גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוכריה לא מתוקה

מדוע נותנים אופציות בהנפקות, ולמה זה עשוי להיות דומה להנפקת זכויות?

דין וחשבון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דין וחשבון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהנפקות של מניות לציבור, במקרים רבים החברות המגייסות (בהובלת החתמים) מציעות סוכריה למשקיעים: לדוגמה, קנו 1000 מניות ב-1 שקל ותקבלו 400 אופציות בחינם, במחיר מימוש של 1.05 שקל לאופציה, כך שכל החבילה עולה 1,000 שקל (במינימום).

בעבר (לפני 20 שנה) בתשקיף ההנפקה של החברות ניתן היה להבין שהציבור מקבל באמת אופציות בחינם, כלומר היה רשום מול 1,000 המניות תשלום של 1,000 שקל, ומול 400 האופציות היה מופיע תשלום של אפס; ולא הייתה הצגה של ערך האופציות. הציבור (בחלקו) התלהב וקנה את ההנפקה - הרי הוא מקבל סוכריה. אלא, שבמקרים לא מעטים, מיד אחרי שניירות הערך החלו להיסחר בבורסה, המניה ירדה, כך שערך החבילה (לרוב) היה סביב המחיר שנסגר בהנפקה. אם לדוגמה, המחיר נקבע על מחיר המינימום - 1,000 שקל, אז "היד הנעלמה" גרמה לכך שלרוב, רגע אחרי תחילת המסחר, המניה תהיה לדוגמה במחיר 95 אגורות והאופציה ב-12-13 אגורות, ואם תעשו חשבון תגיעו לכ-1,000 שקל - כלומר, אין כאן באמת הנחה במחיר. האופציות שמחלקים לציבור הן לא בחינם, יש להן מחיר כלכלי, מחיר אפקטיבי, ובהתאמה המחיר האפקטיבי של המניה שונה (נמוך יותר).

אחרי תקופה שבה הציבור השקיע בהסתמך על המידע המעט-מטעה הזה (וכן, בתקופה ההיא הציבור השקיע בהנפקות הרבה יותר מהיום), רשות ניירות ערך החליטה להפסיק את העיוות, ודרשה שבתשקיף יוצג הערך הכלכלי של הני"ע, לצד ההצגה הקודמת/הרגילה. כלומר, צריך לחשב את הערך הכלכלי של האופציות (לרוב על פי נוסחת בלאק אנד שולס), ואז לגזור את מחיר המניה האפקטיבי; ובהמשך לדוגמה, מול אותן 1,000 מניות יופיע כביכול 950 שקל (מחיר של 0.95 שקל למניה) ומול 400 האופציות יופיע 50 שקל (מחיר של 12.5 אגורות), ובסך הכל מחיר מינימום לחבילה של 1,000 שקל. כמובן שהערכים יכולים להשתנות - במידה שערך האופציה גבוה יותר, אם בגלל שמחיר המימוש נמוך יותר, או כתוצאה מתקופת מימוש ארוכה, או תנודתיות חזקה, אזי הערך הכלכלי-האפקטיבי של המניה יהיה נמוך יותר.

כך או אחרת, יש מצבים שההנחה דרך האופציות היא אמיתית. נניח לדוגמה שהערך הכלכלי האמיתי של החברה גוזר ערך של 1 שקל למניה - נניח שלחברה 100 מיליון שקל ו-100 מיליון מניות (מחיר מניה כלכלי של 1 שקל), והיא מגייסת הון נוסף בבורסה. אזי, אם היא מציעה חבילה באותה המתכונת שהוצגה למעלה, היא בעצם נותנת (כאילו) אופציות בחינם, והמשמעות היא שהיא מוכרת מניות ב-0.95 שקל למניה ואופציות במחיר של 12.5 אגורות. אלא שערך המניה בעיני המשקיעים בהנפקה גבוה יותר - 1 שקל, ולכן, ייתכן שהם יציעו מעל מחיר המינימום בחבילה כדי להגיע לערך הכלכלי. כלומר, במקרה כזה (וזה נגזר מהשווי) כן יש משמעות להנחה.

מניחים שיש כאן הנחה

והנה מקרה מעניין: נניח שהערך הכלכלי של החברה מבטא 1 שקל למניה, והחברה יוצאת לגיוס במחיר של 1 שקל, ונותנת אופציות. לכאורה מדובר בהנחה (ואולי המחיר שיציעו המשקיעים יעלה על מחיר המינימום). אבל, אם היה ידוע לכם שלכל בעלי המניות הקיימים יש גם אופציות, נניח שביחס זהה (ובתנאים זהים) - במקרה כזה, אין באמת הטבה (לעומת בעלי המניות הקיימים), אין באמת הנחה, והמחיר האפקטיבי הוא לא 1 שקל למניה אלא נמוך יותר, המבטא את הפחתת הערך של האופציות.

מצב קרוב, אבל לא זהה, הופיע בטיוטת התשקיף של קרן הריט מניבים. הקרן שמוחזקת בעיקר על ידי גופים מוסדיים, תכננה לגייס הון בבורסה בדרך של הנפקת מניות ואופציות, אך לבסוף החליטה לוותר על האופציות ולגייס דרך מניות בלבד (וגם לספק הנחה על ההון - הנחה אמיתית). אבל, אתייחס כאן לטיוטה שכאמור לא עברה, אולי בגלל שלא הייתה בהצעה הזו הנחה אמיתית. בטיוטה לתשקיף ניתנו אופציות לרוכשים בהנפקה, אלא שלכל המשקיעים הקיימים יש אופציות למימוש למניות.

אמנם האופציות של המוסדיים (המחזיקים בקרן) שונות מהאופציות שהוצעו בהנפקה (במסגרת הטיוטה) - הן לטווח קצר יותר והן לא סחירות, אך מנגד הן בהיקף גדול יותר, כך שלא ברור אם מדובר בהנחה ביחס לבעלי המניות הקיימים.

הדבר דומה מאוד להנפקת זכויות - מצב שבו לבעלי המניות הקיימים ניתנת אפשרות לרכוש מניות של החברה (או חבילה של מניות ומכשירים אחרים) בהנחה על מחיר השוק. אבל האם זו באמת הנחה, אם כולם מקבלים אותה? נמחיש - נניח שחברה נסחרת בשווי של 10 מיליון שקל ויש לה 10 מיליון מניות, כלומר מחיר מניה הוא 1 שקל. החברה מציעה לבעלי מניותיה זכות לרכוש במסגרת הנפקת זכויות מניות לפי יחס של 1:1 - כלומר, כל בעל מניה יכול לרכוש מניה אחת, והמחיר הוא 0.5 שקל.

לכאורה, יש כאן הנחה של 50% על מחיר השוק - מחיר המניה הוא 1 שקל ויש זכות לקנות ב-0.5 שקל. אבל זה לא כך. השוק מתמחר את ההנפקה הזו, ומחיר המניה יירד בהתאמה. לכמה? נניח שיש לכם מניה אחת ב-1 שקל וזכות לקנות ב-0.5. כלומר יש לכם בעצם אפשרות להיות בעלי 2 מניות במחיר כולל של 1.5 שקל, ומכאן שכל מניה תהיה במחיר של 0.75 אגורות. ביום אקס הזכויות זה אמור להיות המחיר שאליו תרד המניה (ירידה טכנית של התאמת זכויות, בדומה לחלוקת דיבידנד), אך כמובן שבשוק יש השפעות נוספות כך שהמחיר ממש לא מובטח. בפועל, במקרים של הנפקות זכויות המחיר לרוב יורד משמעותית, מכיוון שיש גורמים רבים שהנפקת זכויות מרמזת להם על קשיים תזרימיים בחברה ועל סיכון גובר בהשקעה בה; יש כאלו שחוששים שההנפקה לא תצליח ובהתאמה מוכרים את המניה; ויש גם אחרים שמממשים החזקות שלהם כדי להשתתף בהנפקה.

בכל מקרה, לרוב יש ירידה (אפילו משמעותית) במניה עם הודעה על הנפקת זכויות. ומכאן, שלא רק שאין באמת הנחה על המחיר, אלא לרוב יש הפסדים למחזיקים.

ביאור כספי

הנפקת זכויות:

הנפקה של מניות נוספות לבעלי המניות הקיימים, המאפשרת למחזיק מניות לשמור על שיעור ההחזקה שלו בחברה ללא צורך בהזמנה מיוחדת בהנפקה רגילה. לבעלי המניות הקיימים ניתנת אפשרות לרכוש מניות של החברה (לעתים כחבילה עם מכשירים אחרים) בהנחה על מחיר השוק. לעתים עדיפה דרך זו על פני הנפקה רגילה בגלל תנאי שוק קשים, וכך גם עשויים לגדול הסיכויים להצלחת ההנפקה.

לאחר ההנפקה נקבע יום מסחר בזכויות, כדי שמשקיעים שאינם מעוניינים להוסיף כסף ולקבל מניות נוספות, יוכלו למכור את הזכויות שקיבלו על פי שוויין במסחר.

ביום אקס הזכויות בדרך כלל יש ירידה במחיר המניה, אם בשל ירידה טכנית של התאמת זכויות בדומה לחלוקת דיבידנד, או בשל השפעות נוספות בשוק.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי