גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה העליון לא מחליט במזונות?

חבל שביהמ"ש גורר רגליים בסוגיה המשפיעה על כל משפחה שלישית בישראל

מזונות קטינים/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מזונות קטינים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

קרוב לשנתיים מעכב בית המשפט העליון שני תיקים הממתינים להכרעה: האם במקרים של משמורת משותפת ושכר דומה ימשיכו האבות לשלם מזונות לאימהות - רק בשל היותם גברים? מועצת הרבנות הראשית כבר הכריעה, היועץ המשפטי לממשלה העביר חוות-דעת כי לפי הדין העברי גם האם צריכה להשתתף בנטל הכלכלי של גידול הילדים, וגם ועדת מומחים ממשלתית קבעה כך. אז למה בעצם בית המשפט לא מחליט? 

הסיפור הוא פשוט ועוסק בשאלה העקרונית - האם במקרה של פרידה בין בני זוג, ייפסק העיוות לפיו אבות נושאים לבדם בנטל הכלכלי של גידול הילדים רק בשל היותם גברים?

שני מקרים שממחישים זאת הגיעו לפני כשנתיים לפתחו של בית המשפט העליון. בשני המקרים (המשקפים עשרות אלפי מקרים דומים) אב ואם המקיימים זמני שהות שווים או קרובים לכך עם הילדים, ושניהם בעלי שכר דומה. למרות השכר וזמני השהות הדומים, חויבו האבות בתשלום מזונות לאם - אך ורק בשל היותם גברים. יוצא שהאבא משלם מזונות כפולים: פעם אחת כשהילדים שוהים עמו, ופעם נוספת כשהילדים אצל האם - למרות שהאם מרוויחה שכר דומה.

התוצאה המיידית של העיוות האומלל והמקומם הזה: הילדים זוכים לבית אחד מבוסס יחסית (בית האם, הנהנית הן משכר בגין עבודתה והן מתשלום מזונות) ובית אחד עני (של האב, הנאלץ לשלם לאם חלק ניכר משכרו).

איך הגענו למצב עגום זה, הסותר באופן מובהק את עקרונות הצדק והשוויון? בישראל, על ענייני נישואים וגירושים חל הדין האישי, כלומר המשפט העברי הקדום.

במשך עשרות שנים פורש הדין העברי ככזה המטיל על הגברים את כלכלת הילדים, ועל האימהות את גידול הילדים. כעת מסתבר שלא כך הם פני הדברים.

תקנות אושה, מימי המאה השנייה לספירה, החזיקו כמעט 2,000 שנה - עד תקופת המנדט הבריטי. תקנות אלה הטילו על האב את כלכלת ילדיו, "שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים", אלא שלפי תקנות אלה - שבכל מקרה היו תקפות עד גיל מצוות (12 לבנות ו-13 לבנים) - אי-אפשר לכפות על אדם לזון את ילדיו אלא לכל היותר לביישו על התנהלותו הלא מוסרית.

ענייני מוסר לא נאכפו בימי המנדט הבריטי, והיו מקרים בהם אבות ניצלו את המצב והתחמקו מתשלום מזונות ילדיהם.

בנוסף, כמובן שקביעתה של הרבנות הייתה בזמנים שונים לחלוטין. מעמדם הכלכלי של הגברים היה לרוב טוב ממעמד הנשים, שהתמקדו בעבודות הבית וגידול הילדים.

מאז, ובאופן תמוהה, מונצח אותו עיוות בבתי המשפט בישראל ואף מוקצן ומורחב לחבות עד לגילאים מתקדמים יותר של הילדים.

הגיע העת שבית המשפט העליון יתעדכן במציאות העכשווית ובהלך-הרוח בישראל. נשים עובדות, משתכרות, משפיעות ומובילות. לא יעלה על הדעת שבמקרים בהן אישה מרוויחה יותר מהאב או בדומה לאב - הגבר יישא במזונות ילדיו באופן כפול.

פמינסטיות אמיתיות צריכות לברך על רצונם של גברים בהורות משותפת. זה טוב לילדים, לאבות ולנשים עצמן, שיוכלו לפתח קריירה. אלא שארגוני נשים בישראל מאמצים עמדה הפוכה, המטילה מום בנשים ודוגלים בגישה שהחוק חייב לשפות נשים אך ורק בשל היותן נשים.

התירוצים המועלים על-ידי ארגוני הנשים - החל מכך שכל הגברים דורשים הורות משותפת משיקולים כלכליים, הנשים מופלות, ולכן יש להטיל את הנטל הכלכלי רק על האבא וכו' - מהווים עלבון לאינטליגנציה. בפועל, יישום עמדת ארגוני הנשים, כולל חברות כנסת המזוהות על ארגונים אלה, פוגעת במאות אלפי אבות וילדים בישראל.

בהקשר זה, ולא לטובה, כדאי להזכיר את מינויה של יעל וילנר, שופטת מחוזי חיפה, לעליון. בערעור של אב ואם על גובה תשלומי מזונות, דחתה וילנר יחד עם שני שופטים נוספים בקשה של האב לבטל את חיובו לאור משמורת משותפת של השניים על הילדים והעובדה שהכנסות האם גבוהות משלו.

וילנר כתבה בפסק הדין כי הכרה במזונות שוויוניים על-ידי בתי המשפט מהווה חקיקה שיפוטית, ומתחה על כך ביקורת: "נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמות את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור 'מזונות שוויוניים'. עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן", כתבה בפסק הדין.

השופטת וילנר, כנראה, חיה בזמנים אחרים. אפליית אבות אך ורק בשל היותם גברים היא חלק מתפיסת עולמה. במדינה מתוקנת, שמה של וילנר כלל לא היה עולה למועמדות לעליון.

תפיסת עולמה של וילנר ממשיכה את תפיסת עולמה של שופטת עליון אחרת, עדנה ארבל, שקבעה בפסק דין כי אב המגדל לבדו את ילדיו חייב גם הוא לשלם מזונות ילדים לאם, גם במקרה בו האם משתכרת יותר.

פסיקות אלה של וילנר וארבל סותרות באופן מובהק את עקרונות הצדק והשוויון. זאת, בשם אג'נדה הדוגלת באפליית האבות רק בשל היותם גברים.

עד מתי?

תפקידו של שופט הוא לשפוט. השירות אותו נותן בית המשפט הוא מתן צדק, והוא צריך לעשות זאת ביעילות.

משום מה נראה שבמקרים הללו, למרות קיומן של המלצות חותכות על שולחנו, בית המשפט מורח את מתן החלטתו ומתמהמה.

חבל שמערכת בתי המשפט, שחוסר האמון בה הולך ומתרחב בקרב קהלים שונים, בוחרת לגרור רגליים בסוגיה כה חשובה המשפיעה על כל משפחה שלישית בישראל.

כנראה שחילופי דברים בין שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט וענייני רכילות נוספים מעניינים את העליון יותר מהעבודה עצמה. חבל.

עוד כתבות

אדי ודר בהופעה. העיד בפני הקונגרס נגד טיקטמאסטר - וחזר לעבוד איתה / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

כולם שונאים את טיקטמאסטר, אבל האם זה מונופול שכדאי לפרק?

משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד לייב ניישן והחברה הבת שלה טיקטמאסטר, שיצרו יחד מפלצת שלא מאפשרת לתחרות להתרומם ● לא ברור מה זה יעשה למחירי הכרטיסים, אבל בענף המשלב פוליטיקה, הון, בידור ופשע, אין ספק שזהו צעד משמעותי

הישראלים שחוזרים, דווקא עכשיו / צילום: Shutterstock

‎"לא רוצה להגיע למצב שבו אני מרגיש מצורע": הישראלים שקיבלו החלטה גורלית דווקא עכשיו

רייזי עוזבת ג'וב חלומות בקנדה כדי לגדל את ילדיה בארץ, יניב מרגיש שאף אחד ברחוב שלו בלונדון כבר לא מבין אותו, את רם הכריעה העוינות מצד הסובבים אותו בסיליקון ואלי, ובינה ששבה ארצה אחרי עשור בצרפת בטוחה: "לכל מדינה יש את הבעיות שלה" ● אל מול הקולות שבטוחים שזה בדיוק הזמן להגר, יש מי שהחליטו לחזור לישראל

רכבי טויוטה חונים בשכונת מגורים. מכת גניבות רכב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נתוני אתרי הבנייה וגניבות הרכב מבהירים: שינוי הקונספציה הוא רק כסת"ח

מאז 7 באוקטובר ישראל אוסרת על כניסת פועלים פלסטינים לישראל, למעט חריגים בודדים. בשטח, 85% מאתרי הבנייה עבדו באפריל באופן מלא או חלקי, וגניבות המכוניות זינקו ב–35% ברבעון ● נתוני השב"חים מחודש מאי מבהילים, ובעיקר מוכיחים שמוכרים לנו שינוי שאיננו

מור חן, מנהלת הפעילות של קרן גריילוק בישראל / צילום: RORY LINDSAY

השקיעה בפייסבוק ובפאלו אלטו נטוורקס: זו הקרן האמריקאית שחוזרת לישראל

פחות מעשור לאחר סגירת קרן "גריילוק ישראל", ששותפיה הקימו את 83 North, חוזרת קרן ההון סיכון גריילוק לישראל ● כעת, היא ממנה את מור חן, שניהלה עד לאחרונה את השקעותיה של הקרן הבריטית אקסל בישראל, לנציגה המקומית שלה

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, הבוקר (א') / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי

נציג היועמ"שית: הניסיון להעביר את שיקול־הדעת לצבא - מנוגד לדין ● השופט סולברג על התנגדות הממשלה לגייס 3,000 חרדים: "צעד בסיסי ומינימלי" ● נציג הממשלה טען כי זכותה לשלם לישיבות גם בהיעדר חוק לפטור מגיוס ● השופט גרוסקופף: "יש תנאי לתמיכות בתלמידי הישיבות, והוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין" ● נציג איחוד הישיבות טען לאכיפה בררנית אל מול האוכלוסייה הערבית ● עדכונים שוטפים

בן פסטרנק / צילום: ניר אלון

החברה הביטחונית שנמכרת בשווי של עד 100 מיליון שקל

קבוצת ה-IT אמן רוכשת את חברת אר.אס.אל, שלא נהנתה מהגאות בתחום התעשיות הביטחוניות, בעסקה במספר שלבים אשר משקפים לחברה שווי של עד כ-100 מיליון שקל

אננסים למכירה בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Shutterstock

שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה

למרות שמשרד החקלאות פתח את יבוא האננס מקוסטה ריקה בלבד, מחיר הפרי צנח בכמעט 50% - והפרי הפך לנגיש יותר עבור הצרכן הישראלי ● הנתונים מצביעים על כך שכשמסירים רגולציות חוסמות יבוא - המחירים יכולים לרדת, לעתים אף מבלי לפגוע באופן משמעותי בייצור המקומי

בני גנץ, יו''ר המחנה הממלכתי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ בתגובה לנאום ביידן: "מחויבים לקידום המתווה, לכנס בהקדם את קבינט המלחמה"

נזק רב כתוצאה מהפגיעה הישירה בקריית שמונה, לא היו נפגעים • בפעם הרביעית מתחילת המלחמה: חיזבאללה הפיל כטב"ם של צה"ל בדרום לבנון • צה"ל הטיל כרוזים בצפון רצועת עזה וקרא לתושבי בית חאנון להתפנות מבתיהם • לשכת ראש הממשלה בהבהרה נוספת להצעת ביידן: "נון-סטרטר" • נמשכת פעילות כוחות צה"ל בדרום ובמרכז רצועת עזה • עדכונים בולטים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ידועים בציבור נפרדו. האם הרכוש שנצבר הוא רכוש משותף?

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה ● כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר ● וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? ● שלושה פסקי דין בשבוע

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח: השינוי שעבר המבצע ברפיח בגלל לחץ אמריקאי

שני כטב"מים חדרו מלבנון והתפוצצו באזור קצרין • אזעקות בלתי פוסקות באצבע הגליל ובצפון ודרום הגולן • קבינט המלחמה יתכנס הערב • נזק רב כתוצאה מהפגיעה הישירה בבסיס בקריית שמונה, לא היו נפגעים • עדכונים בולטים

מטוס של קטר איירווייז / צילום: Nicolas Economou

"חברת התעופה של השנה" לא תגיע לישראל בקרוב

קטאר איירווייז היא "חברת התעופה של השנה" של 2024, עפ"י אתר AirlineRatings.com ● לחמשת המקומות הראשונים בדירוג הגיעו רק חברות שלא פועלות כיום בישראל ● אילו חברות תעופה נכנסו לדירוג, כמה מהן הפסיקו את פעילותן בישראל מאז המלחמה, ומי הן חברות הלואו קוסט המובילות בעולם?

לישראל הייתה תוכנית סודית ליום שאחרי בעזה. חמאס חיסל אותה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ישראל שינתה את המבצע ברפיח בלחץ אמריקאי, הניסוי שעשוי לשפר את מיפוי המנהרות התת-קרקעיות בעזה וכך חיסל חמאס את תוכנית היום שאחרי של ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

ביומד / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?

כנס הסרטן האמריקאי השנתי ASCO מתרחש בימים אלה בשיקגו, ובשני ימיו הראשונים כבר סיפק כמה כותרות משמעותיות ● וגם: חברת מודרנה קיבלה את אישור השיווק למוצר הראשון שלה אחרי תקופת הקורונה ● השבוע בביומד

בני שגיא, מהשבוע הבא נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע / איור: גיל ג'יבלי

צעיר, על אופנוע עם לשכה במרתף: למה כולם מדברים על נשיא ביהמ"ש החדש בבאר שבע?

בני שגיא, מהשבוע הבא נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מצליח פעם אחר פעם להביא להסדרי טיעון ולחסוך למדינה מיליונים, בזכות טיפול מהיר ויכולת להביא את הצדדים להסכמות ● מבקריו חושבים שהוא לפעמים לוחץ מדי, והכרעות מתוקשרות שלו שונו לאחר ערעור ● עכשיו שגיא, שידהר כל הדרך לבאר שבע על אופנוע כבד, יצטרך ללמוד את החוקים של הדרום

נתן שרנסקי / צילום: אלכס קולומויסקי

"בגולאג הייתי הרבה יותר חופשי ממי שחקר אותי": האיש שנלחם לטובת העם היהודי בראיון

שרנסקי, דמות מפתח במאבק לחופש היהודי והציוני, מביע אופטימיות לגבי עתיד מדינת ישראל אך גם לא חוסך בביקורת עליה ● את כישלון המודיעין וההנהגה להתמודד עם האיום הפלסטיני ב–7 באוקטובר הוא מאשים ב"רוח אוסלו" ● וגם: על מה התכתב עם המנהיג האופוזיציונר הרוסי אלכסיי נבלני לפני מותו?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בתל אביב; קמטק צוללת בכ-6%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.2% ות"א 90 יורד ב-0.9% ● בבורסה מזהים שמשקיעי חוץ המשיכו לצמצם החזקות במניות מקומיות ● בבורסה בת"א יפורסמו דוחות חברת הנדל"ן קבוצת אשטרום ורשת גולף ● בפוריה פיננסים מעריכים כי השקעה במדד S&P 500 עלולה להיות מסוכנת ● פעילים ניהול תיקים: מתרחק המועד להפחתת ריבית בישראל ובארה"ב

צילום: רויטרס

מה הכי מפחיד: גבר זר, דוב או סטטיסטיקה

בשבועות האחרונים צצה ברשתות החברתיות שאלה שעוררה דיונים סוערים: במי תעדיפו להיתקל ביער, דוב או גבר זר? ניסינו לענות בעזרת נתוני אמת, וגילינו שמה שמפחיד באמת זה סטטיסטיקה ● הדרך שלנו להעריך סיכונים רצופה הטיות. האם נוכל להשתפר?

יניב ורדי / צילום: קרן מזור

הוא התחיל כנהג לימוזינה ופועל בניין. היום חברת הסייבר שהוא מנהל בדרך להנפקה

יניב ורדי, מנכ"ל חברת הסייבר קלארוטי, כבר רואה את ההנפקה באופק אך מאז 7 באוקטובר הוא לקח על עצמו גם את תפקיד ההסברה ● לא כולם יודעים איך לאכול את זה, אך כאבא לבן שנפצע במלחמה הוא לא מוכן לוותר: "מזהה בורות וחוסר הבנה אצל דור ה-Z בארה"ב"

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם דינה בן טל גנניה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין, מנחם רייס

מנכ"לית אל על פותחת הכול: איך הגיעה לתפקיד, המתקפה האיראנית וטירוף המחירים

היא נכנסה לתפקיד מנכ"לית אל על בעיצומו של משבר הקורונה, וכשנראה היה שהיא מנווטת את החברה חזרה לצמיחה, פרצה המלחמה וטרפה שוב את הקלפים ● בשיחה עם ערן גפן מדברת דינה בן טל גננסיה על הספרינט לצמרת, הזינוק במחירים והטריק שאפשר לה לייצר המשכיות כשכל הטיסות בוטלו

לאה ופנר, מנכ''לית ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: יח''צ הר''י

"זו הייתה שמורת טבע של דו־קיום. עד ה־7 באוקטובר"

עד ה־7 באוקטובר, מערכת הבריאות הישראלית הייתה "חוף מבטחים של דו־קיום", כפי שהגדירה מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, לאה ופנר ● אבל בחודשים האחרונים התעוררו בתוכה רגשות עזים של כעס וחשדנות בין ערבים ליהודים, ולפי ופנר, "יש דלק באוויר ואסור לטאטא רגשות טעונים מתחת לשטיח" ● האזינו