גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צועד בדרך הנכונה

שר האוצר משה כחלון - סיכום ביניים

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

קשה עדיין להעריך במלואה את השפעת פועלו של שר האוצר, משה כחלון, על התפתחות המשק, אולם אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבתקופת כהונתו של כחלון כלכלת ישראל התחזקה מאוד, ולא בכדי.

די לעיין בשני אינדיקטורים מרכזיים המשקפים את חוסן המשק. הראשון, החוב הציבורי ביחס לתוצר ממשיך ויורד. משיעור של 66.7% בשנת 2014 ירד החוב ל-62.1% בשנת 2016. זה מרשים במיוחד מול ארצות העולם, ובמיוחד מול אירופה.

בנוסף, המאזן המסחרי של ישראל ממשיך להיות חיובי. בשנת 2014 נרשם עודף של 5.572 מיליארד דולר, ובשנת 2016 נרשם עודף של 7.103 מיליארד דולר.

הרבעון האחרון של 2016 מצביע על צמיחה מרשימה של 2.5% לעומת רבעון קודם, וצמיחה שנתית של 4% לעומת 2015. בשנת 2016 נהנינו גם מעודפים גבוהים של מסים - 5.9 מיליארד שקל מעבר לחיזוי של 277.3 מיליארד שקל. נוכח אלה, וגם נוכח העובדה שבעלי מניות מהותיים בחברות הפרטיות, יוכלו למשוך עד סוף ספטמבר רווחים בשיעור מס מופחת של 25%, צפויים גם השנה עודפי גבייה מרשימים.

עקב כך, הצהיר כחלון כי בדעתו להפחית את נטל המס על כלל הציבור, וגם על המגזר העסקי, שזה קו מדיניות נכון.

אני מניח שתמיכתי במדיניות של כחלון, תעורר הרמת גבות, בטענה כי למי שמייצג חלק מן המגזר העסקי יש אינטרס ברור בהפחתת נטל המסים, אך מדיניות זו, שאני טוען לה שנים רבות, הייתה אף עמדתי הביצועית הברורה, מאז שכיהנתי בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, בשנים 1979-1982. הצהרתי אז, כי ננקוט מדיניות של הפחתת מסים ונגדיל את הכנסות המדינה, ואכן זה מה שנעשה וקרה בפועל.

במהלך השנים התחזקה אצלי ההכרה, שהדרך להגדיל את הכנסות המדינה אינה העלאת נטל המסים, אלא עידוד הצמיחה הכלכלית, וכי הפחתת נטל המס בצורה מאוזנת ומושכלת, היא אחד מהאמצעים הנכונים לעידוד הצמיחה.

כיום יש לנו גם "ניסוי מעבדה" במדינת ישראל עצמה, שכן באשר למדיניות המסים, כחלון, הוא במידה מסוימת ממשיכו של מי שהיה פעם שר האוצר, וכיום ראש-הממשלה, בנימין נתניהו. החל משנת 2004 הופחת מס-החברות בישראל מ-36% ל-25%. ומאז שנת 2004 רשמנו שיעורי צמיחה של 6.7% בשנת 2004; 5% בשנת 2005; 6.9% בשנת 2006; ו-6.7% בשנת 2007, עד לשנת 2008 שבה היה המשבר הכלכלי העולמי.

בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011, והמלצות "ועדת טרכטנברג", הועלה נטל המיסוי על חברות עסקיות בישראל. מס-החברות עלה ל-26.5%; והמס על משיכת דיבידנד מ-25% ל-30%. ואז קיבלנו את שיעורי הצמיחה הבאים: בשנת 2012 - 2.6%; בשנת 2013 - 3.4%; בשנת 2014 - 2.3%; בשנת 2015 - 2.3%; ובשנת 2016 (מחצית ראשונה) 2.5%. מגמת ירידה השתנתה לטובה ברבעון האחרון של 2016, לאחר שהוחלט מחדש על הפחתת מס-החברות.

אמנם גורמים נוספים השפיעו אף הם על רמות הצמיחה בעשור הקודם ובעשור הנוכחי, אך קיים מיתאם עקבי בין רמת המיסוי על העסקים לשיעורי הצמיחה שאי-אפשר להתעלם ממנו.

כחלון נוקט עמדה זו בניגוד קוטבי למדיניות נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שהצהירה בעבר, ולא פעם אחת, על הצורך בהעלאת נטל המסים כאמצעי להגדלת הכנסות המדינה, על-מנת להשקיע יותר בחברה. עמדה כזו נחזית כעמדה של אומץ לב וכנות מקצועית - לנקוט צעד לא פופולארי מצד פלוג כצורך חיוני לחיזוק החברה. אבל נראה כי לא כל מה שנחזה כמהלך של כנות ואומץ, הוא בהכרח מהלך נכון.

העלאת נטל המסים יונקת אמצעים מהציבור, ומפחיתה את הצריכה במשק. בנוסף, העלאת מסים פוגעת גם במוטיבציה של בעלי עסקים לבנות ולפתח עסקים. העלאת מסים היא הליכה בדרך השלילית; מנגד, הפחתת נטל המס על תועלותיו, היא הליכה בדרך החיובית.

באופן מפתיע, כלכלנים מנוסים חוזרים על השגיאה כאילו העלאת נטל המסים מגדילה את הכנסות המדינה. המגזר העסקי אינו גוש סטטי, נטול רוח חיים, אלא גוף דינמי וחי. מאיישים אותו יצורי אנוש, והוא מגיב ברתיעה להעלאות המס. המשפיע הגדול על הכנסות המדינה אינו גובה המסים, אלא היקף הפעילות הכלכלית, והדרך הבטוחה לצמצום ולפגיעה בפעילות הכלכלית היא העלאת נטל המס.

ישנן שתי תפיסות יסוד מרכזיות במדיניות הרווחה של ארצות רבות. האחת גורסת שהמדינה צריכה לספוג יותר ויותר מסים מהציבור, כדי להחזיר הכנסות אלה לציבור בהשקעה חברתית בשליטת המדינה. תפיסה שנייה גורסת, שהמדינה צריכה ליטול פחות מסים מהציבור, כדי לאפשר לתא המשפחתי יותר חופש להחליט כיצד הוא בוחר להוציא את כספו.

כמו במקרים רבים, חייב להיות איזון נכון בין השניים. נראה, כי ישראל מצויה כיום באיזון נכון בין רמת נטל המיסוי לבין המשאבים שיש בידה לצורך השקעה בחברה. אין זה אומר שההשקעות בחברה הן מספיקות היום, אבל את המקורות להן לא צריך לחפש בהעלאת נטל המס, אלא בעידוד הפעילות הכלכלית וצמיחת המשק.

בשורה התחתונה, באשר למדיניות המיסוי, כחלון צועד כיום בדרך הנכונה.

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד