גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפלונטר החדש של נתניהו

רה"מ יעקוב מקרוב אחר קונגרס פיפ"א שיתקיים בשבוע הבא בבחריין

ג'יבריל רג'וב / צילום: רויטרס
ג'יבריל רג'וב / צילום: רויטרס

המעורבות של ראש הממשלה בספורט הישראלי מסתכמת בדרך כלל בשיחת טלפון למדליסט אולימפי או לקבוצת ספורט שהצליחה לדוג איזה הישג. כרגע אין שיחת טלפון כזאת באופק, אבל בימים הקרובים, בין שלל הצרות הפוליטיות - ענייני התאגיד, המצב הביטחוני ועוד סטירת לחי מהאו"ם - יעודכן ראש הממשלה בסוגיה מורכבת הקשורה בהתאחדות לכדורגל ובעקיפין עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות נרחבות, הרבה מעבר לעולם הספורט.

משרד החוץ וראש הממשלה עוקבים מקרוב זה זמן רב אחרי שרשרת אירועים שתגיע לשיאה בדיון בקונגרס פיפ"א ה-67 שייערך ב-10-11 במאי בבחריין. על הפרק: בקשה של התאחדות הכדורגל הפלסטינית, שבראשה עומד ג'יבריל רג'וב, לבחון את חוקיות פעילותן של 6 קבוצות כדורגל ישראליות הרשומות מחוץ לקו הירוק - בית"ר עירוני אריאל, הפועל בקעת הירדן, בית"ר גבעת זאב, בית"ר מעלה אדומים, הפועל אורנית ואליצור עירוני יהודה.

אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. ההתכתשות הישראלית-פלסטינית בהקשר של הכדורגל עלתה לכותרות לפני כשנתיים.

בקונגרס פיפ"א בציריך ב-2015 העלו הפלסטינים בראשות רג'וב (המשמש גם כיו"ר הוועד האולימפי הפלסטיני) דרישה להשעיית ישראל מכל פעילות בכדורגל ומשכו אותה רק ברגע האחרון. אז עמדו על הפרק כמה עניינים, ובהם טענה כי ישראל מקשה ומונעת תנועת שחקני נבחרת פלסטין במעברים שבין הגדה לעזה; עניינים הקשורים בנכסים; וגם סוגיית הקבוצות המשחקות בשטחי הרשות הפלסטינית (שטחי B, A ו-C). גם אז הגיעו נציגי משרד החוץ לקונגרס, ויו"ר ההתאחדות עופר עיני היה צמוד על הקו עם משרד ראש הממשלה, מתוך הבנה כי להחלטה עלולה להיות השלכה נרחבת על העולמות המדיניים של הגדרת הנוכחות הישראלית ב"שטחים הכבושים".

מאז הקונגרס ההוא בציריך, המצב הסתבך מבחינת ישראל. בעקבות אותו קונגרס ב-2015 הקימה פיפ"א ועדה לפיקוח על הדיאלוג בין הישראלים לפלסטינים בראשות טוקיו סקסוואלה מדרום אפריקה, שלא נחשב גדול ידידיה של ישראל, בלשון המעטה. מה עוד קרה מאז? ביוני 2016 מונתה למזכ"לית פיפ"א פאטמה סאמורה הקמרונית, שחלק מרכזי מהקריירה שלה עשתה באו"ם במתן סיוע חירום במזון למדינות כקוסובו, ליבריה, ניקרגוואה ובהמשך מונתה לראש ועדת התיאום ההומניטרית במזרח צ'אד.

הפלסטינים זכו לאחרונה בשני חיזוקים מורליים משמעותיים: הימנעות ממשל אובמה מהצבעת הווטו במועצת הביטחון של האו"ם בדבר חוקיות ההתנחלויות (החלטה 2334), ורק בשבוע האחרון ההחלטה של אונסק"ו בנושא ירושלים.

מעבר ל"חוסר המזל הפרסונלי", החשש הגדול בהתאחדות הישראלית הוא שמלבד ההיבטים הטכניים שפתירים - נכסים ומעבר של ספורטאים במחסומים - ונמצאים על שולחנה של ועדת התיאום, הפלסטינים התמקדו בנקודת הלחץ המדינית שאין לה כרגע פתרון: סוגיית שש הקבוצות המשחקות מחוץ לקו הירוק.

הטענה שהפלסטינים בראשות רג'וב העלו בפני פיפ"א היא פשוטה: מאחר שהתאחדות הכדורגל הפלסטינית היא זו שקיבלה מפיפ"א את המנדט להפעלת כדורגל בשטחי הרשות, הרי שישראל מפירה את הכללים של פיפ"א שקובעים כי לאף התאחדות אסור לתפעל קבוצות ותחרויות כדורגל בשטחיה של התאחדות אחרת.

במסגרת אחד הסעיפים שיובאו לדיון בקונגרס תעמוד דרישת רג'וב להסדרת שייכות השטחים הללו לפעילות ולהכיר בכך שאלה שטחים השייכים לרשות הפלסטינית וישראל לא יכולה להפעיל בהם קבוצות - ואם תעשה כן, עליה לשאת בדין. כלומר, להיענש על ידי פיפ"א (הרחקה מפעילות, שתוביל לבידוד בינלאומי בעולם הספורט, ובהמשך לבידוד בתחומים נוספים).

מאחר ש"השטחים הם שלנו", טוען רג'וב, ולראיה קיבלנו את המנדט מפיפ"א להפעיל כדורגל בשטחי הרשות - יש שלוש אפשרויות פעולה מבחינת ישראל:

1. ישראל תמשיך להתנהל בשטחי הרשות ואז תושעה מפיפ"א; המשמעות של השעיה היא למעשה הפסקת הכדורגל במדינה, סילוק מכל המפעלים הבינלאומיים ברמת הקבוצות וכמובן הנבחרת;

2. ישראל תודיע על הפסקת הפעילות של הקבוצות המשחקות מחוץ לתחומי הקו הירוק;

3. הקבוצות הישראליות שמחוץ לקו הירוק יהיו חלק מההתאחדות הפלסטינית.

ההצעות הללו ממלכדות את ישראל בכל דרך, ובעיקר אינן מתיישבות עם הקו המדיני שמוביל נתניהו.

ההצעה הראשונה מסוכנת מאוד: אם תושעה ישראל, במשרד החוץ יודעים שזה השלב הראשון לבידודה של ישראל. התקדים של פיפ"א יילמד על ידי כל המפעלים והארגונים, וכל התאחדות ספורט אחרת בעולם (כדורסל, כדוריד, כדורעף ולמעשה כל גוף ספורט באשר הוא) תאמץ בתוך זמן קצר את ההחלטה של פיפ"א ותזרוק את ישראל מכל פעילות.

במשרד החוץ ובמשרד ראש הממשלה חוששים מכדור שלג שייצא מתחומי הספורט, מאחר שיגדיר את השטחים ככאלה שאינם בשליטת ישראל לכל פעילות שהיא, ובעצם כל תחרות ספורט וכל קבוצת ספורט שפועלת בשטחים אלה תהפוך ללא חוקית.

ההצעה השנייה, שלפיה ישראל תפסיק להפעיל קבוצות מחוץ לקו הירוק, היא הדבר האחרון שנתניהו ומשרד החוץ מעוניינים בו. מה נתניהו יגיד, שההתנחלויות הן לא לגיטימיות? הרי הוא שיווק ומשווק את השטחים הללו כנחלת אבות. להחלטה כזאת אין שום סיכוי לשרוד את הלחץ של מפלגות הקואליציה, ומבחינה פוליטית כניעה כזאת תגמור את נתניהו.

ההצעה השלישית היא לא רלוונטית כמובן - אף אחד במשרד החוץ ובממשלה לא ייתן לקבוצות לפעול תחת המנגנון של ההתאחדות הפלסטינית.

עד עכשיו נראה היה שההתאחדות הישראלית, בגיבוי משרד החוץ וראש הממשלה, הרוויחו זמן. שנתיים שלמות הצליחו להרוויח. אבל כמו שאומר מישהו המעורה בפרטים: "אתה נוסע ונוסע ונוסע, וכמה שתדחה את הזמן, בסוף תגיע לאילת, לנקודה האחרונה שממנה אין לאן לנסוע יותר".

גם במקרה של החלטה של פיפ"א נגד ישראל, אומר אותו גורם, ההשעיה אמנם לא תהיה מיידית - ייתנו לנו תקופת זמן של חצי שנה, ואז מה? נצליח לפתור את זה? לא.

על מה בונים במשלחת הישראלית? ביום שני הקרוב, יומיים לפני תחילת הקונגרס בבחריין, תצא משלחת מורחבת של ההתאחדות לכדורגל בראשות היו"ר עופר עיני, בגיבוי אנשי משרד החוץ לפגישה של ועדת התיאום הישראלית-פלסטינית. בהתאחדות מפנטזים על המורכבות של הסוגיה הפוליטית שתביא את נשיא פיפ"א הטרי, ג'יאני אינפנטינו האיטלקי, להגיד שפיפ"א אינה מעוניינת לגעת בתפוח האדמה הלוהט והבלתי אפשרי הזה ומעדיפה לשמר את הסטטוס קוו - אבל נראה שזו פנטזיה מרחיקה לכת.

ההתאחדות צפויה לנסות להציג את הסוגיה כעניין משפטי רחב שלא פתיר כרגע ברמת הכדורגל ולהישען על הטיעון ההיסטורי - בהסכמי אוסלו השטחים הללו הוגדרו כשטחים שיש עליהם מחלוקת ועתידם יוכרע בדיון בין שני הצדדים. ואז, תטען ההתאחדות, מה אתם הפלסטינים קופצים עכשיו בענייני כדורגל, הרי הדיון המדיני בין הצדדים עדיין לא מוצה.

"בעבר, בעיקר הוועד האולימפי הבינלאומי, שפיפ"א היא חלק ממנו, נטה להימנע מקבלת החלטות בנושאים מדיניים, כמו בסוגיית צירוף ישראל לתנועה האולימפית עד 1951 ולא מיד עם הקמת המדינה במאי 1948 או בסוגיית ייצוג מערב גרמניה ומזרח גרמניה", מסביר ההיסטוריון וחוקר תרבות ומדיניות הספורט ד"ר עמיחי אלפרוביץ, "אך בשנים האחרונות, פיפ"א מראה שהיא אינה מהססת לפעול נגד מדינות החברות בה ומשעה אותן בכל פעם שהיא חשה שהפוליטיקה מתערבת בפעילות הכדורגל. באופן הזה הושעו לתקופות זמניות התאחדויות הכדורגל של יוון, כוויית, פרו, עיראק עד אשר ההתערבות הפוליטית נמוגה", הוסיף.

הפלסטינים מצדם מרגישים כי קונגרס פיפ"א צפוי להיות נקודה היסטורית, לא פחות, עם הישג מדיני אדיר שנמצא בנקודת ההכרעה. מריחות הזמן הישראליות מיצו את עצמן. הפלסטינים שמריחים לאן נושבת הרוח, משווקים את הקונגרס הזה כיום חגם והצליחו לגייס את התקשורת העולמית שמקדישה לעניין נפח גדל והולך של סיקור.

ההשעיה האפשרית של ישראל נתמכת באנלוגיה שעושים הפלסטינים למדיניות האפרטהייד של דרום אפריקה. "הוועד האולימפי הבינלאומי השעה את הוועד האולימפי של דרום אפריקה ב-1970 בגלל הפרה של החוקה האולימפית, ולאחר שמינה ועדה לבדיקת הנושא, ובכך קבע שכל עוד מתקיימת מדיניות האפרטהייד אין למדינה ספורט בינלאומי", מסביר ד"ר אלפרוביץ.

"גם במקרה הזה הטענה היא להפרת החוקה של ארגון הספורט, גם כאן קמה ועדה לבחינת הנושא. בכלל, הספורט היה פעמים רבות חיישן לתופעות במישור החברתי והמדיני וניבא אותן לפני שכולם חזו בהן. הוא מוביל דרך כי הוא פועל בשדה האנושי בכל העולם ורגיש מאוד לתמורות לפני ששאר הסקטורים חשים בהן. על זה בונים ראשי הספורט ברשות הפלסטינית, ויש להם על מה".

ההיסטוריה, אם כן, מראה שדווקא על הבמה הכי לא-פוליטית כביכול אפשר להגיע להישגים מדיניים משמעותיים. צחוק הגורל הוא שכל הסיפור הזה נשען על שש קבוצות כדורגל מליגות נמוכות וזניחות.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן