בנון: "הנשיא טראמפ ממוקד כמו מניאק במילוי הבטחותיו"

בהופעה נדירה בפורום שמרני בוושינגטון, CPAC, חשף אתמול (ה') סטיב בנון, שנחשב כמוח האידיאולוגי של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, איזה תוכן מבקש הממשל החדש לצקת לסיסמת הבחירות הריקה "בואו נשיב את אמריקה לגדולתה", שהניעה את מסע הבחירות של המיליארדר מניו-יורק.

השקפת העולם של בנון, האיש החזק ביותר בבית הלבן, אחרי טראמפ, אינה סוד. על פי דיווחים שונים, שמבוססים בדרך כלל על שיחות עם "מקורבים" - בנון עצמו כמעט אינו מתראיין - הוא גורס שהציוויליזציה המערבית גולשת אלי תהום ומי שנושאים באחריות לאסון הממשמש ובא הם ה"מנהלים", או "הטכנוקרטים" או ה"מומחים". רק הלם קשה יבלום את ההידרדרות הזו.

על פי "פוליטיקו", סרט דוקומנטרי של בנון מ-2015, "דור אפס" (Generation Zero), נשען על אחד מספרי ההגות החביבים עליו, "המפנה הרביעי" (The Fourth Turning) מאת וויליאם סטראוס (Strauss) וניל האווי (Howe). הספר בונה תיאוריה שלפיה ההיסטוריה נעה במעגלים מחזוריים (או "מפנים") בני 80 עד 100 שנים, והשלב הרביעי והאחרון בכל מחזור כזה מאופיין בתקופות של שינויים טראומטיים, שבהם הסדר הישן נהרס וחולף מהעולם ובמקומו בא סדר חדש. על פי בנון, העולם נמצא עתה בשלב האחרון של מחזור כזה ואת השינויים הטראומטיים בו הצית המשבר הפיננסי של 2008. נשיאות טראמפ מגלמת את הסדר החדש.

פקיד בבית הלבן הסביר את המשמעות העכשווית של החשיבה הזו: "המערב נמצא בבעיה. לדעתי, אין שום ספק בכך, ובחירתו של טראמפ היא סימן לבריאות. היא משקפת מרד נגד שלטון המנהלים, מרד נגד שלטון המומחים, מרד נגד המנגנון הממשלי. זה פותח את הדלת לאפשרויות (חדשות)".

בהופעתו בפורום השמרני, הסביר בנון, שמכונה לפעמים ה"רספוטין של טראמפ", איך התפיסה הזו מנחה את ממשל טראמפ. לדבריו, האג'נדה של הממשל מורכבת משלושה פלחים מרכזיים:

ביטחון לאומי וריבונות - תחום הפעולה של שירותי המודיעין, משרד ההגנה והמשרד לביטחון המולדת;

לאומנות כלכלית - תחום העיסוק של ווילבור רוס, שר המסחר; סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר; רוברט לייטייזר, הממונה על הסחר הבינלאומי; פיטר נאווארו, ראש מועצת הסחר הלאומית; וסטיב מילר, יועץ בבית הלבן;

ופירוק המנגנון הממשלי והרגולטורי והרכבתו מחדש. בכך אומר בנון במפורש שמטרת ממשל טראמפ היא לנתץ כליל את הסדר הקיים בארה"ב, ללא פשרות. הוא דחה בבוז הערכות, שאילוצי הנשיאות ימתנו את טראמפ ואת עמדותיו. להיפך, הדגיש בנון, הבית הלבן מתחפר בעמדותיו ונערך למאבק ממושך, "יום יומי", לשנות את וושינגטון מן היסוד ולקעקע את הסדר העולמי.

"אם אתם חושבים שהמתנגדים (התקשורת ושכבת המומחים והמנהלים) יחזירו לכם את ארצכם ללא מאבק, אתם טועים טעות מרה", אמר בנון. "כל יום תהיה מלחמה... כל יום ננהל מאבק לפירוק המנגנון הממשלי והרגולטורי".

"לכן, אני כל כך גאה בדונלד טראמפ", המשיך בנון. "היו לו הזדמנויות רבות להתנער מכל זה. אנשים רבים באו אליו ואמרו לו שהוא צריך להתמתן - אך כל יום בלשכה הסגלגלה הוא אומר לי, 'אני מחויב לעשות זאת למען העם האמריקאי. הבטחתי לעשות זאת במסע הבחירות ואני אקיים את הבטחתי'". הוא הוסיף: "טראמפ ממוקד כמו מניאק במילוי הבטחותיו".

התקשורת מותקפת

בנון שם דגש חזק במונח 'לאומנות כלכלית' ואמר שזה צריך להיות המכנה המשותף של הזרמים השונים בתנועה השמרנית בארה"ב. (אשתקד הקיאו השמרנים את טראמפ ובנון; טראמפ לא בא לכנס השנתי של CPAC ב-2016 מחשש שמשתתפים רבים יעזבו את האולם במחאה על נוכחותו וגם עכשיו יש שם קולות לא מעטים שטוענים שהוא אינו שמרן אמיתי אלא רדיקל. אבל כאשר רפובליקאי נמצא בבית הלבן, אפילו שמרנים טהרנים אינם נחפזים לבדוק בציציותיו).

"בין אם אתם פופוליסטים, או תומכים בהקטנת המעורבות הממשלתית, או ליברטאריאנים, או לאומנים כלכליים, אני חושב שאנו צריכים להסכים על ליבת הדבר שאנו מאמינים בו - שאנו אומה עם כלכלה, לא סתם איזו כלכלה בשוק הגלובלי עם גבולות פתוחים; אנו אומה עם תרבות ועם סיבה לקיום".

פרשנים רבים ראו במשפט זה קריצה ברורה לארגונים אתנו-צנטרים ששואפים לבלבדיות הגזע הלבן בארה"ב ומדגישים את עליונותו. לדעת פרשנים אלה, זה הבסיס האידיאולוגי לשאיפה לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו ולתחילת הקמפיין לסילוק המוני של היספנים.

"אחד מהרגעים המכריעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית המודרנית היה ההתנתקות מהסכם הסחר של אגן האוקיינוס השקט (TPP)", אמר עוד בנון.

כפי שנהג טראמפ מאז שנכנס לבית הלבן - ולמעשה עוד בתקופת הבחירות - תקף בנון את התקשורת במילים קשות. הוא הגדיר אותה כ"מפלגת האופוזיציה" ואמר שמאבק הממשל עם המדיה רק ילך ויחריף.

"התקשורת התאגידית והגלובליסטית מתנגדת בעקשות לאג'נדת הלאומנות הכלכלית, וזה ילך וייעשה גרוע יותר", אמר בנון. "טראמפ יוסיף לדחוף את האג'נדה שלו וככל שהמצב הכלכלי ילך וישתפר, ככל שייתווספו מקומות עבודה חדשים למשק, התקשורת תוסיף להאבק. היא לא תוותר".

"אם תבחנו איך מפלגת האופוזיציה תיארה את מסע הבחירות, איך היא ציירה את תקופת המעבר (מתום הבחירות עד הכניסה לבית הלבן), איך היא מתארת את הממשל - היא טועה כל הזמן.. כולכם ראיתם איך העיתונאים בכו וייללו אחרי שניצחנו".