מבוקרים או נתמכים.

בנוסף, לפי ההצעה, ייערך שימוע בפני הכנסת למועמדים למינויים בכירים, ויוגבר הפיקוח על התקציב. כיום רשימה סגורה של מינויים בכירים מגיעה לאישור הממשלה. על-פי ההצעה, ייערך שימוע פרלמנטרי למועמד ברשימה סגורה של משרות בכירות, לפני הגעתן לאישור הממשלה.

כמו כן, לפי יוזמת שקד-לוין, הוועדה האחראית על ענייני משרד ספציפי תקבל דוח ביצוע במהלך שנת התקציב על-מנת לבחון פערים מהתקציב. השר יצטרך להגיע לוועדה בכנסת ולדווח על התנהלות התקציב של משרדו וכן על הסיבות לחריגות ולפערים מהתקציב, אם יהיו כאלה.

צעד נכון אך מלא שגיאות

השרים שקד ולוין פנו ליו"ר הכנסת אדלשטיין בבקשה לבחון את התוכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. בתוך כך, שקד אמרה כי "אינפלציית החקיקה של חברי הכנסת היא בבחינת "באו לברך ויצאו מקללים". לדבריה, "טירוף החקיקה אינו עושה שירות לערך הדמוקרטי, הוא בוגד בו. יותר חוקים משמעותם סרבול, רגולציה ואזיקה בשלשלאות של ברזל של חופש הפרט.

"התוכנית שהכנו מבקשת לוודא כי הכלי החשוב של החקיקה אינו פוגע באזרח ובדמוקרטיה. אי לכך הכנו מערך שלם של 'תן וקח', שבו המחוקק מקבל כלים נוספים לעבודתו הפרלמנטרית ולפיקוח על עבודת הממשלה בתמורה ליצירת איזון בריא".

לוין מסר כי "אנחנו מוציאים היום לדרך מהלך חיוני לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, ובמרכזו חיזוק מעמדה של הכנסת כגורם המבצע עבודת פיקוח שוטפת על עבודת הממשלה. דווקא כשר אני רואה חשיבות רבה בכך שיתקיים מעקב שוטף של הכנסת, ובכך שיתקיימו דיוני עומק באשר לפעילות שמבצע המשרד הממשלתי".

אולם מיד אחרי הפרסום, הביעו גורמים שונים בקואליציה ובאופוזיציה התנגדות לתוכנית שקד-לוין. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, הודיע כי הוא מתנגד ליוזמה. "הצעתי לשרת המשפטים הצעה מקבילה לשלה, כמו ביטול הקריאה הטרומית ומעבר ישיר של הצעות חוק לוועדות ומתן אפשרות לכל חבר כנסת המגיש הצעה לוועדת שרים לחקיקה, להופיע בפניה. את זה היוזמים שכחו, ובגלל זה אני נגד", אמר ביטן שנמצא בלונדון, והוסיף: "אם אתם לא מסוגלים לשבת בוועדת שרים לחקיקה, אז תוותרו על ישיבה שם, ונשמח לדון בהצעות בוועדת הכנסת".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש מהליכוד, אמר כי היוזמה היא צעד בכיוון הנכון, אך לדבריו היא מלאה בשגיאות ובקביעות שאסור להסכים להן. "אני מאמין שדרושים תיקונים משמעותיים בתקנון הכנסת ובפיקוח של הכנסת על הממשלה, אך לא ארשה מצב שבו יורידו את הכנסת וחברי הכנסת מסמכויותיה ומתפקידיה - לחוקק ולפקח. כנסת ישראל היא הריבון, והמטרה צריכה להיות לאפשר לה להיות יעילה יותר וחזקה יותר, ולא להפך". 

"הממשלה מנסה לרמוס את הכנסת" 

ח"כ מרב מיכאלי, יו"רית סיעת המחנה הציוני ומרכזת האופוזיציה, מסרה בתגובה ליוזמה לצמצום הצעות החוק של שקד ולוין: "צמצום מכסת הצעות חוק פרטיות היא סתימת פיות של ממש לכנסת בכלל ולאופוזיציה בפרט. צר לי שיו"ר הכנסת נותן יד למהלך כזה שנעשה באופן חד-צדדי על-ידי הממשלה, בלי לערב את נציגי האופוזיציה. ידוע כבר שדמוקרטיה היא שיטה שראש הממשלה הנוכחי פחות מעדיף, והמהלך הזה הוא עוד צעד במהלך שלו לצמצם אותה".

מיכאלי הוסיפה כי "מחר אמור לבוא להצבעה 'חוק ההסדרה', שרומס את היועץ המשפטי לממשלה ואת החוק הישראלי. עכשיו מנסה הממשלה הזאת לרמוס עוד את הכנסת, כדי לא להתמודד עם עמדות שאינן תואמות את אלה של ראש הממשלה".

מיכאלי ציינה כי "חקיקה פרטית מהאופוזיציה מביאה הצעות חוק חשובות לטובת האזרחיות והאזרחים, שנדרשות כי הממשלה מועלת בתפקידה. הממשלה מפילה אותן כל שבוע, ועכשיו היא מנסה להביא לכך שהן לא יעלו בכלל. אנחנו נעבוד יחד עם חברות וחברי כנסת מהקואליציה כדי לחסום את המהלך הזה".

עוד מסרה ח"כ מיכאלי, בהתייחסה לחלק ביוזמה העוסק בפיקוח הכנסת על הממשלה, כי "זהו תפקיד שנתון לכנסת בחוק, לא שקד ולא לוין הם אלה שנותנים לה אותה. יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ קיש ואני, גיבשנו הצעת חוק שתחזק את יכולתה של הכנסת לבצע את תפקידה. הניסיון של הממשלה להציג מצב של 'איזון' בהצעה הזאת לא יצלח".

ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני מסרה: "כשמנקים את כל הקישוטים והזיקוקים מהיוזמה של שקד ולוין, נשארים עם הכוונה האמיתית במערומיה - החלשת הכנסת והכנסת פוליטיזציה בוטה. הכול תוך הגבלה קשה ודרקונית של החקיקה הפרטית, שהיא לב-ליבה של עבודת הכנסת".

לדברי סויד, "שקד ולוין עוטפים באריזה של הגברת פיקוח הכנסת על הממשלה, הכנסתה בדלת הראשית של פוליטיזציה בוטה למערכות המשטר השונות, ובראשן מערכות המשפט והביטחון. מעכשיו כל שופט עליון וכל מועמד לרמטכ"לות יעבור שימוע פוליטי אצל סמוטריץ' ומוטי יוגב. זה בלתי נתפס. זו חוכמה קטנה להעתיק אלמנטים של 'איזונים' משיטות ממשל אחרות תוך התעלמות לא מקרית מהאלמנטים של הבלמים".