כלכלת הבחירות של ניסנקורן

מי מאמין שניסנקורן משבית, השבית או ישבית משהו לטובת אידיאולוגיה של אמת?

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

1. מי מאמין שאבי ניסנקורן הולך להשבית השבוע את כל המשק "החל" מיום ג', בגלל דאגה לציבור עובדי רשות השידור ותאגיד השידור?

מי מאמין שאת ניסנקורן מעניינים התאגיד או הרשות? איפה הוא היה כשרשות השידור עלתה מיליארדי שקלים תמורת כלום, וכשתאגיד השידור התרכז במניפולציות עיתונאיות כדי לשמר את חבריו?

מי מאמין שניסנקורן משבית, השבית או ישבית משהו לטובת אידיאולוגיה של אמת, דאגה לעובד, לחלש, למנוצל, לעלוב, למוחלש, לדפוק?

מי מאמין שניסנקורן רוצה לקצר את שבוע העבודה במשק כדי "לקדם את האיזון הראוי בין עבודה לפנאי... תוך יצירת השפעה חיובית על פריון העבודה במשק"?

אגב, חבר יו"ר ההסתדרות, אם כה אכפת לך מהעובדים והעובדות, ואתה כה דואג ל"איזון הראוי" בחייהם, אז מה עם הכמויות האדירות של חופשות המורים בבתי הספר? ימי החופש באיסרו חג, באין-חג, בלפני ואחרי חג, ועוד כאלה ואחרים המכבידים על כל משפחות ישראל? זה לא - כי זה האיגוד המקצועי של המורים, ובהם אתה לא נוגע.

מי בכלל מאמין לאבי ניסנקורן?

מי מאמין שהוא מכוון את מעשיו ל"עם עבדים ומזי רעב...". שהוא עושה את שעושה "עבור הדרור ופדות הרוח/ ופרוק העול מגב העם/ ...עלינו שמש דרור תפציע/ לשפוך את זהרה החם/ זה יהיה קרב אחרון במלחמת עולם/ עם האינטרנציונל ייעור, ישגב אדם!" - המנון "האינטרנציונל" שההסתדרות שלו שרה ב-1 במאי.

 

2. כלכלת בחירות כזו - רק אבי ניסנקורן יודע לעשות. גם קודמיו ידעו, אבל אצלו, זה שהוכתר על-ידי קודמו עופר עיני, זה נמשך כבר מעל שנה וחצי. ברצף. חודשים רבים הוא סחב עד שקבע את מועד הבחירות להסתדרות, 23 במאי. בזמן הזה בנה קמפיין בלי לקרוא לו קמפיין, ואז הגיעה שלי יחימוביץ', והוא החריף. את הטון, את הסחיטה.

לא היה פה ראש ממשלה או שר אוצר, לא חשוב מאיזו מפלגה ומאיזו עדה, שהצליח לעשות כזו כלכלת בחירות. אין שבוע בלי עיצומים, אין שבוע בלי שביתות, אין שבוע בלי "הישגים", בחסות שר האוצר משה כחלון, מוצצי קופת הציבור.

לא סתם מספר עובדי המדינה בעלייה מתמדת, לא סתם עובדי התעשייה מתמעטים. לא סתם בארץ הזו לא כדאי להיות עובד בניין, חקלאי, הנדסאי, עצמאי. רק פקיד. עם קביעות. עם כוח לאיים. עם חופשות, מחלות, "מחלות", הרבה שעות נוספות, "גלובליות", המון כוננויות מעל ומתחת - כשאת הכסף מקבלים גם בלי להישאר בעבודה וגם בלי להיקרא אליה.

3. אבל מה לנו כי נלין עליו? הוא לפחות מודה במעשיו, אלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שמתכופפים, מתבטלים, נכנעים לאיומים. הוא דורש - הם מספקים. פעם אחר פעם. כלכלת הבחירות שלו היא הבטחת הבחירות שלהם. הם מפחדים משביתות, רועדים מהפגנות, אז הם רצים ומוותרים. שוב ושוב ושוב.

כמה זה עולה לנו? כבר כתבנו כאן את המחיר לא מזמן (15.3.17) - 175 מיליארד שקל בשנה, עלות ההעסקה של 600 אלף איש ואישה "השירות הציבורי" - לא כולל שווי הקביעות (שווה לתוספת 30%-40% מהמשכורת), לא כולל העלאה אוטומטית בדירוג ובמשכורת, לא כולל התקבעות בכיסא, תוספות שכר ועוד כהנה וכהנה.

4. אז ביום שלישי, מחרתיים, הוא הולך לתת לכל אלה עוד יום חופש. ואולי יותר מיום. איזה כיף ללכת לים באמצע השבוע וגם לקבל משכורת. שביתת הזדהות קוראים לזה. בחירות מתקרבות - צריך לקרוא לזה. מנהיגות כלכלית חלשה ואינטרסנטית - זו האמת כולה.

5. נותר לנו רק לצטט קטע אחד מתוך סקירת העיתונות באתר "העין השביעית". הכותרת: "מסתדרים", קטע הסיום: "יו"ר ההסתדרות אינו מרואיין קל להשגה. ראיון עמו הוא מה שעורך 'ידיעות אחרונות', רון ירון, נוהג לכנות 'ראיון הישגי'. הראיון שמתפרסם היום במוסף החג (פסח - סק"ל) של העיתון הוא אכן ראיון הישגי, אבל ההישג העיקרי בו שייך למרואיין, ולא לעיתון. ניסנקורן הצליח להשיג ראיון גדול, מובלט, רך, מלטף ומתחנף בעיתון הנמכר במדינה, המשווה לו תדמית של איש משפחה למופת, מנהל אנושי, מנהיג עובדים נקי-כפיים ואפילו 'לא בובה של עיני', כפי שמסכמת אחת מכותרת הביניים. הפעם הוא, יש להניח, אפילו לא היה צריך לשלם על זה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988