גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לעתים היד ברשות המסים קלה על ההדק לפרסם חקירות"

אחרי 21 שנים ברשות המסים, עו"ד איריס וינברגר מצטרפת להרצוג-פוקס-נאמן ■ אחרי שעזבה, היא לא מהססת לומר מה היא חושבת על הטיפול של הרשות בתיקי חקירה

איריס וינברגר / צילום: אמיר מאירי
איריס וינברגר / צילום: אמיר מאירי

"התפיסה הציבורית שלפיה רשות המסים נטפלת לאזרח הקטן, אך מוותרת לתאגידים הגדולים, אינה נכונה בעליל. להפך - רשות המסים מנהלת מאבק עיקש בכל החזיתות ואף מצליחה במרבית המקרים. בשנים האחרונות אפשר לראות את שיתופי-הפעולה עם חו"ל, שהביאו לחשיפת חשבונות של בעלי הון, פעולות שלא נעשו מעולם. בעלי הון אינם חסינים היום, וגם לא חברות גדולות" - כך אומרת ל"גלובס" עו"ד איריס וינברגר

וינברגר פרשה לאחרונה מתפקידה כסגנית בכירה ליועץ המשפטי לרשות המסים, והצטרפה בימים אלה כשותפה למשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, מהמשרדים המובילים בארץ.

לדברי וינברגר, רשות המסים לא מוותרת לבעלי ההון, ולפעמים אף פוגעת בהם, גם כאשר לא ביצעו עבירת מס. "לפעמים נדמה כי דווקא מתבצע כאן שיימינג ופרסום של אנשים שלא העלימו מס - גם אם ניהלו חשבון זר - כאילו הם אשמים בדבר מה".

ממקום מושבה היום, מחוץ למסדרונות רשות המסים, שהייתה ביתה המקצועי ב-21 השנה האחרונות, מרגישה וינברגר נוח לתת עצות למנהל רשות המסים (משה אשר) בנוגע לאופן הטיפול בתיקי חקירה. "לעתים חשתי שהיד קלה על ההדק לצאת בפרסומים על חקירות. מדובר בחיי אדם - בין שהוא בעל הון, חברה גדולה או האיש הפשוט. כאשר מדובר במשקיעי חוץ ובבעלי הון, קיימת גם סכנה שהם פשוט יעזבו, מה שיפגע בכלכלה של מדינת ישראל.

"האמת היא שרשות המסים חייבת לפעול בכל המישורים ובאיזון הנכון מול כל הסקטורים, כדי לייצר הרתעה אפקטיבית. זאת כאשר אף אחד אינו חסין מחד - אך גם אינו צריך לעמוד מול עמוד הקלון, ללא משפט, מאידך".

אבל וינברגר גם מפרגנת ל"בוס" לשעבר. "הקדנציה של משה אשר מתאפיינת קודם כל בניהול עם דגש רב על מקצועיות, ניסיונות רבים לקידום חקיקה, פרסום חוזרים ושיתוף-פעולה עם הלשכות המקצועיות. מאז האיחוד (מיזוג בין מס הכנסה למע"מ והמכס לפני כעשור), מדובר בספינה גדולה מאוד, שלא קלה לניווט, אך נדמה שלאט-לאט משתפר הסנכרון בין האגפים, ולפחות מבחינה מקצועית קיים היום שיח ושיתוף בין מס הכנסה למע"מ ולמיסוי מקרקעין. כמו כן, ישנו מאבק יומיומי כדי לייצר הרתעה ואכיפה".

- בעבר דובר על כך שהעלמת מס היא ספורט לאומי, ושהתופעה אף לא מגונה ציבורית.

וינברגר: "אינני יודעת אם העלמת מס היא עדיין בבחינת ספורט לאומי, אך מי שרוצה לישון בשקט - עדיף לו שיימנע מהעלמות. מס הוא הכרח לקיומה של מדינה מתוקנת. יחד עם זאת, מתפקידה של המדינה לדאוג שהמס יהיה שוויוני והגון וייאכף בצורה נאותה".

וינברגר, נשואה לאורי, סמנכ"ל כספים ביקב טפרברג, ואם לארבעה, הצטרפה למשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, עם פרישתה מרשות המסים בחודש שעבר, לאחר 21 שנות שירות ברשות המסים.

את צעדה הראשון ברשות המסים היא החלה ב-1 בינואר 1996, באגף המכס והמע"מ (שהיה עדיין אגף עצמאי שאינו קשור למס הכנסה), כעורכת דין מן השורה. "הגעתי לאגף המכס והמע"מ לאחר שהתחתנתי ועברתי לגור בירושלים, בסמוך לקבלת רישיון עריכת הדין. עניתי על מודעה לחיפוש עורך דין לאגף המכס והמע"מ", היא מספרת.

באופן סמלי, האדם שעמו התייעצה לפני שהצטרפה לרשות המסים היה פרופ' יעקב נאמן המנוח, שאל המשרד שייסד הצטרפה לאחרונה, לאחר פטירתו. "נאמן ראה בעבודתי ברשות המסים אפשרות להתמקצע בתחום ייחודי ומעניין, והיות ששימשתי כמתרגלת בקורסים לסחר בינלאומי, ותמיד אהבתי את השילוב של משפטים וכלכלה, שמחתי כשהתקבלתי לעבודה באגף. במידה מסוימת, כשבחרתי עכשיו להצטרף להרצוג-פוקס-נאמן, זו מעין סגירת מעגל".

במהלך השנים ברשות המסים התקדמה וינברגר בתפקידים, ובין היתר שימשה כמנהלת מחלקה בכירה, עד למינויה לסגנית בכירה ליועץ המשפטי - תפקיד שבו כיהנה בשמונה השנים האחרונות ברשות. בתקופה זו ניהלה וינברגר את מערך הייעוץ המשפטי בתחומי המכס, המע"מ והמסים העקיפים בכלל (מס קנייה ובלו, ועד לביטולו גם את מס בולים).

כל חקירה הופכת למגה-חקירה

ב-21 השנה האחרונות הייתה וינברג שותפה לרפורמות רבות שנערכו ברשות. מדובר בהפחתות הגדולות של מסי הקנייה בתחילת העשור הקודם, הסדר השבת הבלו על סולר לתעשייה ולתחבורה הציבורית, פתיחת ענף מסופי המטען האוויריים בנתב"ג לתחרות (שהשפיע על הסחר דרך האוויר ואיפשר קיום תחרות לחברת ממ"ן, שהייתה אז מסוף המטענים היחיד בנתב"ג), מהפכת המיסוי הירוק על רכבים וכן הדוח המפורט במע"מ, במסגרת המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות.

לדבריה, רפורמת הדיווח במע"מ היא "הרפורמה המשמעותית ביותר" שהייתה שותפה בה. "הדוח המפורט במע"מ הביא לחשיפת אינספור פרשיות של חשבוניות פיקטיביות ומקל על איתור החשבוניות, אך מבחינתי חשיבות הדוח המפורט היא הרבה מעבר למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות ולתרומתו למערך המסים.

"היות שהדוח מוגש באופן אלקטרוני, והוא מרכז את הנתונים ממערכת הנהלת החשבונות, הדוח תרם גם לעוסקים, לגילוי ליקויים אצלם בהנהלת החשבונות, ומאפשר למערך החקירות והמבקרים במע"מ לאתר את הבעיות מראש, עוד לפני שהגיעו לביקורת בעסק, ולטייב את תהליכי החקירה, הביקורת והגבייה במע"מ.

"כך, המידע הרב שיש היום לרשות המסים מדי חודש בחודשו, באופן ממוחשב, מאפשר ביצוע עיבודים, הצלבות ואימותים, והצעיד את מערך המע"מ שנים רבות קדימה".

- בשנים האחרונות רשות המסים שמה דגש על המאבק בחשבוניות הפיקטיביות, ונחשפות יותר ויותר פרשיות בסכומי-עתק. מה היקף התופעה? והאם המאבק בה יעיל?

וינברגר: "התופעה עדיין קיימת ובהיקפים עצומים, על אף המלחמה העיקשת שמנהלת נגדה רשות המסים. צריך להבין שהיקף החקירות הלך והתעצם עם קבלת המידע דרך הדוח המפורט. אם בעבר היה לחוקר רק מה שעיניו רואות, מישהו שסיפר או הודה או נתפס - היום ברגע שמבינים שלחברה מסוימת יש חשבוניות פיקטיביות, מוצאים את כל העוסקים שניכו את החשבוניות דרך הדוח המפורט, וכך כל חקירה הופכת למגה-חקירה, עם כמות עוסקים עצומה.

"זאת, כאשר המפיצים הם גורמים עבריינים, ולכן יש צורך בהרתעה - הן במהירות התפיסה, אבל ובעיקר במהירות הגשת כתבי האישום וקבלת הרשעה וענישה. לצורך כך אין ברירה אלא לעבות את מערך התובעים ולהוסיף שופטים. אין פתרונות קסם למאבק בתופעה, הפיתוי הוא גדול, אך למע"מ עדיין יש יתרונות גדולים בפשטות הגבייה, ולכן לא צריך להרוס את שיטת המע"מ אלא פשוט להשקיע משאבים אפקטיביים באכיפה".

את פרישתה מרשות המסים מסבירה וינברגר בתחושת מיצוי. "21 שנה הן תקופה ארוכה, ומבחינתי זו הייתה תקופה נפלאה של עשייה והתפתחות. אך בשנה האחרונה הרגשתי שאני חייבת ריענון ושינוי. אחרי 21 שנה, כש-8 מתוכן בתפקיד בכיר מאוד, נדמה לי שזה אפילו מתבקש".

- איך הדברים נראים מבחוץ בינתיים?

וינברגר: "בסופו של דבר, שני אלה, הסקטור הפרטי והציבורי, הם שני סקטורים משלימים של תמונה אחת גדולה. גם בתפקידי הציבורי ניסיתי תמיד לחשוב איך מסייעים לכלכלה להתפתח; בנושאי המכס, איך מסייעים לסחר לזרום. אהבתי להיות יצירתית ולמצוא פתרונות לעוסקים וליבואנים, ולא רק לבצע אכיפה".

- מנקודת מבטך החדשה, יש לך עצות למנהל רשות המסים?

וינברג: "האמת היא שלאחר כחודשיים בסקטור הפרטי, נדמה לי שהיה נכון לאפשר יותר מעבר דו-סטרי - ולקלוט עובדים מהשוק הפרטי גם ברשות המסים, כי 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן', וההשפעה של רשות המסים על הכלכלה היא עצומה. נדמה לי שלא מספיק מכירים ומודעים לכל התהליכים העסקיים, הקשיים שיש לעוסקים והדילמות וההשלכות של ההחלטות המתקבלות.

"לכן, כמו שברשות ניירות ערך, בבנק ישראל ותפקידים מסוימים באוצר קולטים עובדים מהסקטור הפרטי, חייבים למצוא את האיזון ולאפשר גם לרשות המסים לקלוט עובדים לתפקידים זוטרים ובכירים מתוך הסקטור הפרטי, על-מנת להרחיב את ההסתכלות ולהעשיר את הידע הקיים. זאת, אף שגם כיום ההון האנושי ברשות המסים הוא מהטובים שיש בשירות המדינה". 

"הייתי חייבת ריענון ולאתגר את עצמי"

עו"ד וינברגר תנהל מעתה את מחלקת המסים העקיפים וסחר החוץ במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, במסגרת מחלקת המס של המשרד, שהיא אחת המובילות בארץ ומטפלת גם בלקוחות בינלאומיים רבים.

את הבחירה בפירמת הרצוג-פוקס-נאמן היא תולה בדירוגו וברמתו של המשרד, שהוא מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ, ובאתגר המקצועי שהיא צופה שיהיה לה במסגרת העבודה בו.

"הייתי חייבת ריענון, ורציתי לאתגר את עצמי", היא אומרת. "הרצוג-פוקס-נאמן הוא משרד מהשורה הראשונה, אם לא הראשון. היו לי מגעים עם מספר משרדים, והתלבטתי גם אם לפנות למשרד בוטיק מסים או למשרד גדול. בסופו של דבר התחושה הייתה שהרצוג-פוקס-נאמן מאמינים בי ויכולים לתת לי את הפלטפורמה האופטימלית, בשילוב של לקוחות, שהם תאגידים בינלאומיים וחברות גדולות בישראל, כמו גם אנשים פרטיים.

"עו"ד מאיר לינזן (השותף-המנהל של משרד הרצוג) אמר לי ש'אפשר להוציא עורך דין מהמדינה, אבל לוקח זמן להוציא את המדינה ממנו'; ואני אומרת: 'ימים יגידו'. בכל מקרה, כרגע אני מאוד נהנית ונענית לאתגר וגאה רק מלראות את היקפי הפעילות העסקית במשרד. במיוחד מעניינים אותי חברות מחו"ל, תושבי חוץ או תושבים חוזרים שמבררים לגבי זכויותיהם במכס. כל אלה מלמדים על ישראל ככלכלה חזקה, שרבים מביעים בה עניין. אני שמחה להיות חלק מזה".

עוד כתבות

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח-לע''מ

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה