עמונה פינת בלפור

כבר כמה ימים שאנשיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עושים מאמצים מאחורי הקלעים כדי לשכנע את האופוזיציה לדחות מיוזמתה את ההצבעה שתוכננה להיום בלילה (ב') על חוק ההסדרה. זה כמובן יותר מאירוני, כי את החוק הזה קידמה הקואליציה תוך תחרות על הקרדיט בין הבית היהודי לליכוד.

אם הקואליציה מעוניינת בדחייה, כל מה שהיא צריכה הייתה לעשות זה למשוך את ההצבעה מסדר היום או לכנס את ועדת הכנסת כדי לשנות את סדרי הדיון. למה היא לא מיהרה לעשות את זה? כי נתניהו לא רצה שיו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט יציג אותו כמי שברח מהזדמנות היסטורית לכאורה לשנות אחת ולתמיד את כללי המשחק ביהודה ושומרון. אחר הצהריים הוא הבהיר רשמית: אגיע הלילה להצביע.

"נתניהו לא רצה את חוק ההסדרה, אבל בנט עשה לו כאלה תרגילים שלא הייתה לו ברירה אלא לקדם את החקיקה", מודה גורם בליכוד. בשלב מסוים נתניהו הבין שעדיף לו להוביל בעצמו את החוק כדי לגנוב לבנט את הקרדיט, מתוך הנחה שאם בג"ץ יפסול את החוק הוא יוכל לנשום לרווחה בלי לאבד את הגרעין הקשה של הימין. ואולם, על פי אותו גורם בליכוד, אנשי הבית היהודי הצליחו לצרוב בתודעה שחוק ההסדרה לעולם יהיה רשום על שמם, כך שאם הוא יעבור הלילה בכנסת יהיה מנצח אחד: נפתלי בנט.

נתניהו יעדיף לשחות במי קרח לפני שייתן לבנט לנפנף בהישגים, ודאי אחרי שבנט נחבט על ידי המתנחלים שציפו ממנו למנוע את פינוי עמונה. אבל מול האיום של הבית היהודי לפרוש מהממשלה, נתניהו נותר בלי יותר מדי מרחב תמרון.

התירוץ החדש של נתניהו, לפחות עד להודעתו מהשעות האחרונות, היה טראמפ. למרות שהנשיא האמריקני נמצא כבר שבועיים בבית הלבן ורק לפני שבוע נתניהו הצהיר כי הוא נחוש להעביר את חוק ההסדרה "בתוך ימים ספורים", פתאום החלו לדבר בסביבתו על הצורך להמתין לפגישה הרשמית של השניים בוושינגטון. אי אפשר להוביל מהלכים כאלה ללא תיאום עם האמריקנים, הם אמרו, רגע אחרי שצפצפו באופן מופגן ובוטה על הממשל האמריקני הקודם.

מה שמניע את נתניהו מאז ומתמיד, טענו היום במערכת הפוליטית, הם הפחדים שלו עצמו. פעם זה הפחד מבנט, פעם זה הפחד מטראמפ. בימין יכולים להיאחז עד מחר בחלק הראשון של המסר שיצא מהבית הלבן לפני מספר ימים ("עצם קיומן של ההתנחלויות לא מהווה מניעה לשלום"), אבל נתניהו יודע שהוא לא יכל להתעלם מהחלק השני ("בניית התנחלויות חדשות או הרחבתן של הקיימות מעבר לגבולות הקיימים לא יעזרו למטרת קידום השלום").

כך קורה שנתניהו נאלץ לבחור בין עימות מול בנט שעלול לסכן את ממשלתו, לבין עימות מול נשיא אמריקני שמתיימר להיות ידיד אמת של הימין השמרני בישראל, אבל נחשב גם בלתי צפוי שלא מהסס לשלוף מהמותן. אחר הצהריים נתניהו הודיע כאמור שהוא יגיע להצביע על חוק ההסדרה עם שובו הלילה מלונדון, לאחר שעדכן את האמריקאים בסוגיית ההסדרה.

אם שואלים את ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), נתניהו לא הוביל מדיניות ברורה בעניין יהודה ושומרון ואפשר בכך לבית היהודי לחשק אותו. לדבריה, חוק ההסדרה טומן למפעל ההתנחלות הרבה יותר נזק מתועלת, משום שהוא מעודד התערבות בינלאומית אקטיבית. לטענתה, אפילו בג"ץ, שלא התערב עד היום בסוגיית ההתנחלויות אלא במקרים מובהקים של קרקע פלסטינית בבעלות פרטית, עשוי לאמץ גישה אקטיביסטית יותר שלא תשרת את הימין.

חוק ההסדרה, זה המקום להזכיר, נועד להכשיר ולהלבין מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו על קרקע פרטית אף שיש בידי בעלי האדמה מסמכים מוצקים בעניין. מהסיבה הזאת, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לא בדיוק איש שמאל בעצמו, יצא מגדרו להבהיר כי מדובר בחוק "בלתי חוקתי" ועל כן לא יוכל להגן עליו במקרה של עתירה לבג"ץ.

״רק בשבוע שעבר ראינו כיצד גורלן של 40 משפחות במאחז בלתי חוקי אחד הכתיב את סדר היום של הממשלה כולה", אמר על כך אמש ח"כ עמיר פרץ, שהצהיר לאחרונה על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. "כעת הדי הפינוי בעמונה סודקים גם את קירות משכן הכנסת ומערערים את יסודות שלטון החוק בישראל. ראש הממשלה ושר החוץ נתניהו מתנגד בעצמו לחוק ההסדרה ואף הזהיר כי זה 'יביא אותנו להאג'", הוא הוסיף.

לדברי פרץ, ״במקום לסמוך על האופוזיציה ועל בג״ץ שיוציאו בעבורו את הערמונים מהאש, יש להציג תוכנית ישראלית לחיזוק הגושים ולהבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ודמוקרטית״.

אבל גם פרץ יודע שזה כבר לא גורלו של מאחז בודד על רכס הר שמעסיק את נתניהו ולא רק עתידה של המדינה היהודית והדמוקרטית. זה גם, ואולי בעיקר, גורלו של בית אחד ברחוב בלפור.