גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפתח לשגשוג עתידי

עצמאות 69: בראייה קדימה לשנת ה-100 למדינה

דגל ישראל / צילום: טינקסטוק
דגל ישראל / צילום: טינקסטוק

דווקא בימי העצמאות, ישראל מתאפיינת בדיונים ובחיבוטי נפש על משמעות הקיום הלאומי שלה. אולי זו המציאות המורכבת של חיינו כאן, או אופיינו כעם מתפלפל ומתייסר, ואולי הפלא של הקיום היהודי המשגשג לאחר השואה. מעיתוני החג מתרשמים שהישראלים נעים ברכבת-הרים בין ביקורת עצמית נוקבת לשביעות-רצון מופלגת.

השנה, 2017, נכרך יום העצמאות ה-69, עם כמה ציוני ואבני-דרך היסטוריים. 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, שהניח את היסוד לציונות המדינית; 100 שנה להצהרת בלפור, שהעניקה הכרה לחזון הציוני; 70 שנה להחלטת החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר, שהעניקה לגיטימציה למדינה היהודית; 50 שנה למלחמת ששת הימים, שהפכה את ישראל למעצמה אזורית; ו-40 שנה לביקור סאדאת בארץ, סדק ראשון בחומת האיבה שבנו הערבים סביבנו.

ציוני-דרך אלה מעצימים את הדיון בהישגי ישראל ובדרכים שיש ללכת להבטחת עתידה.

הישגים בחומר וברוח

מתכנן אובייקטיבי היה פוטר את החזון הציוני ב-1897, בעת שכינס הרצל את הקונגרס בבאזל, כבלתי ניתן להשגה. הרצל סיפר בזיכרונותיו, שכאשר נתן לידיד את ספרו "מדינת היהודים", פרץ הלה בבכי. לא של התרגשות, של צער. הוא חשב שדעתו של הרצל נטרפה עליו.

מאז רשמה הציונות הישגים מפוארים בחומר וברוח. כנגד כל הסיכויים והקשיים, היא הצליחה לכונן מדינת-לאום משגשגת, ריכוז יהודי גדול, עוגן הצלה לעם היהודי.

ישראל עצמה, תוך קריאת תיגר על אתגרי המזרח-התיכון והעולם, ולמרות החרמות, הסנקציות, הגינויים, המלחמות, הטרור והלחצים, זינקה מתהום השואה והאיום הקיומי ב-1948 להישגים ייחודיים בתחומי התעשייה הביטחונית והאזרחית, הטכנולוגיה, הרפואה, המים, החקלאות, ההשקיה, הלוויינים, הצבא והלוחמה בטרור. היגיון הציונות ניצח.

למרות המלחמות, האינתיפאדות והמבצעים צבאיים, האוכלוסייה גדלה פי 12, והתל"ג גדל כמעט פי 70. אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, במקום השני אחרי קנדה, עם 46% בעלי השכלה אקדמית; מפיקה יותר עבודות מדעיות לנפש מכל מדינה אחרת, ונמנית עם שמונה המדינות שיכולות לשגר לוויינים לחלל.

ישראל היא מובילה עולמית בהשקעה במו"פ, 4.2% מהתוצר, ונמצאת במקום חמישי בעולם במספר הפטנטים לנפש.

שיפור דרמטי של הביצועים הכלכליים

ב-30 השנים האחרונות רשמה ישראל קפיצת דרך במישור הכלכלי-חברתי, ועברה מכלכלה ריכוזית ומבעלות ממשלתית, לביזור ולהפרטה, לליברליזציה במט"ח. יש בארץ שוק הון פעיל, יזמות תוססת, יציבות כלכלית וצמיחה של כ-5% בממוצע.

בשורת מדדים כלכליים-עסקיים מהותיים וחשובים, שיפרה ישראל את ביצועיה בשלושת העשורים שבין 1984 לבין 2014, והנתונים רק השתפרו. ישראל הגדילה את התוצר ב-920%, את התוצר לנפש ב-414%, את רזרבות המט"ח ב-2,866%, והקטינה את החוב הממשלתי (כאחוז מהתוצר) ב-76%.

היצוא עלה בשלושת העשורים ב-860%, כאשר יצוא טכנולוגיות-העילית עלה ב-3,700%! גירעון הממשלה כאחוז מהתוצר ירד מ-17% ב-1984 ל-3% ב-2014. הוצאות הביטחון ירדו ב-75%, גירעון הממשלה ירד ב-82%, נטל המס ב-30%, והסיוע האמריקאי (כאחוז מהתוצר) ב-90%.

ישראל היא היחידה ב-OECD שיחס החוב הממשלתי לתוצר שלה, יורד מאז משבר 2008. היום, האבטלה בה היא מהנמוכות בעולם, התוצר לנפש, כ-36 אלף דולר בשנה, מציב אותה במקום ה-24 מבין 187 מדינות, ורזרבות המט"ח הן מהגבוהות בעולם. אלה הם הישגים מרשימים בהשוואה למדינות מערביות אחרות ולעמיתיה לארגון ה-OECD.

אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי

קפיצת הדרך שהפכה את ישראל לנמר כלכלי, נזקפת, בין היתר, להישגי התעשיות הטכנולוגיות ולהיי-טק, שהניבו למשק אקזיטים נאים והשקעות חוץ. חדשנות היא המשאב הלאומי המרכזי של המדינה. ענף ההיי-טק מהווה 10% מהמועסקים במשק, 15% מהתמ"ג וכמעט 50% מהיצוא התעשייתי.

הודות לצירוף של נסיבות היסטוריות, אופי לאומי, תכנון חלקי וגם מזל, נוצר כאן אקו-סיסטם טכנולוגי וייחודי, שנשען על מספר עוגנים: תעשייה ביטחונית בעלת אוריינטציה טכנולוגית, שמזינה את השוק ברעיונות ובכוח-אדם מובחר, ויוצרת אימפקט אדיר; אקדמיה איכותית, שהשכילה לפתח גם מחקר יישומי וזיקה לתעשייה; תעשייה ענפה וכושר יזמות, שהביאו לכאן תאגידים רב-לאומיים ולהקמת כ-300 מרכזי מו"פ בינלאומיים; הון אנושי משובח ותשתית הון סיכון. בין מרכיבי האקו-סיסטם נוצרה סינרגיה שעבדה לטובת המדינה בזירה הגלובלית.

אך רשימת ההישגים הזו אינה מובטחת גם לעתיד לבוא. נזכיר, שחלק ניכר מההצלחה הישראלית נזקף לזכות הכורח הקיומי - המחסור במשאבים, האמברגו והחרם הכלכלי, הצרכים הביטחוניים הדחופים והצורך לפצות חיסרון כמותי ביתרון איכותי. לכן, בעידן של שפע יחסי ותגליות הגז, עלינו להיזהר שלא לחלות ב"מחלה ההולנדית" וב"תסמונת הנורבגית". כבר עתה יש להבטיח שתמלוגי הגז ינותבו להמשך המאמץ הלאומי בתחומי המו"פ, החדשנות והחינוך הטכנולוגי; וכן להשקעה בתשתיות ולצמצום הפערים החברתיים, שמהווים סיכון ממשי לחוסנה של ישראל.

לא הכול תלוי בנו. גורמים אקסוגניים ו"ברבורים שחורים" עלולים לחבל בכל תוכנית וחזון. ועם זאת, תנאי הזירה מבטיחים. אם ישראל תמשיך לטפח חדשנות טכנולוגית, היא תוכל להימנות עם 15-20 הכלכלות המובילות בעולם.

בעשורים הבאים תלך ותתעצם השפעת הטכנולוגיה על חיינו, והחדשנות תשחק תפקיד מכריע בהתפתחות הכלכלית. העצמת תחומי ידע כמו ביג-דאטה, ענן, IOT, בינה מלאכותית, מציאות רבודה ורובוטיקה, שישולבו בכל תחום, יביאו לשינויים בשורת ענפים ויצעידו את האנושות קדימה בתחומים כמו רכב אוטונומי, ערים חכמות ורפואה דיגיטלית. מה שפותח לישראל מרחב אפשרויות.

טיפוח החדשנות חייב אפוא לעמוד במוקד התכנון האסטרטגי של ישראל. כדי להבטיח זאת, יש לפעול לכל אורך שרשרת הייצור המדעית-טכנולוגית: הכשרת כוח-אדם וטיפוח ההון האנושי, מהגיל הרך ועד האוניברסיטה, חיזוק ההשקעות במו"פ, השקעת כספי הגופים המוסדיים בהיי-טק, ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, בדגש על ערבים וחרדים, ובענפי ההיי-טק, כמענה למחסור בכוח-אדם טכנולוגי.

הרבה תלוי בטיב ובאיכות ההנהגה והמערכת השלטונית. היום נראה שדור המנהיגות העתידי איננו מבשר טובות, ולכן יש לשאוף לכך שהטובים מכל המגזרים - אקדמיה, צבא, תעשייה, כלכלה, יזמות - ילכו לפוליטיקה, ולא יראו בה דבר מאוס ומגונה. אסור להותיר את ההגה בידי עסקנים, ויש לצאת בקריאה: "הטובים להנהגה!".

על סף העשור השמיני להיווסדה ובראייה קדימה לשנת 2048 - שנת ה-100 להקמת ישראל - אפשר להיות אופטימיים, אבל אסור לנוח על זרי התהילה. עלינו לשאול תמיד כיצד ישראל יכולה להבטיח את המשך שגשוגה היחסי גם בעתיד. מעל לכול, נדרשת לנו אסטרטגיה לאומית, שתבטיח את מקומנו בחזית החדשנות הטכנולוגית, המפתח לשגשוג עתידי.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"רית עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארה''ב / צילום: ap, Mark Schiefelbein

רוביו: "מקווים שהשיחות בין לבנון לישראל יביאו להתקדמות וימנעו עימות"

היום התקיים בנאקורה שבגבול בין ישראל ללבנון הסבב השני של שיחות בין המדינות תחת חסות ארה"ב ● בניגוד לדוח הקודם באוגוסט, הדוח הנוכחי של IPC קובע כי לא זוהה רעב באף אזור ברצועה ● מבצע "מאחורי הגב": המעורבות האיראנית – והמידע שסיפק הפעיל בחקירה אחרי שהובא לישראל לפני שנה ● צילם את נמל חיפה ובתי הזיקוק: שב"כ עצר אזרח בחשד לריגול עבור איראן ● עדכונים שוטפים

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות