בית עלמין / צילום אילוסטרציה: איל יצהר
בני מושב שגדלו בו אך אינם מתגוררים בו עוד, לא יוכלו להיקבר בו למרות רצונם להיטמן לצד בני משפחתם הקבורים במקום, אלא אם המושב החליט שבנים כאלו רשאים להיקבר בו - כך עולה מפסיקת בית המשפט המחוזי מרכז, שקבע כי הוועד המקומי במושב רשאי לקבוע קריטריונים מצמצמים בנוגע לזכאים להיקבר בבית העלמין שבתחומו.
בעתירה מינהלית שהוגשה נגד אחד המושבים באזור השרון, ביקשה בת מושב שאינה מתגוררת בו כבר עשרות שנים להיקבר יחד עם בן זוגה בבית העלמין שבמושב. הוריה ואחיה של האישה קבורים במושב. בת המושב לשעבר פנתה אל ועד המושב לאור מחלת בן זוגה השרוי על ערש דווי.
האישה נענתה בשלילה על-ידי הוועד, שהסתמך בתשובתו על החלטת ממשלה משנת 2004, שקבעה כי בבתי עלמין ביישובים חקלאיים ייקברו רק תושבי המקום ובני משפחותיהם. עוד קבעה ההחלטה כי לא יוקמו בתי עלמין חדשים, ולא יורחבו בתי עלמין קיימים ביישובים חקלאיים, אלא יוקמו בתי עלמין אזוריים.
לפיכך, המושב קבע קריטריונים לקבורה בבית העלמין, שהאישה - לשיטתם - לא עמדה בהם. על-פי הקריטריונים, יש לשמור את המקומות הפנויים לתושבי המושב. על-פי קריטריונים אלה, רק תושבי המושב, בני זוגם וילדיהם שעדיין סמוכים על שולחנם יהיו רשאים להיקבר בבית העלמין במושב.
האישה הגישה עתירה מינהלית נגד המושב וטענה כי הזכות להיקבר בכבוד היא זכות יסוד, וכי למושב שבו גדלה אין זכות למנוע ממנה מלהיקבר לצד בני משפחתה. עוד היא טענה כי בית העלמין מצוי על קרקע ציבורית, ולמושב עצמו אין סמכות למנוע מהציבור להיקבר בו. לטענתה, בעבר נקברו בבית העלמין קרובי משפחה של חברים בניגוד לקריטריונים, ודחיית הבקשה שלה על-ידי המושב היא אפלייתה לרעה.
הוועד המקומי של המושב, באמצעות עורכי הדין אריה שפירא וענבל זוסמן ממשרד חגי שבתאי, שפירא, טען כי הוא נוהג על-פי החלטות הממשלה בעניין, כי חובתו לדאוג בראש ובראשונה לתושבי המושב, וכי השטח בבית העלמין מוגבל וצפוי להתמלא מהר מאוד אם תותר בו קבורה חופשית.
סגנית הנשיאה, השופטת ורדה מרוז, ציינה בפסק הדין כי החלטת הממשלה בנוגע לבתי עלמין ביישובים חקלאיים יוצרת דין מיוחד, ומוציאה את בתי העלמין הללו מכלל בתי העלמין, בהם כל אדם רשאי להיקבר או לרכוש חלקת קבר בעודו בחיים.
לדבריה, החלטת המושב לפרש את המונח "בני משפחתם" באופן מאוד מצומצם, מצויה במתחם הסבירות. בית המשפט לא קבע באופן חד-משמעי מי הם בני משפחה הזכאים להיקבר בבית העלמין במושב, אבל קבע כי לוועד המקומי במושב יש שיקול-דעת בקביעת קריטריונים. בתוך שיקול-דעת זה, בית המשפט סבור כי יש לקחת בחשבון גם שיקולים של הבטחת מקום קבורה בבית העלמין לתושבי המקום, על פני אחרים, גם אם הם קרובי משפחה של תושבי המקום.