גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי מנהל את הספורט בישראל?

הטוטו נחלש, ומשרדי הספורט והאוצר הופכים להיות הגורמים שמנהלים את ההצגה

מירי רגב ומשה כחלון: צילום: באדיבות משרד התרבות
מירי רגב ומשה כחלון: צילום: באדיבות משרד התרבות

השבוע פרסם הטוטו את הדוחות הכספיים של 2016. למרות הסערה שעובר הארגון בעקבות המצור ששם עליו שר האוצר משה כחלון עם הגבלת שוק ההימורים, המגמה של הטוטו עדיין ללא שינוי: חזק מאוד כלפי מעלה. את השנה סיים הטוטו עם הכנסות שיא (שוב) של 3.24 מיליארד שקל - עלייה של 8.7% בהשוואה לשנה הקודמת. ב-5 השנים האחרונות שיעור הצמיחה הממוצע של הטוטו עומד על 16.5% בשנה.

הבעיה היא במספרים שלא בוחרים לפרסם בהודעות לעיתונות. שם גם הייתה הבעיה של הטוטו מול משרד האוצר עוד הרבה לפני הקמפיין האגרסיבי של כחלון. מתוך הכנסה כוללת של 3.24 מיליארד שקל, הרווח של הטוטו (כלומר - הכסף שחזר לספורט) עומד על 586 מיליון שקל - שיעור רווח של 18%.

כל חברה במשק הייתה מוכנה לחתום על שיעור רווח שנתי כזה, ודאי כאשר כל שנה - אבל כל שנה - מסתיימת ברווח. אלא שהאוצר לא אוהב את שיעור הרווח הזה. הסיבה היא עקרונית: אם אני, האוצר, מאפשר לך להיות מונופול הימורים שכל תפקידו הוא להחזיר את הכסף לספורט, אז במחיר של הרס משפחות שאני מגלם בזיכיון הזה אני מצפה שיותר כסף יחזור לספורט.

בעבר, שיעור הרווח היה גבוה - בשנת 2003 שיעור הכסף שחזר לספורט עמד על 32%, ובשנים האחרונות שורת הרווח הולכת ונשחקת עד שלפני כמה שנים חצתה את רף ה-20% ומעולם לא התרוממה מעליו. האוצר במסגרת החקיקה החדשה, מלבד ביטול הימורי הסוסים, דורש גם שורת רווח גבוהה יותר. וזה יושג באמצעות פיקוח וצמצום התקורות.

דוחות הטוטו של 2017 יציגו בבירור את תוצאות המצור של כחלון-באב"ד. הם לא יציגו כמה אנשים/מהמרים התייאשו מהמונופול שנחנק ופנו לשוק ההימורים הלא חוקיים. וכמה כסף הספורט הישראלי יפסיד.

למה יש משמעות גדולה לכספי הטוטו? בגלל שאלו הכספים הכמעט בלעדיים שעליהם נשען הספורט הישראלי. המדינה ויתרה מזמן על התמיכה בספורט והשאירה את העסק הזה לטוטו. בתוך 7 שנים, מאז 2009, הגדיל הטוטו את כמות הכספים שהוא מזרים לספורט בכ-275 מיליון שקל בשנה; בעוד משרד הספורט "תרם" בפרק הזמן הזה עלייה של 40 מיליון שקל. במלים אחרות - על כל שקל שהצליחו השרים (לבנת, ועכשיו רגב) לגרד, הביא הטוטו 7 שקלים.

לפני כמה ימים פרסמה שרת התרבות והספורט מירי רגב את תקציב הספורט בישראל. וגם היא כמובן חגגה על נתוני הקצה של משרדה, לא משנה אם הם לא באמת מגיעים מהמשרד שלה. במסיבת עיתונאים אמרה ש"אנחנו נמצאים פה כדי לחגוג את ההישג הגדול של הספורט הישראלי", והוסיפה ש"תקציב הספורט יהיה 700 מיליון שקלים".

אכן חגיגה. רגב בחרה להצניע שהמשרד שלה - כל כך לא נספר ולא רלוונטי מבחינה תקציבית בהשוואה למשרדים אחרים - תרם מתוך "תקציב הספורט" קצת יותר מ-15%, כ-120 מיליון שקל. 580 מיליון שקל הם כספי החלוקה של הטוטו שמייצרים המהמרים.

רגב דיברה על עוד כמה דברים מרשימים שיקרו כאן, המשמעותי מכולם הוא "תוכנית המתקנים 2027" - השנה שבה תסתיים בנייה מאסיבית של מתקני ספורט בארץ בהיקף כולל של מיליארדי שקלים. אבל גם השרה יודעת שלפזר הבטחות זה קל. מישהו יודע כמה שקלים נוצלו וכמה מתקנים נבנו מפרויקט תוכנית המתקנים 2020 (רמז: רחוק מהמתוכנן)?

מישהו יודע כמה כסף כבר זרם לטובת תוכנית "פרחי ספורט" שמתוקצבת ב-370 מיליון שקל (רמז: מעט). זו בדיוק הסיבה שהטוטו נתקע עם הר של מיליארד שקלים בלתי מנוצלים שייגנזו עכשיו על-ידי האוצר (לא כולם, רק 600 מיליון).

התפקיד העיקרי של משרד הספורט - אחרי שהתברר שכסף הוא לא יכול להביא, וגם לא לעמוד בגזרות האוצר על שוק ההימורים - הוא לשחרר סבכים ביורוקרטיים שנוצרים במשולש טוטו-משרד הספורט-המועצה הלאומית העליונה לספורט. הפלונטר הזה הוא שמקשה על בניית מתקנים ובאופן כללי על שחרור כספים לספורט. גם כשהכסף כבר נחלץ מהסבך הביורוקרטי הוא נתקל בסבכים אחרים - ב-2011 זכתה עיריית ראשל"צ במכרז של הטוטו לבניית אולם בעלות מוערכת של 130 מיליון שקל, מתוך זה 50 מיליון שקל מהטוטו.

למרות הכסף שיושב בטוטו "צבוע" ומחכה שיגאלו אותו, העירייה עדיין לא התחילה לבנות את האולם (שתוכנן להיות מוכן ב-2014), במקרה הזה מסיבות שקשורות לעירייה ולאיתור שטח לבניית המתקן.

הפתרון היצירתי החדש של משרד הספורט הוא ביטול המאצ'ינג בעיריות עם דירוג הלמ"ס נמוך. כלומר, אל תביאו בכלל כסף, אפילו לא 10% - רק תקצו שטח לבניית מתקן. רעיון טוב? ימים יגידו.

האם עירייה שאין לה יכולת כלכלית תוכל לעמוד בעלויות תחזוקה של אולמות ומגרשים חדשים. הטוטו במשך שנים עמד על הרגליים האחוריות למנוע מצב של ביטול המאצ'ינג בדיוק מהסיבה הזאת - אבל היום נותר אקדוחן אחד בעיר. והיא יושבת במשרד הספורט. והטוב בעיניה ייעשה. המבול יבוא אחריי, ובינתיים אין דבר טוב עבור ציבור הבוחרים בפריפריה ממתקנים בעלות אפס.

עניין משמעותי שאותו משלים משרד הספורט בצוותא עם אנשי האוצר בימים אלו הוא "חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט". מה שמוכר יותר כחוק וינגייט. מכון וינגייט להנצחת אורד וינגייט נוסד ב-1957 וידע ימים יפים. פיסת קרקע של 430 דונם שיושבת על מצוק חולי מדרום לנתניה, הייתה המקום שממנו נולד כל מה שקשור לספורט הישראלי. המכון נהנה מתרומות והעמיד מתקני אימון ברמה גבוהה מאוד ביחס למה שהיה אז בישראל.

קושי בגיוס תרומות מחו"ל, ובעיקר כאוס ניהולי הובילו אותו אל עברי פי פחת. המתקנים נותרו כשהיו לפני שלושים וארבעים שנה. מתקנים מיושנים ולא ראויים. כשכבר ניסו לבנות מתקן - בריכת שחייה מתקדמת בעלות מתוכננת של 40 מיליון שקל פלוס, זה נגמר ב-106 מיליון שקל. ללא אשמים וללא אחראים. ביננו, מה זה חריגה של 130% מכספי ציבור? כשהמכון עוד מסיים עם הלשון בחוץ ולוקח הלוואה של 6 מיליון שקל מהטוטו, שההחזר שלה אמור להתחיל ביולי 2018.

מפה לשם, מאז 2006 מנסים גורמים מקצועיים, ציבוריים ופוליטיים להציל את המכון שהיקף החובות בו הגיע לפני שלוש שנים אל יותר מ-20 מיליון שקל. מירי רגב תשלים בקרוב מאוד את המהלך אחרי שהחוק כבר עבר בקריאה ראשונה.

האם חוק המכון הלאומי הוא טוב? מבחינת וינגייט ברור שכן. המדינה לוקחת על עצמה את חובות המכון, ותשלם מדי שנה 4 מיליון שקל לסגירת המינוס. עד כה הועברו שני תשלומים שנתיים שאפשרו את הורדת הגירעון לאזור ה-9 מיליון שקל. בנוסף מתחייבת המדינה בהצעת החוק להסדיר את נושא המקרקעין מול מינהל מקרקעי ישראל - כך יוכלו להיבנות בשטח המכון מלון ברמה גבוה להלנת ספורטאים ומתקנים נוספים.

השומה הנדרשת להסדרת המקרקעין עומדת על כ-20 מיליון שקל מכספי המדינה (בהערכה אופטימית זה ייגמר על סכום נמוך יותר). יוקצו כספים מהטוטו לשיפוץ המתקנים הרעועים וכסף נוסף לבניית מתקנים חדשים - כאשר על-פי הצעת החוק, לכל בניית מתקן או פעולה תשתיתית בעלות של מעל 7.5 מיליון שקל יידרש אישור האוצר.

תהליך ההלאמה של המכון יאפשר לו ליהנות כמובן מתקציב שוטף וקבוע הישר מקופת המדינה. ב-2016 תיקצבה המדינה את המכון ב-19 מיליון שקל - שמהווה מעל 20% מהתקציב הכולל שלו. סכום דומה אמר לעבור לתקציב השוטף בשנים 2018 ו-2019.

מצד שני, המכון יהיה בפיקוח הדוק של המדינה ומשרד הספורט, כולל רואה חשבון מלווה של משרד הספורט שיהיה אחראי וילווה את המכון עד סיום תהליך התיאגוד. הוא יהיה מחויב להציג יעילות תקציבית - על-פי הצעת החוק, כל פעילות עסקית של המכון שבטווח של שלוש שנים תיבחן כלא רווחית, תופסק באופן מיידי.

המדינה תרוויח כמובן מכון לאומי מתפקד ומשודרג, שבדומה למקומות רבים בעולם יהווה מרכז מחקרי ואימון מהרמות הגבוהות ביותר.

אפשר להתווכח על תהליך ההלאמה והעדיפות לה זכה וינגייט. ראשית, למה דווקא וינגייט. יש מקומות אחרים שבזמן שווינגייט הלך ודעך הצליחו להגדיל נפח פעילות (הדר יוסף למשל) ולהוות אלטרנטיבה; ואפשר להתווכח על השיטה: הרעיון של הלאמת וינגייט, כמו התהליך של הלאמת הספורט כולו במדינה (באמצעות החלשת הטוטו והקמת המועצה הלאומית העליונה) - קצת מטריד. הכל מולאם, הופך את המשרדים הרלוונטיים, האוצר ומשרד הספורט, לגורמים בעלי השפעה וחזקים, כנראה חזקים מדי. המיניסטר שמגיע לארבע שנים יושב במקום שנוח לייצר בו השפעה פוליטית ללא קושי. כשיילך יבוא מישהו אחר, ינער את קופת הטוטו כרצונו.

ואפשר כמובן להיות מוטרדים מהקלות של היעדר האחריות שהביאה בסופו של דבר את המדינה לשאת בנזקים: השיטה שמאפשרת להעביר הכל הלאה ולשכוח את האחראים. המכון קרס, טוב, לא נורא. איפה אותם אנשים שניהלו אז את המכון ואפשרו לו לקרוס. מי הוביל לבניית בריכה ב-106 מיליון שקל? מי הוביל את המכון לחוב של 20 מיליון שקל?

עוד כתבות

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור