גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השכר בחברות הממשלתיות לא יצא משליטה"

משה שלם, הממונה היוצא על תחום השכר והסכמי עבודה בחברות הממשלתיות: "יש עיוותים בשכר בחברות הממשלתיות, אבל זה ייפסק כשעובדים ותיקים יפרשו"

השבוע פרסמה רשות החברות את הדוח השנתי על השכר בחברות הממשלתיות. נתוני השכר ממחישים את תנאי השכר העדיפים שמהם נהנים עובדי החברות הממשלתיות על פני עובדי החברות הפרטיות במגזר העסקי. לעומת זאת, בקרב ההנהלה הבכירה התמונה הפוכה - עדיפות ברורה למנכ"לים ולבכירים בחברות העסקיות על-פני הדרג הניהולי הבכיר בחברות הממשלתיות מאותו הגודל (ראה תרשים). הכלכלנים משתמשים במונח השלילי "רנטה" לכינוי השכר העודף של העובדים במונופולים הממשלתיים - העובדה שחלק ניכר מהרנטה הזו נלקחת בסקטור הפרטי על ידי המנהלים הבכירים (בצורת חבילות שכר) ובעלי המניות (בצורת דיבידנדים) נחשבת בעיני הרוב המכריע של הכלכלנים לתופעה רצויה וחיובית.

השכר החודשי הממוצע ברוטו לעובד בחברות הממשלתיות הגיע בסוף 2016 ל-23,216 שקל, פי 2.3 מהשכר הממוצע במשק. גם עובד בתעשייה - הסקטור שבו פועלות מרבית החברות הממשלתיות מגיע לשכר ממוצע של 58% בלבד מהשכר של מקבילו בחברה הממשלתית. המגמות צפויות להגדיל את הפערים האלה בשנים הקרובות: מתחילת העשור גדל השכר בחברות הממשלתיות ב-29% לעומת גידול של 16.7% בשכר הממוצע בתעשייה ו-12.5% בלבד בשכר הממוצע בחברות הפרטיות במשק.

"השכר בחברות הממשלתיות לא יצא משליטה", מסביר משה שלם, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות והממונה על תחום השכר והסכמי עבודה, בראיון ל"גלובס". "בשנים האחרונות היחס בין השכר בחברות הממשלתיות לשכר הממוצע במשק נותר קבוע ואפילו ירד קצת - מפי 2.5 לפי 2.3. הוא עדיין מופרז כמובן".

- מה צריכה להיות רמת השכר בחברות הממשלתיות?

"קודם כל צריך לצמצם את הפער. השכר צריך להתאים למקובל בסקטור שבו פועלת החברה. חברה ממשלתית צריכה לשלם רמת שכר שהיא דומה למקובל בסקטור שלה, אולי נמוכה יותר בגלל הביטחון התעסוקתי שיש לעובדים - אבל בטח לא פי שניים".

- ממה נובעים פערי השכר?

"חלק נובע מכוחו של המונופוליזם. אין שאלה שבחברות הגדולות שלנו, בגלל הכוחניות שלהן, תוספות השכר והוותק המובנה שיש להן בתוך ההסכמים - זחילת השכר היא בין 3%-4% (לשנה). זה שונה משוק פרטי, מתעשייה. אם אני תעשיין אני יודע להפחית את הוצאות השכר ולשלוט בזה. למה זה ככה? כי ההסכמים הקיבוציים הם טלאי על טלאי, שנוצרו לפני הרבה שנים עם הסתדרות מאוד חזקה. קשה מאוד לרסן את זחילת השכר. הסיבה השנייה היא הסכמי המסגרת במשק - כל הסכם מעלה אוטומטית את העלויות לשלוש שנים הקרובות, בדרך כלל ב-7%-8%.

"אבל הסקטור הפרטי לא מאמץ את הסכם המסגרת במגזר הציבורי, בזמן שהחברות הממשלתיות נצמדות למגמה הזו. אנחנו עבדנו מאוד קשה כדי לשנות את זה. אמרנו שהדירקטוריון של החברה סוברני לקבל החלטה לטובת החברה. חברה ממשלתית היא לא מגזר ציבורי, היא חברה שצריכה לפעול לפי אמות מידה עסקיות. הצלחנו בכך שחברת החשמל לא חתמה אוטומטית על הסכם המסגרת, וקיבלה פרישת עובדים תמורת החתימה. אותו דבר בתעשייה האווירית, שדחתה את יישום הסכם המסגרת בשלוש שנים כי היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה".

- הזחילה בשכר תימשך?

"זה תלוי בחברה. יש חברות שיהיו חייבות לעצור את הגידול בעלויות השכר. ב-2021 ייפתחו שני נמלים חדשים ושיעור הוצאות השכר שלהם יהיה בערך 25% מהמחזור. בחברות נמל אשדוד וחיפה הוצאות השכר הן היום 50%. לא תהיה להם ברירה אלא להתאים את עלויות כוח האדם, או בדרך של הפרשת עובדים יקרים או לצמצם את זחילת השכר. חברת נמל אשדוד עושה צעדים מאוד גדולים להתכונן לתחרות, אבל בחברת נמל חיפה - שם יש עוד כברת דרך".

- אז אולי צריך לקבוע תקרת שכר כדי לעצור את הזחילה?

"אני חושב שלא. זה לא מעשי ולא נכון, כי היקפי השכר בחברות הממשלתיות בסופו של דבר לא גבוהים כמו בפרטיות. נכון שיש עיוותים, כמו עובד סקטור ציוד קדמי בנמל שמרוויח 90 אלף שקל - אבל התופעה הזו תיפסק כשהעובדים האלה, שהם מאד ותיקים, יפרשו. ואז נישאר עם המנכ"לים. מנכ"לים של חברות ממשלתיות לא מרוויחים הרבה ביחס לשוק הפרטי. מנכ"ל תעשייה אווירית מקבל רבע ממנכ"ל אלביט, ואני לא בטוח שהמשימה של ניהול אלביט יותר מאתגרת מניהול התעשייה האווירית".

דוגמה טובה? רפאל ונתיבי ישראל

שלם (37) מסיים קדנציה בת 3.5 שנים ברשות החברות. הוא הגיע לרשות אחרי 8 שנים באגף החשב הכללי. הוא הובא על ידי אורי יוגב כיועץ כלכלי, ולאחר זמן קצר מונה להקים ברשות את יחידת השכר וכוח האדם, שמטרתה לשפר את הגמישות ניהולית בחברות הממשלתיות בתחום השכר ויחסי העבודה. "היעדים שלנו הם שיפור הרווחיות, השקיפות והשירות לציבור בחברות הממשלתיות".

- יעדים קצת שאפתניים לגוף נטול סמכויות.

"אנחנו שחקן של עיצוב ויישום מדיניות. מה זה אומר? היינו עסוקים בהמון מקרים בלשנות את הדנ"א של החברות. כשנכנסנו זיהינו - אני וגם אורי יוגב כמובן - שבחלק מהחברות הייתה תרבות שמונעת התפתחות עסקית בחברות האלה, שהמנהלים לא יכולים לנהל - החברה חסומה מלהתפתח. אם אתה רוצה להכניס שינויים טכנולוגיים לחברה ואתה מנוע בגלל דנ"א בעייתי או שליטה מסוימת על מקורות המשאב הניהולי, אז אתה לא יכול לקדם את העניינים. זיהינו את הסכמי העבודה הקשוחים כאחד החסמים הכי גדולים בתרבות הארגונית של החברות הממשלתיות. הבנו בפעם הראשונה שההסתדרות היא שחקן מאוד חזק, ולנו חסרה יד. לא אני שמח להגיד שחתמנו שני הסכמים קיבוציים שעומדים בכל הסטנדרטים שהצבנו לעצמנו למשל בניידות, ביכולת לתגמול דיפרנציאלי לעובדים - זה נעשה בחברה לשירותי איכות סביבה וברותם".

- אז הצלחתם בשלוש שנים להכניס גמישות ניהולית לשתי חברות של 50 עובדים, ולא הצלחתם בחברות של אלפי עובדים כמו חברת חשמל או מקורות.

"אתה צודק. השיפור צריך לבוא בשני אלמנטים: בחברות שמתאגדות בפעם הראשונה, ששם התפקיד שלנו להסדיר דנ"א נכון כדי שלא נגיע למקומות כמו חברת חשמל; החלק השני של המדיניות שלנו היה למצות הסכמים קיימים, להגיד לחברות 'תמצו את ההסכמים' - ופה צריך אומץ ניהולי".

- תן דוגמה לאומץ ניהולי.

"בחברת עמידר, כשהגיעה הנהלה חזקה והצליחה לעשות מהפכה. כשבנינו את הסכם הפרישה שם, ההנהלה חשבה שיפרשו אולי עשרה עובדים. הגיע מנכ"ל חדש שמיתג מחדש את החברה ופרשו 120 עובדים. זה נעשה עם שינוי אסטרטגי. להסתדרות קשה עם זה שחברה משפרת עמדות מולה. בעמידר הגענו להבנות עם ההסתדרות, וההסתדרות חזרה בה".

- כמה עובדים פוטרו ב-2016 בהליכים משמעתיים בחברות הממשלתיות, יותר מעשרה?

"בסביבות המספר הזה (10), אבל מה שיותר חשוב זה שהעובדים יידעו שיש הנהלה שמסוגלת ללכת עד הסוף".

- כמה קרובי משפחה מועסקים בחברות הממשלתיות?

"כ-30% מהעובדים בחברות הגדולות עובדים בחברות שמועסקים בהן גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. זו אחת התופעות הבעייתיות ביותר בחברות הממשלתיות כי זה חוסם כניסת אנשים מבחוץ. כפינו על הדירקטוריונים לוודא קיומם של כישורים מיוחדים לעובד שיש לו קרובי משפחה. מ-2014 רק 2.5% מהעובדים שנקלטו היו קרובי משפחה. תוך 10 שנים זה יתאזן".

- אתה אומר שעיצבתם מחדש את הדנ"א בחברות הממשלתיות - תראה לי גן אחד ששיניתם.

"נכון שמה שעשינו זה רק קצה הקרחון, אבל בכל זאת החברות הממשלתיות עובדות היום לפי תכניות עבודה רב-שנתיות, תקציב רב-שנתי לפי סטנדרט לניהול תקציב. יש יעדים ויש תכנית אסטרטגית וצפי לאן הולכים. זה שיש היום תמרוץ ובונוסים - זה משהו שלא היה. למשל קציבת כהונה, זיהינו סטגנציה בלא מעט חברות ממשלתיות בגלל הנהלה שנשארה יותר מדי זמן בתפקיד והעובדים בדרגי הביניים היו חסומים ופרשו. זה לא רק המנכ"ל, אלא גם הדרג השני והשלישי. המדיניות שפרסמנו קוצבת את כהונתם לחמש שנים עם אפשרות להארכה לשנתיים, באישור הדירקטוריון".

- זה לא מנגנון מחייב.

"נכון, אבל כמעט כל החברות העיקריות אימצו אותו. הקמנו ב-25 חברות מנגנון תמרוץ ובונוסים (עד 6.2 משכורות לעובד), בפיקוח הרשות, שמותנה בעמידת החברה ביעדים מוגדרים מראש ברמת החברה, הסמנכ"לים וברמה האישית. שילבנו שיטות ניהול שיניעו את החברה באופן שמפוקס על התוצאות העסקיות - אלה דברים שלא היו. היום הנמלים נמדדים בזמני המתנה של האניות, וזה מתורגם לכסף. אנחנו רואים קשר ישיר בין הגידול בבונוסים לגידול ברווחי החברות. הבונוסים עלו מ-14 מיליון שקל ל-23 מיליון שקל, זה פחות מאחוז מהרווח ב-2016, ורווחי החברות שהתחילו במינוס 700 מיליון ב-2013 הגיעו לפלוס 2.5 מיליארד. ברור שזה לא הגורם היחיד, כי הרווחיות מושפעת מהרבה גורמים, אבל זה משפיע".

- אתה מדבר על בונוס נוסף על הבונוס הכללי שמקבלים העובדים כשהחברה מרוויחה?

"כן, אבל כדי שחברות יוכלו לחלק את הבונוס הכללי לעובדים הן צריכות לחלק דיבידנד".

- כמה חברות ממשלתיות מחלקות דיבידנד?

"כרגע שתיים, אבל יהיו עוד. לא אמור להיות הבדל בתפיסה שלי בין חברה ממשלתית לחברה עסקית. זה נכון שלחברות הממשלתיות יש עוד הרבה מה להשתפר כדי להגיע לסטנדרטים של השירות בסקטור העסקי".

- יש חברה ממשלתית שמתנהלת כמו חברה עסקית לכל דבר?

"בוודאי. רפא"ל ונתיבי ישראל הן חברות שקרובות לשוק העסקי מבחינת היכולת של המנהלים לנהל. תחום נוסף שאנחנו פעילים בו הוא תכניות הבראה. עשינו הסכם הבראה לדואר בינואר 2015 - אני חושב שההישגים שלנו מתחילים להיראות בשטח".

- תכנית ההבראה בדואר היא דווקא דוגמה להתייעלות שמביאה להרס השירות לציבור.

"לשנות תרבות ארגונית זה לא קל. חברה שהתרגלה לעבוד עם 6,000 עובדים ופתאום צריכה לרדת באלף עובדים - זה לא קורה ביום. אבל אני חושב שהציבור כבר היום מתחיל להעריך את זה. אם פעם הסניפים היו נסגרים בשעה מוקדמת, היום אתה יכול להגיע לסניף שלוש פעמים בשבוע בחמישה לשמונה בערב ולקבל דואר".

- איפה לא הצלחתם?

"המהלך של תע"ש שלצערי נקטע משיקולים לא ענייניים. הנפקת הדואר כמהלך המשלים את הרפורמה שלא יצאה אל הפועל. והאירוע של הנמלים".

- כמה סיוע וגיבוי קיבלתם משר האוצר ולשכתו?

"אני מעדיף שלא להתייחס".

- רפורמה בחברת החשמל זה משהו שכבר לא מדברים עליו אפילו.

"מבחינתנו חברת החשמל נמצאת כבר שלוש שנים בתוך תהליך של רפורמה. אם אתה מסתכל על מהלכי ההתייעלות שנעשו - החברה עושה עבודת עומק. 800 עובדים פרשו, ואנחנו במהלך של העברת הנהלת החברה לחוזים אישיים כדי שההנהלה תוכל לנהל את החברה".

- מה לגבי התכנית הגדולה של יוגב להנפקות מיעוט ב-15 חברות ממשלתיות

"זה עדיין החזון, אבל זה יקרה רק בשלב השלישי. היום אנחנו בשלב השני - הנפקת אג"ח בשוק ההון; רכבת ישראל, התעשייה האווירית שעושה עכשיו הנפקה לראשונה לציבור; דואר ישראל, חברת החשמל, חברת נמלי ישראל, מקורות עמידר וחברת נתיבי הגז - אלה הנפקות ציבוריות בהיקף כולל של 7 מיליארד שקל, שחושפות את החברות האלה למשקיעים בשוק ההון ומכניסות אותן בפעם הראשונה לפיקוח רשות ניירות ערך".

- לא הצלחתם לסיים חלק ניכר מהמהלכים הגדולים שיזמתם. אתה מסיים בתחושת החמצה?

"בסופו של דבר מיקדנו את הרפורמה בלהביא את החברות הממשלתיות לתפקוד יותר טוב בשיפור התוצאות העסקיות, שיפור השירות לאזרחים ושקיפות. אז במישור של התוצאות העסקיות הבאנו את החברות מהפסד של 700 מיליון שקל ב-2013 לרווח של 2.5 מיליארד. בשקיפות, יש היום דירקטורים עצמאיים, יש אג"ח ציבורי שהוא שלב ראשון באבולוציה של הנפקות מניות מיעוט. הכול בחוץ. לגבי מדד שירות - חברות שעברו התייעלות, אפילו הדואר, שיפרו את רמת השירות שלהן".

- אז למה בציבור אין תחושה שהשירות משתפר?

"יש פערים בין איך שהציבור תופס את רמת השירות לבין רמת השירות בפועל. רמת השירות של חברת חשמל מאוד גבוהה בכל סטנדרט. היום לכל חברה יש יעד של שיפור שירות ברשימת היעדים העסקיים. מה פוגע? האנשים רואים שהנמלים שובתים באופן פראי - אז ככה הציבור מרגיש".

השחיתות בחברות הממשלתיות: "התעשייה האווירית ונתיבי ישראל הם מקרים יוצאי דופן"

משה שלם מתייחס בין היתר להתנהלות שנחשפת כעת בתעשייה האווירית, וטוען כי לא מדובר בהפתעה מוחלטת מבחינתו. "זה לא סוד שהייתה התנהלות בעייתית מבחינת ועד העובדים, ורשות החברות הצביעה על כך בכל מיני מקרים", הוא אומר. "החקירה התחילה כהמשך של בדיקה פנימית שהנהלת החברה יזמה, והיא החליט להעביר את החומרים אחרי שהבינה שזה גדול מהם. רק לפני חודש הנהלת החברה שלחה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ושאלה מה קורה עם החקירה. פעם היו מטייחים דברים כאלה".

- התעשייה האווירית היא מקרה יוצא דופן?

"אין ספק שהתעשייה האווירית וחברת נתיבי ישראל הם מקרים יוצאי דופן. יכול להיות שבמונופולים הגדולים בעבר היו מקרים כאלה, אבל היום יש בחברות קוד אתי, ובחברות שהנפיקו אג"ח יש חובת דיווח לרשות ניירות ערך על כל אירוע, ויש אחריות דירקטורים".

השכר הממוצע ברוטו בחברות הממשלתיות מול התעשייה והחברות הפרטיות במשק

עוד כתבות

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר שהפד הוריד את הריבית, ירידות בוול סטריט

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים