גזר דין נוסף לחשוד מרכזי בפרשה המכונה "פרשת אנרגיה מחודשת": דויד מורגנשטרן - שהורשע בעבירות מע"מ בהיקף של כ-340 מיליון שקל, עבירות מס הכנסה בהיקף-עתק של 2.4 מיליארד שקל ובעבירות הלבנת הון - נשלח ל-5 שנות מאסר בפועל. כן הוטלו על מורגנשטרן קנס בסך 400 אלף שקל וחילוט רכוש.
פרשת "אנרגיה מתחדשת" נחשבת לפרשה בעלת ההיקף הכספי הגדול ביותר שנחקרה בשנים האחרונות ברשות המסים. מדובר בהיקף עסקאות שלא כדין בסכומי-עתק של כ-3.5 מיליארד שקל, שהמע"מ בגינן עומד על כ-600 מיליון שקל. בעת חשיפת הפרשה, לפני כ-4 שנים, נעצרו לחקירה 8 חשודים מתחום הדלק, בחשד לביצוע עבירות מס חמורות.
ביולי 2012 הגישה רשות המסים לבתי המשפט כתבי אישום נגד שלושת המעורבים המרכזיים - יניב קנרש, אוסקר אברהם ודוד מורגנשטרן.
בכתב האישום נטען, בין היתר, כי הנאשמים הוציאו וקיזזו חשבוניות פיקטיביות באמצעות החברות שבבעלותם, ולא דיווחו על הכנסות של 1.34 מיליארד שקל, שסכום המע"מ הנובע מהן מגיע ל-185 מיליון שקל; וכן ביצעו עבירות הלבנת הון בהיקף של 214 מיליון שקל ועבירות כלכליות נוספות בהיקפי עתק.
ביוני אשתקד נשלח אברהם ל-6 שנות מאסר בפועל, וכן נגזרו עליו חילוט בסך של 8 מיליון שקל וקנס של 400 אלף שקל. זאת לאחר שהורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בסיוע לקנרש להתחמק מתשלום מע"מ בהיקף 101 מיליון שקל ובסיוע לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים בפרשה.
בהמשך, באוקטובר אשתקד, נשלח קנרש ל-10 שנות מאסר בפועל, וכן הוטל עליו קנס של 700 אלף שקל וחילוט רכוש שבבעלותו בשווי 10 מיליון שקל. זאת, לאחר שהורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מס בהיקף של כ-200 מיליון שקל, עבירות הלבנת הון בהיקפי ענק, קשירת קשר לביצוע פשע ובעבירות של מהילת דלקים - בשתי פרשות שונות המכונות "אנרגיה מתחדשת" ו"חזרה גנרלית".
חשבוניות פיקטיביות
מורגנשנטרן לא הגיע להסדר טיעון עם המדינה והורשע, לאחר שמיעת ראיות, בכך שפעל ביחד עם קנרש ועם אחרים על-מנת להונות את רשויות המס ולהתחמק מתשלומי עתק למע"מ ולמס הכנסה, תוך ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
בין היתר הורשע מורגנשטרן בכך שבתקופה שבין מארס-מאי 2011 הוציא, ביחד עם קנרש, חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של כ-515 מיליון שקל, תוך סיוע לקנרש להתחמק ממע"מ בהיקף כ-71 מיליון שקל.
עוד הוא הורשע בכך שבתקופה שבין ינואר-פברואר 2011 הוציא מורגנשטרן, יחד עם קנרש ואוסקר אברהם, 6 חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-91 מיליון שקל, תוך התחמקות ממס הכנסה בהיקף כ-12.6 מיליון שקל.
בנוסף, בתקופה שבין ינואר-פברואר 2011 הוציא מורגנשטרן, יחד עם קנרש, 8 חשבוניות מס פיקטיביות לחברת יניב אנרגיה בסכום של כ-132 מיליון שקל, תוך התחמקות ממס הכנסה בהיקף של כ-18.7 מיליון שקל.
הרשעתו של מורגנשנטרן כוללת מקרים נוספים רבים בהם בוצעו עבירות מס והלבנת הון בסכומי-עתק, וביניהם בתקופה הוצאת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-391 מיליון שקל, תוך העלמת כ-54 מיליון שקלים מס, ניכוי המחאות פיקטיביות בהיקף עשרות מיליוני שקלים עבור קנרש, במטרה להסוות את מקור הכספים, וניכו חשבוניות מס פיקטיביות בסכום-עתק של 1.3 מיליארד שקל.
"אין עסקינן במי שביצע עבירה במעידה חד-פעמית, אלא במי שנטל חלק פעיל בתוכנית עבריינית להונאת מס רחבת-היקף בסכומים עצומים, וזאת לאחר תכנון ובאופן שיטתי", ציינה השופטת יהודית אמסטרדם, והוסיפה כי הכסף שנגרע מהקופה הציבורית כתוצאה ממעשיו לא הוחזר, וכי מורגנשטרן לא הביע חרטה, ו"על אף שיכול היה לעצור את פעילותו בכל רגע נתון - לא עשה כן".
בהכרעת הדין דחתה השופטת את טענת ההגנה כי מורגנשטרן היה "איש-קש" בלבד, ובגזר הדין הוסיפה בעניין זה כי "הנאשם הוא איש ממולח וערמומי, שידע לשטות בחוקריו תקופה לא קצרה".
עוד נדחתה טענת ההגנה, לפיה הרווח היחיד של מורגנשטרן הסתכם בסכום של כמיליון וחצי שקל, ובניכוי הוצאות נותר בידיו סך של כ-165 אלף שקל. "בסופו של יום הודה הנאשם בעדותו בסכום שצוין לעיל, וזאת לאחר שהכחיש קבלת סכומי כסף בכלל. להזכירנו כי סכומי הכסף העצומים שעברו תחת ידיו איפשרו לו לקחת לכיסיו סכומים גדולים הרבה יותר", ציינה.
השופטת התייחסה לגזרי הדין של המעורבים המרכזיים האחרים בפרשה, וציינה כי חלקם של קנרש ואברהם גדול מזה של מורגנשטרן, אלא שהם הגיעו להסדר טיעון, הודו, הביעו חרטה, וחולט סכום כסף גדול מרכושם.
בבואה לגזור את עונשו של מורגנשטרן, התחשבה השופטת במצבו הרפואי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
