השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
דוח נציב תלונות הציבור על הפרקליטים, השופט בדימוס דוד רוזן, בנושא התנהלות הפרקליטות מול המכון הלאומי לרפואה משפטית, שהוגש היום (א') לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, סובל מדואליות מסוימת: מצד אחד, הוא עושה חסד עם הפרקליטות והתקבל אצלה באנחת רווחה, שכן בניגוד לאמור בדוח המקורי על יחסי הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית, שחיברה הנציבה לשעבר הילה גרסטל, רוזן לא מצא מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות-דעת של רופאי המכון או עצימת עיניים של הפרקליטות לגבי שינויים בחוות-הדעת.
בנוסף, בניגוד לאמור ב"דוח גרסטל", רוזן לא מצא באף אחד מהתיקים שבדק מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות-הדעת ובמסקנותיה, שבעקבותיה חלו שינויים בחוות-הדעת. רוזן דחה גם את קביעותיה של קודמתו גרסטל בדוח הביקורת המקורי בדבר "התייחסות הפרקליטות למכון כאל גוף שנועד לשרת את התביעה".
אולם מצד שני, "דוח רוזן" כולל ממצאים חמורים. לדברי רוזן עצמו, "בעקבות בדיקת התיקים נמצאו ליקויים אחרים, חמורים יותר מכפי מופעם בדוח הביקורת המקורי. כך, הן לעניין אי-מסירת מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, הן לעניין עיכובים בהעברת מידע מהותי לסנגוריה, העולים כדי הפרת הוראות הדין והפרת צו שיפוטי שניתן באחד המקרים".
בפרקליטות המדינה - שמקווה כי יחסיה עם רוזן, שנכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, יהיו טובים בהרבה מאשר אלה שהיו עם גרסטל - מיהרו לברך על ממצאי דוח רוזן ועל עצם עריכת הביקורת, ולהבטיח כי הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו.
סוגיית יחסי הפרקליטות עם המכון לרפואה משפטית החלה להיבדק על-ידי הנציבה הקודמת, הילה גרסטל. במהלך הבדיקה התגלעה מחלוקת קשה בין הפרקליטות לבין גרסטל על רקע הבדיקה והעיסוק בפרקליטים מסוימים. 11 פרקליטים שהתנהלותם נבדקה על-ידי גרסטל עתרו לבג"ץ נגד פרסום הדוח של גרסטל, בטענה כי הם לא קיבלו זכות להשמיע את הצד שלהם לדברים.
בעקבות העתירה התפטרה גרסטל מתפקידה ב-18 באפריל 2016. כעבור כחצי שנה, ב-8 בדצמבר 2016, הורה בג"ץ לנציב החדש, רוזן, לקיים שימועים לפרקליטים המעורבים בתיקים שנבדקו ועמדו בבסיס דוח הביקורת ולערוך תיקונים בדוח ככל שימצא לנכון.
"דוח רוזן" כולל 14 המלצות לפרקליטות ולמכון, שלדעת הנציב יש ביישומן כדי למנוע הישנות הליקויים שנמצאו בביקורת ולהבטיח התנהלות תקינה של הגופים המבוקרים.
בדיקת ממשק העבודה בין הפרקליטות למכון
המכון לרפואה משפטית הוא גוף ממשלתי המספק שירותי רפואה משפטית בארץ, ותפקידו לסייע לרשויות האכיפה (המשטרה והפרקליטות) בשלבי החקירה ובהליכים המשפטיים שלאחר מכן. רופאי המכון הם עדי תביעה בהליכים פליליים, וחוות-דעתם משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים. על בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים להרשעה או לזיכוי. מטרת הביקורת הייתה לבדוק את ממשק העבודה שבין הפרקליטות למכון.
ממצאי הביקורת של רוזן מצאו ליקויים בהתנהלות הפרקליטות מול המכון, הן לעניין אי-מסירת מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, הקשורים להתכתבות ולשיח של הפרקליטות עם רופאי המכון, בניגוד להוראות הדין; והן לעניין עיכובים והערמת קשיים בהעברת מידע מהותי לסנגוריה, העולים כדי הפרת צו שיפוטי באחד המקרים שנבדקו; והן לעניין אי-הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה חומר חקירה (תוצרי העבודה של רופאי המכון ותוצאות בדיקות ונתיחה המהווים חומר-גלם).
לדברי רוזן, משמעות הדבר היא פגם היורד לשורש סמכות כתב האישום, שכן הגשתו נעשתה שלא על בסיס חומר החקירה כולו ובשלמותו. עוד הדגימו ממצאי הביקורת ליקויים בהתנהלות המכון, שעיקרם: שינויים בחוות-דעת רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה, הערמת קשיים על מומחי ההגנה ומומחים מטעם הנאשם לקבל חומרי חקירה ולעיין בהם, חסר במדיניות ובנהלים מספקים, בעיקר בנוגע לממשק העבודה שבין הפרקליטות למכון.
עם זאת בשורה התחתונה, דוח הביקורת מציין לחיוב תיקון ליקויי עבר בתיעוד נתיחות במכון.
ממצאים הנוגעים להתנהלות הפרקליטות
ממצאי הביקורת של רוזן העלו כי בתיקים שנבדקו לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה מידע מהותי, המהווה חלק מחומר חקירה. זאת, בניגוד לקבוע בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. מדובר בזכות יסוד של נאשם, שתכליתה לתת לנאשם הזדמנות מלאה והוגנת להיערך כראוי לניהול הגנתו ולכלכל את צעדיו לאור חומר הראיות המצוי בידי התביעה.
ב"דוח רוזן" הובאו 4 מקרים, שבהם נמצא כי לא הועברו לסנגוריה חומרי חקירה הקשורים בשיח ובהתכתבות של הפרקליטות עם רופאי המכון:
במקרה הראשון, הפרקליטות לא העבירה לסנגור מידע מהותי (חומר חקירה), שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, שבמסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצאות פצעי חתך על ידיו של המתלונן.
לפי הדוח, אחת האפשרויות, המיטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות-הדעת שניתנה בסופו של דבר על-ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן את הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל את תרשומת השיחה ואת פרטי רופאי המכון שעימם שוחח.
הפרקליטות דבקה בעמדה שמדובר במידע פנימי, ודחתה את פניות הסנגור בעניין, בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. "התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב'תרבות ארגונית' בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה".
במקרה השני, לפי הדוח, הפרקליטות לא העבירה לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי ושיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, שבמסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח; הן תיעוד עיקרי של פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון, שבמסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים-רפואיים שלא באו בחוות-דעתו הראשונה.
גם מקרה זה ממחיש ליקוי בהתנהלות הפרקליטות, שלפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם חומר חקירה הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינם תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור.
לדברי רוזן, "עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי בזהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון את חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן".
במקרה שלישי, הפרקליטות לא העבירה לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון.
במקרה הרביעי, הפרקליט לא העביר לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן.
עיכובים בהעברת מידע מהותי לסנגוריה
לפי דוח רוזן, רופאי המכון ועובדיו תיארו והצביעו בפני צוות הביקורת על מכשולים שונים שהוצבו על-ידי המכון במקרים מסוימים בפני הסנגוריה, ובמיוחד בפני המומחים מטעמה. קשיים אלה הוצבו, אם כי במידה פחותה, גם על-ידי הפרקליטים.
כך, כפי שנלמד מהמקרה המובא בדוח, שממנו עלה כי הפרקליטות והמכון הערימו קשיים על מומחה רפואי מטעם ההגנה, בניגוד לצו שיפוטי שהתיר לו לעיין בדגימות רקמה (המהוות חלק מחומר החקירה בתיק) במכון. עיקרם - דרישה מהמומחה הרפואי לחתום על כתב התחייבות שהוכן במיוחד למקרה זה, ואיסור לגעת בדגימות ולצלמן.
לפי הדוח, "במקרה זה מצופה היה מן הפרקליטות להבטיח קיום הצו השיפוטי, באופן שיתאפשר למומחה הרפואי מטעם ההגנה, עיון ובחינה חזותית בדגימות הרקמה, ובתוך כך לסייע לנאשם במימוש הזכות העומדת לו למשפט הוגן. אין חולק כי לזכות העיון בחומר חקירה נלווית, ככלל, גם הזכות לצלמו, ולפיכך נמצא כי האיסור שהוטל על מומחה ההגנה בעניין זה אינו כדין ומהווה הפרה של צו בית המשפט שניתן לבקשת הסנגור".
ממצאי הביקורת העלו כי הפרקליטות אינה מקבלת ואינה מבקשת לקבל, כדבר שבשגרה, את תיק העבודה של המכון. כתוצאה מכך, תיק העבודה אינו חלק אינהרנטי מחומר החקירה המצוי בידי הפרקליטות.
בדרך-כלל, תיק העבודה מתבקש על-ידי הפרקליטות רק כאשר מגיעה בקשה מצד הסנגוריה. העובדה שהכלל הנוהג הוא שלא לבדוק, וכלל לא לבקש מהמכון את תיק העבודה של המומחה, משמעה כי החלטה אם להגיש כתב אישום עלולה להיעשות מבלי שהפרקליט המטפל נחשף לכל חומר החקירה.
לדברי הנציב רוזן, "פגם זה עלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום, שכן הגשת כתב אישום על-פי חוק היא על בסיס חומר החקירה כולו, בשלמותו. בכלל זאת, תיק העבודה של המכון, הכולל את תוצרי העבודה של רופאי המכון, סיכומי הממצאים, תוצאות הבדיקות וחוות-הדעת, בבחינת חומר ראיות בעל חשיבות רבה.
"בנוסף, משמעות הדבר היא כי הפרקליט מנהל משפט בלי שנחשף לכל חומר הראיות, ובלי שעמד על טיב הראיות ועל קשיים אפשריים בהן".
פער מבני בין הסנגוריה לפרקליטות
צוות הביקורת, בראשות רוזן, עמד על הפער המבני הקיים בין הסנגוריה לפרקליטות ועל השלכותיו האפשריות על ההליך הפלילי ועל זכויות הנאשם. "מדובר בחוסר סימטריה מובנה, שעיקרו אי-נגישות הסנגוריה לחומרי המכון ולרופאיו, וחוסר יכולתה לקבל חוות-דעת של מומחה המכון, לעומת הפרקליטות".
לדעת צוות הביקורת, "חוסר הסימטריה, בהתחשב במעמדו המעין-מונופוליסטי של המכון, עלול ליצור ליקויים במימוש זכות העיון בחומר החקירה ולהביא לפגיעה בהגנת הנאשם, והוא מצריך קביעת נהלים מדוקדקים ותהליכי פיקוח ובקרה, כדי שלא תיפגע זכות הנאשם להליך הוגן".
ממצאי הביקורת העלו כי במספר מקרים שנבדקו, התרשומות והמסמכים בתיק הפרקליטות לא היו שלמים ולא שיקפו במלואם את התנהלות הגורמים המעורבים בניהול התיק מול המכון. נמצא כי לא נערכה תרשומת לגבי נושאים מהותיים, וייתכן שגם מטעם זה לא נשלח לסנגוריה עדכון לגביהם.
ממצאי הביקורת העלו עוד כי פגישות מהותיות בין רופאי המכון לפרקליטים לא תועדו בתיק הפרקליטות בזמן אמת. חלק מהפגישות תועדו בדיעבד, וחלקן לא תועדו כלל. עוד נמצא כי נערכו תרשומות חלקיות החסרות פרטים מהותיים.
עוד העלתה הביקורת כי פרקליטים קיבלו מהמכון מידע פנימי וחסוי, לשם ביסוס טיעוני-נגד מול מומחים מטעם הסנגוריה ולצורך קעקוע עדויותיהם. מדובר בחוות-דעת שכתבו מומחים רפואיים בתיקים שונים, בהיותם עובדי המכון, אשר הועברו לפרקליטות לצורך ניסיון קעקוע חוות-דעת מאוחרות, שנתנו אותן מומחים בכובעם כמומחים מטעם ההגנה. העברת חוות-דעת אלה עלולה לפגוע בזכויות צדדים שלישיים ובפרטיותם.
בנוסף, מממצאי הביקורת עולה כי הסנגוריה לא נהנתה ממאגר ידע זה, וכי מדובר בהענקת יתרון משמעותי לצד אחד להליך הפלילי, באופן בלתי שוויוני.
ממצאי הביקורת העלו כי לא קיימת הנחיה מרכזת הקובעת מדיניות כוללת ואחידה, המסדירה באופן מלא ושיטתי את מכלול ההתקשרות ואת נוהלי העבודה בכל הנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון.
למרות הניסיון הרב שהצטבר בפרקליטות בעבודה מול המכון ורופאיו, לא רוכז הניסיון האמור תחת "קורת-גג אחת", בהנחיות ובנהלים, באופן שהממצאים יאפשרו לכל פרקליט ופרקליט להיעזר בהם כדי לדעת כיצד לנהוג במקרים שונים.
עוד העלו ממצאי הביקורת כי הנחיות פרקליט המדינה אינן מתייחסות באופן ישיר וספציפי לממשקי העבודה של הפרקליטות מול המכון. בכלל זאת, אין מדיניות ברורה המתווה את העקרונות ואת קווי הפעולה בממשק עבודה זה.
המלצות לשיפור: חובת תיעוד מלא של כל קשר עם רופאי המכון
דוח הביקורת של נציב הביקורת על הפרקליטות ועל מערך התביעה, השופט בדימוס דוד רוזן, כולל 14 המלצות שונות שאמורות להביא לשיפור משמעותי בעבודת הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית ובממשק ביניהן.
עיקרי ההמלצות: חובת תיעוד מלא בכתב ובזמן אמת, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר שמתקיים בין הפרקליטות לבין רופאי המכון ועובדיו. חובת העברת מלוא תיעוד זה לסנגוריה, לאחר הגשת כתב אישום, משהוגש, מיד בסמוך לאחר ביצוע התיעוד. זאת, ללא בחינה ושקילה אם מדובר בחומר חקירה או שמא בתרשומת פנימית.
עוד ממליץ הדוח כי תיק העבודה של המכון יועבר במלואו לפרקליטות, במצורף לחוות-הדעת של רופא המכון; וכי תיק העבודה יועמד לעיון ולצילום הסנגוריה יחד עם כל חומרי החקירה.
לאפשר נוכחות של מומחה מהסנגוריה
המלצה מרכזית נוספת של הנציב רוזן קובעת כי המכון ייתן חוות-דעת גם לסנגוריה במקרים מסוימים (למשל, כאשר הסנגוריה נדרשת לבדיקת פניות למשפט חוזר).
עוד מומלץ כי המכון יעמיד לעיון הסנגוריה חוות-דעת של רופאי המכון בתיקים קודמים, בשונה מהמצב שנהג עד כה, שלפיו חוות-דעת כאמור הועמדו רק לעיון הפרקליטות.
כמו כן, הדוח ממליץ לאפשר למומחה מטעם הסנגוריה להיות נוכח בכל נתיחה של גופה בחשד לפלילים, מבלי שההגנה תידרש לבקש ולקבל צו של בית המשפט בעניין, כפי מצב הדברים כיום.
הנציב רוזן מוסיף וממליץ כי הסנגורים יהיו רשאים - בהתאם להסדרים שייקבעו - להיוועץ ברופאי המכון בכל סוגיה מקצועית שתעלה בפניהם.
הנציב המליץ גם לשר הבריאות לבצע בדיקה ובחינה של המקרים שנבדקו בביקורת, ונמצא כי חלו שינויים בחוות-הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה.
עוד המלצות מטעם הביקורת: הסדרה סטטוטורית של מעמד המכון, סמכויותיו ותפקידיו - כל זאת, לצד המלצות בדבר גיבוש הנחיות ונוהלי עבודה המסדירים את ממשק העבודה בין הפרקליטות למכון; ומיסוד תהליכי בקרת פנים.
הפרקליטות: "הליקויים שנמצאו לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף תיק שנבחן"
בעקבות ממצאי דוח הביקורת, מהפרקליטות המדינה נמסר כי "הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מהדוח עולה כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת; ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות.
"הנציב הוסיף כי עמדתו בנדון מקובלת גם על מנהל המכון לרפואה משפטית. כן דחה הנציב לגמרי את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בעריכת חוות-דעת של רופאי המכון".
עוד נמסר מהפרקליטות כי בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות, בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, שבה משתתפים גם נציגי הפרקליטות.
"במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות הנציב, והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, זאת בין היתר בנושאי השקיפות והתיעוד של המגעים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון".
לפי תגובת הפרקליטות, "הנציב מצא ליקויים במספר תיקים שנבדקו, שניהולם הסתיים לפני מספר שנים. ממצאים אלה יילמדו וייבחנו. עם זאת, יצוין כי מאז שנוהלו תיקים אלה ועד היום, חלו שינויים רבים בדרך התנהלות הפרקליטות בתחומים שעליהם הצביע הנציב; ומכל מקום, הליקויים לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו".
היועמ"ש: "המטרה - שיפור עבודה הפרקליטות"
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיב לדוח ומסר: "היועמ"ש מברך את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, על השלמת הדוח בעניין התנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
"ביקורת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועדה לחזק את אמון הציבור בעבודת הפרקליטות, תוך שמירה על עצמאות שיקול-הדעת של הפרקליטים, ובמטרה להביא לשיפור בעבודת הפרקליטות - והכול מתוך הבנה כי הפרקליטים ניצבים בחזית המאבק על שלטון החוק המדינה ופועלים כל העת במסירות ומתוך נאמנות לאינטרס הציבורי.
"בהקשר זה ראוי לציין את מסקנת הדוח, לפיה מתוך כלל המקרים שנבדקו, 'לא נמצאה באף אחד מהתיקים מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות-הדעת ובמסקנותיה, אשר בעקבותיה חלו שינויים בחוות-הדעת. פניות הפרקליטות לרופאי המכון נעשו בגדרי ממשק עבודה תקין שמקיימת הפרקליטות עם עדי תביעה, ולא מצאתי כי נפל פסול או פגם בממשק זה'".