הדילמה של הממשלה: הפסד כסף או זמן בקו האדום בירושלים

התחייבות המדינה לפצות את סיטיפס בסכום המוערך ב-400 מיליון שקל עומדת בלב מחלוקת המעכבת את הארכת הקו האדום ■ המדינה מנסה לאלץ את סיטיפס להסתפק ב-40 מיליון שקל, אך הזכיינית הודיעה כי היא דורשת קרוב ל-300 מיליון

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: איל יצהר
הרכבת הקלה בירושלים / צילום: איל יצהר

פערים גדולים במשא-ומתן בין המדינה לחברת סיטיפס על הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, ומכרז הזכיינות של הקו הירוק. בפגישה שהתקיימה ביום רביעי שעבר בין נציגי סיטיפס ובכירי האוצר אודי אדירי ויריב נחמה, הציעה המדינה לזכיינית פיצוי של 40 מיליון שקל על הפסד הכנסות עתידיות מהארכת הקו האדום, המהווים על-פי הערכה כ-10% מהסכום שהזכיינית תפסיד.

ההארכות המדוברות ייבנו בין הר הרצל להדסה עין כרם בדרום-מערב העיר, ובין פסגת זאב לנווה יעקב בצפון-מזרח העיר. המקטע לנווה יעקב יהיה באורך 2.7 ק"מ ויכלול ארבע תחנות, בעוד המקטע החדש להדסה עין כרם יהיה באורך 6 ק"מ. לאחר השלמת ההארכות יהיה אורך הקו האדום 22.5 ק"מ בסך הכל.

בתגובה להצעת האוצר שלחה הבוקר הנהלת סיטיפס מכתב לממשלה, בו היא מודיעה על נכונות להתפשר על 25% מההכנסות החזויות מהארכות הקו האדום, כלומר לקבל פיצוי של 270-300 מיליון שקל. בסיטיפס מוחים על כך שהמדינה מתכחשת להתחייבויות חוזיות מפורשות שלה, אך בממשלה טוענים כי סיטיפס נסמכות על פרשנות לחוזה, שכלל לא בטוח שתעמוד במבחן בית המשפט.

הרקע למחלוקת נעוץ בחוזה הזכיינות שחתמה המדינה עם סיטיפס ב-2002, בו נקבעה רשת ביטחון להכנסות מכרטיסים והשלמה מהמדינה במידת הצורך. בכל הנוגע להכנסות שמעבר לרשת הביטחון במקטעי ההארכות, סוכם כי המדינה תקבל 58% וסיטיפס 42%, משום שביצוע המקטע יהיה במימון המדינה.

במקטע המרכזי של הקו, הפעיל כבר, התמונה הפוכה, וסיטיפס זכאית ל-67% מההכנסות מעל לרשת הביטחון בעוד המדינה זוכה ל-33%, זאת משום שהזכיינית היא שמימנה את העבודות להקמת הקו.

על-פי הסכם הזכיינות, למדינה קיימת אופציה לרכוש את הפרויקט בחזרה מסיטיפס (Buy Back) במרץ 2019, 17 שנה לפני תום מועד הזיכיון. אלא שההסכם קבע עוד כי גם במקרה כזה תפוצה סיטיפס על הפסד ההכנסות העתידיות מקטעי ההארכה, בהיקף מוערך של 360-400 מיליון שקל. סכום זה הוא סלע המחלוקת העיקרי, ואותו מבקשת המדינה להקטין ל-40 מיליון שקל.

על נחיתותה בזירה החוזית מנסה המדינה לפצות באמצעות פגיעה בסיטיפס בשני תחומים: סיכוייה להמשיך להפעיל את הקו האדום, וקבלת העבודות להקמת השלוחות. ביוני שעבר, לאחר משא-ומתן ארוך בין הצדדים, הגיעו המדינה וסיטיפס לסיכום כי האחרונה תקים עם שותפתה הצרפתית אלסטום את פרויקט ההארכות, בסכום של כ-350 מיליון יורו, כמו גם להקמת שלוחה לקו האדום בין גבעת רם לגשר המיתרים.

להצעתה לסיטיפס מהשבוע שעבר הצמידה המדינה אולטימטום, ולפיו אם לא תיענה להצעה לפני פסח, הליך הסינון המקדים לזכיינות הקו הירוק - בין גילה לגבעה הצרפתית - שייצא לדרך בחודש הקרוב, יכלול גם את העבודות שסוכם שיבוצעו באחריות סיטיפס ואת הפעלת הקו האדום. על רקע החשש מאבדן פרויקט ההארכות מוכנה סיטיפס להתפשר על 25% מהפיצויים המגיעים לה לטענתה, וטוענת כי מדובר בהצעה נדיבה ולפנים משורת הדין.

בסביבת סיטיפס אומרים כי הוצאת ביצוע ההארכות והשלוחה לגבעת רם מידיה תגרום לעיכוב גדול בבנייה, משום שחברת מוריה העירונית כבר עובדת על התשתיות האזרחיות בפרויקט, וסיטיפס ואלסטום מוכנות לתחילת העבודות בתוך כחצי שנה. על רקע זה ייתכן שהנפגעים הגדולים מהמחלוקת יהיו קודם כל תושבי ירושלים הזקוקים לרכבת באזורים שבהם היא לא פעילה היום.

בממשלה אומרים על טענת לוחות הזמנים כי סיטיפס אכן יכולה לבצע במהירות יחסית חלק מהמקטעים, כמו זה שבין הר הרצל לקריית יובל, ועם זאת מוסיפים שההארכה להדסה בשלמותה תארך ממילא זמן רב, ומכרז חדש לא יהיה הגורם שיעכב אותה.

ברקע הדברים חלוקים הצדדים על שתי נקודות נוספות. אחת מהן היא הפיצוי שתקבל סיטיפס על אבדן הכנסות מסגירה זמנית של הקטע שבין גשר המיתרים להר הרצל, לצורך הקמת תשתית לחיבור שלוחת גבעת. הממשלה מציעה כעת פיצוי מוסכם של 5 מיליון שקלים, בעוד שבעבר סוכם כי הפיצוי יתבסס על בדיקה של ההכנסות במקטע במשך שלושה חודשים, מנגנון שסיטיפס ממשיכה להתעקש עליו, משום שהוא צפוי להניב פיצוי של כמה עשרות מיליוני שקלים.

נקודת מחלוקת נוספת היא על חלוקת ההכנסות מעל רשת הביטחון בקטעי ההארכות. המדינה הציעה לסיטיפס לשנות את האיזון מ-58%-42% לטובתה ל-80%-20%. סיטיפס, בתגובתה מהיום, מוכנה להתפשר על 70%-30%.

מחלוקת זאת מעט מפתיעה, משום שניסיון לברר מדוע מתעקשת המדינה לבצע את ה-Buy Back ב-2019, נענה בתשובה שמדובר בתפיסה עקרונית של משרד התחבורה, הגורסת כי מפעיל אחד צריך להפעיל את שני הקווים וכי לא מדובר בניסיון לצמצם רווחים מופרזים של סיטיפס. אלא שעתה הממשלה משדרת שהכל עניין של כסף, וייתכן מצב שבו שני מפעילים יפעילו במקביל את שני הקווים במודל white label, שיהיה שקוף למשתמשים.

ניסיון לברר נקודה זאת מעלה כי בממשלה מייחסים את הסוגיה למקטעים שניתן לפתוח עוד לפני 2019, כמו זה לקריית יובל, ובהקשר זה אכן יש יתרון למעורבות סיטיפס ואלסטום בפרויקט. עוד אומרים בממשלה, כי אמנם יש נטייה לאחד את הפעלת שני הקווים, ודבר זה יקבל ביטוי בהליך המקדמי לזכיינות הקו הירוק, אך החלטה סופית בעניין עדיין לא התקבלה.