מינוי לא כלכלי

כולם מדברים על אקטיביזם, לא מדברים על התמקצעות

יורם דנציגר / צילום: יונתן בלום
יורם דנציגר / צילום: יונתן בלום

בחודש שעבר, בסבב המינויים האחרון לבית המשפט העליון, שבו מונו 4 שופטים חדשים לעליון, דיברו רבים על הניסיונות של שרת המשפטים, איילת שקד, לרסן ו"לשמרן" את בית המשפט העליון באמצעות מינוי שופטים בעלי תפיסת עולם דומה לשלה, ושאינם אקטיביסטים.

בסופו של דבר הצליחה שקד למנות לערכאה העליונה שני שופטים שנחשבים לשמרנים - את נשיא המחוזי בחיפה, יוסף אלרון; ואת שופט המחוזי בירושלים, דוד מינץ; והיא "חגגה" את הישגה.

עם זאת, שני השופטים הנוספים שמונו לעליון בפברואר - יעל וילנר מהמחוזי בחיפה וג'ורג' קרא מהמחוזי בתל-אביב - אינם נחשבים ל"שמרנים", ושקד עלולה להתאכזב מפסיקות אקטיביסטיות שלהם בעתיד.

אולם, נראה כי הדיון הציבורי והסיקור התקשורתי סביב אג'נדת המינויים האחרונים החמיצו היבט חשוב בבחירת שופטים לבית המשפט העליון - ההתמקצעות שלהם בתחומים משפטיים שונים. התחום שהוא אחד "המוזנחים" ביותר היום בבית המשפט העליון הוא הכלכלי-עסקי.

למרות ריבוי התיקים הכלכליים, ולמרות השינויים המשפטיים ותיקוני החקיקה הבלתי פוסקים בעולם הכלכלי, בשוק ההון, בדיני ניירות ערך, הגבלים עסקיים, דיני מסים ועוד, מכהן בעליון רק שופט אחד, מתוך 15, שהוא בעל ידע כלכלי מובהק ומעמיק: ד"ר יורם דנציגר, מומחה לדיני חברות, שעסק כעורך דין במשפט מסחרי כלכלי במשך שנים.

שופטת נוספת, אסתר חיות, התמחתה לפני מינויה לשופטת שלום בליטיגציה מסחרית ונזיקית, ומונתה לעליון כמומחית למשפט אזרחי, במטרה לחזק את ההיגיון הכלכלי בעיצוב ההלכות השיפוטיות. אמנם גם לשופטת ענת ברון, שהתמחתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון ועבדה כעורכת דין במגזר הפרטי, ולשופט נעם סולברג, יש אוריינטציה כלכלית, אך פחות מובהקת.

מבין ארבעת השופטים החדשים שמונו בפברואר, רק אחד, דוד מינץ, הוא בעל ידע מעמיק בכלכלה. ד"ר מינץ משמש כמרצה לדיני חדלות פירעון באוניברסיטה העברית בירושלים. לפני כחודש וחצי הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים מהאוניברסיטה העברית בנושא "השפעת הכניסה להליך חדלות פירעון על צדדים שלישיים הקשורים לחייב". מנגד, השופטים וילנר, קרא ואלרון לא יכולים להיחשב ל"שופטים כלכליים" במובן המעמיק של התואר.

פרישתו המוקדמת של דנציגר צפויה להחמיר משמעותית את החסר בשופטים בעלי ידע כלכלי מעמיק, חסר שפוגם באיכות העבודה השיפוטית של העליון. לכן, יש לקוות שכאשר הוועדה לבחירת שופטים תתכנס כדי לבחור שופטים שיחליפו את דנציגר וכן את אורי שהם שפורש לגמלאות באוגוסט 2008, היא תביא בחשבון את הנושא הזה בהחלטותיה.

ואכן, ישנם כמה מהמועמדים שדילגו עליהם בסבב הבחירה האחרון שיכולים לחזק מאוד את האגף הכלכלי בעליון. בין היתר מדובר בשופטים המצוינים רות רונן וחאלד כבוב, שמכהנים במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. רונן וכבוב לא מונו לעליון מסיבות לא ענייניות.

כבוב לא קודם לעליון, שכן לפי הנוהג הפסול שהשתרש כאן, בעליון יכול לשבת רק שופט ערבי אחד, וג'ורג' קרא הועדף על פני כבוב; והשופטת המעולה רונן לא מונתה לעליון, בגלל שסומנה על-ידי שקד וחבריה לימין כ"סמולנית", משום שבעלה, איש העסקים, זאב ברגמן, היה קשור בעבר לקרן החדשה לישראל.