סניף טיב טעם / צילום: לם וליץ סטודיו
מכירות בתוך הקבוצה זו סוגיה חשבונאית שאמורה להיות פשוטה - אם יש מכירה בתוך הקבוצה (בין חברות שנשלטות, או בין השולטת לנשלטת), אזי היא בשלב הראשון מבוטלת, ואמורה להיות מוכרת רק אם המכירה היא החוצה (לגורמים חיצוניים לקבוצה).
נניח שחברה מסוימת מכרה לחברה בתוך הקבוצה בסכום של 10 מיליון שקל; הדוחות שלה עצמה יבטאו את המכירה הזו (ובהתאמה את הרווח הגלום בה), אבל הדוחות המאוחדים של כל הקבוצה לא אמורים להתחשב בעסקה הזו. הסיבה ברורה: אמנם יש מי שמכר ב-10 מיליון שקל, אבל חברה אחרת בקבוצה קנתה בסכום זהה של 10 מיליון שקל, ולכן במבט מלמעלה על כל הקבוצה לא הייתה כאן בעצם עסקה אמיתית, אלא רק סוג של העברת סחורה ממקום למקום. בדוחות של המוכרת (דוחות סולו/ בנפרד) יירשמו ההכנסות (והרווח), אבל בדוחות של הרוכשת יירשם המלאי (קניית סחורה מהמוכרת).
בפועל, אם מסתכלים על הדוחות של כל אחת מהחברות, נראה כאילו יש כאן רווח מהעסקה הזו, וזה בפני עצמו בעייתי - דמיינו קבוצה גדולה שמעוניינת להציג דוחות טובים לאחת החברות בקבוצה; אז החברה הזו תמכור לחברה אחרת בקבוצה ותגרום לתוצאות טובות. זה קורה, זה אפשרי, אבל החברה המוכרת חייבת בדיווח על עסקאות עם בעלת השליטה, כך שהמידע הזה בחברות ציבוריות הוא חשוף.
רק מכירה החוצה היא מכירה "אמיתית"
על כל פנים, בדוח הקבוצה (דוח של החברה האם) מבטלים את העסקה, ואת היתרות המאזניות בגינה. בפועל, רק מכירה החוצה תיחשב בראייה של דוח מאוחד כמכירה אמיתית. אם בהמשך לדוגמה, הרוכשת תמכור את כל הסחורה שנרכשה בתמורה ל-10 מיליון שקל ב-13 מיליון שקל, אזי היא עצמה תכיר בדוח שלה ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון שקל), והשאלה היא מה יוצג בגין העסקה הראשונה - כלומר העסקה שבה מכרה החברה בקבוצה לראשונה את הסחורה לחברה השנייה בקבוצה.
הגיוני שבראייה מאוחדת של הקבוצה כולה, תוכר העסקה הראשונה כעת. ואכן, ההיגיון עובד כאן - העסקה שבה החברה מכרה את הסחורה לראשונה תוכל עכשיו, במקביל למכירה לחיצוניים, להיות מוכרת בראייה מאוחדת. ואם נניח שהיא מכרה ב-10 מיליון עם רווח של 2 מיליון שקל, אזי הסכומים האלה יוכרו בראייה מאוחדת. אבל איך תיראה העסקה כמכלול?
נתחיל בהכנסות: העסקה המקורית בתוך הקבוצה הייתה בסכום של 10 מיליון שקל, ואחריה הייתה עסקה חיצונית בסכום של 13 מיליון שקל. כלומר המוכרת כאילו "ייקרה" את הסחורה ב-3 מיליון שקל, וכך העסקה הזו בראייה מאוחדת היא בסך של 13 מיליון שקל.
לגבי הרווח: במכירה/העסקה הראשונה היה רווח של 2 מיליון שקל, אבל הרווח הזה בוטל/נדחה, כי הוא נרשם במסגרת מכירה עצמית - בראייה מאוחדת הגוף השולט מכר לעצמו, ולא ניתן להכיר ברווח מעצמך, אחרת החברות יוכלו בצורה לגיטימית למכור לעצמן ולנפח רווחים. אבל, כאשר התממשה העסקה השנייה, אזי ברור שהסחורה כבר עברה לחיצוניים ומדובר בעסקה אמיתית, ולכן החברה המוכרת לחיצוניים יכולה להכיר ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון).
בשלב הזה, החברה השולטת רשאית להפשיר את הרווח שנדחה מהעסקה הפנימית בסך של 2 מיליון שקל, כך שבסופו של דבר יתקבל רווח מצרפי של 5 מיליון שקל - זה הרווח של הגוף המאוחד.
אבל במציאות זה מורכב יותר. מה קורה אם מוכרים חלק מהסחורה? מה קורה כאשר המכירה הראשונה היא בין חברה מוחזקת (ולא נשלטת בצורה מלאה) לבין חברה בשליטה? מה קורה אם העסקה היא בין החברה האם לחברה הבת? והאם החברה האם יכולה להכיר ברווח כשהיא מוכרת לחברה הבת? ויש שאלות נוספות, כאשר הכלל הפשטני הוא שעסקאות בתוך הקבוצה נהוג לבטל, וליתר דיוק לדחות עד שהן יתממשו החוצה.
מה שקורה בקבוצה נשאר בתוך הקבוצה
וזה מביא אותנו לדוחות של טיב טעם. החברה, שרכשה בשנה שעברה את הפעילות של עדן טבע מרקט, לא הצליחה בינתיים לממש את הרכישה לכדי רווחים. טיב טעם אמנם הגדילה את המכירות - גם בתחום הקמעונאי (דרך רכישת טבע עדן מרקט), וגם בפעילות הייצור והייבוא, אך זה לא חלחל עדיין לשורה התחתונה.
טיב טעם היא דוגמה טובה לחברה שמוכרת לעצמה. הפעילות היצרנית לצד פעילות הייבוא שלה מוכרת גם לרשת הקמעונאית וגם לחיצוניים. בשנת 2016 מכרה פעילות הייצור והייבוא בסכום של 435 מיליון שקל, לעומת מכירות של 385 מיליון שקל בשנת 2015. הפעילות הקמעונאית גדלה ל-1,184 מיליון שקל, לעומת 1,054 מיליון שקל בשנת 2015.
בתוך המכירות של פעילות הייצור והייבוא ב-2016 היו מכירות פנימיות של 171 מיליון שקל. המכירות האלה מעין 'נמחקו' בהתאמה של הדוחות המאוחדים, ומה שבא לידי ביטוי אלה המכירות של הרשת הקמעונאית החוצה. כלומר, אם נניח לדוגמה שכל הסחורה נמכרה ב-181 מיליון שקל, אזי הסכום הזה היה חלק ממכירות הרשת הקמעונאית, והוא היה מבטא את העסקה האמיתית עם גורמים חיצוניים.
אנחנו לא יודעים להגיד מהדוחות באיזה מחיר נמכרו המוצרים שנרכשו בעסקה פנימית, וגם לא ניתן לדעת מה נשאר בתוך הקבוצה ומה נמכר לחיצוניים, אבל החברה כן מפרסמת טור חשוב שנקרא "טור התאמה לדוחות המאוחדים", ובו היא מקזזת/מפחיתה את ההכנסות והרווחים הפנימיים שעדיין לא הוכרו.
בטור זה, ראשית החברה מנטרלת את העסקה הפנימית, כי גם כך מה שהרשת הקמעונאית מוכרת מבטא את המכירה האמיתית, ושנית - טיב טעם הוסיפה בטור ההתאמה רווח של כ-10 מיליון שקל. איך זה יכול להיות? הרי אמור להיות רווח שנדחה, ואז בטור ההתאמות בעצם מבטלים רווח, כלומר רושמים הפסד. אבל בפועל כאן זה הפוך - לכאורה הפעילות היצרנית מכרה את הסחורה בתוך הקבוצה בהפסד, ואז כשמנטרלים את העסקה, מוחקים את ההכנסה הפנימית ואת ההפסד הזה.
אבל ייתכן גם שמדובר בסיבות אחרות שגרמו לביטול ההפסד בהתאמה. מה שברור מנתוני התחומים האלה הוא שביחד (באיחוד) ההכנסות אמנם יורדות, אבל הרווח גדל.
■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.
