גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מפנה לניצולים את גבה

בחזקת הניצול עשה את שלו - הניצול יכול ללכת, לאוצר יש תירוץ מסמר שיער

ניצול שואה / צילום: רויטרס
ניצול שואה / צילום: רויטרס

המחזה חוזר על עצמו: מדי שנה ביום הזיכרון לשואה מחפשת התקשורת דרך להציג בפני הציבור חידושים כלשהם בנושא השואה. מכיוון שמרבית התמונות והסיפורים מוכרים היטב הופך החיפוש הזה למרוץ אחרי סיפורים הנושאים סיכוי לרייטינג טוב, כתבות המוגדרות מרגשות, שבסופו של דבר יאששו את "לקחי שואה", שאנו משתמשים בהן ממילא לצורך האקטואליה הפוליטית. זאת, שעה שהידללות שורות ניצולי השואה מאפשרת פחות ופחות מגע ישיר עם הסיפור האותנטי של השואה.

השנה נתקלנו, למשל, בידיעה על מסמכים חדשים שגילו לנו, כי בידי בעלות-הברית היה כבר ב-1942 מידע על היקף הרציחות של יהודים, מידע שלא הופעל כדי להציל חיים. זו ידיעה מן הזן המבוקש: מדובר ב"גילוי" שמאשש את המסקנה, שכל העולם אדיש לגורלנו ולכן עלינו לסמוך רק על עצמנו. אלא שהגילוי עצמו אינו גילוי.

קוראי עברית יכלו לקרוא כבר בשנת 1941 את הספר "יוון מצולה החדש" על שעשו הגרמנים ליהודי פולין עוד לפני שהותקפה ברית-המועצות, ושנה לאחר מכן יכלו לקרוא בעיתוני "הארץ" מה שהתפרסם כבר בחו"ל, על ביצועה של תוכנית רצח של יהודים בממדים שלא היו כמוהם. שלא לדבר על כך, שמי שעוקב אחר המחקר המקיף והמתפתח יודע גם יודע, לא רק מה אירע במסגרת מה שקראו הגרמנים "הפתרון הסופי", אלא גם מה היה אז ידוע ולמי.

אלא של"גילוי" מסוג זה יש תפקיד - לשמש מנוף לקושיה: מדוע, אם ידעו, לא הצילו את היהודים? זאת, כאשר התשובה ברורה לכאורה מראש: לכולם לא היה עניין בהצלת היהודים. אלא שכאן הקושיה מוצגת מחוץ להקשר שבו היא אמורה להיענות: למדינות שנלחמו בגרמניה, תחילה אנגליה, אחר-כך ברית-המועצות, ויותר מאוחר ארצות-הברית, הייתה רק דרך אחת להציב אלטרנטיבה ל"פתרון הסופי" - להביס את גרמניה, ומתוך כך להביא להפסקת רצח היהודים. זאת הייתה התשובה גם בשלב שבו, בשנת 1944, כשכל המדינות הללו נלחמו בגרמניה הנאצית, אמורות היו לשקול את הפצצת אושוויץ או את פסי הרכבת המובילים אליה מהונגריה.

אלא שהקושיה האמיתית אמורה להישאל לגבי השלב שלפני המלחמה, שעה שהיהודים נרדפו אך לא נרצחו עדיין: מדוע לא התגייסו מדינות העולם לפתוח את שעריהן בפני יהודים שיכולים היו לעזוב את הרייך הגרמני או את אירופה לפני התחלת "הפתרון הסופי"? מדוע ועידה בינלאומית שדנה בשאלת הפליטים היהודים בשנת 1938, הובילה לכישלון גמור? מדוע לא החלו לפעול כאשר גורשו יהודים פולנים מגרמניה באותה שנה? מדוע, גם כאשר כבר הייתה גרמניה במלחמה, אך טרם החליטה על רציחת היהודים, העולם לא נחלץ לעזרה? הטרוניה אמורה להיות מופנית בעיקר כלפי ארצות-הברית, שלא הייתה במצב מלחמה עם גרמניה גם למעלה משנתיים לאחר שפלשה גרמניה לפולין, ובכל זאת ארה"ב לא פתחה את שעריה.

בריטניה, זו שסגרה את שערי ההגירה של יהודים לארץ-ישראל, לפחות פתחה שער ליהודים ב"טרנספורט הילדים" לאנגליה עצמה; וברית-המועצות קלטה יהודים רבים שברחו מפולין לאחר שגרמניה פלשה לשם. אבל אלה הן רק בחזקת "נסיבות מקילות", שעה שלארה"ב לא היו כאלה, נסיבות "מקילות" שאינן מפצות על מדיניות שסייעה לרציחתם של מיליוני יהודים שלא היה להם לאן ללכת.

אין צורך בגילויים חדשים כדי לראות שהיחס לפליטים והיחס למיעוטים נרדפים הוא עיקרו של עניין. ומכאן המעבר לנושא שאנו משתדלים להימנע ממנו: האם היחס והעמדה שאנו ואחרים מגלים כלפי נרדפים בימינו אינם מגלים אותה אדישות לחיי אדם ולכבוד האדם? הגרמנים - כך ראינו לפני שנתיים - ניסו ללמוד את הלקח, ופתחו את השערים להמוני פליטים, משום שהזיכרון ההיסטורי מימי הנאצים רודף אותם.

גם ארצות נוספות, כמו שבדיה, למדו כנראה את השיעור ההיסטורי. ארצות אחרות העדיפו לפעול אחרת, כולל הקמת חומות מפני פליטים. וישראל הגדילה לעשות במאמציה לחסום את דרכם של פליטים אליה, ואף ביקרה את מדינות אירופה על פתיחת השערים לפליטים, עקב זהותם המוסלמית של רבים מהם. משמע, הלקח שהיה צריך ללמוד מגורל היהודים ערב המלחמה העולמית השניה לא נלמד.

ולא רק בעניין זה. מצד אחד, משימה ישראל את עצמה כדוברת ניצולי השואה: בשמם אנו נאבקים בפלסטינים, בשמם אנו נלחמים אפילו ב-BDS. אך מצד שני, ישראל מוכיחה שוב ושוב, שכאשר מדובר בפיצוי כספי ובתשומת-לב לניצולים עצמם, היא מפנה להם את גבה. בחזקת הניצול עשה את שלו, הניצול יכול ללכת.

הנה דוגמה: מצד אחד, ישראל עושה מאמץ גדול וראוי להנחיל את מורשת השואה גם בקרב ישראלים שאינם ממוצא אירופי; אך מצד שני, היא קומצת את ידה מלשלם פיצויים ליהודי ארצות ערב שסבלו מידי הגרמנים ומשרתיהם במלחמת העולם השנייה. אותם יהודי מרוקו שסבלו במלחמה, ותובעים פיצוי מתוך מה ששילמה גרמניה לישראל עבור פשעיה במלחמת העולם השנייה, נתקלים בסירוב.

למשרד האוצר הישראלי יש תירוץ מסמר שיער: האחריות מוטלת על צרפת של וישי, ו/או על גורם אחר, ולכן אין הכספים הגרמניים שהגיעו לאוצר הישראלי מיועדים לתשלום במקרה זה. בזה יש בוודאי גילוי עבור גרמניה: משחררים אותה מאחריות לתוצאות מעשיה במלחמת העולם השנייה, ומטילים אותה על משרתיה, שלא הפקידו כסף בקופת המדינה, וסיפקו כך את התירוץ - אין כסף.

■ הכותב הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר סמוטריץ' חתם על הצו: ממחר - הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יעלה ל-150 דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי חתם על הצו שיעלה את הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ-75 ל-150 דולר ● המשמעות: החל ממחר התקרה החדשה תיכנס לתוקף ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר תוקפים: המהלך יפגע במשק ובסופו של דבר בצרכנים ● סמוטריץ': "אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול"

צ'ארלי ג'ביס

סוכריות גומי במאות דולרים: איך זינק שכר־הטרחה של היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן

צ'ארלי ג'ביס, היזמת שהונתה את ג'יי.פי מורגן וניפחה את מספר המשתמשים בסטארט-אפ שלה "פרנק", נידונה ל־7 שנות מאסר ● כעת חשף ג'יי.פי מורגן את רשימת ההוצאות המשפטיות של עורכי דינה: 530 דולר על סוכריות גומי, מגדל פירות ים ואלפי דולרים על שדרוגי מלונות

האם אלטשולר עומדים לאבד בקרוב את הבכורה בשוק הגמל? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

במיטב מגייסים לקוחות בדרך לתואר היוקרתי. ומי מאבדים לקוחות?

מיטב, אנליסט ומור גייסו כל אחד יותר ממיליארד שקל בחודש נובמבר, והם גם שיאני הגיוסים מתחילת השנה ● מנגד, באלטשולר שחם ממשיכים לאבד כספים בקצב גבוה - 2 מיליארד שקל בחודש - והם בדרך לאבד את תואר "חברת הגמל הגדולה ביותר" ● ילין לפידות רשם שיא חודשי של פידיונות, ומה עשו חברות הביטוח?

בית קפה בקריית שמונה / אילוסטרציה: אייל מרגולין

חנוכה שמח בצפון: ענף בתי הקפה והמסעדות רשם זינוק במכירות

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה בפעילות העסקית במהלך החג, עם בולטות בצפון הארץ

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של השר סמוטריץ'

בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד, שר האוצר חתם על הצו שיעלה את תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר מחו נגד המהלך וטענו כי יפגע בעסקים הקטנים ● המאבקים הבאים: הטלת מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, רפורמת החלב, החזרת המס על בעלי קרקעות פנויות והטלת מס יסף על משקיעי נדל"ן

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

יותר מ-65 חברות תעופה חוזרת לארץ: מה זה יעשה למחירי הטיסות?

חזרת חברות התעופה הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

הצעת חוק ועדת החקירה הפוליטית אושרה בקריאה טרומית

מליאת הכנסת אישרה את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר בקריאה טרומית ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים ''שארל דה גול'', שתוחלף ע''י הספינה החדשה / צילום: Shutterstock

נושאת מטוסים גרעינית ב-10 מיליארד אירו: הפרויקט השנוי במחלוקת של מקרון

ממשלת צרפת נאבקת במשבר חוב מתמשך ונכשלת בהעברת תקציב כבר שלוש שנים, אך דווקא כעת מכריז הנשיא עמנואל מקרון על פרויקט גרנדיוזי: בניית נושאת מטוסים גרעינית חדשה בעלות של יותר מ־10 מיליארד אירו ● התזמון מעורר שאלות על סדרי העדיפויות של המדינה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הכוונה לסגור את גל"צ, טורקיה לא מרוצה משיתוף הפעולה של ישראל, יוון וקפריסין, ההאקרים האיראנים שהביכו את ישראל, והקבוצה היהודית שמצאה אדם ששלח עשרות מכתבים אנטישמיים ● כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבע תשע, 103FM, 21.12.25 / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

האם הפיגועים בישראל נמצאים במגמת ירידה?

השר איתמר בן גביר טען כי הפיגועים נמצאים כבר שנתיים בירידה, וייחס זאת להצלחות של "השוטרים שלו" ● ללא המלחמה, בשנה האחרונה אכן נרשמה ירידה, אבל היא באה רק אחרי שנתיים רצופות של עלייה ● המשרוקית של גלובס

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; S&P 500 שבר שיא סגירה חדש

הממדים המרכזיים בוול סטריט רשמו עליות קלות, אך נפח המסחר נמוך - לקראת היציאה לחופש ● הפתעה לטובה בצמיחה בארה"ב: הקצב השנתי עלה ל-4.3% ברבעון השלישי ● לאחר שהביטקוין צנח ב-30% מהשיא, מייקל סיילור מכין את סטרטג'י ל"חורף קריפטו" • המדד שעקף את מדדי וול סטריט, ובשוק צופים לו אפסייד נוסף ב-2006

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

הלם באירופה: האמריקאים מטילים סנקציות על בכירים באיחוד

הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכירים באיחוד האירופי שפעלו כדי לחייב רשתות חברתיות לנטר שיח מסית ואלים ● בין הסנקציות שהוטלו: איסור כניסה לארה"ב ● באיחוד האירופי הגיבו בתדהמה, האמריקאים טוענים כי מדובר ב"צנזורה"

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תמיכה ישראלית חשאית בדרוזים בסוריה נחשפה בדיווח אמריקאי, בית משפט בבריטניה הרשיע שני תושבים בתכנון מתקפת טרור נגד יהודים, והאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח בסידני שבאוסטרליה? • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

רשות התחרות סיימה את הבדיקה: האם אל על תיקנס בגלל מחירי הטיסות?

רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שנועדה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים בתקופת המלחמה ● עפ"י המסתמן, על החברה יוטל עיצום כספי שגובהו טרם נקבע, ושעשוי להגיע עד כ-118 מיליון שקל