מאגר תמר. היקף מכירות הגז עולה בקצב אטי מהצפוי / צילום: בן יוסטר
קרן העושר הריבונית לא תתחיל לפעול לפני תחילת העשור הבא. ל"גלובס" נודע כי בנק ישראל, שהקמת הקרן היא באחריותו, הקפיא את הטיפול בהקמת הקרן משום שאיננה רלבנטית בשנים הקרובות. במקביל מעדכנים ברשות המסים את תחזית ההכנסות הקובעת כי הסכום המינימלי המחייב את הפעלת קרן העושר לא יצטבר לפני 2020 - לעומת אמצע 2019 לפי התחזית הנוכחית. קרן העושר הריבונית צריכה להתחיל לפעול לאחר שבקופתה יצטברו הכנסות של מיליארד שקל ממיסוי מאגרי הגז ומשאבי הטבע האחרים של ישראל.
בעת קבלת החוק על הקמת הקרן העריכו כי תוקם כבר בשנת 2018, ולאחר שההכנסות על פעילות כיל צורפו לקרן אף הוקדמו התחזיות להקמתה לשנת 2017. אלא שאישור מתווה הגז גרם לדחייה של שנים אחדות בקבלת ההכנסות ממיסוי המאגרים ובחודשים האחרונים התברר כי גם על הכנסות מכיל אין מה לבנות בעתיד הקרוב.
ההתפתחות האחרונה שהובילה את רשות המסים לעדכן את תחזית ההכנסות שוב - היתה העובדה שמחירי הגז בהסכמים האחרונים של מאגר תמר עם לקוחות פרטיים היו נמוכים מהתחזיות, והעובדה שהיקף מכירות הגז של תמר עולה בקצב איטי יותר מזה שעליו התבססו תחזיות הביקוש המקוריות.
4 מיליארד שקל עד סוף העשור
בקרן העושר הריבונית היו אמורים להצטבר 4 מיליארד שקל עד סוף העשור, לפי סימולציה שערך ד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ב-2015 (ראה תרשים). חשוב להבהיר כי מקור הכנסות הקרן הוא מס רווחי היתר בשיעור של עד 50% שהוטל על מאגרי הגז (בעקבות ועדת ששינסקי 1) ומס רווחי היתר בשיעור של 42% שהוטל על משאבי הטבע האחרים (בעקבות ועדת ששינסקי 2).
הבעיה הגדולה מבחינת המדינה היא שההכנסות מותנות במידה מוחלטת ברווחיות של המיזמים. במקרה של הגז היזמים יתחילו לשלם מס רק לאחר שיחזירו לעצמם בין 150% ל-230% מההשקעה המוכרת בפיתוח המאגרים. במסגרת מתווה הגז אפשרה המדינה לשותפויות תמר לבצע קידוחים נוספים לצורך הגדלת כמות הגז שתסופק למשק - ובכל דחתה למעשה את מועד תחילת תשלום המס בשנתיים. במקרה של כיל הסכימה המדינה שהחברה תשלם מס רק על רווח שמעבר ל-11% תשואה על ההון - ובכך קשרה את ההכנסות למחירי האשלג העולמיים. מעבר לגורמים אקסוגניים ולפעולות שהממשלה מאשרת, מס רווחי היתר חשוף גם לתכנוני מס יצירתיים מצד היזמים - תכנונים שעשויים להופיע בהמשך הדרך ולהוביל לדחיות נוספות במועד הפעלת הקרן.
חשוב לציין כי לצד מס רווחי היתר ממשיכה המדינה לגבות תמלוגים על המכירות של גז טבעי בשיעור של 12.5% (ברוטו) ועל המכירות של משאבי הטבע האחרים (בשיעור של 5%). גביית התמלוגים על הגז שאינה מותנית ברווחיות היזמים - הניבה עד כה למדינה הכנסות בהיקף מצטבר של 3 מיליארד שקל, על פי שר התשתיות הלאומיות ד"ר יובל שטייניץ. אלא שהכנסות התמלוגים אינן מיועדות לקרן העושר הריבונית ומוזרמות לתקציב המדינה השוטף.
