גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוב הרוסי שולח זרועות לכל מקום

בעיני הרוסים דבר אינו חסין ממניפולציה, ובכלל זה קודש-הקודשים של המערב

ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס

בעימות האחרון בין הנשיא הצרפתי הנבחר עמנואל מקרון למועמדת הימין הקיצוני מארין לה-פן, הטיחה לה-פן במקרון כי בכל מקרה אישה תעמוד בראש צרפת: או לה-פן עצמה - או הקנצלרית אנגלה מרקל (ברמיזה לכך שמקרון יהיה בובה של גרמניה). היו שהגיבו בשנינות כי בבחירות ינצח בכל מקרה גבר: מקרון או נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שפעם נוספת, כנראה, הנחה את זרועות הביון שלו להתערב בתהליך הדמוקרטי במדינה זרה.

בשנים האחרונות הגבירה רוסיה את מעורבותה במה שהיא מגדירה כמרחב ההשפעה שלה, הכולל בעיקר את מדינות ברית-המועצות לשעבר. היא עושה זאת תוך שהיא מפעילה טווח רחב של אמצעים: מהפעלת כוח צבאי גלויה (כמו במקרה של גיאורגיה, אוקראינה וסוריה), דרך מבצעי מודיעין ולוחמה פסיכולוגית, וכלה בלוחמה כלכלית. אמנם הצעדים הנגלים לעין תופסים את עיקר סדר היום, אך דווקא המהלכים החשאיים משמעותיים לא פחות - ואולי אפילו יותר.

מבחינת שאיפותיה הגלובליות, רוסיה היא שנייה אולי רק לארצות-הברית. מיקומה הגיאופוליטי של רוסיה, ההיסטוריה שלה ותפיסת הביטחון הלאומי המרחיבה והאגרסיבית שלה, הופכים אותה לשחקן המאתגר הן את שכנותיה, והן גם שחקנים נוספים מרוחקים יותר. ניתוח האינטרסים הרוסיים מפרספקטיבה של אימפריאליזם מסוג חדש, לוקה בפשטנות. מוסקבה משוכנעת שקשת רחבה של איומים ניצבת לפתחה, והיא חשה מידה רבה של פגיעות. תחושה זו מתרגמת בתורה למהלכים אגרסיביים ביחסי החוץ שלה, מה שרק מקצין את תפיסת האיום הרוסית.

בראיית הקרמלין, האיום שמציב המערב הוא המרכזי ביותר - איום שגם בחירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא הצליח לעמעם. הרוסים חוששים מההשפעה המשולבת של הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) ושל האיחוד-האירופי, על מרחב ההשפעה שלהם. הם חוששים, כי ראשי המערב - באמצעות נאט"ו והאיחוד - חותרים להפוך את מדינות ברית-המועצות לשעבר לגרורות מערביות, ובכך להדק את טבעת-החנק הפוליטית, הצבאית, הכלכלית והתרבותית על רוסיה.

לפיכך, אחת האסטרטגיות הבולטות של הקרמלין היא יצירת מסך-ברזל חדש, שמטרתו לעטוף את מדינות מרחב ההשפעה, במטרה למנוע את התקרבותן לנאט"ו ולאיחוד. היא עושה זאת בשלל אמצעי "עוצמה רכה", לעיתים חשאית ולעתים גלויה, במטרה לשרטט את קוויה האדומים. כאשר רוסיה נתקלת במידה רבה מדי של עצמאות וכאשר הפעלת "העוצמה הרכה" אינה מספיקה, היא מפעילה עוצמה צבאית, כפי שקרה בעימות עם אוקראינה סביב סוגיית חצי-האי קרים בשנת 2014.

במקרים אחרים, כמו במקרה של מעורבותה הצבאית במזרח-התיכון, רוסיה מייצרת לעצמה שכבה נוספת של הגנה על מרחב ההשפעה שלה, החיוני לשם הגנה על המעגל הראשון והעיקרי. זו גם הסיבה שבמקומות אלה היא נסמכת בעיקר על בעלי-ברית מקומיים, כמו הנשיא בשאר אל-אסד במקרה הסורי, ותומכת בהם בדרכים שונות, לרבות כסף, משאבים, מודיעין וגיבוי מדיני. במקרים כאלה, מוסקבה תבכר להימנע מהפעלת כוח צבאי, או שתפעילו במידה מדודה יחסית.

אלא שהמהלכים המעניינים באמת של הרוסים, הם אלה המייצרים עימות עקיף ומתוחכם עם המערב, כפי שהתרחש, כנראה, במקרה של הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית האמריקאית; בקשרים החשאיים עם בכירים במטה הקמפיין של טראמפ; בפריצה (ובהדלפה) של מסמכים ממטה הקמפיין של מקרון; והדיווחים כי מוסקבה עומדת מאחורי הדלפות הענק של ויקיליקס, המביכות את האמריקאים וגורמות למתיחות בינם לבעלי-בריתם.

הרוסים מתייחסים ברצינות רבה למאבק על התודעה (המערבית ובכלל), ומשקיעים בכך מאמצים כבירים. עוצמת יכולתם לשלוט או להשפיע על הסנטימנט הציבורי - גדולה מכל פצצה. במדינות מרחב ההשפעה, הרוסים פועלים בשלל ערוצים "רכים", חשאיים בעיקר, במטרה למנוע את הזליגה מערבה. במקומות שבהם הם מעורבים מבחינה צבאית, הרוסים מגבים מאמצים אלה גם בפעילות תודעתית.

הפרקטיקה של מדינות המנסות להשפיע על תהליכים פוליטיים פנימיים, אינה חדשה. לאמריקאים, לבריטים ולרוסים יש ניסיון עשיר בהפעלת כוחות חשאיים וכן לוחמה פסיכולוגית וכלכלית, במטרה למוטט משטרים עוינים ולרומם משטרים ידידותיים. כבר בשנת 1953 יזמו האמריקאים, בגיבוי בריטי, הפיכה נגד משטרו של שליט איראן דאז, מוחמד מסאדק (מבצע אג'קס). גם לישראל פרקטיקה זו אינה זרה, ודי אם נזכיר את התמיכה הישראלית בנוצרים-המרונים בלבנון - תמיכה ששיאה במבצע שלום הגליל, שאחת ממטרותיו החשאיות הייתה להשיב את השלטון למרונים, ולסלק את אש"פ מהמדינה.

אלא שבצעדיהם האחרונים הרוסים לוקחים פרקטיקה זו צעד אחד קדימה. הם רותמים לצידם את היתרונות הגלומים במרחב הקיברנטי: היכולת לשהות תקופה ממושכת בצורה חשאית, לאסוף מידע ולפתח יכולות שיופעלו ביום פקודה; היכולת להסתיר את זהות התוקף ו/או האוסף, בין היתר באמצעות הפעלת גורמים הפועלים ממניעים שונים (מפטריוטיות ועד בצע כסף); והיכולת לעשות שימוש בצד שלישי כדי להפיץ מידע מביך. מעל לכול ניצבת העובדה שבעיני הרוסים, דבר אינו חסין ממניפולציה, ובכלל זה קודש-הקודשים של המערב - הוא האתוס והתהליך הדמוקרטי.

כל אלה הופכים את הרוסים ליריב רב-עוצמה של המערב. הרוסים מבינים בצורה מעוררת השראה את המחלוקות המשסעות את החברות המערביות, והם ממלאים אחר הכלל הראשון בהונאה ובלוחמה פסיכולוגית: על-מנת לבצע מניפולציה אפקטיבית, יש להישען על המציאות ולא על כזבים שקל להפריך. הרוסים אינם אלה שיצרו את השנאה כלפי הפוליטיקה המסורתית של וושינגטון; ואינם אלה שיצרו את הקיטוב הפנימי המשסע את צרפת. אך הם מזהים בכישרון רב את קווי השבר, ועושים בהם שימוש במיומנות למטרותיהם.

בכך משרטטים הרוסים את קווי המתאר של המלחמה הבאה: לא רק לוחמה קינטית מוגבלת בזמן ובמרחב - אלא מערכה רב-ממדית מתמשכת, הכוללת הפעלת עוצמה רכה, חשאית וגלויה, הנשענת על הממד הקיברנטי; מערכה המופנית גם אל לב-ליבו של האתוס המערבי ולאלה השואפים להיות חלק ממנו.

■ הכותב הוא מרצה למדע המדיה באוניברסיטת תל-אביב. 

עוד כתבות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצויינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים