גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מפנה לניצולים את גבה

בחזקת הניצול עשה את שלו - הניצול יכול ללכת, לאוצר יש תירוץ מסמר שיער

ניצול שואה / צילום: רויטרס
ניצול שואה / צילום: רויטרס

המחזה חוזר על עצמו: מדי שנה ביום הזיכרון לשואה מחפשת התקשורת דרך להציג בפני הציבור חידושים כלשהם בנושא השואה. מכיוון שמרבית התמונות והסיפורים מוכרים היטב הופך החיפוש הזה למרוץ אחרי סיפורים הנושאים סיכוי לרייטינג טוב, כתבות המוגדרות מרגשות, שבסופו של דבר יאששו את "לקחי שואה", שאנו משתמשים בהן ממילא לצורך האקטואליה הפוליטית. זאת, שעה שהידללות שורות ניצולי השואה מאפשרת פחות ופחות מגע ישיר עם הסיפור האותנטי של השואה.

השנה נתקלנו, למשל, בידיעה על מסמכים חדשים שגילו לנו, כי בידי בעלות-הברית היה כבר ב-1942 מידע על היקף הרציחות של יהודים, מידע שלא הופעל כדי להציל חיים. זו ידיעה מן הזן המבוקש: מדובר ב"גילוי" שמאשש את המסקנה, שכל העולם אדיש לגורלנו ולכן עלינו לסמוך רק על עצמנו. אלא שהגילוי עצמו אינו גילוי.

קוראי עברית יכלו לקרוא כבר בשנת 1941 את הספר "יוון מצולה החדש" על שעשו הגרמנים ליהודי פולין עוד לפני שהותקפה ברית-המועצות, ושנה לאחר מכן יכלו לקרוא בעיתוני "הארץ" מה שהתפרסם כבר בחו"ל, על ביצועה של תוכנית רצח של יהודים בממדים שלא היו כמוהם. שלא לדבר על כך, שמי שעוקב אחר המחקר המקיף והמתפתח יודע גם יודע, לא רק מה אירע במסגרת מה שקראו הגרמנים "הפתרון הסופי", אלא גם מה היה אז ידוע ולמי.

אלא של"גילוי" מסוג זה יש תפקיד - לשמש מנוף לקושיה: מדוע, אם ידעו, לא הצילו את היהודים? זאת, כאשר התשובה ברורה לכאורה מראש: לכולם לא היה עניין בהצלת היהודים. אלא שכאן הקושיה מוצגת מחוץ להקשר שבו היא אמורה להיענות: למדינות שנלחמו בגרמניה, תחילה אנגליה, אחר-כך ברית-המועצות, ויותר מאוחר ארצות-הברית, הייתה רק דרך אחת להציב אלטרנטיבה ל"פתרון הסופי" - להביס את גרמניה, ומתוך כך להביא להפסקת רצח היהודים. זאת הייתה התשובה גם בשלב שבו, בשנת 1944, כשכל המדינות הללו נלחמו בגרמניה הנאצית, אמורות היו לשקול את הפצצת אושוויץ או את פסי הרכבת המובילים אליה מהונגריה.

אלא שהקושיה האמיתית אמורה להישאל לגבי השלב שלפני המלחמה, שעה שהיהודים נרדפו אך לא נרצחו עדיין: מדוע לא התגייסו מדינות העולם לפתוח את שעריהן בפני יהודים שיכולים היו לעזוב את הרייך הגרמני או את אירופה לפני התחלת "הפתרון הסופי"? מדוע ועידה בינלאומית שדנה בשאלת הפליטים היהודים בשנת 1938, הובילה לכישלון גמור? מדוע לא החלו לפעול כאשר גורשו יהודים פולנים מגרמניה באותה שנה? מדוע, גם כאשר כבר הייתה גרמניה במלחמה, אך טרם החליטה על רציחת היהודים, העולם לא נחלץ לעזרה? הטרוניה אמורה להיות מופנית בעיקר כלפי ארצות-הברית, שלא הייתה במצב מלחמה עם גרמניה גם למעלה משנתיים לאחר שפלשה גרמניה לפולין, ובכל זאת ארה"ב לא פתחה את שעריה.

בריטניה, זו שסגרה את שערי ההגירה של יהודים לארץ-ישראל, לפחות פתחה שער ליהודים ב"טרנספורט הילדים" לאנגליה עצמה; וברית-המועצות קלטה יהודים רבים שברחו מפולין לאחר שגרמניה פלשה לשם. אבל אלה הן רק בחזקת "נסיבות מקילות", שעה שלארה"ב לא היו כאלה, נסיבות "מקילות" שאינן מפצות על מדיניות שסייעה לרציחתם של מיליוני יהודים שלא היה להם לאן ללכת.

אין צורך בגילויים חדשים כדי לראות שהיחס לפליטים והיחס למיעוטים נרדפים הוא עיקרו של עניין. ומכאן המעבר לנושא שאנו משתדלים להימנע ממנו: האם היחס והעמדה שאנו ואחרים מגלים כלפי נרדפים בימינו אינם מגלים אותה אדישות לחיי אדם ולכבוד האדם? הגרמנים - כך ראינו לפני שנתיים - ניסו ללמוד את הלקח, ופתחו את השערים להמוני פליטים, משום שהזיכרון ההיסטורי מימי הנאצים רודף אותם.

גם ארצות נוספות, כמו שבדיה, למדו כנראה את השיעור ההיסטורי. ארצות אחרות העדיפו לפעול אחרת, כולל הקמת חומות מפני פליטים. וישראל הגדילה לעשות במאמציה לחסום את דרכם של פליטים אליה, ואף ביקרה את מדינות אירופה על פתיחת השערים לפליטים, עקב זהותם המוסלמית של רבים מהם. משמע, הלקח שהיה צריך ללמוד מגורל היהודים ערב המלחמה העולמית השניה לא נלמד.

ולא רק בעניין זה. מצד אחד, משימה ישראל את עצמה כדוברת ניצולי השואה: בשמם אנו נאבקים בפלסטינים, בשמם אנו נלחמים אפילו ב-BDS. אך מצד שני, ישראל מוכיחה שוב ושוב, שכאשר מדובר בפיצוי כספי ובתשומת-לב לניצולים עצמם, היא מפנה להם את גבה. בחזקת הניצול עשה את שלו, הניצול יכול ללכת.

הנה דוגמה: מצד אחד, ישראל עושה מאמץ גדול וראוי להנחיל את מורשת השואה גם בקרב ישראלים שאינם ממוצא אירופי; אך מצד שני, היא קומצת את ידה מלשלם פיצויים ליהודי ארצות ערב שסבלו מידי הגרמנים ומשרתיהם במלחמת העולם השנייה. אותם יהודי מרוקו שסבלו במלחמה, ותובעים פיצוי מתוך מה ששילמה גרמניה לישראל עבור פשעיה במלחמת העולם השנייה, נתקלים בסירוב.

למשרד האוצר הישראלי יש תירוץ מסמר שיער: האחריות מוטלת על צרפת של וישי, ו/או על גורם אחר, ולכן אין הכספים הגרמניים שהגיעו לאוצר הישראלי מיועדים לתשלום במקרה זה. בזה יש בוודאי גילוי עבור גרמניה: משחררים אותה מאחריות לתוצאות מעשיה במלחמת העולם השנייה, ומטילים אותה על משרתיה, שלא הפקידו כסף בקופת המדינה, וסיפקו כך את התירוץ - אין כסף.

■ הכותב הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי