מוטי זיסר, מוטי בן משה, וינסנט צ'נגוויז ורמי לוי / צילומים: איל יצהר, תמר מצפי, כריסטופר רטקליף
בין הפרוטוקולים והתצהירים סביב המאבק המשפטי של בנק הפועלים ביורשיו של איש העסקים המנוח מוטי זיסר, נמצא סיפור שיכול היה להיכנס למותחן ריגול. מדובר בתגובה שהגיש עורך דין יהודי-שוויצרי בשם פיליפ מאייר לבקשה שהגיש בנק הפועלים בהליך פשיטת הרגל של זיסר ז"ל, נגד מאייר ואחרים, להגביל שימוש בנכסים. מאייר, הנמצא בתהליכי עלייה לישראל, היה שותפו של זיסר ז"ל בחלק מעסקיו באירופה (חברות בבעלותו העניקו ערבות לחלק מחובותיו). בפברואר 2016, טוען מאייר בתשובה לבית המשפט, הוא קיבל טלפון מעורך דין אירופאי שעמו יש לו היכרות ממושכת. עורך הדין הזה הציע פגישה, ובה, כך מאייר, טען כי נציג מ"המוסד", סוכנות הביון הישראלית, פנה אליו כדי שזה ימליץ לו על יהודים ברחבי העולם שיוכלו לסייע למאמציו של הארגון. מאייר התעניין, יצר קשר עם אותו נציג מוסד, ונפגש עמו בארץ.
הנציג, טוען מאייר, ביקש לברר פרטים שונים עליו ועל פעילותו המקצועית וציין כי הארגון זקוק לעיתים לסיוע מאנשים כמוהו בכל הנוגע לפעילות הארגון בתחום הפיננסי - בעיקר להעביר כספים בהיקפים, כך מאייר, שמגיעים לעשרות מיליוני אירו. מאייר השיב כי לדעתו לא יוכל לסייע, לאור כללי הציות בתחום, אך לטענתו הנציג לא התייאש, והציע כי תיקבע פגישה נוספת עם מומחה בארגון שיסביר לו את הדברים. הם סיכמו להמשיך להיות בקשר ולשוחח כשמאייר יהיה שוב בארץ, אך מאז נעלמו עקבותיו של הנציג.
עד פה זה נשמע גדול מהחיים, אך לא מופרך לחלוטין - אנשי עסקים משמשים שירותי ביון ברחבי העולם מאז תולדות המקצוע - אבל הטענה של מאייר לא נגמרת שם. "למיטב הידיעה", נטען בתשובתו של מאייר, הנציג "הוא סוכן מוסד לשעבר אשר הועסק על-ידי חברת חקירות פרטית אשר קיימה חקירה בעניינו של מאייר עבור המבקש, בנק הפועלים. לפי מיטב ידיעת הח"מ (כלומר מאייר, ה' מ'), מדובר בחברת בלאק קיוב".
בבלאק קיוב מכחישים את הדבר הזה מכול וכול: "הטענות משוללות יסוד", הם אומרים בתגובה ל-G, "האיש המדובר אינו עובד של בלאק קיוב בארץ ובעולם, אלא רק בפיתוח העסקי של החברה. עוד יודגש, כי האיש המדובר, וכן אף אחד מעובדי בלאק קיוב, מעולם לא התחזו לאנשי מוסד. פגישה שכזו, ככל שהתקיימה, לא היתה קשורה לחברה".
כך או כך, זו הזדמנות לקבל הצצה לפעילותה של החברה, ששמה צץ מדי פעם בתיקים המרכזיים של בכירי משק בישראל (ולפעמים גם בחו"ל). רשימה חלקית: נוחי דנקנר נגד מוטי בן משה, רמי לוי נגד אייל רביד, אלסטום ואפקון נגד מכרז החשמול של הרכבת הקלה, ועוד. בדירקטוריון יושבים שמות מרשימים, כמו פרופ' אשר טישלר, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב; סא"ל (במיל') גולן מלכה, לשעבר סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בנייס; ותא"ל (במיל') מתי לשם, זוכה פרס ביטחון ישראל. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל שימש כנשיא החברה עד מותו לפני כשנה.
מועדון החברים של אמ"ן
בלאק קיוב הוקמה בשנת 2011 על-ידי דן זורלא, חיפאי במקור, יוצא יחידת עילית באגף מודיעין, וד"ר אבי ינוס - שניהם בשנות השלושים המוקדמות לחייהם. הם הכירו כשלמדו יחד בטכניון ניהול וכלכלה לתואר ראשון. זורלא המשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, וינוס המשיך לדוקטורט, וכיום הוא מתגורר בלונדון ומספק את המענה לחקירות באירופה. על רקע שירותו באמ"ן, בין היתר, זורלא הצליח למשוך שמות גדולים לחברה - בראשם מאיר דגן המנוח.
גורמים המצויים בתחום מציינים שזהו דבר מקובל, "לתת את שמך לחברות תמורת תשלום". מקורבי בלאק קיוב, עם זאת, טוענים כי "מר דגן ז"ל היה מעורב בעסקי בלאק קיוב ויעץ לה עוד מימיה הראשונים. מתוקף תפקידו, הוא ייעץ לבלאק קיוב בעניינים מורכבים שונים הדורשים את מומחיותו הרבה, וכן פגש לקוחות שונים של בלאק קיוב ותרם להם מנסיונו הרב. מר דגן ז"ל אף תרם לבלאק קיוב את קשריו חובקי העולם ככל שבלאק קיוב נזקקה לכך. בהמשך, ולאחר שהכיר לעומק את פעילותה של בלאק קיוב ונוכח המקצועיות הרבה שהפגינו בלאק קיוב ועובדיה, מר דגן ז"ל אף ניאות לכהן כנשיא הכבוד של החברה".
הלקוח המשמעותי הראשון של בלאק קיוב היה המיליארדר היהודי-הבריטי וינסנט צ'נגוויז, שהגיע דרך מכר משותף. צ'נגוויז תיאר את הסיפור בראיון לשחר סמוחה ב-G באוקטובר האחרון. לדבריו, במארס 2011 פשטו עשרות חוקרי היחידה הבריטית לחקירות הונאה חמורה (SFO) על בתיהם של צ'נגוויז ואחיו ועצרו אותם בחשד להונאה מורכבת שהביאה להתמוטטות בנק קאופטינג האיסלנדי. שני האחים שוחררו ממעצר עוד באותו יום וטענו מיד שהמידע שהוביל למעצר היה שקרי. הם שכרו את שירותיה של בלאק קיוב והצליחו להוכיח את טענותיהם. מאוחר יותר גם תבעו את ה-SFO, את קאופטינג ואת חברת ראיית החשבון גרנט ת'ורנטון, שעל ממצאיה התבססו ההאשמות. מול ה-SFO הגיע צ'נגוויז לפשרה, שבמסגרתה קיבל התנצלות ופיצויים בסך 3 מיליון ליש"ט.
העבודה שעשו עבור צ'נגוויז נתנה לאנשי בלאק קיוב חשיפה בעולם העסקי והתיקים החלו לזרום. התיק הבא שבו הושם עליהם זרקור היה גיוסם (ביחד עם רו"ח יהודה ברלב, חוקר ביקורת חשבונאית) על-ידי נוחי דנקנר, לאחר שאיבד את השליטה באי.די.בי, כדי למצוא מידע על מוטי בן משה, שיחד עם אדוארדו אלשטיין השתלט על הקבוצה. הפעולות שביצעו מתוארות בכתבה על בלאק קיוב בפורבס באופן הבא:
"תחילה התמקדה הבדיקה של בלאק קיוב בעסקי בן משה, בזירה האינטרנטית, בניסיון למפות את הרשת העסקית והחברתית של איש העסקים הפרטי. אחר כך פנה הצוות לאיתור אנשים אשר עובדים או עבדו עם בן משה בעבר, החל ממזכירות ועד רואי חשבון. מכיוון שלבן משה מבנה מסועף של חברות רבות, הרי שמדובר על עשרות רבות של אנשים שיש לבדוק אותם בפרק זמן קצר. השלב הבא בבדיקה של בלאק קיוב היה קיום נסיעות לחו"ל לחלק מעשרות החברות המשתייכות לעץ ההחזקות המסועף של בן משה, ופגישות מתוכננות, או שלא מתוכננות, עם אנשים שעבדו עמו בעבר. כך למשל, הגיעו הצוותים החוקרים של החברה לקפריסין. בכתובת הרשומה גילו בניין משרדים כמעט ריק מאדם, בכניסה ישב שומר זקן. בבניין זה היו רשומות עשרות חברות, אך במקום לא היה כל שלט או כתובת על הדלת המזכירים את שמן. כך גם היה בחברה נוספת של בן משה בלוקסמבורג".
במסיבת עיתונאים שקיים בזמנו בן משה, בעקבות הדו"ח עם הממצאים נגדו, הוא הציג ראיות לכך שהתביעה בגרמניה לא מצאה מקום לפתוח בחקירה נגדו, וכן אישור מהבנק שנטען שדרכו נעשתה הלבנת הון, לפיו לבן משה אין חשבון באותו בנק. לעומת זאת, בלאק קיוב הציגו בדיקת פוליגרף שנערכה לנחקר שסיפר על הלבנת הון, ולפיה הוא דובר אמת. כך או כך, הממצאים כלפי בן משה מעולם לא הגיעו לבדיקה ממשית בבית המשפט, וצוות מטעם הרשויות בישראל, שערך על בן משה בדיקה משלו, אישר אותו כרוכש, וכך אכן קרה (בהמשך יצא בן משה מהחברה על רקע סכסוך עם שותפו לשעבר, אדוארדו אלשטיין).
תצהיר שהגיש ינוס לבית המשפט בתיק הזה, חושף עוד כמה טפחים בנוגע לדרכי הפעולה של החברה והפרופיל שלה: "בלאק קיוב", הוא תיאר שם, "מושתתת על קבוצה של יוצאי יחידות מיוחדות מקהילת המודיעין הישראלי, אנשי מודיעין מיומנים בעלי רקע בתחום הפיננסי והמשפטי. בחברה עובדים מעל 50 חוקרים (מאז, אומרים בבלאק קיוב, עלה מספרם ל-100, ה' מ'), מתוכם עורכי דין, כלכלנים ואנשי פיננסים, המשלבים את ניסיונם המודיעיני עם ניסיונם העסקי. בנוסף, לחברה יש סגל יועצים בעלי ניסיון רב בעולם העסקי, המשפטי, הבנקאי, האקדמי והטכנולוגי, המלווים את הפרויקטים השונים בהם החברה מעורבת. חלקם מומחים בינלאומיים לשווקי ההון וניהול סיכונים פיננסיים, וכן בכירים לשעבר בקהילת המודיעין הישראלי".
החברה, המשיך ינוס, "מספקת שירותים למספר לקוחות מצומצם ואיכותי", וכאן מגיע משפט חשוב למדי: "מאחר שאין לה מתחרים בעלי יכולות דומות, קיבלה החברה מעמד של ספק יחיד במספר ארגונים גדולים ומשרדי ממשלה". בלאק קיוב מסרבת להתייחס לאמור, אולם גורמים בענף טוענים כי החברה נהגה מפעם בפעם לבצע עבודות עבור המוסד וכבר אינה עושה זאת כיום.
בלאק קיוב גם טיפלה "על הדרך" בתיקים צנועים יותר - למשל, בתובענה הייצוגית נגד טרה, בטענה כי השתמשה בחומר משמר במוצריה, למרות הצהרותיה על היעדר שימוש כזה. "הממצאים פשוט הגיעו אליי", אמר אמר השבוע ל-G עו"ד אסף פינק, שייצג את התובע בתביעה הייצוגית.
- ולא שאלת מי הזמין את המידע?
"לא. אני מקבל כל מידע כל עוד זה משרת את המטרות של הציבור. מה שכן, דרשתי שיהיה תצהיר, שיאמת את זה, כדי שזה יתקבל כחוק. קיבלתי הקלטה וצילום של דף מהמפעל, וזה לווה בתצהיר שתיאר את האופן שבו המידע הושג".
- ואתה לא יודע מי הגורם ששילם להם?
"לא. דווקא לו הייתי יודע, זה היה מפריע לי. כל עוד המידע הושג כדין, זה לא כל-כך מעניין אותי".
- יכול להיות שמי שאחראי לכך הוא תאגיד מתחרה?
"זו יכולה להיות אופציה, אך יכולות להיות גם אופציות אחרות. בכוונה לא נכנסתי לשם".
הסתבכות ברומניה
זרקור נוסף לשיטות העבודה של בלאק קיוב הואר לאחרונה, עם פרסומים על כך שהחברה נשכרה על-ידי רמי לוי, בעל רשת הדיסקאונט שיווק השקמה, שחשד כי מתבצע נגדו קמפיין שלילי בהובלת מתחרהו העסקי, בעלי רשת ויקטורי, אייל רביד, בשיתוף עם החקלאים. על-פי הפרסומים בכלי התקשורת, עובדת מטעם בלאק קיוב נשלחה לדובב את איש יחסי הציבור של רביד, גל בייסברג. היא הציגה עצמה כנציגה של חברת קמעונאות זרה, המבקשת לחדור לישראל ומתעניינת בשכירת שירותיו של בייסברג. באותה שיחה נשמע בייסברג מתרברב "איך קרענו את האמא של רמי לוי". הממצאים הללו הולידו תביעה של לוי נגד רביד, שהסתיימה לאחרונה בפשרה, לאחר שבייסברג מסר ללוי מכתב התנצלות.
על-פי גורמים המעורים בפעילותה של בלאק קיוב, זוהי שיטת פעולה נפוצה בתחום: שולחים עובדים המתחזים לנציגים של חברות עסקיות זרות, וכדי שהדבר ייראה אמין, גם מציגים חברה פיקטיבית על כל מה שמשתמע מכך. לא אחת, טוענים הגורמים, יעדיפו השליחים הללו להיפגש בחו"ל, שכן שם הם אינם מוגבלים בפעולותיהם (בניגוד לישראל, שבה לא ניתן לבצע פעולות של התחזות ודיבוב בלי רישיון חוקר פרטי; בישראל, על-פי תשובת משרד המשפטים, אין לבלאק קיוב רישיון כזה). בבלאק קיוב מדגישים כי הם פועלים על-פי כל הכללים והחוקים בכל מדינה ומדינה.
בהיבט הזה, מעניין לבחון תקרית שבה הייתה מעורבת החברה ברומניה לפני כשנה - כאשר שניים מעובדיה נעצרו בחשד לפעילות נגד לאורה קובצ'י, התובעת הראשית במנהל הלאומי נגד שחיתות במדינה. זורלא עצמו לא נעצר ולא הואשם בדבר, אולם במסגרת החקירה נעשה לו חיקור דין בישראל. על-פי העיתון הרומני EVZ, שהתיימר לפרסם הדלפות מחיקור הדין, זורלא סיפר כי התבקש להגיע לרומניה על-ידי קצין לשעבר בשירות המודיעין הרומני (SRI), אדם בשם דניאל דראגומיר, שהזמין מהחברה חקירה בנוגע לחשדות שחיתות נגד קובצ'י.
על-פי הסיפור שפורסם ב-EVZ, דארגומיר שכנע את זורלא שהוא נתמך בפעולתו על-ידי הנשיא ועל-ידי ראש שירותי המודיעין, ואף הציע שאנשי בלאק קיוב יעבדו עם מכשירים סלולריים של ה-SRI. לבלאק קיוב, על-פי EVZ, היו כמה משימות: לבדוק אם ההצהרות של קובצ'י על מצבה הכלכלי נכונות; לחקור חשדות למניעי נקמה מצדה נגד קודמתה בתפקיד; לבדוק חשדות לגבי שוחד שלקח אביה בשמה; ולבדוק אם יש חשבונות בשווייץ ובקפריסין.
בסופו של דבר, השניים (שיוצגו בידי עו"ד איתן מעוז) הגיעו להבנות עם הרשויות ברומניה ולפני כמה חודשים שבו לארץ.
בתגובה לפרסומים נמסר אז מבלאק קיוב לעיתונים ולסוכנויות הידיעות: "בלאק קיוב הינה קבוצת עילית בינלאומית המונה למעלה ממאה עובדים של יוצאי קהילת המודיעין הישראלי אשר פועלת במקומות רבים בעולם ומלווה בייעוץ משפטי מקצועי בכל מדינה בה היא פועלת. בשבועות האחרונים ביצעה החברה פרויקט עבור גורמי ממשל ברומניה לאיסוף ראיות המעידות על שחיתות חמורה במערכת הממשל הרומנית. במסגרת הפרויקט, שניים מעובדי החברה, שהגיעו להישגים משמעותיים, נעצרו. העובדים פעלו בהתאם לדין המקומי והחשדות נגדם הם שקר וכזב. אנו סמוכים ובטוחים שהאמת תתברר כבר בימים הקרובים והשניים ישוחררו חזרה לביתם".
"זו הייתה פרשה שלא הוסיפה להם", מודה גורם המכיר את החברה, "אבל לא קורה שסוכני מוסד נתפסים באמצע פעולות בחו"ל? זה קורה. מה עוד, שכאן הם הולכו שולל. הטעו אותם לחשוב שזה משהו רשמי והתברר שלא".
מדריד, ברצלונה, ניו-דלהי
לאחרונה הגיעה שמה של בלאק קיוב גם לתיק שנמצא כעת בדיון בבית המשפט העליון - בעתירה שהגישו אלסטום הישראלית ואפקון הצרפתית, שהשתתפו יחד במכרז החשמול של הרכבת הקלה, נגד תוצאות המכרז, שבו זכתה סמי הספרדית (שיוצגה בידי עורכי הדין דרור הרפז ואייל אורן). לפי פרוטוקול הדיונים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, גם כאן עובדי בלאק קיוב הציגו את עצמם כנציגי חברות זרות כדי להוציא מידע - הפעם המטרה הייתה למצוא פגמים שאולי נפלו במכרז החשמול. על-פי המתואר בפסק הדין, נציגי בלאק קיוב פנו למנהלים בפרויקט, והציגו עצמם כנציגי חברה המחפשים מנהל לפרויקט באסיה. בתצהיר של ינוס באותו תיק, הוא טען כי החקירה כללה פעולות תשאול של לא פחות מ-11 נחקרים שונים בפגישות שהתקיימו במדריד, וינה, ברצלונה, ניו-דלהי ואחמדאבאד שבמערב הודו.
שופטת המחוזי, מיכל אגמון-גונן, לא התרשמה ודחתה את העתירה, שכאמור הגיעה בעקבות ערעור לפתחו של העליון: "עתירה זו", כתבה, "החלה בתרועה רמה, כפרק הלקוח מספר מתח או ריגול וכללה מעקבים וחקירות במסווה, של בכירים בצוות ההערכה של המכרז ברכבת ישראל, ובכירים בחברה שזכתה במכרז, בידי חברת בלאק קיוב... העתירה מסתיימת בקול ענות חלושה, כשבסופו של יום לא נותר מאומה מבין הטענות החמורות שהועלו".
השופטת אף ציינה כי נעשו "ניסיונות בוטים מצד החוקרים שערכו את ההקלטות, להכניס לפי הנחקרים אמירות בעייתיות שיוכלו לשרת את אלסטום ואפקון... למעשה הם ניסו לחלץ אמירות לפיהן שינוי הניקוד בהצעה של סמי (החברה הספרדית שזכתה במכרז, ה' מ') מקורו בשחיתות ובתשלום כספים... פעולה הכוללת ריגול אחר מתחרה עסקי תוך הצגת מצג-שווא לפניו בניסיון לדלות מפיו מידע מפליל כדי למצוא פסול בזוכה, היא פסולה מיסודה ומצדיקה דחיית העתירה. הראיות התבססו על חלקי משפטים והוצאת דברים מהקשרים, והכול תוך הסתתרות מאחורי תצהירו של ינוס".
בדיון שנערך בבית המשפט העליון בעקבות הערעור, נתנו השופטים גושפנקא לפעולותיה של בלאק קיוב ואף הורו לצדדים להגיע לפשרה שתשלב את אלסטום ואפקון במכרז, כך שמבחינת גורמים בסביבת בלאק קיוב, למרות הביקורת של אגמון-גונן, החברה "סיפקה את הסחורה".
תיק נוסף של בלאק קיוב מהעת האחרונה הוליד תביעה של 60 מיליון שקל מצד בעלי מניות המיעוט בחברת סיקאם ביות'רפיוטיקס (גפן השקעות ביומד ומיט"ב יזמות טכנולוגית, המיוצגים בידי עו"ד גיא גיסין) נגד בעלי השליטה בחברה, מורי ארקין ורן נוסבאום והדירקטורים, בטענה כי הטעו את בעלי מניות המיעוט וגרמו להם למכור את מניותיהם תמורת סכום זעום, תוך הסתרת אקזיט שהחברה ביצעה שנה מאוחר יותר. באי כוחם של הנתבעים טענו בתגובה כי הטענות משוללות יסוד.
גורמים המכירים את בלאק קיוב טוענים כי בחברה משוכנעים "שאין חברה אחרת שיש לה יכולות כמו שיש להם. לכן, הם גם לא רואים בחברות האחרות, מתחרות שלהן. כי מבחינתם, אין אף חברה שעושה את מה שהם עושים: מוצאת את 'האקדח המעשן' שיפיל את המתחרה שלך".
"בסך הכול", מסכם גורם נוסף המכיר את החברה היטב, "יש שם יכולת אנושית מאוד מגוונת: רואי חשבון, עורכי דין, דוברי שפות, פנסיונרים של המוסד. דווקא מבחינת יכולות טכנולוגיות לא התרשמתי. הם לא שם. העניין הוא, כך אני מתרשם, שמרוב התלהבות, הם לפעמים הולכים על הקצה".
תיק הנכסים של מוטי זיסר ז"ל
במשפט שמנהל בנק הפועלים כדי לגבות את חובותיו של איל ההון המנוח, טען אחד הנתבעים כי אדם שהציג את עצמו כסוכן מוסד ניסה "לגייס" אותו לפעילות. "למיטב הידיעה", נטען בתשובתו לבית המשפט, מדובר ב"סוכן מוסד לשעבר אשר הועסק על-ידי חברת חקירות פרטית אשר קיימה חקירה עבור בנק הפועלים. לפי מיטב ידיעת הח"מ מדובר בחברת בלאק קיוב". בחברה מכחישים
תיק מוטי בן משה
על-פי כתבה שפורסמה בינואר האחרון בפורבס ישראל, וכן במקומות נוספים, בלאק קיוב עבדה בשליחותו של נוחי דנקנר כדי למצוא מידע על מוטי בן משה, שהשתלט על אי.די.בי יחד עם אדוארדו אלשטיין. על-פי הכתבה בפורבס, החקירה נפרסה על פני כמה מדינות
תיק וינסנט צ'נגוויז
במארס 2011 נחשדו המיליארדר היהודי-בריטי ואחיו בהונאה מורכבת. ממצאים של בלאק קיוב סייעו להם להוכיח שלחשדות לא היה בסיס. מאוחר יותר הם גם תבעו את היחידה שעצרה אותם ואת חברת ראיית החשבון שעל ממצאיה התבססו ההאשמות
תיק רמי לוי
החברה נשכרה על-ידי רמי לוי, בעל רשת הדיסקאונט שיווק השקמה, שחשד כי מתבצע נגדו קמפיין שלילי בהובלת אייל רביד. החקירה העלתה בין היתר הקלטה שבה נשמע איש יחסי הציבור גל בייסברג מתרברב "איך קרענו את האמא של רמי לוי". הממצאים הללו הולידו תביעה של לוי נגד רביד, שהסתיימה לאחרונה בפשרה, לאחר שבייסברג מסר ללוי מכתב התנצלות