כחלון ומנדלבליט ידונו ביום א' בליקויי חוק מיסוי דירה שלישית

הבעיה העיקרית היא הפגמים בהליך החקיקה במסגרת הדיונים בחוק ההסדרים ■ גורם במשרד המשפטים ל"גלובס": "המדינה צריכה להחליט אם היא מגינה על החוק"

אביחי מנדלבליט ומשה כחלון / צילומים: איל יצהר, ליאור מזרחי לעמ
אביחי מנדלבליט ומשה כחלון / צילומים: איל יצהר, ליאור מזרחי לעמ

שר האוצר משה כחלוןהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומנהל המחלקה הכלכלית-פיסקאלית במשרד היועמ"ש מאיר לוין, קבעו פגישה דחופה ליום א' הקרוב, לדיון באפשרויות לתקן את חוק מס דירה שלישית. הדיון יעסוק הן בצד הפרוצדורה בה עבר החוק במסגרת הדיונים וגיבוש חוק ההסדרים בכנסת בסוף 2016, והן בצדדים החוקתיים של החוק ובתכניו הכלכליים.

לבית המשפט העליון הוגשו חמש עתירות נגד החוק, הן נגד המדינה ושר האוצר והן נגד הכנסת. אחת העתירות היא של סיעות האופוזיציה, העוסקת רק בהליכי החקיקה. העתירות האחרות עוסקות הן בהליכי החקיקה והן בטענות על פגיעות בלתי מידתיות של החוק בזכות הקנין ובעיקרון השוויון, ובפגמים הכלכליים המצויים בחוק (למשל, בעלות אזרח א' על שתי דירות נוספות זולות המחייבת במס, לעומת בעלות של אזרח ב' על דירה שנייה בלבד שערכה גבוה בהרבה משתי הדירות הנוספות של אזרח א', ועיוותים נוספים).

העתירות אוחדו לדיון בפני הרכב בראשות אסתר חיות, ניל הנדל ונועם סולברג. המדינה והכנסת היו אמורות להשיב לעתירה עד שלשום (ג', 14.2), והדיון אמור היה להיערך ב-28.2. המדינה והכנסת ביקשו אורכה לדחות את הגשת תגובותיהן, וקיבלו אורכה למסירת התגובות עד יום א' הקרוב.

אתמול (ד') פנתה עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים במשרד המשפטים לעותרים וביקשה דחייה נוספת. בפנייה נאמר:" בשל התפתחות בעקבות הדיונים שהתקיימו במשרד המשפטים בנושא העתירה, התעורר צורך ובעקבותיו אף נדברו היועמ"ש ושר האוצר לקיים פגישה ביניהם טרם הגשת התגובה לעתירה. קיום הפגישה יתאפשר ביום 19.2 (יום א'), לפיכך נחוצה למשיבים ארכה קצרה נוספת בת יומיים, כך שתגובות המדינה והכנסת תוגשנה ביום 21.2 (יום ג')" .

גורם במשרד המשפטים אישר הבוקר ל"גלובס", כי פגישת כחלון-מנדלבליט תעסוק בשני המישורים - אופן החקיקה והתכנים המהותיים בחוק. לדבריו, המדינה צריכה להחליט אם היא מגינה על החוק, וזאת לאור ההליך הבעייתי שבו עבר החוק בוועדת הכספים ובכנסת, במסגרת הבעייתית ממילא של חוק ההסדרים.

בנוסף, אמר הגורם, גם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר שוקלים תיקונים מסוימים בחוק, כולל ברמה הטכנית. "זו לא עתירה שאפשר לנפנף אותה", אמר הגורם, "ברור שיש בעיה וצריך לתקן כמה דברים שאולי אינם במהות, אבל יש דיבורים על דרכים לפתור את הבעיה".

כזכור, במהלך הדיונים בוועדת הכספים של הכנסת התריעה היועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפק, על אי תקינות חמורה של ההליך, אפילו במושגים של חוק ההסדרים:

■ משרד האוצר סירב להביא לוועדה בזמן סביר את נוסח הצעת החוק.

■ המועד שבו הועבר לוועדה נוסח חלקי בלבד לא אפשר כלל ליועצים המשפטיים ולח"כים הבנה ודיון בהצעת חוק כל כך מורכבת.

■ לא נשמעה עמדתם של גופים רלוונטיים. לאחר שחברי האופוזיציה עזבו את הישיבה נמשכה הישיבה על החוק ללא דיון ממשי.

 

כזכור, בעקבות תהליך החקיקה פנה היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, ליועץ המשפטי לממשלה, ליו"ר הכנסת, למשרד האוצר ולגורמים נוספים, והתריע על הפגמים בהליך החקיקה. פגמים אלה, לדבריו, "מובילים למסקנה כי ההתנהלות במקרה שבפנינו לא אפשרה עמידה בדרישות "עקרון ההשתתפות", שהוא כאמור עקרון יסוד בחקיקה. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".

עו"ד יובל יועז, המייצג קבוצה של עשרות אזרחים שעתרו לבג"צ, אומר בתגובה: "אין פלא שהפרקליטות והלשכה המשפטית של הכנסת לא הצליחו להגיש במועד לביהמ"ש את עמדתן באשר לחוק הנגוע בשורה של פגמים. מן הראוי שביהמ"ש יתייחס הן להליכי החקיקה הפגומים והן לתוכנו הבלתי חוקתי של חוק מס ריבוי דירות".

משמעות רחבה הרבה יותר מיוקרתו של שר האוצר

מלבד השאלה המהותית האם היועץ המשפטי לממשלה יוכל להגן על חוק מיסוי דירה שלישית בבג"ץ, שאלה המתחדדת בעיקר לאור התייחסות היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל יינון לבעייתיות בהליך החקיקה עוד טרם עבר החוק, נשאלת עוד שאלה הנוגעת לבעלי הדירות.

נזכיר, כי המס מתייחס לבעלי זכויות בלמעלה מ-2.5 דירות. אותם בעלי דירות נדרשים לקבל החלטה בחודשים הקרובים האם למכור את הדירות הנוספות בהן הם מחזיקים באם הם רוצים ליהנות מהטבות מיוחדת שהחוק מאפשר. מדובר בהטבות שאין להקל בהן ראש, כמו מענק שיתקזז מעלות מס השבח עד גובה של 85 אלף שקל ואפיק השקעה אלטרנטיבי עם פטור ממס.

הבעיה היא שאת ההטבות יקבלו משקיעים שימכרו את הדירה רק עד חודש אוקטובר, ורק למשפר דיור או מחוסר דירה. אם בג"ץ יחליט להחזיר את החוק לחקיקה מחודשת, מה יהיה הדין של מי שכבר מכר הדירה וממתין למענק? מה יהיה הדין של מי שביצע את המהלכים וממתין להטבות. גם תקופת מתן ההטבות ייתכן ותצטרך להשתנות בהתאם. ואם נלך למקרה קיצון, והחוק יבוטל, האם מי שמכר יקבל את ההטבה למרות שהחוק לא יהיה בתוקף? מדובר בשאלות קשות שנכון לעכשיו אין לגביהן תשובה.

עכשיו, יגידו כל הנוגעים בדבר כי על המשקיעים היה להמתין עד הדיון בבג"ץ לפני שבחרו לעשות פעולה כזו או אחרת. אולי הדבר נכון, אבל משיחות עם משקיעים ופעילים בענף הנדל"ן, מאז החוק קיבל את אישור הכנסת, מסתבר שלא מעט משקיעים היו תחת הרושם שהדיון בבג"ץ כבר התקיים ויש מי שהתקדם עם עסקה כדי להימלט מנטל המס החדש, ויש לקחת זאת בחשבון.

ונקודה אחרונה שחשוב להזכיר בהקשר זה היא שלא כל המשקיעים הם בעלי ממון שאוספים דירות, יש לא מעט אנשים שהדירות הנוספות משמשות להם כקרן פנסיה, אם אלו מכרו כבר דירות מחשש מהמס החדש, ביטול החוק כעת עשוי להוות לגביהן בשורה רעה מאוד. לכן, להחלטה של היועץ המשפטי לממשלה יש משקל גדול מאוד לא רק לגבי יוקרתו של שר האוצר והחוק שקידם, אלא גם לגבי לא מעט בעלי דירות להשקעה, שממשיכים לסבול מאי ודאות.