גוברת המחלוקת לקראת בחירת 4 שופטי העליון החדשים

השופטים והפוליטיקאים החברים בוועדה לבחירת שופטים טרם הגיעו לסיכומים ■ אם המגעים יתפוצצו, שקד מתכוונת לקדם ביטול הרוב המיוחס לשופטי העליון בוועדה

"הסיכוי שחברי הוועדה לבחירת שופטים יגיעו להסכמה באשר לזהות ארבעת השופטים החדשים שימונו לבית המשפט העליון בישיבה שתתכנס ביום רביעי הקרוב הוא סיכוי של 50% בלבד. יש סיכוי בשיעור זהה שההידברות תתפוצץ" - כך אמר אתמול (ד') ל"גלובס" גורם המעורב בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס בשבוע הבא בניסיון לבחור את ארבעת המועמדים שימונו לעליון במקומם של הנשיאה מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל וסלים ג'ובראן, הפורשים בקרוב לגמלאות.

המחלוקת בין הפוליטיקאים בוועדה - שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון וחברי הכנסת נורית קורן (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) - לבין השופטים חברי הוועדה - נאור, ג'ובראן ורובינשטיין - רק מתעצמת ככל שמתקרב מועד ההחלטה. בתווך נמצאים נציגי לשכת עורכי הדין, אילנה סקר וח'אלד חוסני זועבי, שקרובים הרבה יותר לעמדת הפוליטיקאים מאשר לעמדת השופטים.

ל"גלובס" נודע כי אם אכן יחול פיצוץ במגעים בוועדה, תחזור השרה שקד ותנסה לקדם את הצעת החוק שגיבש ח"כ אילטוב לביטול הרוב המיוחס של לפחות שבעה חברי ועדה מתוך תשעה, הנדרש כיום לבחירת שופט לעליון.

לפי ההצעה, שכבר הביאה בעבר לנתק ביחסים בין שקד לבין הנשיאה נאור עד שירדה (זמנית?) מסדר היום, יהיה דרוש רוב רגיל ולא רוב מיוחס לבחירת שופט - כך שהפוליטיקאים בוועדה לא יזדקקו לתמיכת נאור ושופטי העליון במינוי השופטים. הנשיאה נאור וגורמים נוספים במערכת המשפט מתנגדים להצעה נחרצות.

צעד נוסף ששקד עשויה לנקוט בו הוא לנסות להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון ליותר מ-15 שופטים, כמספרם היום. הדבר יכול להיעשות בהחלטה של ועדת החוקה של הכנסת באמצעות תיקון תקנות בתי המשפט ואינו דורש תיקון חקיקה ראשית.

בתוך כך, ח"כ אילטוב מקדם הצעת חוק נוספת במסגרת המאבק של הפוליטיקאים מהימין לריסון כוחו של בית המשפט העליון, שמטרתה להגביל את תקופת כהונת שופטי העליון, שכיום כמעט אינה מוגבלת. לפי ההצעה, כהונת שופט בעליון תימשך לפחות 7 שנים מיום המינוי, אך לא יותר מ-12 שנה.

לדברי ח"כ אילטוב, ההצעה נועדה ליצור תחלופה בריאה שתאפשר מגוון רחב יותר של שופטים מוכשרים וראויים, בעלי דעות שונות ומגוונות ומסקטורים וממגדרים שונים.

נכון להיום, כהונת שופט אינה קצובה בזמן. היא מתחילה עם הצהרת אמונים ומסתיימת רק במקרים הבאים: בהגיע השופט לגיל 70 וצאתו לגמלאות, בהתפטרות של השופט או בהחלטה של הוועדה לבחירת שופטים שהציע יו"ר הוועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון, ושהתקבלה ברוב של 7 חברים לפחות.

 

הלשכה וכחלון בעד יוסף אלרון

המועמד המרכזי שיו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, נציגי הלשכה בוועדה והשר כחלון מעוניינים לקדם לעליון היה ונותר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון. מבחינת כחלון, אלרון - ידידו משכבר הימים מחיפה - הוא מועמד שחייב להיבחר.

גם שקד תומכת עקרונית במינוי אלרון או לפחות אינה מתנגדת למינויו. אולם, שלושת השופטים בוועדה ממשיכים להתנגד לקידומו של אלרון לעליון, בנימוק המעט אמורפי שאלרון לא קורץ מהחומר המתאים לשיפוט בעליון. שלושת שופטי העליון בוועדה מעדיפים כי ייבחר לעליון שופט המחוזי בחיפה, רון סוקול, חתנו של השופט העליון בדימוס תיאודור אור.

הפוליטיקאים נגד רות רונן

שופטת מחוזית נוספת ששופטי העליון בוועדה רוצים בקידומה לערכאה העליונה היא רות רונן מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל-אביב, הנחשבת לשופטת מקצועית ומבריקה.

אולם, מועמדותה של רונן "זוכה" להתנגדות נחרצת של השרה שקד ושל חברי הכנסת קורן ואילטוב, בשל העובדה שרונן נחשבת לשופטת "שמאלנית" ואקטיביסטית, שעמדותיה ביחס לסמכויות בית המשפט העליון דומות לעמדות של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק.

גם שופטת המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, זוכה לתמיכתם של השופטים ג'ובראן ונאור. 

שופטים/ צילומים: תמר מצפי שלומי יוסף יוסי זליגר אוריה תדמור איל יצהר ודוברות בתי המשפט
 שופטים/ צילומים: תמר מצפי שלומי יוסף יוסי זליגר אוריה תדמור איל יצהר ודוברות בתי המשפט

המועמד של שקד

המועמד המועדף על שרת המשפטים שקד היה ונותר, פרופ' גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן, שהביע עמדות קרובות לשלה באשר לצורך בריסונו של בית המשפט העליון ונגד האקטיביזם שלו.

גם מינויו של ספיר ממשיך לעורר התנגדות נחרצת של שופטי העליון. הנימוק הרשמי שלהם נגד המינוי הוא שלספיר אין את המזג השיפוטי המתאים.

שקד תהיה מוכנה לוותר על מועמדותו של ספיר רק במקרה שהוא יוחלף במועמד אחר, שעמדותיו דומות לאלה של ספיר ושנחשב לשופט שמרני.

קרא או כבוב?

בנוגע לשופט שיישב בעליון על "הטיקט" של השופט הערבי, ישנה מחלוקת בין השופטים שמעוניינים בקידומו של השופט ג'ורג' קרא מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהוא ערבי-נוצרי, לבין נציגי לשכת עורכי הדין שמעוניינים במינויו של השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל-אביב, שהוא ערבי-מוסלמי.

גם הפוליטיקאים, הבאים כולם מהצד הימני של המפה הפוליטית, נוטים לתמוך במועמדותו של כבוב. מנגד, מי שבעיקר דוחף את מינויו של קרא הוא השופט ג'ובראן.

עם זאת, דווקא בנוגע למינוי שופט ערבי בעליון גדולים הסיכויים שהמחלוקת קרובה לפתרון. לפי הצעת השופטים בוועדה שעשויה להתקבל בסופו של דבר - קרא בן ה-66, שלו אופק של 4 שנות כהונה בלבד עד שיפרוש לגמלאות, ימונה לעליון בסבב הנוכחי; ואילו כבוב בן ה-61, שלו אופק כהונה של 9 שנים, ימונה לפי ההסכמה מיד אחרי שקרא יפרוש, ויכהן בעליון במשך 5 שנים החל משנת 2021.

מי שעשויים לצאת נשכרים מהמחלוקות בין השופטים לפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים הם המועמדים לעליון שעד כה נחשבו סיכוייהם פחותים משל אלה שהוזכרו עד כה. המחלוקת שהתגלעה עשויה להביא לכך שכל צד יוותר על מועמדיו וייבחרו מועמדי פשרה.

בין המועמדים הבולטים הנוספים שעשויים למצוא את עצמם בסופו של דבר בעליון: שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר מנחם פינקלשטיין; שופטת המחוזי בחיפה, יעל וילנר; שופטות המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט ומיכל נד"ב; השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי בנצרת; השופט ד"ר יגאל מרזל; השופט פרופ' עופר גרוסקופף; פרופ' אביעד הכהן; ומועמדים אחרים. 

בתוך כך, המשיך אתמול שר התיירות, יריב לוין, לתקוף את בית המשפט העליון ואת הנשיאה נאור. בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל אמר לוין כי "יש לי מחלוקת עמוקה עם נשיאת בית המשפט העליון על האופן בו היא מובילה את בית המשפט".

לדברי לוין, "אני חושב שבתקופת כהונתה של נאור חלה החמרה נוספת במידת ההתערבות של בית המשפט בנושאים שמסורים לסמכותם הבלעדית של הממשלה ושל הכנסת. בית המשפט לא מוסמך לפסול חוקים ועושה הרבה מאוד פעולות לא דמוקרטיות".