בשבועות האחרונים נחשפנו לעסקת מכירת מובילאיי לאינטל תמורת סכום דמיוני של כ-15 מיליארד דולר במזומן, ולמרות שלרובנו לעסקה זו לא תהיה כנראה השפעה ישירה על רמת חיינו, הרגשנו גאווה ישראלית ושמחנו בהצלחתם של בעלי המניות העיקריים, המיליארדים הישראלים החדשים, ובהצלחתם של חלק מעובדי החברה ומשקיעיה הקטנים שהפכו בן לילה למיליונרים והצטרפו ללא מעט מיליונרים ישראלים וחברות שעשו אקזיט יפה תחת שמי הסטארט-אפ ניישן.
עסקת מובילאיי אמנם חריגה בגודלה ומתרחשת לעיתים נדירות ואף סביר להניח כי סיכוייו של האזרח הקטן, או גברת כהן מחדרה, להצטרף לגל המיליארדרים החדש, נמוך מאוד. עם זאת, יש לזכור שלצד עסקאות האקזיט הפנומנלית בנות תשעת האפסים אחרי הפסיק - כדוגמת מובילאיי ו-Waze - שוק ההיי-טק הישראלי ממשיך לייצר בכל שנה לא מעט מיליונרים חדשים, על חלקם אנחנו שומעים יותר ועל חלקם פחות. הצלחת האקזיטים של תעשיית ההיי-טק הישראלית הייתה שמורה רק לקהילה אקסקלוסיבית, בעיקר קרנות ההון סיכון בארץ ובחו"ל לצד רשימה מצומצמת של אנג'לים.
כך או כך, סביר להניח שהתעשייה רק תלך ותגדל - ותמשיך מן הסתם להעשיר את הגופים הללו.
פרק חשוב
אולם, בשבוע שעבר נרשם פרק חשוב בהיסטורית עולם ההיי-טק והשקעות ההון סיכון, הן ברמת המשקיעים והן ברמת היזמים והחברות.
אישור התקנות למימון המונים מבוסס הון, שנתבשרנו עליו משולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, יאפשר סוף סוף גם לגברת כהן מחדרה להשקיע בחברות סטארט-אפ מעניינות שחלקן יתורגמו בסופו של דבר לאקזיט מוצלח.
אומת הסטארט-אפ עושה זאת אמנם מעט באיחור בהשוואה למהפכה העולמית הקשורה למימון המונים מבוסס הון, אך עם אישור התקנות כאמור, מצטרפת גם ישראל למהפכת מימון ההמונים מבוסס הון - אשר התרחשה בשנים האחרונות במרבית המדינות המערביות החשובות, לרבות ארצות-הברית שהשלימה בשנת 2016 את השלב השלישי והחשוב של חוק ה-Jobs Act בכל הקשור ל-Equity Crowdfunding.
לשמחתנו, מדינת ישראל כמו מדינות רבות מערביות אחרות הבינה שכדי להניע את קטר המשק הישראלי יש לבצע התאמות רגולטוריות ולקבוע חוקים ותקנות שונים לצד הקצאת משאבים לחברות טכנולוגיה בדמות המדען הראשי ודומיו כדי לעודד את תעשיית ההיי-טק. ואכן תקנות אלה משלימות את המנגנון שנקבע בחוק ניירות ערך, כפי שתוקן במסגרת הצעת החוק לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום ההיי-טק אשר אושרה בכנסת בסוף שנת 2015.
את מימון ההמונים הכרנו עד היום בעיקר מגופים כמו קיקסטארטר, אינדיגוגו ודומיהם, בצורת מימון המונים מבוסס מוצר (דוגמת דיסק, ספר וכד') או מבוסס תרומות (דוגמת קמפיין התרומות שבוצע לאחרונה באמצעות מימון המונים להצלת קבוצת הפועל ת"א).
התקנות החדשות שאושרו מהוות קפיצת מדרגה משמעותית בנושא מימון ההמונים ומאפשרות את התקיימותו של השלב המתקדם והחשוב יותר באבולוציה של מימון ההמונים בדמות "מימון המונים מבוסס הון". כך שלראשונה כל אחד יוכל יהיה להשקיע בחברות וביזמים בהם הוא מאמין ולא רק לקבל או לקנות מוצר עתידי של החברה אלא ממש להיות בעל מניות בחברה בה הוא מאמין ובה החליט להשקיע את כספו.
מצד משקיעי ההמון, התקנות מהוות פריצת דרך משמעותית בכל הקשור לדמוקרטיזציה האמיתית של השקעות הציבור בתמורה להנפקת מניות בחברות המושקעות. החל מכניסתן של התקנות לתוקף, כל אדם יוכל להחליט היכן להשקיע את כספו הפנוי (במגבלות התקנות, לדוגמא, סכום ההשקעות המירבי לתקופה של שנה למשקיע בודד שהכנסתו השנתית אינה עולה על סך של 350 אלף שקל לא יעלה על סך של 20 אלף שקל), ולקבל בתמורה מניות בחברה המושקעת.
מצד החברות, מדובר במהפכה של ממש, החל ממועד כניסתן לתוקף של התקנות, חברות סטארט-אפ תוכלנה לגייס סכומים משמעותיים (סכום שיכול להגיע עד לסך של 6 מיליון שקל לחברה בתקופה של שנה) בתמורה להנפקת מניות או אגרות חוב בחברה וזאת ללא צורך בפרסום תשקיף לציבור, עובדה אשר עד היום הרחיקה חברות ויזמים רבים עקב העלויות המשמעותיות הכרוכות בפרסום תשקיף ודרישות הנוספות הנלוות לחברה ציבורית.
כפי שהגדיר זאת יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, אשר היה ממובילי המהלך לחקיקת התקנות למימון ההמונים "מדובר בבשורה חדשה ומשמעותית לחברות ההיי-טק, תקנות מימון המונים יאפשרו להגשים חלומות של יזמי היי-טק במדינת הסטארט-אפ, התקנות מהוות נדבך נוסף למהלכים שתכליתם הורדת עלויות רגולטוריות ובהם הקלות לחברות קטנות, הקלות לחברות בהנפקות חדשות, תמריצי מס ועוד."
בנוסף, חשוב גם לציין, כמובן, את ההשפעה החיובית באישור התקנות על התרומה הכלכלית הכללית הצפויה למשק הישראלי. בין השאר, הגדלת שיעור המועסקים ומניעת הברחת עובדים איכותיים לחו"ל עקב יכולתן של החברות לגייס יותר השקעות ובכך להעסיק יותר עובדים (לא לחינם החוק האמריקאי למימון המונים נמצא תחת כותרת ה-Jobs Act), ואכן הנתונים מראים שבפרק הזמן הקצר שהצטבר ממועד אישור החוקים למימון המונים במדינות המערביות ישנה השפעה משמעותית וחיובית על כלכלתן של אותן מדינות.
יש גם חסרונות
לצד היתרונות הרבים המוזכרים לעיל, יש כמובן לזכור גם את החסרונות הכרוכים במימון המונים. מצד משקיעי ההמון, בעיקר חוסר יכולתם של משקיעי ההמון לבחון את החברה באופן יסודי ולבצע לה בדיקת נאותות מעמיקה.
התקנות מנסות להתמודד עם בעייתיות זו, בין השאר, בדרך של הקטנת סיכוני המשקיעים באמצעות הגבלת סכומי ההשקעה לכל משקיע. בנוסף ישנן הטבות במקרה של משקיע מוביל לצד השקעת ההמון, או במקרה של קבלת אישור מהמדען הראשי מהחברה, אשר מאפשרים למשקיעי ההמון קבלת אינדיקציות חיוביות בנוגע לטיב ההשקעה והחברה המושקעת.
מצד החברות החסרונות הקיימים הם מגבלות סכומי הגיוס, בהשוואה לגיוס מהבורסה ובחשיפת החברה להמון. בנוסף, יש לזכור שמימון המונים מבוסס הון לא מתאים לכל חברה, גיוס מסוג זה מתאים בעיקר לחברות המשווקות מוצרים ללקוח הסופי (business to customer) BTC, זאת לאור העובדה שמשקיעי ההמון מתחברים אל החברה בעיקר מהמקום הרגשי ומהסתמכותם על חוכמת ההמונים המשקיעים לצדם.
הצלחת או אי הצלחת התקנות למימון המונים שאושרו, תיבחן בשנים הקרובות ותושפע בעיקר מטיב החברות המגייסות ומיכולתן להראות החזרי השקעה טובים למשקיעים. יתרמו לכך מן הסתם גם נתוני המשק הכלכליים הכוללים נכון להיום ריבית נמוכה ובורסה חלשה.
כך או כך, ממבט על הנעשה בשוק מימון ההמונים באירופה בשנים האחרונות ועל ארה"ב בשנה האחרונה, עולה כי שוק מימון ההמונים צומח באופן אקספוננציאלי. סביר להניח שגם בישראל שוק זה יצמח באופן דומה, והתקנות שאושרו מביאות עימן בשורה משמעותית ומרעננת לחברות, למשקיעים ולכלכלה הישראלית.
■ הכותב הוא רואה חשבון ומשפטן, שותף בקרן למימון המונים. השתתף בניסוח התקנות למימון ההמונים.
לכל כתבות המדור השקעות המונים>>