קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הפורום הכלכלי העולמי, הארגון המפורסם בעיקר בזכות הכנסים השנתיים שהוא מארגן בדאבוס שבשווייץ עם בכירי המנהיגים, אנשי העסקים והכלכלה העולמית, פרסם לאחרונה דוח אופטימי, שלא לומר מתלהב למדי, לגבי התעוררות סצנת היזמות והחדשנות ברחבי אירופה. תחת הכותרת "סיליקון ואלי זוז הצידה, יש בעיר מרכז טכנולוגי חדש", מפרטים כותבי הדוח את הסיבות השונות שגורמות להם לצאת בהצהרה - יש שיגידו החצופה - הזו.
נתחיל בהשקעות. בשנת 2016 הושקעו באירופה 13.6 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיה חדשניות, וזאת בהשוואה ל-2.8 מיליארד דולר בשנת 2011. הדוח של הפורום הכלכלי העולמי מתייחס גם לסוג ההשקעות. בניגוד למה שהיה מקובל באירופה בעבר, בשנים האחרונות חלק ניכר מההשקעות הטכנולוגיות מופנות לתחומים של חדשנות אמיתית הנמצאים בחזית ההיי-טק העולמי. כך למשל, השקעות בתחומי הבינה המלאכותית ונגזרותיה משכו כ-10% מסך השקעות הטכנולוגיה באירופה בשנה שעברה, כ-1.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-289 מיליון דולר בלבד, רק ארבע שנים קודם לכן.
מהם מרכזי החדשנות האירופית כיום? לא מה שחשבתם. בעוד שבעבר בלטו בפעילותם החדשנית ה'האבים' של לונדון, ברלין וסטוקהולם, הרי שבימים אלה תוססת תעשייה של חדשנות ויזמות בפריז, מינכן, קופנהגן וציריך ובערים רבות אחרות מתקיימת פעילות ענפה לעידוד צמיחתה של תעשיית הסטארט-אפים. והפעילות הזו נתמכת גם על ידי התעשייה המסורתית. שני שליש מהחברות הגדולות באירופה השקיעו כבר לפחות בחברה טכנולוגית אחת. שליש מהן גם רכשו חברה טכנולוגית מאז תחילת שנת 2015. ובדומה למה שכבר הורגלנו לו כאן, בישראל, פעילות היי-טק של חברות צעירות גם מושכת את הענקיות לזירה. פייסבוק, גוגל ואמזון הודיעו בשנים האחרונות על התרחבות ניכרת של פעילותן באירופה. קוואלקום וסופטבנק ביצעו ביבשת רכישות בסך 88 מיליארד דולר בשנת 2016. ועוד נתון מספרי מעניין, הנוגע לכוח העבודה המקצועי: על פי מחברי הדוח, באירופה יש כיום 4.7 מיליון מפתחים מקצועיים, לעומת 4.1 מיליון שעומדים לרשות תעשיית ההיי-טק החדשנית בארצות-הברית.
מעט מדי חדי-קרן
הפורום הכלכלי העולמי מצביע בדוח שלו גם על החולשות. כמות החברות הגדולות - חדי-הקרן - שצמחו באירופה בשנים האחרונות היא זניחה יחסית למספרים של עמק הסיליקון. מחברי הדוח מייחסים זאת למחסור משמעותי במימון לחברות בשלבים מאוחרים של צמיחתן. הם מצביעים על כך שאילו רק היו קרנות הפנסיה האירופאיות מעלות את רמת ההשקעה שלהן בהון סיכון ב-0.6%, היה הפער בין השקעות מאוחרות בסיליקון ואלי לבין אירופה, העומד על פי 14 לטובת הואלי, נסגר לחלוטין. הדוח מציין את הניסיונות - הכושלים לפי שעה - לייצר שוק דיגיטלי אחיד ברחבי היבשת כפוטנציאל להגברה משמעותית של כלכלת החדשנות. לקראת סיום מתייחס הדוח להתערבות יתר של הרגולטורים במדינות שונות באירופה כגורם שעלול לסכן את צמיחת הכלכלה הדיגיטלית, אבל השורה התחתונה היא אופטימית: יש שינוי תרבותי באוויר, יותר ויותר יזמים פורצים את חסם השמרנות האירופית המסורתית ומוכנים לסכן הרבה מאוד כדי להגשים את חלומותיהם. לאירופה יש סיכוי, כך לפי מחברי הדוח, להיות המקום בו פוטנציאל הכלכלה הדיגיטלית פורצת הגבולות והחסמים באמת יגיע לידי מיצוי, בעוד ארצות-הברית עסוקה בימים אלה בניסיונות להתבדל ולהתכנס בתוך עצמה.
לדוח הזה יש גם היבטים מקומיים ישראלים. שנים רבות ההיי-טק הישראלי רגיל לראות את עצמו כממשיך טבעי של עמק הסיליקון, מה שגם גורם להתמקדות של התעשייה כולה בפעילות המתבקשת מהגדרתה של צפון אמריקה כמרכז העולם. בנוסף, ההתייחסות המסורתית שלנו לגוש האירופי הייתה ספקנית למדי, לפחות באשר ליכולת של האירופים להוות תחרות משמעותית לישראל בכל הקשור ביזמות ובחדשנות ולא פחות חשוב מכך באטרקטיביות למשקיעים בינלאומיים. אבל כל זה משתנה במהירות לנגד עינינו. אירופה כיום היא תחרות אמיתית להיי-טק הישראלי, על תשומת-הלב של משקיעי עמק הסיליקון, על המשאבים המוקצים על ידי ענקיות ההיי-טק העולמיות, על הרכישות שלהן ועל כוח האדם המקצועי, ההופך יותר ויותר גלובלי. ומצד שני, חשוב שההיי-טק הישראלי יידע לשים לב לכך שהגוש האירופי הזה, צומח לאיטו להיות אחת מהכלכלות הדיגיטליות המתקדמות והגדולות הקיימות בעולם המודרני. מכל הסיבות האלה חשוב שנדע להקדיש תשומת-לב ומשאבים גם לשכנים הקרובים אלינו הרבה יותר מחברינו הטובים שמעבר לאוקיינוס. סביר להניח שעבור ההיי-טק הישראלי עמק הסיליקון בהחלט לא זז הצידה, אבל הוא כן מפנה קצת מרחב מחיה ראוי וחשוב ליזמים דוברי צרפת ית, גרמנית, רוסית ואפילו דנית. כמובן, אתם צודקים בהחלט, גם עברית.
■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.