1. בואו נגיד את האמת, אף על פי שזה לא נעים דווקא ביום הזה: ערוץ 1? לא מה שאתם מספרים כבר חודשים ארוכים. ערוץ 1? מתי הפך פתאום לאביר השידור הציבורי החופשי, העצמאי, החוקר, שבלעדיו מתה הדמוקרטיה? רשות מפוארת? בהחלט כן - היה הייתה. פעם. בימים הטובים של מדורת השבט, ה"מחיקון" וה"אנטי מחיקון", כשהממשלה סגרה הכול והשאירה רק ערוץ אחד. רק שאז באה התחרות, באו הכותרות, והרגו את הפאר המזויף.
התומכים, המעריצים הקולניים והמפגינים בשנים בעיקר בחודשים האחרונים? - מתי באמת צפיתם בשידורי ערוץ 1? איפה הייתם כל השנים כשמדדי הצפייה שאפו לאפס?
טענות עובדים? כמה ועדי עובדים ארגנתם לעצמכם בימים המופקרים ההם - 10? 13? יותר? כמה הסתתם את ראשיהם שיהיו יותר ויותר מיליטנטיים, שיתחרו זה בזה בחוצפה ובבוטות הדרישות מכיסי הציבור?
2. אנשי הטלוויזיה הממלכתית - כמה שנים צחקקתם ביניכם לביניכם כשסחטתם את הלימון הרקוב שגידלתם וטיפחתם? כל עני מרוד, ניצול שואה, אם חד-הורית מתקשה ומשפחת שכונת מצוקה ברחבי הארץ, שבשמם אתם כאילו מדברים, נדרשו לשלשל לכיסכם הנפוח את "האגרה" הזכורה לרע. ואם לא - גדודי עורכי הדין והגובים הקשוחים שגייסתם, על חשבוננו, פרצו לבתים ולקחו להם את הטלוויזיה העלובה שיש בביתם או את השולחן הסלוני בן עשרות השנים. כמה שנים לא הייתה שום תמורה תמורת האגרה?
3. כמה שנים, וכמה מאות עובדים מביניכם נהגו שנה אחר שנה לדווח על שעות עבודה מלאות, פלוס שעות ערב, פלוס שעות לילה, פלוס שעות נוספות, כוננות וכוננות - אבל עשו משהו לגמרי אחר? כמה שנים בקושי הגעתם לעבודה אבל תמיד דרשתם ותמיד קיבלתם, בחסות ההסתדרות והאיגודים המקצועיים האחרים, עוד ועוד תוספות שכר? כמה שנים שכב ציוד חדשני ויקר במחסנים - ואתם סירבתם להשתמש בו? כמה בני משפחה, חברים, מלחכי פנכה, מאכערים, פוליטיקאים זערערים ומנהלים עלובים הצטרפו במשך החיים ל"שידור הציבורי", הרוויחו משכורות טובות ולא נודע כי באו אל קרבו? כמה פעמים ליוו ערוצי הטלוויזיה, על חשבונם, ביקור זה ואחר של נשיא או ראש ממשלה כאשר ב-2 וב-10 נשלח כתב אחד עם מצלמה אחת, אבל ערוץ 1 שלח גם מקליט, גם צלם, גם מפיק וגם כתב? למה? כי אלה הסכמי העבודה. ואתם כולכם שמרתם עליהם בכל הכוח והקשרים.
4. כמה עובדים עבדו באמת ובחריצות בערוץ 1 - 20%, 30%? - אבל אפילו הם המשיכו לשתוק כשראו את ערימות הבטלנים שלידם.
5. כמה רפורמות ניסו לעשות ברשות השידור המושחתת, הבזבזנית, הנצלנית והצינית? כמה פעמים בעשורים האחרונים נתפרו תוכניות הבראה, שיקום ותיקון, בהסכמתם השקרית של הוועדים שניתנה בקריצה - וברגע האחרון הפעילו העובדים את הקשרים הפוליטיים, החבריים והמאיימים, ומישהו הודיע שאם יעזו לגעת במצבורי השומן שהתפתח בערוץ המשעמם והמשועמם - ייצא המשק כולו להשבתה? ברור שזה נועד לאיים על הפוליטיקאים העלובים שנתנו לעובדי הערוץ, בפחד ובמורא, שנה אחר שנה, לבזוז את הקופה של אחרים - אבל מי שסבל זה הציבור הרחב. לכן אל תבכו עכשיו. אתם אוכלים את מה שבישלתם.
6. כבר חודשים אתם נשענים על החברים בתקשורת שהתמסרו לכם, כל אחד מטעמו הוא. אבל פיטורי עובדים, חיסול אמצעי תקשורת וסבבים של הפחתות שכר כלליות - כבר היו פה, ולא מעט. ועוד יהיו פה, בכל אמצעי התקשורת. בכולם. זה היה כואב, זה היה משפיל, בדיוק כמוכם עיתונאים ועובדים נותרו ללא פרנסה, עם ילדים, עם משכנתא - אגב, האם כיסיתם את זה בשידור הציבורי מעבר לצילום של 30 שניות בחדשות? ואף מילה על היחס לפיטורים מסיביים במפעלים יצרניים, לואו-טק, בדרום ובצפון הרעבים.
7. ערוצי הרדיו ברשות השידור - הם היוצאים מהכלל בכל הסיפור הרקוב הזה. גם בגלל שחלק גדול מ-8 תחנות הרדיו הן ייעודיות, נישות מיוחדות, ייחודיות וחשובות במיוחד, וגם, ופה מדובר ברשת ב' ששמרה לאורך כל השנים על מעמדה הגבוה, הבכיר והאמין - אולי כי תמיד היה לה מול מי להתחרות: רשת ב' מול גלי צה"ל. למרות ששניהם מומנו בעיקר מכיסי הציבור - התקיימה התחרות. הוגנת, עניינית וטובה לכולם. זה שערוצי הרדיו ברשות השידור נגררו לפרשת התאגיד והסגירה-פתיחה זו כנראה טעות, אבל נקווה שרע לא ייצא ממנה.
8. שני אירועים לגמרי שונים ולגמרי דומים קרו אתמול. בצהריים התקיים דיון בהרכב מורחב בעניין חוק מס דירה שלישית - מילא המטרה, יש בעד המיסוי ויש נגד, אבל הדרך - הליכי החקיקה המעוותים, המחטפים, המניפולציות, חוסר שיקול-הדעת של הח"כים - קלוקלת, מקולקלת, שלא לומר מושחתת. בערב, ההודעה של הכונס על השידור האחרון של "מבט" - במיידית.
בפרשה המתמשכת והנגררת של רשות השידור - ברור שהצעד הכי נכון הוא לסגור את הפגע, לסתום את הבור. אבל הדרך, אוי הדרך. כמה פוליטיקה, כמה עיוותים, כל כך רע שאין רע מזה. בשני המקרים. רע ומסוכן שהכנסת, הגוף המחוקק העליון, מתנהלת באופן כזה מושחת ושרלטני. רע ומסוכן שהממשלה לא מסוגלת להפעיל את כוחה ולשנות מציאות מקולקלת - בהגינות, ביושרה ובלי אינטרסים עלובים.
9. רשות השידור - OUT. תאגיד השידור - IN. יהיה טוב, יהיה יותר רע או מה שהיה הוא שיהיה? אם נסתפק במציאות קצרת המועד שאנו מצויים בה - אז הרבה טוב לא ייצא מזה. מינויי בני המשפחה, החברים, המקורבים הפוליטיים - מתקיימים בתאגיד בדיוק כמו ברשות. הבזבוז, התקציב שממומן מתקציב המדינה, כספי ציבור - כבר ברור שדומה, זהה. המשכורות והתנאים, שהובטחו לנבחרי תאגיד השידור - מביכים. האם תחול עליהם חובת ההוכחה? לא ברור. האם לכושלים ולבטלנים מביניהם תסומן הדרך הישירה החוצה - או שמא נמצא גם אותם כחברים צעקניים בוועד העובדים שקשורים בעבותות לפוליטיקאים ויוצאים ובאים בכנסת?
10. מי שלומד לקח - שיקום. מי שמסוגל להסתכל מלמעלה על פרשת רשות השידור יראה שלקראת זה אנחנו הולכים בכל התאגידים הממשלתיים המנופחים והמוגנים. הם מגינים זה על זה. אולי זה יקח עוד הרבה שנים, אפשר שהדורות הבוגרים הנוכחיים לא יזכו לראות את האור - אבל בשלב כלשהו יבין העם היושב בציון שהוא לא רק נכתש מלמעלה על ידי הטייקונים, וזה כבר ידוע, אלא שהוא נלחץ בכוח ציני מלמטה על ידי איגודים מקצועיים המאוחדים לטובת עצמם, שטובת המשק לא מעניינת אותם, שתחרות ויעילות הן קללות עבורם, שבזים לציבור המממן אותם, מטרטרים אותו, לא נותנים לו שירות - רק מנצלים אותו לרעה. סיפורו של השמן שרוכב על הרזה עוד מסופר ויסופר. בשלב כלשהו כל הרזים כולם יתמרדו ויצאו לרחוב נגד השמנים, הפעם זה לא "הטייקונים" אלא המאורגנים - לרעה.