גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להעלות ישראלים על רכבת ההיי-טק

הכסף הגדול מהאקזיטים הולך אל מעבר לים - והציבור הישראלי לא נהנה מהרווחים

בנימין נתניהו עם אנשי מובילאיי ואינטל ושר הכלכלה אלי כהן / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו עם אנשי מובילאיי ואינטל ושר הכלכלה אלי כהן / צילום: רויטרס

המריבה הילדותית, המשעשעת משהו, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון סביב הקרדיט על הפחתת המסים האפשרית בעקבות עסקת מובילאיי האפילה על הנושא המרכזי שראוי היה שיעסקו בו השניים במטרה להפיק לקחים: כיצד קרה שכל כך מעט מסים שולמו למדינת ישראל בעקבות האקזיט הגדול ביותר בכל הזמנים שהתרחש במקומותינו?

חישוב פשטני מלמד שפוטנציאל המיסוי על עסקת ה-15.3 מיליארד דולר, בהנחה של מיסוי בקטגוריה של רווח הון, נע סביב 3.8 מיליארד דולר, אבל הערכות משרד האוצר דיברו על מיליארד דולר שישראל מצפה להרוויח ממיסוי בעלי המניות של מובילאיי. אז איפה הכסף הגדול, אתם שואלים? פשוט מאוד, הוא הלך למשקיעים מעבר לים. שם הם ישלמו את מיסיהם - כל משקיע בהתאם לתקנות המס החלות עליו במקום מושבו. ואם התמונה הזאת מטרידה אתכם, חשוב שתזכרו, שיחסית לעסקאות רבות אחרות בהיי-טק הישראלי, זו הייתה עסקה שבה כן הייתה מעורבות משמעותית של משקיעים ישראלים.

שרים בלי כוח פוליטי

לפני כעשר שנים התלוויתי לד"ר אורנה ברי, אז יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון בישראל, וקבוצה קטנה של מנהלי השקעות בהיי-טק לפגישה עם אהוד אולמרט, אז ראש ממשלת ישראל. נושא הפגישה: ניסיון לפענח את הנוסחה שתעודד את הגופים המוסדיים בישראל, המנהלים מיליארדים מכספי החוסכים הישראלים, לחשוף את הציבור הישראלי לפוטנציאל הגלום בחברות סטארט-אפ כמו ווייז, וויקס, טאבולה, אאוטבריין, פייבר ורבות אחרות.

תיארנו לראש ממשלת ישראל את המצב האבסורדי, שבו בכל אקזיט ישראלי משמעותי מרוויחים האנשים הפשוטים החוסכים בקרנות פנסיה אמריקאיות או אירופיות, ועמם מרוויחים גם משקיעים בינלאומיים רבים ומגוונים, אך הציבור הישראלי הרחב כמעט שאיננו שותף אף פעם לרווחים. כי כדי להיות שותף באקזיט, אתה צריך להיות מושקע בדרך כלשהי בחברה שעשתה אקזיט. לא השקעת, לא הרווחת. פשוט מאוד. ולמען ההגינות נציין שאם לא השקעת גם לא נחשפת להפסדים האפשריים בענף המסוכן הזה, שנקרא השקעות בהיי-טק.

אולמרט האזין לנו בקשב, שאל שאלות הבהרה וגילה בקיאות בנושא. הוא גם הביע את תסכולו מהמצב שבו אזרחי ישראל אינם שותפים לרווחים. הם למעשה מפסידים פעמיים: גם אינם מרוויחים ישירות מהשקעות אפשריות בהיי-טק וגם אינם זוכים ליהנות מהמסים שהיו נגבים ממשקיעים ישראלים.

אבל לקראת סיום הפגישה, הוא גם הסביר לנו - התמימים והלא מנוסים ברזי הפוליטיקה הישראלית - את "עובדות החיים": כדי להתיר את ה"פלונטר" סביב השקעות המוסדיים בהיי-טק הישראלי, צריך לקום השר שיש לו כוח פוליטי ומוטיבציה להוביל שינוי. וזו, כך אולמרט לפני עשר שנים, בעיה קשה. כי מיהו השר שיוביל מהלך להגברת הרווחים של בעלי הון ולהשקעות נוספות בבועת ההיי-טק החמימה, כשהרבה יותר "נכון" ופופולרי להשקיע בהגנה על זכויות עובדים במפעלים קורסים או להוביל רפורמה שמתפרשת כהטבה ישירה ומיידית לכלל האוכלוסייה.

כאמור, עבר עשור מאז הפגישה ההיא והמצב לא השתנה. ההיי-טק הישראלי סיפק הצלחות יוצאות דופן בהיקפן וברווחים שהן ייצרו, והציבור הישראלי באופן כללי עומד מנגד, לעתים מריע ומפרגן, אבל איננו שותף. הנתונים שמפרסם השבוע IATI, איגוד התעשיות המתקדמות בישראל, מלמדים שבשורה התחתונה, כ-95% מהכספים המוזרמים בשפע להיי-טק הישראלי, מיליארדי דולרים בכל שנה, מגיעים מגורמים פרטיים מעבר לים. לכן גם 95% מהמיסוי ומהרווחים האפשריים יזרמו חזרה אל מחוץ לגבולות המדינה בבוא היום.

אנחנו בעולם של כלכלה חופשית, תאמרו בצדק, ולכן אין שום סיבה להתערבות רגולטורית בנושא. נכון, אבל הנה הסיבה המחייבת התערבות של הרגולטור הישראלי: יש כאן כשל שוק ויש צורך לטפל בו. כי בחינה של השקעות ההיי-טק מחוץ לישראל מלמדת שההיי-טק האמריקאי ממומן ברובו על ידי גופי השקעה אמריקאיים, ההיי-טק האירופי ממומן ברובו על ידי גופי השקעה אירופיים, אבל ההיי-טק הישראלי זוכה למימון מזערי ביותר מגופי השקעה ישראליים. וזהו כשל שוק, שאחרי 25 שנות פעילות של קרנות הון סיכון ישראליות בישראל, הגיע הזמן לטפל בו.

מנתונים שפרסם משרד התקשורת בשנה שעברה עולה שבארבע שנות הרפורמה בתחום הסלולר, המשויכת במידה רבה של צדק לכחלון, חסך הציבור בישראל כ-20 מיליארד שקל. לתשומת לבו של השר: בארבע השנים הללו סיפק ההיי-טק הישראלי אקזיטים בסכום מצטבר של כ-32 מליארד דולר.

בעולם דמיוני, אילו היה כחלון מוביל רפורמה עשר שנים קודם לכן בתחום ההשקעות בהיי-טק הישראלי ומביא למצב שבו 50% מההשקעות בהיי-טק המקומי מגיעות מהשקעות המייצגות את הציבור הישראלי, הרי שהיה מייצר הכנסות של כ-16 מיליארד דולר לציבור הישראלי על פני ארבע השנים הללו ועוד היה מוסיף לכך כ-4 מיליארד דולר במיסוי, היישר לקופת המדינה. או, במילים אחרות, רפורמה כזו הייתה מייצרת עבור הציבור הישראלי רווחים הגדולים פי 4 מרפורמת הסלולר הזכורה לטוב.

ומאחר שהחדשנות והיזמות בישראל לא עוצרות לרגע, אף פעם לא מאוחר מדי להעלות את הציבור הישראלי על רכבת ההיי-טק ולאפשר לו ליהנות מפירות ההצלחה. אין סיבה שהגברת סוזאן סמית' מדרום קליפורניה תרוויח יותר מאשר ריקי כהן מחדרה בפעמים הבאות שבהן יימכרו כאן חברות במיליארדים או שינפיקו את מניותיהן בבורסה כלשהי. האם יימצא הפוליטיקאי הישראלי שירים את הכפפה ובכך גם יזקוף לזכותו את הרווחים הגדולים ביותר שהציבור הישראלי יכול לקוות להם בעתיד הנראה לעין? ימים יגידו. בינתיים, הכסף הזה מפרנס מיליוני חוסכים ומשקיעים מרוצים, כולם מעבר לים.

■ גילוי נאות: הכותב הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל, קרן הון סיכון הפועלת בישראל והייתה בקשר בעבר עם גופים מוסדיים ישראליים. כ-5% מכספי הקרן שייכים לגוף מוסדי ישראלי, כל השאר מגיע מגופי השקעות זרים. 

עוד כתבות

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה

חמוש ניסה להצית בית כנסת בעיר רואן שבצרפת, כוחות ביטחון במקום נטרלו אותו ● בשעת בוקר מוקדמת: שורת אזעקות על חדירת כלי טיס עוינים וירי רקטות הופעלו בנהריה והסביבה, צה"ל: בוצע לפחות יירוט אחד • שר ההגנה של ארה"ב אוסטין לשר הביטחון גלנט: יש להגן על אזרחים לפני כל מבצע ברפיח • בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל • עדכונים בולטים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

בעלי רכב חשמלי? אתם נמצאים על הכביש יותר מהממוצע

על פי סקר הלמ"ס בקרב בעלי כלי רכב חשמליים, הנסועה בהם גבוהה מאשר ברכבי בנזין ● עוד עולה מהסקר כי עיקר הטעינה מתבצעת בעמדות פרטיות ויש מחסור בזמינות של עמדות ציבוריות

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

איזיה צ׳צ׳יק ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

הלך לעולמו איזיה צ'צ'יק שכיהן כמנהל בכיר בחברות טכנולוגיה, פיננסים ותעשייה

תפקיד הניהול המפורסם של צ'צ'יק היה כמנכ"ל קבוצת עורק בשנות ה-90 ● בהמשך כיהן כיו"ר אליאנס ובמשך שנים סייע להצמחתה ● בעשורים האחרונים כיהן בתפקידים בכירים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות שונות, ועד חודש ינואר השנה עדיין נשא בתפקיד דירקטור בחברת נקסטקום הציבורית

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה