בכיר בטבע: "ארבעת החודשים הקרובים - הכי מעניינים בחברה"

ארבעת החודשים הקרובים יהיו הכי מעניינים בהיסטוריה של טבע   כחברה אינובטיבית - יותר מכל 100 ומעלה שנות ההיסטוריה שלה" - כך אמר בשבוע שעבר ד"ר מייקל היידן, מנהל החטיבה האינובטיבית בטבע, במפגש הוועדה המדעית המייעצת שערכה סנארה, החממה המשותפת לטבע ולחברת המכשור הרפואי פיליפס. המפגש נערך במשרדי סנארה ברעננה.

היידן התכוון בדבריו לסדרה של תוצאות ניסויים ואישורים הצפויה בחודשים הקרובים (ראה טבלה). "אנחנו לא צופים שהכל יילך חלק", הוסיף, "אבל מצפים להתקדמויות שימצבו אותנו במטפלים בתחום המוח, שהחולים בו במידה רבה נותרו מאחור, ללא פתרון. רובנו שנמצאים כאן נחיה עד גיל 85, אבל לא כולנו נדע שזה קרה".

היידן ציין כי התרבות הישראלית גורמת לטבע לחשוב כמו סטארט-אפ, במיוחד בתחום האינובטיבי: "טבע היא כמו סטארט-אפ ענקי. בעבר הייתי אומר אפילו שהיא כמו סטארט-אפ ענקי עם משאבים אדירים. כיום אני מסתפק ב'סטארט-אפ ענקי'. אנחנו אפילו מתנהגים קצת כמו סטארט-אפ בניהול המימון שלנו, ומחפשים שותפים שייקחו על עצמם חלק מהמימון או חלק מהפיתוח. יש לנו 140 שותפויות, כולל מיזם NNE, שבו אנחנו משתפים פעולה עם האקדמיה הישראלית בתחום המוח, כי משם הגיעו התרופות המובילות שלנו.

"דוגמה אחרת היא השותפויות שלנו בהעברת תרופות מעבר למחסום הדם-מוח. לטבע אין מומחיות ייחודית בתחום הזה, ואנחנו פתוחים לשיתופי פעולה. כחברה גנרית בבסיס, אין לנו שום אשליות שרק אצלנו קיימת החדשנות הטובה ביותר. אין לנו הטיית 'not Invented Here'. לעומת זאת, כחברה גנרית אנחנו אולי קצת חוששים מסיכון, בעוד חברות אינובטיביות מבינות את הצורך בסיכון. בשנים האחרונות טבע מתפתחת ומסוגלת לקבל יותר סיכון".

בפאנל השתתף גם יאן קימפן, הסמנכ"ל המדעי של חברת פיליפס, שעוברת בשנים האחרונות רה-ארגון משמעותי, אשר ימקד אותה בראש ובראשונה בתחום הבריאות, עם דגש על עיבוד מידע וניטור ורפואה ביתית. "אנו חברה ותיקה, ושינוי כה משמעותי של המיקוד הארגוני הוא מפחיד, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה", אמר קימפן.

"חולים כותבים ל-FDA"

קובי ריכטר, מייסדה של חברת הסטנטים מדינול, שהשתתף בפאנל מתוקף תפקידו בוועדה המייעצת של חממת סנארה, סיפר על שני סטארט-אפים מתוך כחמישה שהקים סביב מדינול - האחד מפתח שיטה חדשה להחלפת מסתם הלב האאורטלי באמצעות קטטר, והשני מייצר חיישן להשתלה לניטור, שחש, לדבריו, "כל פרמטר פיזיולוגי שאפשר לחשוב עליו בתוך הגוף". ריכטר התגאה כי "בשני המקרים היזמים צמחו בחברות שהוקמו על ידי יוצאי מדינול".

לדבריו, הגישה הנכונה לחברה ישראלית היא להגיע לשלב הפיתוח, ואפילו לחדש מבחינת אופן הייצור ("אצלנו במדינול שיטת הייצור חשובה יותר מהפטנט על המוצר"), אבל הישראלים פחות מתאימים לשיווק. "לישראלים קשה בשיווק. אנחנו לא מסוגלים להפנים שהלקוח לפעמים צודק, שלא לדבר על תמיד צודק", אמר.

ריכטר התייחס לדברי היידן ואמר: "כל הבעיות אצלכם בתחום המוח נבעו מכך שאנו, עם מוצרי הלב שלנו, הארכנו את החיים באופן מלאכותי. אצל רוב החיות תוחלת החיים היא פי 3.5 מגיל הבשלות המינית. עבורנו, בני האדם, זה היה מביא אותנו לגיל 50 בערך. כל השאר זה בונוס".

אסף ברנע, מנכ"ל חממת סנארה, שהנחה את הפאנל, שאל את המשתתפים על השפעות הממשל החדש בארה"ב על תעשיית התרופות. קימפן מפיליפס השיב: "אני לא מאמין שאפשר בשלב זה לקחת את ביטוח הבריאות, שכבר ניתן לאזרחים. אינני מביע בכך דעה פוליטית, אנחנו חברה מסחרית, ואין לנו דעה כזו. ואולם, לכולם, לכל קצוות המפה הפוליטית, ברור שמערכת הבריאות הנוכחית אינה בת קיימא, ומשהו צריך להשתנות".

לדברי ריכטר, "למשוואת עלות-תועלת יש שני צדדים. כלכלת בריאות מתמקדת מדי בתחום העלויות, ולא מבינה שאנשים מוכנים לשלם עבור בריאות בערך כל מה שיש להם". היידן הוסיף: "אנחנו כן מודדים ערכי תועלת בריאותית - למשל, בפיתוח התרופות למיגרנה. בעבר לא היו לנו, אבל כיום יש לנו מדדי איכות חיים בכל ניסוי. לפעמים אין שינוי במדד רפואי, אבל יש שיפור משמעותי באיכות חיים של המטופל ושל משפחתו, וחשוב למדוד את זה. אנחנו כיום מביאים את החולים לתהליך בשלב הרבה יותר מוקדם, כדי שיעידו מה הם מצפים מהתרופה. לא רק אנחנו מכניסים את החולים לתהליך מוקדם יותר. החולים כותבים מכתבים ל-FDA, והם מקשיבים לזה".

ברנע שאל מהי "טכנולוגיית החלום" של משתתפי הפאנל בתחום הרפואה הדיגיטלית. קימפן השיב: "מדידה תמידית של ערכי הבריאות של המטופל, ורישומה ברשומה אחת אינטגרטיבית, בלי שמישהו יצטרך להקדיש לכך מחשבה". לדברי היידן, "טכנולוגיית חלום" היא "מכשיר למדידה של השפעה אישית רצויה של תרופות בניסויים קליניים ובזמן אמת. מה רמת התרופה שבאמת הגיעה לדם? לאן הגיעה? כמה מהר התפרקה? זה היה יכול להקל עלינו מאוד את החיים בפיתוח תרופות". ואילו ריכטר השיב: "תרופות מבוססות גנום, ומערכות הגנה מפני התקפות סייבר על מכשירים רפואיים".

9 חברות נבחרו לחממה

אסף ברנע, מנכ"ל חממת סנארה ונצ'רס, המשותפת לטבע ופיליפס, סיפר על פעילות החממה. "אנחנו עוסקים בתחומים הדמיה, הולכת תרופות, מכשור רפואי זעיר פולשני, שמירה על רצף טיפול בין בית החולים לקהילה, אבחון וניטור, ובכל מה שקשור בבריאות דיגיטלית. בשנה האחרונה בחנו 750 פרויקטים פוטנציאליים, בעיקר מישראל, אבל לא רק - ובחרנו תשעה מהם להיות חברות בחממה. אנחנו משקיעים בהם לעתים קרובות מעבר למה שיש להשקיע בחברת חממה, על פי כללי המדען הראשי (כ-600 אלף דולר), עד מיליון דולר ויותר.

"9 החברות שבחרנו הן MeWay - משאף אינהלציה, שמוריד את הזמן הדרוש לשאיפה לשם טיפול אפקטיבי מ-10-12 דקות לכ-2 דקות; Myhomedoc, העוסקת ברפואה מרחוק דרך הטלפון הסלולרי; BReathme - אפליקציה ל-COPD ואסתמה; Spircare, המחליפה את התא בבית החולים המשמש לבדיקות תפוקת ריאות, במכשיר הניתן לשימוש גם בחדר הרופא או בבית; Purecare - מים עם אוזון לטיפול בעיות חניכיים בבית; Lensfree - המורידה את הקרינה של מכשירי CT ב-50% (יכולת משמעותית לחברת פיליפס, שחלק נכבד מפעילותה הוא חטיבת ה-CT שלה); Lifegraph - ניטור לצורך מניעת מיגרנות (המשתלב היטב בתרופה נגד מיגרנה, שטבע מקווה להשיק בקרוב) ו-Lidus - מכשיר לתפירה משופרת של כלי דם קטנים".

 טבע