בנק ישראל "התעורר" והתערב במט"ח: רכש עד כ-200 מ' ד'

הדולר נחלש מוקדם יותר במסחר עד כ-0.6% לרמה של כ-3.69 שקלים ■ כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כחודש, יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל חצו במהלך ינואר את קו ה-100 מילארד דולר

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock

בנק ישראל התערב היום (ה') במסחר במט"ח ורכש דולרים בהיקפים של 100-200 מיליון דולר לפחות, כך אמרו ל"גלובס" פעילים בשוק. בעקבות התערבות הבנק נעצרה היחלשות הדולר, ששערו מול השקל רשם הבוקר ירידה שהגיעה בשיאה ל-0.58%.

בסביבות השעה 10:00 צנח שער הדולר ל-3.69 שקלים, אך מיד לאחר מכן התהפכה המגמה, ושער הדולר החל להתחזק.

כפי שנחשף ב"גלובס" בחודש שעבר חצו יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל במהלך חודש ינואר את קו ה-100 מילארד דולר והן עומדות כיום על 101 מיליארד דולר. אתמול פרסם בנק ישראל נתונים מעניינים על השפעת התערבותו בשוק המט"ח בשנים האחרונות. הנתונים שהתפרסמו כחלק מדוח המדיניות המוניטרית החצי-שנתי של הבנק הראו כי רכישת 100 מיליון דולר פיחתה בטווח הקצר את שער השקל בעד 0.8% בממוצע, בשנת 2016. ב-2015 הייתה לרכישות הדולרים השפעה חזקה יותר, כאשר כל 100 מיליון דולר שרכש הבנק המרכזי פיחתו את שער השקל ב-1.4% בממוצע. ההשפעה הישירה של רכישות המט"ח נחלשת ככל שחולף הזמן.

מדיניות רכישות המט"ח הנוכחיות של בנק ישראל החלה באוגוסט 2009, בתקופת הנגיד סטנלי פישר. המדיניות קובעת כי הבנק יתערב בשוק המט"ח כאשר התנאים מצדיקים זאת להערכת הבנק. "שילוב המסקנות מהאומדנים שלעיל מעלה כי כל עוד ההתערבות נמשכת, שער החליפין בפועל מפוחת בכמה אחוזים ביחס למצב ללא התערבות" נכתב בדוח. יחד עם זאת מציינים בבנק כי " קשה מאוד להעריך את משך ההשפעה של ההתערבות, שכן ברור כי בחלוף הזמן היא נשחקת".

מדיניות ההתערבות בשוקי המט"ח של בנק ישראל נועדה להגן על תחרותיות הייצוא הישראלי. בהקשר זה הודפים בבנק ישראל את טענות הכלכלנים הגורסים כי אין עדיפות מבחינה משקית להגנה על הייצוא על-פני סקטורים אחרים וטוענים כי "היצוא חיוני לכלכלת ישראל. עד למשבר של 2008 היווה היצוא את קטר הצמיחה של המשק ומשקלו בתוצר עלה בהדרגה והגיע ליותר משליש, אולם מאז משקלו בתוצר יורד. לכן חשוב לקובעי המדיניות למנוע, במידת האפשר, פגיעה בלתי הכרחית ביצוא. היצוא מתחרה כל העת בשווקים הבין-לאומיים, והדבר נמנה עם הגורמים התורמים לפריון הגבוה יחסית במגזר הסחיר ולדחיפת הצמיחה של המשק, אם ישירות ואם דרך חלחול הפריון לענפי המשק האחרים . ייסוף עלול להביא לסגירת מפעלים ולדחיקת תעשיות משוקי יצוא, שווקים שהחדירה אליהם קשה ואורכת זמן. מאחר שהחדירה לשוקי חו"ל כרוכה בעלות גבוהה, פירמות שנאלצות לצאת מענף היצוא יתקשו לחזור אליו בעתיד. לכן ייסוף יתר יכול לפגוע באופן מתמשך במפעלים ובשירותים שיש להם זכות קיום בטווח הארוך".