גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפתח לשגשוג עתידי

עצמאות 69: בראייה קדימה לשנת ה-100 למדינה

דגל ישראל / צילום: טינקסטוק
דגל ישראל / צילום: טינקסטוק

דווקא בימי העצמאות, ישראל מתאפיינת בדיונים ובחיבוטי נפש על משמעות הקיום הלאומי שלה. אולי זו המציאות המורכבת של חיינו כאן, או אופיינו כעם מתפלפל ומתייסר, ואולי הפלא של הקיום היהודי המשגשג לאחר השואה. מעיתוני החג מתרשמים שהישראלים נעים ברכבת-הרים בין ביקורת עצמית נוקבת לשביעות-רצון מופלגת.

השנה, 2017, נכרך יום העצמאות ה-69, עם כמה ציוני ואבני-דרך היסטוריים. 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, שהניח את היסוד לציונות המדינית; 100 שנה להצהרת בלפור, שהעניקה הכרה לחזון הציוני; 70 שנה להחלטת החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר, שהעניקה לגיטימציה למדינה היהודית; 50 שנה למלחמת ששת הימים, שהפכה את ישראל למעצמה אזורית; ו-40 שנה לביקור סאדאת בארץ, סדק ראשון בחומת האיבה שבנו הערבים סביבנו.

ציוני-דרך אלה מעצימים את הדיון בהישגי ישראל ובדרכים שיש ללכת להבטחת עתידה.

הישגים בחומר וברוח

מתכנן אובייקטיבי היה פוטר את החזון הציוני ב-1897, בעת שכינס הרצל את הקונגרס בבאזל, כבלתי ניתן להשגה. הרצל סיפר בזיכרונותיו, שכאשר נתן לידיד את ספרו "מדינת היהודים", פרץ הלה בבכי. לא של התרגשות, של צער. הוא חשב שדעתו של הרצל נטרפה עליו.

מאז רשמה הציונות הישגים מפוארים בחומר וברוח. כנגד כל הסיכויים והקשיים, היא הצליחה לכונן מדינת-לאום משגשגת, ריכוז יהודי גדול, עוגן הצלה לעם היהודי.

ישראל עצמה, תוך קריאת תיגר על אתגרי המזרח-התיכון והעולם, ולמרות החרמות, הסנקציות, הגינויים, המלחמות, הטרור והלחצים, זינקה מתהום השואה והאיום הקיומי ב-1948 להישגים ייחודיים בתחומי התעשייה הביטחונית והאזרחית, הטכנולוגיה, הרפואה, המים, החקלאות, ההשקיה, הלוויינים, הצבא והלוחמה בטרור. היגיון הציונות ניצח.

למרות המלחמות, האינתיפאדות והמבצעים צבאיים, האוכלוסייה גדלה פי 12, והתל"ג גדל כמעט פי 70. אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, במקום השני אחרי קנדה, עם 46% בעלי השכלה אקדמית; מפיקה יותר עבודות מדעיות לנפש מכל מדינה אחרת, ונמנית עם שמונה המדינות שיכולות לשגר לוויינים לחלל.

ישראל היא מובילה עולמית בהשקעה במו"פ, 4.2% מהתוצר, ונמצאת במקום חמישי בעולם במספר הפטנטים לנפש.

שיפור דרמטי של הביצועים הכלכליים

ב-30 השנים האחרונות רשמה ישראל קפיצת דרך במישור הכלכלי-חברתי, ועברה מכלכלה ריכוזית ומבעלות ממשלתית, לביזור ולהפרטה, לליברליזציה במט"ח. יש בארץ שוק הון פעיל, יזמות תוססת, יציבות כלכלית וצמיחה של כ-5% בממוצע.

בשורת מדדים כלכליים-עסקיים מהותיים וחשובים, שיפרה ישראל את ביצועיה בשלושת העשורים שבין 1984 לבין 2014, והנתונים רק השתפרו. ישראל הגדילה את התוצר ב-920%, את התוצר לנפש ב-414%, את רזרבות המט"ח ב-2,866%, והקטינה את החוב הממשלתי (כאחוז מהתוצר) ב-76%.

היצוא עלה בשלושת העשורים ב-860%, כאשר יצוא טכנולוגיות-העילית עלה ב-3,700%! גירעון הממשלה כאחוז מהתוצר ירד מ-17% ב-1984 ל-3% ב-2014. הוצאות הביטחון ירדו ב-75%, גירעון הממשלה ירד ב-82%, נטל המס ב-30%, והסיוע האמריקאי (כאחוז מהתוצר) ב-90%.

ישראל היא היחידה ב-OECD שיחס החוב הממשלתי לתוצר שלה, יורד מאז משבר 2008. היום, האבטלה בה היא מהנמוכות בעולם, התוצר לנפש, כ-36 אלף דולר בשנה, מציב אותה במקום ה-24 מבין 187 מדינות, ורזרבות המט"ח הן מהגבוהות בעולם. אלה הם הישגים מרשימים בהשוואה למדינות מערביות אחרות ולעמיתיה לארגון ה-OECD.

אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי

קפיצת הדרך שהפכה את ישראל לנמר כלכלי, נזקפת, בין היתר, להישגי התעשיות הטכנולוגיות ולהיי-טק, שהניבו למשק אקזיטים נאים והשקעות חוץ. חדשנות היא המשאב הלאומי המרכזי של המדינה. ענף ההיי-טק מהווה 10% מהמועסקים במשק, 15% מהתמ"ג וכמעט 50% מהיצוא התעשייתי.

הודות לצירוף של נסיבות היסטוריות, אופי לאומי, תכנון חלקי וגם מזל, נוצר כאן אקו-סיסטם טכנולוגי וייחודי, שנשען על מספר עוגנים: תעשייה ביטחונית בעלת אוריינטציה טכנולוגית, שמזינה את השוק ברעיונות ובכוח-אדם מובחר, ויוצרת אימפקט אדיר; אקדמיה איכותית, שהשכילה לפתח גם מחקר יישומי וזיקה לתעשייה; תעשייה ענפה וכושר יזמות, שהביאו לכאן תאגידים רב-לאומיים ולהקמת כ-300 מרכזי מו"פ בינלאומיים; הון אנושי משובח ותשתית הון סיכון. בין מרכיבי האקו-סיסטם נוצרה סינרגיה שעבדה לטובת המדינה בזירה הגלובלית.

אך רשימת ההישגים הזו אינה מובטחת גם לעתיד לבוא. נזכיר, שחלק ניכר מההצלחה הישראלית נזקף לזכות הכורח הקיומי - המחסור במשאבים, האמברגו והחרם הכלכלי, הצרכים הביטחוניים הדחופים והצורך לפצות חיסרון כמותי ביתרון איכותי. לכן, בעידן של שפע יחסי ותגליות הגז, עלינו להיזהר שלא לחלות ב"מחלה ההולנדית" וב"תסמונת הנורבגית". כבר עתה יש להבטיח שתמלוגי הגז ינותבו להמשך המאמץ הלאומי בתחומי המו"פ, החדשנות והחינוך הטכנולוגי; וכן להשקעה בתשתיות ולצמצום הפערים החברתיים, שמהווים סיכון ממשי לחוסנה של ישראל.

לא הכול תלוי בנו. גורמים אקסוגניים ו"ברבורים שחורים" עלולים לחבל בכל תוכנית וחזון. ועם זאת, תנאי הזירה מבטיחים. אם ישראל תמשיך לטפח חדשנות טכנולוגית, היא תוכל להימנות עם 15-20 הכלכלות המובילות בעולם.

בעשורים הבאים תלך ותתעצם השפעת הטכנולוגיה על חיינו, והחדשנות תשחק תפקיד מכריע בהתפתחות הכלכלית. העצמת תחומי ידע כמו ביג-דאטה, ענן, IOT, בינה מלאכותית, מציאות רבודה ורובוטיקה, שישולבו בכל תחום, יביאו לשינויים בשורת ענפים ויצעידו את האנושות קדימה בתחומים כמו רכב אוטונומי, ערים חכמות ורפואה דיגיטלית. מה שפותח לישראל מרחב אפשרויות.

טיפוח החדשנות חייב אפוא לעמוד במוקד התכנון האסטרטגי של ישראל. כדי להבטיח זאת, יש לפעול לכל אורך שרשרת הייצור המדעית-טכנולוגית: הכשרת כוח-אדם וטיפוח ההון האנושי, מהגיל הרך ועד האוניברסיטה, חיזוק ההשקעות במו"פ, השקעת כספי הגופים המוסדיים בהיי-טק, ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, בדגש על ערבים וחרדים, ובענפי ההיי-טק, כמענה למחסור בכוח-אדם טכנולוגי.

הרבה תלוי בטיב ובאיכות ההנהגה והמערכת השלטונית. היום נראה שדור המנהיגות העתידי איננו מבשר טובות, ולכן יש לשאוף לכך שהטובים מכל המגזרים - אקדמיה, צבא, תעשייה, כלכלה, יזמות - ילכו לפוליטיקה, ולא יראו בה דבר מאוס ומגונה. אסור להותיר את ההגה בידי עסקנים, ויש לצאת בקריאה: "הטובים להנהגה!".

על סף העשור השמיני להיווסדה ובראייה קדימה לשנת 2048 - שנת ה-100 להקמת ישראל - אפשר להיות אופטימיים, אבל אסור לנוח על זרי התהילה. עלינו לשאול תמיד כיצד ישראל יכולה להבטיח את המשך שגשוגה היחסי גם בעתיד. מעל לכול, נדרשת לנו אסטרטגיה לאומית, שתבטיח את מקומנו בחזית החדשנות הטכנולוגית, המפתח לשגשוג עתידי.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"רית עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?