גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חשוב לדרוש מהיזם לפני חתימת הסכם תמ"א 38?

בבואם של דיירים לחתום על הסכם תמ"א 38, יש מספר נקודות חשובות שראוי מבחינתם לבדוק על מנת שהפרויקט יתנהל באופן מיטבי ■ אילו בטחונות לדרוש מהיזם, מי אנשי המקצוע שרצוי להיעזר בהם, ועל מה חייב היזם להתחייב לפני חתימה?

מה חשוב לדרוש מהיזם לפני חתימת הסכם תמא 38 / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מה חשוב לדרוש מהיזם לפני חתימת הסכם תמא 38 / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף משרד עורכי דין דוניץ ושו"ת

אחד החששות הגדולים ביותר של דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית הוא פשיטת רגל של היזם, שתגרור אותם לתסבוכת משפטית ארוכת שנים. ניקח לדוגמה דיירי בניין ישן אשר ביקשו להוציא לדרך פרויקט תמ"א 38, שיחדש את פני הבניין ויעלה את רמת חייהם. לצערם של אלה, לאחר שנה מתחילת העבודה, נטשה אותו החברה הקבלנית עקב הפסדים כלכליים - כשהיא מותירה אחריה פרויקט לא גמור וגם רוכשי דירות חדשות שקנו אותן "על הנייר" והפסידו חלק נכבד מכספם.

"ההיתכנות הכלכלית עומדת בבסיסם של פרויקטי התחדשות עירונית מורכבים ובלעדיה אין להם סיכוי להתממש", אומר עו"ד דובי דוניץ, המתמחה בתחום ההתחדשות העירונית ולשעבר מבעלי חברת הבנייה דוניץ. לדבריו, "היזם צריך לוודא כי קיימת היתכנות כלכלית לפרויקט מאחר ואם לא ייקח בחשבון פינוי בלתי צפוי של דיירים, או עלות יקרה של חניון תת קרקעי - הוא יפשוט את הרגל באמצע העבודה. מצד שני, על הדיירים חלה החובה להביא בחשבון את כל התרחישים הרלוונטיים אל החוזה ולדרוש ביטחונות ראויים לפרויקט, שימנעו ככל הניתן את חשיפת הדיירים לסיכונים".

- מה הנקודות הקריטיות עליהן צריך לתת את הדעת בחוזים אלו על מנת להימנע מנפילות דומות לזו שתוארה כאן?

"קודם כל, עוד בשלב טרום החוזה, צריך למצוא פתרון לדיירים סרבנים שיכולים לתקוע את הפרויקט וכמו כן לבצע תיאום ציפיות בבניין בו יש דירות מסוגים שונים. הדבר ימנע טענות עתידיות מצד דיירים שקיבלו פחות מאחרים ומוקשים כאלו צריך לנטרל עוד לפני גיבוש החוזה. עם זאת, כאשר היזם לוקח על עצמו את הטיפול ב"סרבנים" - יש לקבוע את הסדרת עניינם של אלה כתנאי מתלה לחוזה".

- איך עושים את זה?

"הדרך המקובלת היא שהדברים יצוינו בפרוטוקולים של אספות הדיירים שיוחדו לטיפול בתוכנית התמ"א 38. באספות אלו סוגרים את כל פרטי הפרויקט - כמו היזם הזוכה, מהות הפרויקט וזמן העבודה ופירוט התוספת לכל סוגי הדירות. כפי שציינתי, ייתכן שהיזם ייקח על עצמו את הטיפול בסרבנים - והצלחת הטיפול חייבת להיות מעוגנת בחוזה".

בנוגע למימון הפרויקט, עו"ד דוניץ אומר כי "העמדת הביטחונות מצד היזם או הקבלן היא, כאמור, הכרחית. צריך לוודא שהיזם מעמיד הון עצמי מספק להתנעת הפרויקט וכן להתנות את החוזה בהסכם ליווי פיננסי בנקאי בר קיימא לאורך כל תקופת ביצוע הפרויקט.

"כמו כן, בתמ"א 38 הריסה ובנייה, מכיוון שעם הריסת הבניין הקיים אין לבנק מבנה המשועבד לטובתו בגין ההלוואה ליזם - יש לוודא בחוזה ובהסכם הליווי הפיננסי, שהיזם מעמיד לבנק בטוחות מתאימות תוך בדיקת האיתנות הפיננסית שלו".

עו"ד דוניץ מוסיף כי "מבחינת הביטחונות, נדרש מהיזם/קבלן להעמיד לדיירים ביטחונות כספיים לא רק לעניין הבנייה ואיכותה אלא גם לכיסוי הוצאות הפינוי ותשלום דמי שכירות במצבים בהם הדיירים יצטרכו לפנות את דירותיהם". הוא מציין כי "עניין פינוי הדירה מאפיין לרוב פרויקטים של תמ"א 38 הריסה ובנייה, אבל גם בתמ"א חיזוק מבנים הוא יכול להתרחש. דוגמה לכך היא מצב שבו על מנת להתקין מעלית נדרשת הריסת חדר המדרגות, או אז הדיירים צריכים להתפנות (ולו זמנית) מהבניין".

עורך הדין דובי דוניץ ממשרד דוניץ ושות / צילום: איל יצהר

- האם יש לדיירי פרויקטים של תמ"א 38 הגנות במסגרת חוק המכר?

"זו נקודה חשובה. מכיוון שלא מדובר בחוזה לרכישת דירת מגורים מקבלן, חוק המכר לא חל באופן אוטומטי על הפרויקטים. על מנת להגן על זכויות הדיירים כצרכנים, חשוב שהקבלן יתחייב במסגרת החוזה על כך שהפרויקט יהיה כפוף להוראות חוק המכר (דירות) הכולל בתוכו התחייבויות הקשורות לליקויי בנייה, לעמידה בזמנים, פיצויים על איחורים במסירה ועוד".

לדברי עו"ד דוניץ, יש נקודה נוספת, הקשורה למיסוי עסקאות נדל"ן, שיש לתת עליה את הדעת: "עסקאות תמ"א 38 מבוססות בין היתר על כך שהדיירים לא יחויבו במס שבח. על מנת להבטיח זאת יש ליצור יחידה רישומית נפרדת שבמסגרתה יירשמו זכויות היזם. הדבר מצריך בין השאר תיקון לצו הבתים המשותפים".

- מה בנוגע לאנשי מקצוע שילוו את הפרויקט?

"על מנת להימנע מכשלים וסיכונים, הדיירים צריכים לשכור עורך דין מטעמם שייצג אותם ללא ניגוד אינטרסים מול היזם והקבלן. שכר טרחתו אמור להיות משולם כהוצאה של הפרויקט, תוך הבטחת אי-תלות של עורך הדין ביזם/קבלן. בדומה לכך נדרש גם ליווי של מפקח בנייה מקצועי חיצוני, שתפקידו ותחומי אחריותו יעוגנו בחוזה. באחריותו של המפקח לוודא שהעבודה מתבצעת בקצב, באיכות ובתקנים הראויים".

יש עוד בעלי תפקידים חשובים?

"פונקציה נוספת חשובה היא השמאי. הדיירים צריכים לדאוג לשמאי חיצוני מקצועי מטעמם ואסור להם להסתמך על שמאי מטעם היזם. השמאי יוודא ראשית כל את היתכנות הפרויקט. מינויו חשוב במיוחד כשיש דירות לא הומוגניות בפרויקט, כמו למשל ב'בניין רכבת': בבניינים כאלו דירות האגפים האמצעיים נחשבות לנחותות יותר מבחינה תכנונית ובעליהן יקבלו פחות משאר הדיירים במסגרת הפרויקט. זה נובע מהקושי להתקין בהן מרפסות ואילוצי ביצוע נוספים. על מנת שלא יהיו חיכוכים וויכוחים עתידיים, השמאי יסייע להעריך הטבות מסוימות ומידתיות לדיירי הדירות הללו בהסכמת כלל הדיירים. בצורה זו ימנעו חיכוכים טענות ומענות במהלך ביצוע הפרויקט".

"בסיכומו של דבר", אומר עו"ד דוניץ, "על מנת להימנע מנפילות כואבות בפרויקטים, הדיירים צריכים להשקיע בסוללת אנשי מקצוע, המתמחים בתחום ההתחדשות העירונית. עורך הדין, השמאי והמפקח שייצגו את הדיירים מול היזמים והקבלנים, יוכלו לדעת מראש האם לתוכנית הפרויקט המוצעת יש היתכנות כלכלית וביטחונות ראויים ואם לאו. בעשותם כך, הם ירחיקו את הדיירים מסיכונים אפשריים דוגמת פשיטת הרגל של הקבלן ויקרבו אותם בבטחה אל עבר חלום בניין תמ"א 38 מחודש".

לאתר החברה

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים