"זיסר ומאייר הונו את בנה"פ באמצעות הסכם מכר פיקטיבי"

הבנק הגיש תלונה למשטרה נגד פיליפ מאייר, שותפו לשעבר של זיסר, לפיה השניים הציגו לו הסכם מכר פיקטיבי של מניות חברה ■ מאייר ואלמנתו של זיסר: "תלונה חסרת בסיס"

המערכת הבנקאית ספגה בשנים האחרונות ביקורת נוקבת ומוצדקת על האשראי הנדיב מדי, שלא לומר השערורייתי, שהעניקו הבנקים לטייקונים של המשק הישראלי. בין אנשי העסקים שקיבלו הלוואות נדיבות, שלא לומר חסרות בסיס וחסרות אחריות, ניתן למנות את אליעזר פישמן (הבעלים הקודם של "גלובס"), נוחי דנקנר, לב לבייב ומוטי זיסר המנוח. ככול שמדובר בזיסר, הוא זכה ליחס חיובי ואוהד, כמעט מפנק, מהבנקים, ובהם בנק הפועלים, בזכות יכולות היזמות הגדולות שלו וקסמו האישי הרב. אולם, בערוב חייו, לאחר שכשל בעסקיו והחברות שבשליטתו נקלעו לקשיים - כל זה השתנה.

זיסר המנוח ועיזבונו ומשפחתו (לאחר מותו של זיסר ביוני אשתקד) ניהלו ומנהלים עם בנק הפועלים, הנושה הגדול שלו, ועם מנהליו, מלחמת חורמה, שלעתים הגיעה לפסים אישיים ובוטים. הבנק, מצדו, הוריד את הכפפות והשקיע מאמצים ומשאבים גדולים כדי לגבות את חובותיו של הטייקון לשעבר, כפי שלא נהג עם אף טייקון לפניו. ביוני 2015 הגיש הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להכריז על זיסר כפושט רגל. הבקשה הוגשה לאחר שהחברות הפרטיות של זיסר - "אירופה ישראל" ו"מרכזי שליטה", שבאמצעותן שלט איש העסקים המנוח בחברה הציבורית "אלביט הדמיה" - נכנסו להליכי כינוס ופירוק. זאת, לאחר שלא החזירו לבנק הפועלים חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל (שבאמצעותו מימן זיסר את רכישת מניות אלביט הדמיה).

אחד הקרבות המשפטיים במסגרת המלחמה המשפטית המתמשכת בין בנק הפועלים לבין עיזבונו של זיס נוגע לאיש העסקים היהודי-שווייצרי, עו"ד פיליפ מאייר, שותפו לשעבר של זיסר המנוח, בין היתר בעסקי מלונאות באירופה.

מאייר, בעליה של חברת דוקל (Ducal Property Investments) הרשומה בלוקסמבורג, נמצא בתהליכי עלייה לארץ וקבלת אזרחות ישראלית ומחזיק בדירה ברחוב הצדף בהרצליה פיתוח.

ל"גלובס" נודע כי בזמן שבין הבנק לעיזבון נדונה מחלוקת משפטית במסגרת תיק פשיטת הרגל של זיסר, הגיש הבנק בימים האחרונים תלונה חריפה למשטרה נגד מאייר. בתלונת הבנק נטען כי מאייר הונה את הבנק בצוותא עם זיסר המנוח, בכך שהשניים הציגו הסכם מכר פיקטיבי כדי להסיר שיעבוד מנכס. לטענת הבנק, נגרם לו נזק בסכום של כ-8 מיליון אירו, שהוא ההפרש בין שווי הנכס האמיתי לבין השווי שהוצג לכאורה על-ידי מאייר.

מאייר מצדו שולל מכל וכל את הנטען נגדו, וטוען כי מדובר בתלונת-שווא חסרת בסיס שנועדה להפעיל עליו לחץ. אלמנתו של מוטי זיסר, ד"ר ברכה זיסר, טוענת מצדה כי התנהלות הבנק היא התנהלות צינית, כוחנית ונטולת תום-לב. לדבריה, "הבנק ממשיך להכפיש את מוטי ז"ל ולהתעמר במשפחתנו באופן בוטה".

האם תלונת בנק הפועלים נגד מאייר היא אמיתית ומבוססת, כטענת הבנק, או שמא, כטענת מאייר וברכה זיסר, מדובר בתלונה שהוגשה למשטרה רק לצורכי הפעלת לחץ פסול על מאייר. זאת, כדי שהבנק יוכל לקבל לידיו בחזרה כספים שהוא טוען שמגיעים לו? והאם מדובר ברדיפה של בנק הפועלים את זיסר לאחר מותו? לא לנו לשפוט. רשויות החוק יכריעו.

עסקה פיקטיבית

לפי תלונתו של בנק הפועלים, מאייר טוען כי החזיק, באמצעות חברת "דוקל", ב-60% ממניות חברה בלגית בשם "CCB NV", כאשר ב-40% הנותרים החזיק זיסר, באמצעות חברת "מרכזי שליטה". חברת "CCB" החזיקה במניותיה של החברה הבלגית "Real Estate BE" (נקראה בעבר "Beapart NV"), מלבד במניה אחת, בה החזיק זיסר באופן אישי. חברת "BE" היא הבעלים של רשת מלונות בלגית המפעילה מלונות ומתחמי דירות יוקרה בבלגיה וכן בהולנד.

בנק הפועלים טוען בתלונתו למשטרה כי ב-2010, לאחר שהחברות בבעלותו של זיסר הפרו את תנאי ההלוואות שקיבלו מהבנק ולא עמדו במועדי הפרעון, נדרש זיסר לחזק את הבטוחות שבידי הפועלים - ולשם כך שיעבד את כל מניות חברת "BE" לטובת הבנק. לטענת הבנק, העובדה ש-60% ממניות "BE" היו בפועל בבעלות מאייר (באמצעות "דוקל") מעולם לא נחשפה בפני הבנק. "אדרבה, זיסר הציג לבנק מצג-שווא, לאורך תקופה ארוכה, לפיו 'BE' היתה בשליטתו הבלעדית", נטען בתלונה.

לפי תלונת הבנק, בשנת 2011, לאחר שזיסר והחברות שבבעלותו המשיכו להפר את התחייבויותיהם כלפי הבנק, הודיע הבנק לזיסר שהוא מתכוון לפעול למימוש השיעבוד על מניות "BE" שבידו. לדברי הפועלים, "בתגובה, זיסר הודיע לבנק כי הוא מגבש עסקה למכירת כל מניות 'BE' תמורת 20 מיליון אירו (100 מיליון שקל), שיועברו לבנק וישמשו לפירעון חלק מחובות החברות לבנק". לטענת הבנק, זיסר ביקש ממנו לא לפעול למימוש השיעבוד ולהמתין לגיבוש העסקה. הבנק מציין בתלונתו כי העובדה שזיסר הציע לו לקבל את מלוא התמורה ממכירת 100% ממניות 'BE' היוותה, כשלעצמה, מצג, כי זיסר הוא הבעלים הבלעדי של חברת 'BE'.

לדברי הבנק, בסופו של יום הוצג לו כי גובשה עסקת מכירה, במסגרתה התחייב מאייר (באמצעות חברת "דוקל") לרכוש 100% ממניות "BE" מידי חברת "CCB". אולם לטענת בנק הפועלים, "הלכה למעשה, עסקת המכירה שהציגו מאייר וזיסר לבנק הייתה עסקה למראית עין, שנועדה להביא בדרכי מרמה לכך שהבנק ישחרר את השיעבוד שניתן לטובתו על מניות 'BE, וכך יימנע ממנו לממש את הבטוחה שבידו".

הבנק מוסיף וטוען כי "על בסיס המסמכים שהוצגו לו, הסיר הבנק את השיעבוד ממניות 'BE'. הבנק עשה זאת על-מנת לאפשר לעסקת המכירה שהוצגה לו לצאת אל הפועל". בהמשך, מציין הבנק, "זיסר העביר לבנק 100 מיליון שקל, שהיו כביכול התמורה שהתקבלה ממכירת מניות 'BE' במסגרת העסקה".

הברחת מניות

אלא שלפי הנטען בתלונת הבנק, לאחרונה התברר לו, כי הוצגו בפניו מצגי-שווא בכל הנוגע לעסקה האמורה וכי מאייר וזיסר הונו אותו. לפי הנטען, תחילה גילה הבנק כי 60% ממניות "CCB" כלל לא היו שייכות לזיסר, אלא למאייר, באמצעות חברת "דוקל".

בעקבות זאת, נטען בתלונה, "התעוררה התמיהה - כיצד יכול היה זיסר לשעבד את כל מניות 'BE' לטובת הבנק, למרות שהוא מחזיק רק 40% מהן; ויתרה מכך - כיצד העביר זיסר לכאורה 100% מהתמורה של עסקת מכירת מניות 'BE' לבנק, למרות שהיה זכאי רק ל-40% מהתמורה".

תמיהה זו הועלתה על-ידי הבנק בבקשה שהגיש למתן צו להגבלת שימוש בנכסים נגד מאייר ואחרים. זאת, במסגרת הליך פשיטת רגל שמתנהל נגד עיזבונו של זיסר. מאייר נדרש לספק הסבר לכך שוויתר על התמורה שהגיעה לו מעסקת המכירה בשיעור של 60% (פש"ר 28868-06-15).

לפי הנטען בתלונת הבנק, "מאייר הצהיר במסגרת תגובתו בתיק פשיטת הרגל, כי במהלך שנת 2011 פנה אליו זיסר וסיפר לו כי בכוונתו למכור את כל אחזקותיו ב-CCB, לצורך גיוס כספים לצרכיו, והציע למאייר להיות הרוכש. זיסר הציג בפניו כי במסגרת זו יוסר גם השיעבוד שהוטל על מניות 'BE' לטובת הבנק, שכן הגיע להסכמות עם הבנק להסרת השיעבוד תמורת תשלום של 20 מיליון אירו, אשר בכוונתו של זיסר לשלם ממקורות עצמאיים שלו".

לדברי הבנק, זיסר ומאייר סיכמו כי האחרון, באמצעות חברת "דוקל", ישלם 3.45 מיליון אירו תמורת 40% בחברת "CCB", וכי לצורך העסקה ייחתמו שני הסכמים באותו היום: במסגרת ההסכם הראשון מאייר (באמצעות "דוקל") ירכוש מ-CCB את כל מניות "BE"; וההסכם השני קבע כי מאייר (באמצעות "דוקל") ירכוש את אחזקותיו של זיסר (באמצעות חברת "מרכזי שליטה") ב-"CCB" תמורת 3.45 מיליון אירו. לדברי הבנק, מאייר הצהיר בתצהירו כי "מוטי (זיסר) הסביר לי, שההסכם הראשון נחוץ להסרת השיעבוד ממניות 'BE' על-ידי בנק הפועלים". לטענת הבנק, הסכם זה הוא ההסכם שהוצג לבנק, ועל בסיסו שחרר הבנק את השיעבוד שהיה לו על מניות "BE".

בתלונת הבנק למשטרה נטען כי "תצהירו של מאייר חשף מעשה מרמה מכוון וחמור, אותו ביצע יחד עם זיסר, במטרה להוליך שולל את הבנק ולהבריח את מניות 'BE' ממסת הנכסים של זיסר והחברות שלו, על-מנת שהבנק לא יוכל להיפרע מהם (שוויה של 'BE' הוערך בכ-28 מיליון אירו)". ובמלים אחרות: לטענת הבנק, "ההסכם הראשון שנחתם, שיקף עסקה למראית עין בלבד, שמעולם לא יצאה אל הפועל". לטענת הבנק, "בפעולות אלה ביצע מאייר, ביחד עם זיסר, מרמה בנסיבות מחמירות כלפי הבנק, שבאמצעותה קיבלו בחזרה את השליטה בחברת 'BE'".

הבנק אינו מסתפק בכך וטוען כי מאייר ביצע עבירה נוספת, בהיותו שותף להברחת התמורה לפי ההסכם השני, מחברת "מרכזי שליטה" שבבעלות זיסר אל כיסו הפרטי של זיסר. "מאייר הצהיר, כי זיסר ביקש ממנו, בנוסף לסך של 3.45 מיליון אירו, לשלם לו עוד 4 מיליון דולר כתוספת לתמורה מההסכם השני. ואכן, מאייר העביר סך של 4.05 מיליון דולר מחשבון בנק שלו בליכטנשטיין לחשבון של נאמנות בשם Minstral השייכת לזיסר בליכטנשטיין", נטען.

עוד כתב בנק הפועלים בתלונה למשטרה: "בנוסף, מצהיר מאייר, כי העביר גם את הסך של 3.45 מיליון אירו (התמורה המוסכמת בהסכם השני) לחשבון של זיסר בבנק מזרחי. מהמתואר לעיל עולה, כי מאייר סייע לזיסר להבריח נכסים מהחברות שבבעלותו (וכך - מנושיו ונושי החברות) באמצעות מעשי מרמה וטשטוש עקבות הנכסים, בביצוע העברות כספיות בין חשבונות בנק בחו"ל, המצויים בנאמנויות (דבר המקשה על חשיפתם), בין היתר במדינות המשמשות מקלטי מס ובעלות מדיניות מקלה בנושא הלבנת הון".

מאייר: "מדובר בתלונת-שווא שנועדה להפעיל עליי לחץ"; אלמנתו של זיסר: "התנהלות הבנק צינית"

בא-כוחו של פיליפ מאייר, עו"ד רון ברקמן ממשרד ברקמן-וקסלר-בלום, שולל את הטענות נגד מאייר באופן נחרץ. ברקמן מסר בתגובה לטענות שהועלו נגד לקוחו בתלונת בנק הפועלים למשטרה כי: "בבית המשפט המחוזי מתנהלים הליכים משפטיים בין הצדדים. בנק הפועלים יודע ומבין שאין בסיס לטענות שלו נגד מאייר, ולכן הוא מנסה להפעיל על מאייר לחץ באמצעות הגשת התלונה שאין לה בסיס. אין לנו ספק שזו תלונת-שווא. אנחנו נפעל בהתאם".

מטעמה של ד"ר ברכה זיסר, אלמנתו של מוטי זיסר המנוח, נמסר בתגובה: "אנו כואבים ומצרים על ההתנהלות הצינית, הכוחנית ונטולת תום-הלב של בנק הפועלים, שממשיך להכפיש את מוטי ז"ל ולהתעמר במשפחתנו באופן בוטה".

עוד מסרה ברכה זיסר: "בעוד שבועות אחדים נציין שנה למותו של מוטי ז"ל, ומטבע הדברים משפחתי ואני עדיין שרויים בצער עמוק ובאבל על לכתו בטרם עת. עיתוי זה, שבו בחר הבנק לרוץ שוב לתקשורת עם טענות ממוחזרות ומסולפות, שהועלו כבר בפני בית המשפט - מחזק את תחושתנו הקשה כי מדובר ברדיפה המונעת משיקולים זרים ומגישה חסרת אנושיות. חבל שכך".

שותפות זיסר-מאייר.
 שותפות זיסר-מאייר.