גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד שלוף

תוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר משה כחלון היא נטו פוליטיקה

משה כחלון / צילום: איתמר סיידא
משה כחלון / צילום: איתמר סיידא

תארו לעצמכם ששר האוצר של שבדיה, או הולנד, או ספרד, היה מתכנן במשך חודשים, בסודי סודות, השקת תוכנית כלכלית-חברתית חדשה, לא משתף בה את ראש הממשלה ולא את השרים העמיתים, לא זוכה לגיבוי ממשלתי ופרלמנטרי, ומשיק את התוכנית במסיבת-עיתונאים חפוזה? מה היה גורלו של אותו שר אוצר, כיצד הייתה מתייחסת אליו התקשורת, ומה הציבור היה חושב על תוכניתו?

יתר על כן, כיצד היה ראש הממשלה באותה מדינה מגיב לתוכנית שעליה למד לראשונה מכלי התקשורת? אלא שבמציאות הפוליטית שלנו, מה שנתפס כבלתי אפשרי עד אבסורדי במשטר תקין, מתקבל אצלנו בהבנה, במשיכת כתפיים ואפילו בצהלות: "תראו איך כחלון הכניס לנתניהו".

האופן שבו הוכנה, הוצגה ושווקה תוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר משה כחלון היא דוגמה ומופת לכל מה שמקולקל בשיטה הפוליטית שלנו. ראשית, בהתנהלותו פגע השר כחלון פגיעה נוספת בעקרון האחריות המשותפת של הממשלה. ונזכיר, הממשלה (דהיינו, ראש הממשלה והשרים), אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת, הן להחלטותיה כגוף מבצע, והן לפעולותיו של כל שר. כל שר אמור להיות אחראי להחלטות המשותפות של הממשלה.

אחריות הממשלה חלה על ההחלטות שהיא קיבלה, על החלטות שקיבל שר ועל פעולות שנעשו במשרדי הממשלה בהוראת השרים. האחריות המשותפת נועדה להגביר את אמון הציבור בממשלה, שכן היא אינה אמורה לדבר בכמה קולות, אלא בקול אחד. אמנם בדיון בממשלה, שר יכול להביע את הסתייגותו ו/או התנגדותו מהחלטה כלשהי, אך כשמתקבלת ההחלטה, היא מחייבת גם את השר שהביע התנגדות, והוא אינו רשאי למתוח עליה ביקורת בפומבי.

כל העקרונות הנאים הללו נשארים אצלנו על הנייר. השרים נוהגים במשרדיהם כאחוזות פרטיות, מתערבים בתחומים לא להם, מבקרים את התנהלות השרים האחרים, ואינם אמונים על עבודת צוות. היעדר תיאום בין-משרדי הפך לאחת הרעות החולות של השיטה הפוליטית שלנו.

מריבות בין שרים בכירים איפיינו ומאפיינים את ישראל מיום היווסדה. הוויכוחים והמריבות בין בן-גוריון-שרת, דיין-ספיר, רבין-פרס, נתניהו-לוי ושרון עם כל היקום, התרחשו לאורך ההיסטוריה הפוליטית שלנו, ואף שהמריבות מעכירות את האווירה, נראה שהלקח לא נלמד. נזכיר בעיקר את ההתקוטטויות רבין-פרס, שאכלו כל חלקה טובה במפלגת העבודה, כרסמו באידיאולוגיה שלה, והכחידו את דור הביניים במפלגה.

ההתנהלות של כחלון מדגימה חולי נוסף בשיטה הפוליטית הנוכחית, מצב שבו עקב אילוצים קואליציוניים התיקים המרכזיים - חוץ, ביטחון, אוצר, פנים ומשפטים - נמסרים למפלגות קואליציוניות זוטרות, ולא למפלגה המרכזית המרכיבה את הממשלה. דבר זה מעצים עוד יותר את הכאוס הפוליטי, משום שלראש הממשלה יש קושי אמיתי לקרוא את השרים לסדר בלי להסתכן במשבר ממשלתי.

עד לאחרונה, הצהיר כחלון שהוא רואה באוצר את תפקיד חייו, וכי הוא אינו מתחרה על תפקיד ראש הממשלה. נראה שצניעות זו נמוגה, וכמו שרים רבים כחלון רואה בתפקידו הנוכחי אך מקפצה לתפקיד הבא. גם זו רעה חולה: שרים אינם מתמקדים בתפקידיהם ומשקיעים בהם את כל מרצם, אלא מתייחסים למשרתם כמנוף לקראת התפקיד הבא, רצוי בכיר יותר. רובם ככולם שואפים גם לגדולות, וכל אחד מהם נושא בצקלונו את שרביט ראש הממשלה.

על פניו נראה שכחלון הגה את התוכנית הן ממניעים כלכליים-חברתיים, והן ממניעי בחירות, שהוא נערך לקראתם. עוד ברור, כי כחלון פנה לכיוון יוקר המחיה, מאחר שטרם השיג הישגים משמעותיים בתחום הדיור. מלכתחילה, טעה כחלון שהשקיע את כל הונו הפוליטי בנושא הדיור, שכן ההישגים בתחום כה סבוך אינם ניתנים להשגה בקדנציות הקצרות של ממשלה בישראל. כחלון גם שגה בכך שריכז את כל הסמכויות בתחומי התכנון במשרדו (באוצר), במקום במשרד הבינוי והשיכון, שאחראי גם לנושא הדיור.

רחוקה מלפתור את בעיות המעמד הבינוני

הגם שיש בתוכנית מרכיבים נכונים של סבסוד ותמיכה במשפחות עובדות, תוכנית כחלון נתפרה בתפרים גסים ומהירים, שנועדו בעיקר לצרכים פוליטיים. היא לא מעוגנת בתפיסה אסטרטגית רחבה של פתרון בעיות המשק והכלכלה (כגון פריון נמוך, השתתפות נמוכה של חרדים וערבים בעבודה וכיו"ב). אמירתו, למחרת השקת התוכנית, כי בכך נפתרו בעיות המעמד הבינוני, היא אמירה יומרנית.

נכון, יש בתוכנית הקלות מסוימות, אבל היא רחוקה מלפתור את בעיות המעמד הבינוני. הקלות במכסים על בגדי ילדים וטלפונים סלולריים, הן צעדים נכונים, אך שני מרכיבים אלה לא חולשים לבדם על כל יוקר המחיה. מה עם מזון? תחבורה? דיור להשכרה?

זאת ועוד, נראה ששר האוצר בחר להוריד מכסים בתחומים נוחים וקלים לביצוע, בעוד שמרבית הכלכלנים המקצועיים סבורים כי היה נכון להפחית מכסים במקומות שבהם יש ייצור מקומי ללא תחרות, בשל היעדר יבוא. כנראה, כחלון העדיף לא להתעמת עם ענפים עתירי כוח ולוביסטים חזקים.

בעיה נוספת קשורה למקורות שמהם תמומן התוכנית החדשה. פגיעה ברזרבה איננה גישה נכונה, ועודפי הגבייה של מסים הם זמניים. טוב יותר היה לו הכספים היו מושקעים בתשתיות, בבריאות ובחינוך, שהם-הם מחוללי הצמיחה האמיתית בישראל.

יתר על כן, כל תוכנית כלכלית המתייחסת להגדלת ההוצאה הציבורית, חייבת בראש ובראשונה, להתייחס להגדלת העוגה (הצמיחה והתל"ג) ולא רק לדרך חלוקתה. זו עוד בעיה מרכזית של ישראל - כיצד להגדיל את הצמיחה במשק. למרות הצמיחה הנאה, של כ- 4%, ישראל, עם כל ההון האנושי המופלא שלה, יכולה לצמוח יותר.

אלא מה? זה מחייב תוכנית נועזת של השקעות בתשתיות, בחינוך, במחקר-ופיתוח, בהכשרה מקצועית, תוך חיסול מונופולים הרסניים, הגברת התחרות במשק, עידוד יציאת גברים חרדים ונשים ערביות לעבודה ועוד ועוד. אבל אנחנו הרי עוסקים בפוליטיקה קטנה, ולא בעיצוב אסטרטגיית-על לישראל במאה ה-21.

הגיע הזמן לפוליטיקה אחרת. זו שמיוסדת על עבודת-מטה רצינית של השרים, על התייחסות קולגיאלית של איש לרעהו, על עיגון החלטות בתוכנית-על אסטרטגית, כזו שזוכה לתמיכה רחבה ומגובה בהחלטות הממשלה והכנסת. על השרים לזכור, כי הם משרתי הציבור ונאמניו, והם אינם יכולים לעשות שבת לעצמם, ולקבוע כללים לעצמם בלי להתחשב באחרים. מנהיג הוא עבד (משרת) של שולחיו ושליח של הציבור, ומוטב שהשרים יפנימו זאת.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר וחברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

אנשי כספים חוסלו, הבנק נפגע: כך שיתקה ישראל את צינור הכסף מאיראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

בג"ץ ידון הבוקר בשידור ישיר בעתירות לגבי מינוי ראש השב"כ

רה"מ נתניהו מבקש למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי הוא בניגוד עניינים בגלל חקירות השב"כ נגד יועציו ● בג"ץ ידון בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את המינוי, והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים לתפקיד ● כהונת סגן ראש השב"כ, ש', כמ"מ ראש השירות צפויה להסתיים באמצע יולי

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

מוחמד אל־ג'ולאני / צילום: Associated Press, Mosa'ab Elshamy

גם איראן וחיזבאללה בפנים: כך ייראה ההסכם הצפוי עם סוריה

שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

על רקע משבר בשיחות הסחר עם ארה"ב, בורסת טוקיו יורדת ב-1%

הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים