החוף הירוק – חוקוק צפון בכנרת | צילום: אורי נבו
אם משטרת ישראל מקבלת ציון "כמעט טוב" בתפקודה על היבשה, היא מסתפקת ב"בלתי מספיק" עד "נכשל" בשיטור הימי. האופן שבו תפקדה יחידת השיטור הימי של טבריה, שכילתה כמעט שבוע חיפושים אחרי שלושת ההרוגים בכנרת, הוא לא רק מתחת לכל ביקורת, כ אם פשוט מבהיל: זמן תגובה ארוך מדי, אסטרטגיה בעייתית, מחסור בכוח אדם ובציוד הכרחי כדי לדאוג לחייהם של הרוחצים.
זה התחיל בטענות שהעלתה משפחת איטח ביום הראשון לחיפושים. "ההתנהלות של המשטרה ממש גרועה", האשים נתנאל איטח, אחיו של נחמן ז"ל כשהיה עדיין בחזקת נעדר. "ב-10:30 כבר היינו פה ליד התחנה והודענו שהוא נעדר. עברו מאז 7 שעות. 7 שעות. יכולתם להציל את הבן אדם. אנחנו לא יודעים איפה הוא ומקווים שהוא בחיים. אבל בזמן הזה, מה, אין למשטרה ציוד? הם לא יכולים לעשות כלום?"
לצערנו, מר איטח היקר, המשטרה לא יכולה לעשות הרבה. לפי תנ"צ יקי אוחנה, דובר מחוז צפון של המשטרה, מונה כוח השיטור הימי של טבריה 12 שוטרים בלבד, 12 שוטרים שאמורים לדאוג שבני נוער שיכורים לא ייכנסו למים, לשפוך להם את בקבוקי האלכוהול אם לא מלאו להם 18 ולהציל את אלה שחייהם נמצאים בסכנת טביעה. גם אלים היו מתקשים לעמוד בכל המשימות האלה יחד, אז בטח תריסר שוטרים שצריכים לדאוג לעשרות אלפי נופשים בסוטול.
וזה רק ברדודים. השיטור הימי אמנם התגאה השנה בקליטת 10 ספינות מתקדמות מסוג "צרעה", המצוידות במיטב הטכנולוגיה לשורותיו, שזה באמת מאוד משמח, אבל אם הצרעות האלה כל כך מעולות, איך הן לא הספיקו כדי למצוא את החללים? ולמה היה צריך לשנורר סונאר מחיל הים, להרכיב אותו על ספינת הדייג של קפטן מנחם לב הוותיק מעין גב, ולא על סירה ייעודית של המשטרה?
רוצים עוד שאלות פתוחות לגבי התפקוד בשטח? הנה: למה המסוק המשטרתי עלה לשמיים יותר משמונה שעות מרגע הדיווח על היעדרות השלושה? למה לא נתנו לצוללנים של זק"א, שהזעיקו המשפחות, להיכנס למים? למה צריכים להשתמש ביחידות צוללנים מתנדבים לכל הרוחות, ולא ביחידה משטרתית שזו תפקידה?
שימו לב מה היה לנו כאן: סונאר של חיל הים, ספינה של דייג, צוללנים מתנדבים, סירות של אנשים טובי לב שבאו לעזור ו-12 שוטרים מסורים, שאני בטוחה שנתנו את כל הלב ולא ישנו במשך שבוע, ימים ולילות, אבל גם שומרי החוק הטובים ביותר לא יכולים לעשות הרבה אם אין להם כלים ואת הכלים האלה הייתה אמורה לספק להם ממשלת ישראל. אליה צריך להפנות אצבע מאשימה, לא אל השין גימלים במדים.
הכנרת הפכה בפסח לאזור אסון. שלושה הרוגים ופצוע קשה, קטוע רגל. וזה רק בפסח, כל הקיץ עוד לפנינו. במקום שתוכרז תכנית חירום של האוצר לעיבוי וחיזוק השיטור הימי באגם המתויר הזה, משה כחלון, השר הממונה על קופת המדינה, מעדיף להוריד את מס הקניה על הטלפונים הסלולריים. לפחות שיהיה במה להזעיק את הכוחות שאינם.