גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי מנהל את הספורט בישראל?

הטוטו נחלש, ומשרדי הספורט והאוצר הופכים להיות הגורמים שמנהלים את ההצגה

מירי רגב ומשה כחלון: צילום: באדיבות משרד התרבות
מירי רגב ומשה כחלון: צילום: באדיבות משרד התרבות

השבוע פרסם הטוטו את הדוחות הכספיים של 2016. למרות הסערה שעובר הארגון בעקבות המצור ששם עליו שר האוצר משה כחלון עם הגבלת שוק ההימורים, המגמה של הטוטו עדיין ללא שינוי: חזק מאוד כלפי מעלה. את השנה סיים הטוטו עם הכנסות שיא (שוב) של 3.24 מיליארד שקל - עלייה של 8.7% בהשוואה לשנה הקודמת. ב-5 השנים האחרונות שיעור הצמיחה הממוצע של הטוטו עומד על 16.5% בשנה.

הבעיה היא במספרים שלא בוחרים לפרסם בהודעות לעיתונות. שם גם הייתה הבעיה של הטוטו מול משרד האוצר עוד הרבה לפני הקמפיין האגרסיבי של כחלון. מתוך הכנסה כוללת של 3.24 מיליארד שקל, הרווח של הטוטו (כלומר - הכסף שחזר לספורט) עומד על 586 מיליון שקל - שיעור רווח של 18%.

כל חברה במשק הייתה מוכנה לחתום על שיעור רווח שנתי כזה, ודאי כאשר כל שנה - אבל כל שנה - מסתיימת ברווח. אלא שהאוצר לא אוהב את שיעור הרווח הזה. הסיבה היא עקרונית: אם אני, האוצר, מאפשר לך להיות מונופול הימורים שכל תפקידו הוא להחזיר את הכסף לספורט, אז במחיר של הרס משפחות שאני מגלם בזיכיון הזה אני מצפה שיותר כסף יחזור לספורט.

בעבר, שיעור הרווח היה גבוה - בשנת 2003 שיעור הכסף שחזר לספורט עמד על 32%, ובשנים האחרונות שורת הרווח הולכת ונשחקת עד שלפני כמה שנים חצתה את רף ה-20% ומעולם לא התרוממה מעליו. האוצר במסגרת החקיקה החדשה, מלבד ביטול הימורי הסוסים, דורש גם שורת רווח גבוהה יותר. וזה יושג באמצעות פיקוח וצמצום התקורות.

דוחות הטוטו של 2017 יציגו בבירור את תוצאות המצור של כחלון-באב"ד. הם לא יציגו כמה אנשים/מהמרים התייאשו מהמונופול שנחנק ופנו לשוק ההימורים הלא חוקיים. וכמה כסף הספורט הישראלי יפסיד.

למה יש משמעות גדולה לכספי הטוטו? בגלל שאלו הכספים הכמעט בלעדיים שעליהם נשען הספורט הישראלי. המדינה ויתרה מזמן על התמיכה בספורט והשאירה את העסק הזה לטוטו. בתוך 7 שנים, מאז 2009, הגדיל הטוטו את כמות הכספים שהוא מזרים לספורט בכ-275 מיליון שקל בשנה; בעוד משרד הספורט "תרם" בפרק הזמן הזה עלייה של 40 מיליון שקל. במלים אחרות - על כל שקל שהצליחו השרים (לבנת, ועכשיו רגב) לגרד, הביא הטוטו 7 שקלים.

לפני כמה ימים פרסמה שרת התרבות והספורט מירי רגב את תקציב הספורט בישראל. וגם היא כמובן חגגה על נתוני הקצה של משרדה, לא משנה אם הם לא באמת מגיעים מהמשרד שלה. במסיבת עיתונאים אמרה ש"אנחנו נמצאים פה כדי לחגוג את ההישג הגדול של הספורט הישראלי", והוסיפה ש"תקציב הספורט יהיה 700 מיליון שקלים".

אכן חגיגה. רגב בחרה להצניע שהמשרד שלה - כל כך לא נספר ולא רלוונטי מבחינה תקציבית בהשוואה למשרדים אחרים - תרם מתוך "תקציב הספורט" קצת יותר מ-15%, כ-120 מיליון שקל. 580 מיליון שקל הם כספי החלוקה של הטוטו שמייצרים המהמרים.

רגב דיברה על עוד כמה דברים מרשימים שיקרו כאן, המשמעותי מכולם הוא "תוכנית המתקנים 2027" - השנה שבה תסתיים בנייה מאסיבית של מתקני ספורט בארץ בהיקף כולל של מיליארדי שקלים. אבל גם השרה יודעת שלפזר הבטחות זה קל. מישהו יודע כמה שקלים נוצלו וכמה מתקנים נבנו מפרויקט תוכנית המתקנים 2020 (רמז: רחוק מהמתוכנן)?

מישהו יודע כמה כסף כבר זרם לטובת תוכנית "פרחי ספורט" שמתוקצבת ב-370 מיליון שקל (רמז: מעט). זו בדיוק הסיבה שהטוטו נתקע עם הר של מיליארד שקלים בלתי מנוצלים שייגנזו עכשיו על-ידי האוצר (לא כולם, רק 600 מיליון).

התפקיד העיקרי של משרד הספורט - אחרי שהתברר שכסף הוא לא יכול להביא, וגם לא לעמוד בגזרות האוצר על שוק ההימורים - הוא לשחרר סבכים ביורוקרטיים שנוצרים במשולש טוטו-משרד הספורט-המועצה הלאומית העליונה לספורט. הפלונטר הזה הוא שמקשה על בניית מתקנים ובאופן כללי על שחרור כספים לספורט. גם כשהכסף כבר נחלץ מהסבך הביורוקרטי הוא נתקל בסבכים אחרים - ב-2011 זכתה עיריית ראשל"צ במכרז של הטוטו לבניית אולם בעלות מוערכת של 130 מיליון שקל, מתוך זה 50 מיליון שקל מהטוטו.

למרות הכסף שיושב בטוטו "צבוע" ומחכה שיגאלו אותו, העירייה עדיין לא התחילה לבנות את האולם (שתוכנן להיות מוכן ב-2014), במקרה הזה מסיבות שקשורות לעירייה ולאיתור שטח לבניית המתקן.

הפתרון היצירתי החדש של משרד הספורט הוא ביטול המאצ'ינג בעיריות עם דירוג הלמ"ס נמוך. כלומר, אל תביאו בכלל כסף, אפילו לא 10% - רק תקצו שטח לבניית מתקן. רעיון טוב? ימים יגידו.

האם עירייה שאין לה יכולת כלכלית תוכל לעמוד בעלויות תחזוקה של אולמות ומגרשים חדשים. הטוטו במשך שנים עמד על הרגליים האחוריות למנוע מצב של ביטול המאצ'ינג בדיוק מהסיבה הזאת - אבל היום נותר אקדוחן אחד בעיר. והיא יושבת במשרד הספורט. והטוב בעיניה ייעשה. המבול יבוא אחריי, ובינתיים אין דבר טוב עבור ציבור הבוחרים בפריפריה ממתקנים בעלות אפס.

עניין משמעותי שאותו משלים משרד הספורט בצוותא עם אנשי האוצר בימים אלו הוא "חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט". מה שמוכר יותר כחוק וינגייט. מכון וינגייט להנצחת אורד וינגייט נוסד ב-1957 וידע ימים יפים. פיסת קרקע של 430 דונם שיושבת על מצוק חולי מדרום לנתניה, הייתה המקום שממנו נולד כל מה שקשור לספורט הישראלי. המכון נהנה מתרומות והעמיד מתקני אימון ברמה גבוהה מאוד ביחס למה שהיה אז בישראל.

קושי בגיוס תרומות מחו"ל, ובעיקר כאוס ניהולי הובילו אותו אל עברי פי פחת. המתקנים נותרו כשהיו לפני שלושים וארבעים שנה. מתקנים מיושנים ולא ראויים. כשכבר ניסו לבנות מתקן - בריכת שחייה מתקדמת בעלות מתוכננת של 40 מיליון שקל פלוס, זה נגמר ב-106 מיליון שקל. ללא אשמים וללא אחראים. ביננו, מה זה חריגה של 130% מכספי ציבור? כשהמכון עוד מסיים עם הלשון בחוץ ולוקח הלוואה של 6 מיליון שקל מהטוטו, שההחזר שלה אמור להתחיל ביולי 2018.

מפה לשם, מאז 2006 מנסים גורמים מקצועיים, ציבוריים ופוליטיים להציל את המכון שהיקף החובות בו הגיע לפני שלוש שנים אל יותר מ-20 מיליון שקל. מירי רגב תשלים בקרוב מאוד את המהלך אחרי שהחוק כבר עבר בקריאה ראשונה.

האם חוק המכון הלאומי הוא טוב? מבחינת וינגייט ברור שכן. המדינה לוקחת על עצמה את חובות המכון, ותשלם מדי שנה 4 מיליון שקל לסגירת המינוס. עד כה הועברו שני תשלומים שנתיים שאפשרו את הורדת הגירעון לאזור ה-9 מיליון שקל. בנוסף מתחייבת המדינה בהצעת החוק להסדיר את נושא המקרקעין מול מינהל מקרקעי ישראל - כך יוכלו להיבנות בשטח המכון מלון ברמה גבוה להלנת ספורטאים ומתקנים נוספים.

השומה הנדרשת להסדרת המקרקעין עומדת על כ-20 מיליון שקל מכספי המדינה (בהערכה אופטימית זה ייגמר על סכום נמוך יותר). יוקצו כספים מהטוטו לשיפוץ המתקנים הרעועים וכסף נוסף לבניית מתקנים חדשים - כאשר על-פי הצעת החוק, לכל בניית מתקן או פעולה תשתיתית בעלות של מעל 7.5 מיליון שקל יידרש אישור האוצר.

תהליך ההלאמה של המכון יאפשר לו ליהנות כמובן מתקציב שוטף וקבוע הישר מקופת המדינה. ב-2016 תיקצבה המדינה את המכון ב-19 מיליון שקל - שמהווה מעל 20% מהתקציב הכולל שלו. סכום דומה אמר לעבור לתקציב השוטף בשנים 2018 ו-2019.

מצד שני, המכון יהיה בפיקוח הדוק של המדינה ומשרד הספורט, כולל רואה חשבון מלווה של משרד הספורט שיהיה אחראי וילווה את המכון עד סיום תהליך התיאגוד. הוא יהיה מחויב להציג יעילות תקציבית - על-פי הצעת החוק, כל פעילות עסקית של המכון שבטווח של שלוש שנים תיבחן כלא רווחית, תופסק באופן מיידי.

המדינה תרוויח כמובן מכון לאומי מתפקד ומשודרג, שבדומה למקומות רבים בעולם יהווה מרכז מחקרי ואימון מהרמות הגבוהות ביותר.

אפשר להתווכח על תהליך ההלאמה והעדיפות לה זכה וינגייט. ראשית, למה דווקא וינגייט. יש מקומות אחרים שבזמן שווינגייט הלך ודעך הצליחו להגדיל נפח פעילות (הדר יוסף למשל) ולהוות אלטרנטיבה; ואפשר להתווכח על השיטה: הרעיון של הלאמת וינגייט, כמו התהליך של הלאמת הספורט כולו במדינה (באמצעות החלשת הטוטו והקמת המועצה הלאומית העליונה) - קצת מטריד. הכל מולאם, הופך את המשרדים הרלוונטיים, האוצר ומשרד הספורט, לגורמים בעלי השפעה וחזקים, כנראה חזקים מדי. המיניסטר שמגיע לארבע שנים יושב במקום שנוח לייצר בו השפעה פוליטית ללא קושי. כשיילך יבוא מישהו אחר, ינער את קופת הטוטו כרצונו.

ואפשר כמובן להיות מוטרדים מהקלות של היעדר האחריות שהביאה בסופו של דבר את המדינה לשאת בנזקים: השיטה שמאפשרת להעביר הכל הלאה ולשכוח את האחראים. המכון קרס, טוב, לא נורא. איפה אותם אנשים שניהלו אז את המכון ואפשרו לו לקרוס. מי הוביל לבניית בריכה ב-106 מיליון שקל? מי הוביל את המכון לחוב של 20 מיליון שקל?

עוד כתבות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם