הנפקת מובילאיי / צילום: באדיבות מובילאיי
מגזר ההיי-טק הישראלי מעביר הילוך. לאחר גל של חברות הזנק בתחום הסייבר, עולם הרכב גילה את ישראל. הדמיון בין תחומי הסייבר והרכב מתחיל בחברות ההיי-טק הישראליות שהזניקו אותן ומזוהות איתן: צ'ק פוינט בסייבר, ומובילאיי בתחום הרכב. אם בתחום הסייבר עשרות סטארט-אפים ומשקיעים מחפשים את צ'ק פוינט החדשה, החיפוש הקדחתני אחר מובילאיי הבאה מריץ יצרני רכב, משקיעים וסטארט-אפים להקים בישראל מרכזי פיתוח, מאיצים טכנולוגיים ומיזמי רכב "חכם".
אין ספק שגל ההשקעות הגלובלי בטכנולוגיות ישראליות של רכב חכם וחשמלי תורם משמעותית לגל הבא של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ועיקר הקרדיט ליצירתו מגיע לחברת מובילאיי.
אך מובילאיי הבאה לא תצמח מתחום הרכב, כפי שצ'ק פוינט הבאה לא תצמח מתחום הסייבר. הסיבה לכך אינה מחסור בכישרונות, תעוזה וכסף זמין להשקעה. היא נעוצה במכנה המשותף לצ'ק פוינט ומובילאיי: שתיהן חברות שלא צמחו בתוך תעשייה מסורתית או חממה טכנולוגית אלא פרצו אליה מבחוץ, בהפתעה, באמצעות חדשנות טכנולוגית ועסקית, ויצרו סטנדרטים חדשים ברמה גלובלית - צ'ק פוינט בהגנת סייבר ומובילאיי בבטיחות רכב ובפיתוח רכב אוטונומי.
בדומה למהפכות הטכנולוגיות שייצרו נורת החשמל לתעשיית הנרות, רכב מנועי לתחבורת הכרכרות והסוסים, הסמארטפון לטלפון הנייח והאינטרנט לשירותי הדואר - על מנת שסטארט-אפים ישראליים חדשים יהפכו לחדי-קרן (סטארט-אפים בעלי שווי של מיליארד דולר לפחות), הם חייבים לייצר פתרונות חדשניים לבעיות קיימות באמצעות שיבוש טכנולוגי ועסקי.
שני תנאים, לכן, נדרשים להצלחת צ'ק פוינט ומובילאיי הבאות: שיבוש, במקום שיפור הקיים; ופריצה מבחוץ, במקום השתלבות במערך מו"פ של חברה קיימת.
עלייתה ונסיגתה של טבע היא דוגמה טובה. הצלחתה של טבע נבעה מפיתוח הקופקסון כתרופת מקור. הקופקסון, ולא התרופות הגנריות, הוא שהביא את טבע למעמד של חברת פארמה גלובלית. אך דירקטוריון החברה והנהלתה דבקו באסטרטגיה הגנרית, וזו הניבה סדרת רכישות כושלות. כישלונה של טבע נבע מדבקות באסטרטגיה הגנרית והעדפתה על אסטרטגיה אתית של פיתוח תרופות מקור או רכישות חברות פארמה מבטיחות בתחום.
כל עוד צעדה טבע במסלול האתי של שיבוש, קרי, פיתוח תרופות מקור - שפר עליה מזלה. בעת שהנהלתה פנתה לאפיק הגנרי שמבטא "יותר מאותו דבר" ולכן שיפור הקיים - היא נתקלה בתחרות עזה מחברות לואו-קוסט אסיאתיות ואיבדה את יתרונה היחסי.
העתיד של ההיי-טק הישראלי יתפצל לשניים: סטארט-אפים שיפתחו טכנולוגיות שיפור עבור יצרנים גלובאליים או יירכשו על ידם, וסטארט-אפים שיפתחו טכנולוגיות או מוצרים מהפכניים ויקבעו סטנדרטים חדשים בתחומיהם. צ'ק פוינט ומובילאיי הבאות ישתייכו לקבוצה השנייה. והן יפרצו דרך בתחומים חדשים, לא ברכב או בסייבר.
■ הכותב הוא יו"ר יבואנית הרכב כלמוביל, ובין המשקיעים בחברת מובילאיי.