קרן הון סיכון חדשה תשקיע רק בחברות מחממת futuRx

הקרן הוקמה על ידי בנק ההשקעות האמריקאי RMGloal וגייסה עד כה 30 מיליון דולר ■ חממת FutuRx היא חממת הביוטק של המדען הראשי, שבה משקיעים אורבימד, ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה ■ הקרן החדשה תנסה לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים

ירון ברסקי (מימין) ואסף קרת / צילום: גיל ארבל
ירון ברסקי (מימין) ואסף קרת / צילום: גיל ארבל

בנק ההשקעות הבינלאומי המבוסס בארה"ב RMGlobal מקים קרן הון סיכון חדשה שגייסה כבר 30 מיליון דולר. כך נודע ל"גלובס". הקרן תשקיע אך ורק בחברות הפועלות בחממת FutuRx ברחובות. הקרן גייסה כסף ממשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים והיא מקווה לגייס עוד עשרות מיליוני דולרים.

חממת FutuRx הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי קרן ההון הסיכון אורבימד ישראל, חברת התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברת התרופות טקדה, לאחר שזכתה במכרז של משרד המדען הראשי (היום רשות החדשנות) להקמה של חממת ביוטק ייעודית. בחממה פועלות היום תשע חברות, כאשר החזון שלה הוא להשקיע בשלבים מוקדמים מאוד במדע פורץ דרך, כולל ייזום של חברות מאפס על בסיס טכנולוגיות מהאקדמיה. מנהלת החממה היא עינת זיסמן והיו"ר הוא ארז חיימוביץ', שותף באורבימד ישראל.

בנק ההשקעות RMGlobal הוא בנק ייעודי לתחום ההשקעות במדעי החיים. הבנק עוסק בליווי עסקאות גיוס, מסחור, מיזוגים ורכישות והן בייעוץ לחברות בתחומים כמו בחירת אינדיקציות נכונות לטכנולוגיה של החברה ותעדוף בין טכנולוגיות. הסניף הישראלי של החברה הוקם לפני כחמש שנים על ידי ירון ברסקי, שהיה שותף ב-RMGlobal בארה"ב ואסף קרת, שגויס על ידי ברסקי ממשרד רו"ח סוארי.

ברסקי וקרת יזמו, יחד עם חיימוביץ', את מודל ההשקעה הייחודי של הקרן. בארץ ובעולם קיימות חממות טכנולוגיות וקרנות בבעלות משותפת, כאשר החממה מזינה את הקרן בפרויקטים טובים. בנוסף קיימות חממות תאגידיות של חברות תרופות או מכשור רפואי. המודל של קרן שהוקמה כדי להשקיע בחממה נפרדת - הוא חדש.

ברסקי: "מבחינת המשקיעים שלנו, הקרן מהווה אמצעי להשקעה במדע פורץ דרך, תוך ניצול מערכת קיימת שכבר עושה עבורנו את בדיקת הנאותות ובוחרת עבורנו את הפורטפוליו הכי משובח. ללא הקרן, המשקיעים שלנו לא היו יכולים להיחשף באופן מוצלח לחברות בשלב מוקדם כל כך: אין להם את המנגנון המאפשר לבחון ולבחור את החברות, וכל אחד מהם לבדו גם אינו מהווה משקיע תחרותי מספיק (מבחינת הון, ניסיון או קשרים) כדי שיועדף בהשקעה בחברות הכי פורצות דרך.

"המשקיעים יודעים שמי שלא מעורב בחברות פורצות דרך כבר בהתחלה, לא תהיה לו דריסת רגל במהפכה המדעית הבאה. בשלב שבו הטובות מבין החברות הללו תיפתחנה להשקעות חיצוניות, הן יהיו כבר יקרות מדי. לכן המשקיעים בקרן שלנו מעוניינים במודל הזה. המשקיעים יודעים שהמדע הבסיסי בתחום מדעי החיים בישראל, הוא ברמה גבוהה ביותר, ושבשילוב עם התמיכה הממשלתית, צומחות כאן חברות צעירות יוצאות דופן.

"כמו כן, חלק מן המשקיעים בקרן הן חברות תרופות גדולות, אך עדיין לא גדולות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון וטקדה, והקרן מהווה עבורן דרך לשבת באותו שולחן עם החברות הללו ולחזק את הקשרים איתן".

"מימון במהירות"

מה מרוויחים מכך השותפים הקיימים בקרן - אורבימד, טקדה וג'ונסון אנד ג'ונסון? אלה גופים שיש להם הון כדי לבצע בעצמן השקעות המשך בחברות.

ברסקי: "כדי שחברות החממה ירוצו קדימה באופן תחרותי, הן זקוקות כבר בתקופת החממה, למימון נוסף מעבר למימון החממה (שעומד על כמה מאות אלפי דולרים בשנה - ג.ו). לפעמים הן זקוקות למימון הזה במהירות, ובמקרה כזה גם אם אורבימד, ג'ונסון וטקדה רוצות להשקיע את הסכומים הללו, תהליכי קבלת ההחלטות שלהם בהשקעה הם לא מספיק מהירים, ויהיה להם קשה לגייס מתוך הבית הון משמעותי נוסף לחברות חממה בעודן בחממה".

- בחממות אחרות, הזכיינים עצמם הקימו קרן נלווית לחממה, לצורך הזה.

קרת: "זכייני FutuRx החליטו להקצות סכום מסוים להשקעה בחממה וסכומים נוספים להשקעה בחברות הללו אחרי שהן בוגרות מן החממה. היכולת שלהם להשקיע דווקא במיזמי ארלי סטייג' בישראל היא לא בלתי מוגבלת.

"כמו כן, זכייני ומנהלי החממה רוצים לאפשר מצב שבו מקבלים לחממה גם חברות שלא כל אחד מן הזכיינים רואה את עצמו משקיע בהן בעתיד, חברות שאולי מתאימות יותר רק לאחד או שניים מן הזכיינים.

"עוד מניע הוא הרצון של הזכיינים בחממה, להביא אל החברות גופים נוספים , אשר מהווים מכפיל כוח מבחינת יצירת קשרים והזדמנויות לטובתן של אותן חברות. המשקיעים שלנו בקרן הם משקיעים שלא הייתה להם עד כה פעילות בישראל".

- מהו מבנה הקרן?

קרת: "מדובר בקרן הון סיכון קלאסית תחומה בזמן. בנק RMGlobal הוא גוף הניהול של הקרן והוא מתוגמל, כמו כל קרן הון סיכון, בדמי ניהול ואחוזים מההצלחה. ירון ואני מנהלים את הקרן יחד עם ברוס רוברטסון, השותף הבכיר ב-RMGlobal, ובכיר נוסף בבנק, טד מון.

"אנחנו משקיעים בחברות מחממת פיוצ'ראקס בלבד, אך לא מחויבים להשקיע בכל החברות. ההשקעה הראשונה תבוצע לרוב כבר בתקופת החממה, ואחר כך נוכל להשתתף כמשקיע מועדף בשלבים מאוחרים יותר. כל אחד מהמשקיעים שלנו בקרן יוכל להשקיע באופן עצמאי בחברות מתוך הקרן שיעניינו אותם במיוחד, בתנאים מועדפים".

- נהוג לומר שהשקעה בשלבים מוקדמים פחות מתאימה לקרן הון סיכון קלאסית עם מגבלת זמן אלא אם יש ברשותה סכומי כסף גדולים מאוד. המשקיעים הראשונים מדוללים אם אין להם יכולת להשתתף בהשקעות המשך והזמן עד האקזיט עשוי להיות ארוך.

קרת: "דברים משתנים בתחום הרפואי בשנים האחרונות. המשלם האמריקאי - חברת ביטוח או בית חולים - פחות מוכן כל לשלם על חידושים קטנים והוא משלם רק על חידושים פורצי דרך. בעקבות זאת גם חברות התרופות הגדולות קונות נכסים שנמצאים בשלבים מוקדמים יותר. כל המשחק זז לשלבים המוקדמים יותר. זו הייתה גם הגישה של חיימוביץ' כשהחל לבנות את החממה. בנוסף לכך, בנינו את המנגנונים שנותנים לקרן ולמשקיעים בה יתרונות בהשקעה בסבבים עתידיים.

ברסקי: "אנחנו מאמינים שהשקעה בחברות של פיוצ'ראקס מצמצמת את הסיכון כי מדובר בחברות שכבר נבחרו על ידי הזכיינים, שהם גורמים שמבינים כל אחד בתחומו. כשמשקיעים שמים אצלנו את הכסף הם עושים זאת כבר מול פורטפוליו קיים של חברות שמהן אנחנו יכולים לבחור, ולא אל מול הלא-נודע. גישה כזו מתאימה לקאדר מסוים של משקיעים, אבל מי שזה מתאים לו, זה מאוד מתאים לו".

"יש התקדמות"

הקמת קרן ייעודית להשקעה בחברות של פיוצ'ראקס בוודאי משמחת את רשות החדשנות (המדען הראשי). קרן ההון סיכון אורבימד החלה לפעול בישראל ב-2012 בעקבות זכיה במכרז של המדען הראשי להקמת קרן בתמיכה ממשלתית להשקעה בתחום מדעי החיים. בעקבות הקרן הראשונה הקימה אורבימד קרן שניה בישראל, הפעם כבר ללא תמיכה, וכן את חממת הביוטק, יחד עם שני שותפים חדשים, ג'ונסון אנד ג'ונסון שהייתה פעילה באותה תקופה באופן ספורדי בארץ (ומאז שוב הגבירה פעילותה) וטקדה שזו הייתה השקעתה הראשונה בארץ. הפעילות הזו מניבה עוד עשרות מיליוני דולרים של השקעות בחברות ביומד בשלב המוקדם ביותר, ללא צורך בתמיכה ממשלתית כלשהי, ממשקיעים שרובם לא פעלו עד כה בישראל.

- מה הרקע של RMGlobal בישראל עד היום?

ברסקי: "הפעילות בארץ התחילה ב-2010, כשהצטרפתי לבנק כשותף מנהל לאחר שעשינו עסקה בה היתה מעורבת חברה ישראלית. אני ביולוג במקור, בוגר MBA מוורטון ועבדתי בתפקידים שונים בנוברטיס וכן בחברת הדיאגנוסטיקה הישראלית רוזטה ג'נומיקס. כשהוחלט להקים את המשרד ביבנה, גייסתי כשותף את אסף, שהוא רו"ח שעבד בעיקר במשרד סוארי".

קרת: "אני מביא את הידע בתחום הפיננסי. למדתי בהדרגה את תחומי הביומד וההשקעה בנכסים מוקדמים. הקשר היחיד שלי לפיתוח הוא שבצבא הייתי ממונה על פיתוח של מערכות מוטסות למטוס אפאצ'י. משם למדתי שכל פרוייקטי הפיתוח תמיד דורשים פי 3 כסף, זמן ומשאבי ניהול ממה שתוכנן".

ברסקי: "בארץ אנחנו בנק בוטיק שיש לו בכל רגע 2-5 לקוחות, עם עדיפות למספר הנמוך יותר. לא כל מה שעשינו גלוי, אך אפשר לתת כדוגמא את העבודה שלנו עם ביוליין, שנעזרו בנו בתחילת הדרך לייעוץ ואחר כך ליווינו אותם בעסקת ההשקעה ושיתוף הפעולה עם נוברטיס.

"דוגמא נוספת היא חברת Kahr Medical, לשם הגענו כבנקאים וגייסנו 15 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים חזקים, שפחות מוכרים בשוק הישראלי. אחר כך עשינו עבורם ייעוץ הן במיקוד של מוצר הדגל בהתוויות מסוימות והן סביב פלטפורמה טכנולוגית שהיה צריך להחליט אילו מוצרים רוצים להפיק ממנה. בשלב הזה הבורד החליט לקחת אותנו כיועצים אסטרטגיים לטווח ארוך, למימון כל העסקאות הבאות של החברה באופן בלעדי. אנחנו אוהבים לעבוד בשיטה הזו, כי זו הבעת אמון וגם כי כיף להכיר חברה לעומק במשך שנים".

במקביל לפעילותם העסקית, ברסקי וקרת פעילים בוועדה של IATI, ארגון תעשיות ההיי-טק, שתפקידה לעודד מעורבות בישראל של תאגידים בינלאומיים מתחום מדעי החיים. "יש התקדמות", אומר ברסקי, "אנחנו רואים עלייה במספר התאגידים שמעורבים בחממות הטכנולוגיות".

החברות בפורטפוליו של FuturX

Ice Therapeutics: תרופה לטיפול בכאבים עצביים ודלקות בדרכי השתן הנובעים מתנאי קור יוצאי דופן

MabTrix: נוגדן לטיפול במחלות מעי דלקתי

HepaRx:תרופה לסרטן שפותחה תוך שימוש במערכות חישוביות ייחודיות לפיתוח תרופות

ביומקס: מיקרוביום לתקיפה של חיידקים

מיטוכוניקס: טיפול בפרקינסון והנטינגטון

Protekt: הגנה מפני התדרדרות בזיכרון

XL Therapeutics: טיפול במחלות הנדירות Wiskott-Aldrich syndrome (WAS) ו-X-linked thrombocytopenia (XLT)המאופיינות בכשל חיסוני

XoNovo: טיפול במחלות ניווניות של המוח