שי פרמינגר / צילום: איל יצהר
העלייה באשראי שצורכים משקי-הבית בישראל לא מסתכמת רק בגידול בהלוואות של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, אלא מגיעה גם לעולם הצ'קים. מסיכום נתוני 2016 של חברת סליקת הצ'קים והתשלומים ERN עולה כי בשנת 2016 נרשמה עלייה של 4% בימי האשראי בצ'קים ל-80 יום. זאת ועוד, אם משווים את הנתון לשנת 2014, הרי שמדובר בעלייה של 9.5%, אז עמד הנתון על 73 יום.
עוד עולה מהנתונים כי גם העסקה הממוצעת בצ'קים נמצאת במגמה עלייה - העסקה הממוצעת עמדה אשתקד על 1,734 שקל, קפיצה של 14% לעומת גובה העסקה הממוצעת בשנת 2015. "הגידול שאנו רואים בעסקה ממוצעת בצ'קים ב-2016 מעיד על מחנק אשראי במשק הישראלי בקרב המעמד הבינוני והנמוך", אומר שי פרמינגר, מנכ"ל ERN.
"צרכנים מרכזים את רכישותיהם ומגדילים את סכום העסקה הממוצעת בצ'קים במרבית הענפים. ככל שהעסקה גדולה יותר, כך הם מעוניינים להשתמש בצ'קים, המהווים אשראי נוסף למשקי-הבית מעבר למסגרת שיש להם בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, ולכן אנו רואים גידול בעסקה הממוצעת בצ'קים", הוא מוסיף.
- איך יש מחנק אשראי אם האשראי הצרכני בבנקים נמצא במגמה עלייה וצומח בכ-8% מדי שנה בממוצע?
"עובדתית אלה הם הנתונים - ככל שימי האשראי בצ'קים גדלים, זה מראה שהציבור מבקש לפרוס יותר את התשלומים. השימוש בצ'קים מאפשר זאת מבלי לתפוס ללקוח מקום במסגרת האשראי, ומבלי לשלם על כך ריבית. הצרכן הישראלי הולך ונהיה חכם יותר ומגוון את הדרכים בהם הוא צורך אשראי".
לדברי פרמינגר, סך השימוש בצ'קים נמצא במגמת עלייה מזה עשור. סך השימוש בקרב משקי-בית בצ'קים עמד אשתקד בכ-110 מיליארד שקל, והוא גדל בקצב ממוצע של 3% בשנה, נמוך יותר מקצב הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי שצומח בכ-8% בשנה בממוצע - ועמד אשתקד על מעל ל-280 מיליארד שקל.
"אמנם השימוש בכרטיסי אשראי נמצא בעלייה חדה יותר, אבל גם השימוש בצ'קים נמצא במגמת עלייה על חשבון השימוש במזומן. צריך לזכור שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-16% ממשקי-הבית אין כרטיס אשראי, ולכן השימוש בצ'קים חשוב מאוד בעיקר לשכבות נמוכות ולשכבות הביניים.
"בשכבות אלה יש יותר בעיה של מסגרת אשראי, והן אלה שזקוקות לאשראי יותר מאשר המסגרת שיש להן. יחד עם זאת, בעסקאות גדולות אנחנו רואים שימוש בצ'קים בכל שכבות האוכלוסייה", אומר פרמינגר.
חברת ERN, העוסקת כאמור בסליקת צ'קים, היא בעלת מודל ניהול סיכונים המאפשר לבתי העסק לקבל צ'קים מלקוחותיהם ללא חשש שמא הצ'קים לא יכובדו. נזכיר כי במקביל לגידול החד באשראי הצרכני, חלה עלייה גם בהיקף הבקשות לפשיטות-רגל במגזר הקמעונאי והפרשות הבנקים להפסדי אשראי במגזר זה.
ERN אינה מפרסמת נתונים באשר להיקף הצ'קים החוזרים או המלצתה שלא לכבד צ'קים מסוימים. באשר לשאלה האם חל גידול בהיקף הצ'קים ש-ERN מצאה לנכון שלא לכבד, מוכן פרמינגר לומר: "בנק ישראל דיווח כי יש גידול בשיעור הצ'קים החוזרים מ-3.1% ל-3.5% ב-2016. מדובר בעלייה של יותר מ-10%- זה משקף גידול משמעותי ואת תמונת המצב".
עוד עולה מנתוני ERN כי הענפים בהם נרשמה עלייה משמעותית בגובה העסקה הממוצעת בצ'קים הם ענף מוצרי החשמל וכן ענף הקרמיקה וענף האופנועים והטרקטורונים. ענפים ששמרו על נתונים דומה בכל הקשור לגובה העסקה הממוצעת בצ'קים הם רשתות המזון וענף הביגוד וההנעלה.
באשר למגזרים השונים באוכלוסייה, מהנתונים עולה כי חלה עלייה חדה בשימוש בצ'קים במגזר הערבי. היקף העסקה הממוצעת במגזר זה זינק בתוך שנה בקרוב ל-25% לסכום של 2,249 שקל. "היקף השימוש בכרטיסי אשראי נמוך יותר במגזר הערבי, ולכן מטבע הדברים השימוש באמצעים אחרים גבוה יותר. כמו כן, הבנקים גם הגדילו פעילות במגזר זה ופתחו בו סניפים חדשים בשנים האחרונות, מה שהעלה את הנגישות של אותו ציבור לצ'קים", מסביר פרמינגר את העלייה.