גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צועד בדרך הנכונה

שר האוצר משה כחלון - סיכום ביניים

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

קשה עדיין להעריך במלואה את השפעת פועלו של שר האוצר, משה כחלון, על התפתחות המשק, אולם אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבתקופת כהונתו של כחלון כלכלת ישראל התחזקה מאוד, ולא בכדי.

די לעיין בשני אינדיקטורים מרכזיים המשקפים את חוסן המשק. הראשון, החוב הציבורי ביחס לתוצר ממשיך ויורד. משיעור של 66.7% בשנת 2014 ירד החוב ל-62.1% בשנת 2016. זה מרשים במיוחד מול ארצות העולם, ובמיוחד מול אירופה.

בנוסף, המאזן המסחרי של ישראל ממשיך להיות חיובי. בשנת 2014 נרשם עודף של 5.572 מיליארד דולר, ובשנת 2016 נרשם עודף של 7.103 מיליארד דולר.

הרבעון האחרון של 2016 מצביע על צמיחה מרשימה של 2.5% לעומת רבעון קודם, וצמיחה שנתית של 4% לעומת 2015. בשנת 2016 נהנינו גם מעודפים גבוהים של מסים - 5.9 מיליארד שקל מעבר לחיזוי של 277.3 מיליארד שקל. נוכח אלה, וגם נוכח העובדה שבעלי מניות מהותיים בחברות הפרטיות, יוכלו למשוך עד סוף ספטמבר רווחים בשיעור מס מופחת של 25%, צפויים גם השנה עודפי גבייה מרשימים.

עקב כך, הצהיר כחלון כי בדעתו להפחית את נטל המס על כלל הציבור, וגם על המגזר העסקי, שזה קו מדיניות נכון.

אני מניח שתמיכתי במדיניות של כחלון, תעורר הרמת גבות, בטענה כי למי שמייצג חלק מן המגזר העסקי יש אינטרס ברור בהפחתת נטל המסים, אך מדיניות זו, שאני טוען לה שנים רבות, הייתה אף עמדתי הביצועית הברורה, מאז שכיהנתי בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, בשנים 1979-1982. הצהרתי אז, כי ננקוט מדיניות של הפחתת מסים ונגדיל את הכנסות המדינה, ואכן זה מה שנעשה וקרה בפועל.

במהלך השנים התחזקה אצלי ההכרה, שהדרך להגדיל את הכנסות המדינה אינה העלאת נטל המסים, אלא עידוד הצמיחה הכלכלית, וכי הפחתת נטל המס בצורה מאוזנת ומושכלת, היא אחד מהאמצעים הנכונים לעידוד הצמיחה.

כיום יש לנו גם "ניסוי מעבדה" במדינת ישראל עצמה, שכן באשר למדיניות המסים, כחלון, הוא במידה מסוימת ממשיכו של מי שהיה פעם שר האוצר, וכיום ראש-הממשלה, בנימין נתניהו. החל משנת 2004 הופחת מס-החברות בישראל מ-36% ל-25%. ומאז שנת 2004 רשמנו שיעורי צמיחה של 6.7% בשנת 2004; 5% בשנת 2005; 6.9% בשנת 2006; ו-6.7% בשנת 2007, עד לשנת 2008 שבה היה המשבר הכלכלי העולמי.

בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, והמלצות "ועדת טרכטנברג", הועלה נטל המיסוי על חברות עסקיות בישראל. מס-החברות עלה ל-26.5%; והמס על משיכת דיבידנד מ-25% ל-30%. ואז קיבלנו את שיעורי הצמיחה הבאים: בשנת 2012 - 2.6%; בשנת 2013 - 3.4%; בשנת 2014 - 2.3%; בשנת 2015 - 2.3%; ובשנת 2016 (מחצית ראשונה) 2.5%. מגמת ירידה השתנתה לטובה ברבעון האחרון של 2016, לאחר שהוחלט מחדש על הפחתת מס-החברות.

אמנם גורמים נוספים השפיעו אף הם על רמות הצמיחה בעשור הקודם ובעשור הנוכחי, אך קיים מיתאם עקבי בין רמת המיסוי על העסקים לשיעורי הצמיחה שאי-אפשר להתעלם ממנו.

כחלון נוקט עמדה זו בניגוד קוטבי למדיניות נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שהצהירה בעבר, ולא פעם אחת, על הצורך בהעלאת נטל המסים כאמצעי להגדלת הכנסות המדינה, על-מנת להשקיע יותר בחברה. עמדה כזו נחזית כעמדה של אומץ לב וכנות מקצועית - לנקוט צעד לא פופולארי מצד פלוג כצורך חיוני לחיזוק החברה. אבל נראה כי לא כל מה שנחזה כמהלך של כנות ואומץ, הוא בהכרח מהלך נכון.

העלאת נטל המסים יונקת אמצעים מהציבור, ומפחיתה את הצריכה במשק. בנוסף, העלאת מסים פוגעת גם במוטיבציה של בעלי עסקים לבנות ולפתח עסקים. העלאת מסים היא הליכה בדרך השלילית; מנגד, הפחתת נטל המס על תועלותיו, היא הליכה בדרך החיובית.

באופן מפתיע, כלכלנים מנוסים חוזרים על השגיאה כאילו העלאת נטל המסים מגדילה את הכנסות המדינה. המגזר העסקי אינו גוש סטטי, נטול רוח חיים, אלא גוף דינמי וחי. מאיישים אותו יצורי אנוש, והוא מגיב ברתיעה להעלאות המס. המשפיע הגדול על הכנסות המדינה אינו גובה המסים, אלא היקף הפעילות הכלכלית, והדרך הבטוחה לצמצום ולפגיעה בפעילות הכלכלית היא העלאת נטל המס.

ישנן שתי תפיסות יסוד מרכזיות במדיניות הרווחה של ארצות רבות. האחת גורסת שהמדינה צריכה לספוג יותר ויותר מסים מהציבור, כדי להחזיר הכנסות אלה לציבור בהשקעה חברתית בשליטת המדינה. תפיסה שנייה גורסת, שהמדינה צריכה ליטול פחות מסים מהציבור, כדי לאפשר לתא המשפחתי יותר חופש להחליט כיצד הוא בוחר להוציא את כספו.

כמו במקרים רבים, חייב להיות איזון נכון בין השניים. נראה, כי ישראל מצויה כיום באיזון נכון בין רמת נטל המיסוי לבין המשאבים שיש בידה לצורך השקעה בחברה. אין זה אומר שההשקעות בחברה הן מספיקות היום, אבל את המקורות להן לא צריך לחפש בהעלאת נטל המס, אלא בעידוד הפעילות הכלכלית וצמיחת המשק.

בשורה התחתונה, באשר למדיניות המיסוי, כחלון צועד כיום בדרך הנכונה.

עוד כתבות

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

ברק עילם, גיא ברנשטיין, צבי אלון / צילומים: שלומי יוסף, יח''צ, טיגו

כך הגיבה מניית נייס בוול סטריט לעזיבה של המנכ"ל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מג'יק נסחרה בסוף השבוע במחיר הנמוך בכ-48% מהשיא בעקבות הדוחות ● נייס צללה על רקע עזיבת המנכ"ל ● וטיגו נפלה בחדות לאחר פרסום הדוחות למרות שפרסמה תחזית חיובית

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי המניות שמושכות את בורסת ת"א כלפי מעלה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מדד המחירים לצרכן באפריל הפתיע לרעה בפעם השלישית ברצף. זה מה שחושבים האנליסטים ● כל הפרטים על השינוי הדרמטי בשעות המסחר שמקדמת הבורסה בת"א ● וגם: מחקר חדש מגלה אילו אפיקי השקעה מניבים את התשואות הגדולות ביותר בטווח הארוך

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

תשבור שיאים? מה צפוי בדוחות החברה הלוהטת בעולם

ביום רביעי הקרוב, ענקית השבבים אנבידיה צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להציג דוחות חזקים שידחפו את מחיר המניה שלה לשיא חדש

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר במשמרות המהפכה: התקבל אות מהמסוק של ראיסי

מסוקו של הנשיא התרסק בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, באיראן מדווחים שהתקבלו אותות מהמסוק ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, ובכיר איראני מסר לרויטרס כי יש חשש לחייהם

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנעלם בתאונת מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק בגבול עם אזרבייג'ן, ויש "חשש לחייו" ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל