פרופ' מואב: בנק ישראל צריך להפסיק להתערב בשוק המט"ח

שבוע סוער עבר בשבוע שעבר על השקל. בנק ישראל הסתער בימים רביעי וחמישי על שוק המט"ח ורכש דולרים מכל הבא ליד כשההערכות מדברות על כ-500 מיליון דולר שהבנק המרכזי שפך בשוק כדי להטות את שער החליפין ולמעשה לגרום לשקל באופן מלאכותי להיחלש.

השיח על התוחלת בפעולות של בנק ישראל רחוק מלמצות את עצמו ונראה יותר שהשיח לוקה בחוסר הבנה של התחום המורכב הזה ומסתכם בסופו של דבר בעלות הטיסה לחו"ל מבלי להבין את המשמעויות הרוחביות של התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

"בכל הנוגע למסחר במט"ח יש הרבה דברים שהכלכלנים מסכימים אבל יש גם הרבה פרמטרים שאנחנו לא מבינים עד הסוף", אומר היום ל"גלובס" פרופ' עומר מואב מהבינתחומי ואוניברטיסת ווריק.

כשמדברים על שוק המט"ח צריך לקחת בחשבון כמה נתונים משמעותיים: נתוני היסוד של הכלכלה הישראלית הן שלישראל זורמים מידי שנה 10 מיליארד דולר (עודף יצוא על יבוא), בנק ישראל אוסף כמעט 7 מיליארד דולר בשנה (נכון ל-2016) כשהשחקנים בשוק המט"ח שהיו פעילים בשנים האחרונות נעלמו. בעיקר הכוונה היא ליצרני החשמל שכמעט ולא פעילים היום בשוק לאחר שעברו לייצור חשמל באמצעות גז מהמאגרים הישראליים. כך שמידי שנה זה יוצר עודפי היצע של 3 מיליארד דולר בשוק המט"ח והם אלה שלוחצים את הדולר מטה כבר בנקודת המוצא.

"הנתון הבסיסי הוא שיש עודף במאזן הסחר של ישראל וזה יותר עודפי היצע של דולרים מה שמושך את הדולר לירידות. מה שבטוח הוא שבנק ישראל צריך להפסיק להתערב בשוק המט"ח, הוא מייקר את עלות המחיה בישראל, הוא פוגע בהשקעות, בשכר ומונע התפתחות נכונה לאורך זמן של הכלכלה הישראלית".

"דולר חלש זה לא רק צריכה פרטית, זה גם יבוא של מכונות וחומרי גלם לתעשייה שמוכרת את המוצרים שלה כאן בישראל וכשאתה מייקר את הדולר אתה מייקר את ההשקעות בישראל, זה פוגע לאורך זמן בשכר העובדים, זה קשור באופן ישיר ליוקר המחיה בישראל וזה גם את ננטרל את ההפסדים של בנק ישראל מההשקעות בדולר".

מואב מסביר: "אנחנו יודעים שיש לחץ מרכזי על השקל שנובע מעודף בחשבון השוטף שמגיע בראש ובראשונה מעודף יצוא על יבוא, לעודף הזה יש להוסיף מענקים  (העברות חד צדדיות) שמתקבלות בישראל והכוונה היא למתנות, מענקים, פנסיות ורנטות. כל אלה יוצרים לחץ על השקל וכמו שיש בכל מוצר כשיש יותר מוכרים מקונים המחיר יורד, זה נכון גם בשוק המט"ח יש יותר מוכרי דולרים מרוכשים ולכן הדולר נחלש".

בסך הכל, לפי פרופ' מואב, דולר חלש טוב לישראל לא רק ליבואנים של מוצרים מוגמרים, אלא גם לתעשייה שרוכשת חומרי גלם במחירים נמוכים ויכולה למכור את המוצרים שלה במחירים גבוהים יותר, לשלם שכר גבוה יותר לעובדים וכמובן לשלם יותר מסים. חלק מהבעיות של הכלכלה הישראלית הן השקעות נמוכות בתעשייה המסורתית, וצריך להבין שהון זה בעיקר מכונות ויקר יותר לייבא מכונות כשהדולר חזק, זה משפיע באופן ישיר על הפריון, על ההשקעות במשק ועל השכר בישראל.

- מה רע בעודף בחשבון השוטף? מה רע שיש יותר יצוא מיבוא?

"זו הטעות הבסיסית, בנק ישראל והממשלה נכנעים לאינטרס צר של קבוצות לחץ. לכלכלה הישראלית אין הצדקה לייצא יותר ממה שהיא מייבאת לאורך זמן. יצוא למעשה זה ניצול היתרון היחסי שלך בייצור של מוצר מסוים ויבוא תחתיו של מוצר שאין לך יתרון יחסי ביצור עצמי שלו. למעשה, התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח (החלשת השקל ביחס לדולר) והותרת החסמים הגדולים על יבוא יוצרת מצב בו אנחנו מייצאים מוצרים שאין לנו יתרון יחסי בייצור שלהם בכלל.

"כשאנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים יש לזה ערך אחד בלבד, אם אנחנו רוצים לייבא בעתיד יותר. מעבר לכך, אין שום היגיון ואם בעתיד לא יהיה עודף יבוא זה למעשה סבסוד של היצואנים על חשבון היבואנים והציבור הישראלי בכלל".

- מה רע בזה שיש עודפים דולרים בכספות של בנק ישראל?

"אנחנו צריכים לשאול את עצמו מה רע שיש לנו 1,000 דולר בכספת במקום שה-1,000 דולר האלה יעבדו עבורנו? 1,000 דולר זה טוב, אבל מיליון דולר? יש נקודה בה לא צריך להחזיק יותר מידי דולרים בכספת, כי אז אנחנו מפסידים כסף על הכסף שיושב לנו חסר מעש בכספת. כמובן שבנק ישראל משקיע את עודפי המט"ח, אבל אם הוא רכש מט"ח במחיר גבוה ומחירו בממוצע נמוך יותר, אז הוא מפסיד".

- אם נפגע ביצוא זה לא יגרום לאבטלה?

"זו אגדה וצריך להפריך אותה. הדרך הטובה ביותר לתמוך ביצוא וברמת החיים, בעיקר עבור החלשים היא באמצעות היבוא. יבוא ויצוא זזים ביחד. אם אנחנו חושפים את המשק ליבוא, אנחנו למעשה יוצרים ביקוש לדולרים, זה גורם לדולר להתחזק ותומך ביצואנים כשברקע מייבאים יותר חומרי גלם, מכונות לייצור, מייבאים מוצרים שאין לנו יתרון בייצורם בישראל ואז רמת החיים עולה, המחירים יורדים וגם החלשים נהנים מזה. היחידים שנהנים מההגנות של הממשלה (בדרך של חסמי יבוא והתערבות בשוק המט"ח) הם החקלאים וקבוצות לחץ, כשכל יתר הציבור מפסידים מזה".