שי בן דוד ודוד אדרי / צילום: תמר מצפי
אחת הסיבות להפתעה מעונשי המאסר ומהקנסות שגזר היום (ה') השופט חאלד כבוב על דוד אדרי ושי בן-דוד, היא שהם חמורים באופן משמעותי מהעונשים שהטיל לאחרונה בית המשפט על אנשי העסקים נוחי דנקנר בפרשת הרצת המניות של חברת אי.די.בי אחזקות (שנתיים מאסר) וכן על ג'קי בן-זקן בפרשת הרצת מניות מנופים פיננסים (26 חודשי מאסר).
הסיבות המרכזיות לפערי הענישה בין המקרים נוגעות להבדל בהיקף המירמה מבחינה כספית, ולכך שאדרי הורשע ב-3 אישומים שונים, ובן-דוד בשני אישומים, כאשר כל אחד מהאישומים יכול היה "לפרנס" משפט פלילי נפרד.
השופט לא התעלם מההשוואה לגזרי הדין במקרים הקודמים. כבוב ערך השוואה בין המקרים, ונימק את החלטתו להחמיר בענישתם של אדרי ובן-דוד. לדבריו, בעוד שבפרשת דנקנר מדובר היה בפעילות אסורה בנייר אחד, בפרשת פסגות פעלו הנאשמים ב-5 ניירות ערך. בנוסף, בפרשת פסגות התקיימה פגיעה במכשיר פיננסי חדשני של האוצר (מכרז החלף) ובשוק הסחיר ביותר.
הבדל נוסף בין המקרים, אולי המשמעותי מכולם, הוא שאדרי ובן-דוד פעלו מתוך תאוות-בצע וגרפו מיליוני שקלים לכיסם הפרטי כתוצאה ממעשיהם. זאת, בעוד שלגבי נוחי דנקנר נקבע כי הוא לא פעל מתוך בצע-כסף, אלא החליט לבצע את העבירות מתוך ניסיון כמעט נואש להציל את הקונצרן שבראשו עמד.
השופט קבע גם כי פרשת פסגות היא בעלת מאפיינים מחמירים יותר מאשר פרשת מנופים פיננסים מכמה היבטים. במקרה דנן, מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה מאשר בפרשת מנופים (עשרות מונים), והמעשים נעשו תוך ניצול העוצמה של בית ההשקעות הגדול לטובת המניפולציה. מדובר במניפולציה על 5 אגרות חוב; מדובר בנייר הרבה יותר סחיר, מדובר במניפולציה שנערכה לקראת "מכרז ההחלף", שהיה אותה עת מכשיר פיננסי חדיש, תוך פגיעה יתרה באוצר ובמשתתפים האחרים שהגישו הצעות למכרז.
מדובר ב-3 עבירות של קבלת דבר במירמה, מדובר בגורמים שהם בכירים, ומדובר במי שנציג האוצר מצא לנכון להתייעץ עימו (עם אדרי) לגבי שימוש בכלי פיננסי חדשני זה. ולסיכום, כבוב הגיע למסקנה כי אדרי ובן-דוד גרמו לשוק ההון, לאוצר המדינה, לציבור ולכלכלה בכלל, נזק כה גדול שמחייב את שליחתם לכלא לתקופה כה משמעותית.
אמנם דוד אדרי ושי בן-דוד ספגו היום מכה קשה מבית המשפט, אבל ניסיון העבר מראה כי לא מדובר בסוף פסוק עבורם, לפחות בכל הנוגע לעונש. נזכיר כי השופט (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, שלח את ג'קי בן-זקן ל-3 שנות מאסר, בגין הרשעתו בהרצת מניות מנופים פיננסים, אך בית המשפט העליון התערב והפחית את עונשו ל-26 חודשי מאסר בלבד.
במקרה נוסף, ביוני 2015 הקל בית המשפט העליון באופן משמעותי בעונשו של איש יחסי הציבור צבי (צביקה) רבין, שהורשע בביצוע עבירות רבות של שימוש אסור במידע פנים, והפחית כשליש מתקופת מאסרו. בדעת רוב, של השופטים חנן מלצר ויצחק עמית, הוחלט להפחית את עונשו של רבין מ-30 חודשי מאסר בפועל, שהטיל עליו השופט חאלד כבוב, ל-22 חודשי מאסר "בלבד".
אדרי ובן-דוד צפויים לערער לבית המשפט העליון על הרשעתם ועל גזר דינם. בעוד שהסיכוי שבית המשפט העליון יתערב בסוגיית ההרשעה הוא נמוך, קיים סיכוי גבוה למדי ששופטי העליון יחליטו לצנן פעם נוספת את "ההתלהבות הענישתית" של הפרקליטות ושל בית המשפט המחוזי.