גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"'הארץ' ובלאו כשלו כשנמנעו מליידע את קם על חקירת שב"כ"

הוגשו סיכומי התביעה במשפט שמנהלת ענת קם נגד עיתון "הארץ", לאחר שמסמכים מסווגים שהעבירה לעיתונאי אורי בלאו הובילו להרשעתה בריגול חמור ■ "'הארץ' ובלאו ביצעו בה ניסוי בבני אדם", טוענים עורכי דינה של קם, שתובעת פיצוי של 2.6 מיליון שקל

עורכי דינה של ענת קם הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את סיכומיהם בתביעה שהגישה נגד עיתון "הארץ".

קם שימשה כמקור של עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, והעבירה לו כמות גדולה של מסמכים מסווגים אותם נטלה בעת שירותה הצבאי. היא נחשפה כמקור שהעביר לעיתון את המסמכים על-ידי השב"כ ונידונה ב-2011 למאסר של 4.5 שנים (שבהמשך קוצר בשנה על-ידי בית המשפט העליון). בעקבות כך היא הגישה ב-2013 תביעת נזיקין על סך 2.6 מיליון שקל נגד הוצאת עיתון "הארץ", המו"ל עמוס שוקן, סגן עורך העיתון באותה תקופה אבי זילברברג והכתב אורי בלאו. 

קם טוענת, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, כי "הארץ" לא הגן עליה כמקור והתנהל ברשלנות. בסיכום, שכאמור הוגש על-ידם לאחרונה, הם ממשילים את קם בהקשר זה ל"חולה שלא נתנה לרופא הסכמה מדעת לטיפול רפואי".

"הנתבעים, ובראשם בלאו, הפרו את חובת הזהירות המוחמרת כלפי התובעת וכן הפרו את ההסכמות החוזיות שסוכמו (בין בלאו לקם)", נכתב בסיכומי התביעה. "הפרות אלה היו מרחיקות לכת, באשר הן מנעו מהתובעת את הזכות החוקתית לאוטונומיה על חייה. הסתרת המידע מהתובעת שללה ממנה את האפשרות לשלוט על מעשיה ולעצב את גורלה. סופו של יום, הפרות אלה הכניסו את התובעת אל בין כותלי הכלא. כל זאת, בעיקר משום שהנתבעים כשלו כישלון חמור ונורא, בכך שנמנעו מליידע את התובעת בגין פעולות החקירה והדרישה שנוהלו על-ידי צה"ל ושב"כ, אף שאלה היו ידועים להם במשך שבועות וחודשים".

טענותיה של קם בעניין זה נוגעות לעובדה שבעת שהיא זומנה לחקירתה הראשונית בשב"כ, בשלהי 2009, איש בעיתון לא יידע אותה על כך שמזה זמן כבר מתנהל משא-ומתן בין בלאו ו"הארץ" לבין השב"כ בכל הנוגע להשבת המסמכים המסווגים שהיא העבירה לבלאו. "התובעת הגיעה לחקירתה בשב"כ במצב דברים בו היא איננה מיודעת על תהליכים טקטוניים שכבר התחוללו מסוף שנת 2008 ונמשכו עד ראשית נובמבר 2009", נכתב בהקשר זה.

על-פי המתואר בסיכומים, כבר בשלהי 2008, זמן קצר לאחר פרסום אחת מהכתבות שהתבססו על חומריה של קם, פנו בדובר צה"ל לעיתון "הארץ" בבקשה להחזיר לידי הצבא את המסמכים שעליהם התבססה הכתבה (בעיתון הופיע צילום של המסמכים עצמם). בתחילה סירבו לכך בעיתון, אך בהמשך התנהל משא-ומתן בין יועצים משפטיים מטעם השב"כ לבין עורכי הדין של העיתון, ובסיומו העביר בלאו לידי השב"כ כמה עשרות מסמכים מסווגים ובהמשך גם את מחשבו האישי שהושמד. זמן קצר לאחר מכן יצא בלאו מישראל לתקופה ארוכה, וכל זאת עוד לפני שקם עצמה זומנה לחקירה הראשונית בשב"כ, בדצמבר 2009, אז, על-פי הסיכומים, "חרב עולמה".

קם, שהייתה בת 22 בעת שנקראה לחקירה ועבדה אז ככתבת באתר וואלה, ישבה בעקבות ההליך שנפתח בעקבותיה קרוב לשנתיים במעצר-בית, ובהמשך, לאחר שהורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירות של "ריגול חמור", ריצתה בפועל עונש מאסר של שנתיים וחודשיים.

"הנתבעים ביצעו בתובעת 'ניתוח' קשה, שאיננו אלא ניסוי בבני אדם, אך החליטו לשקלל לבדם את כל התועלות והסיכונים עבור התובעת, ללא קבלת הסכמתה מדעת ותוך עיקור מוחלט של רצונה החופשי", כותבים עורכי הדין בומבך ורונן. "בכך כשלו הנתבעים כישלון קשה, שהותיר את התובעת חשופה לחקירת שב"כ, מבלי שהיא אוחזת במידע הרלוונטי לשם קבלת הכרעות בעניינה האישי ביותר - עניין שבמהרה יהפוך כליל את חייה".

כעת אמורה ההגנה להגיש את סיכומיה בתוך 60 יום, ולאחר מכן תינתן הכרעה בתביעה. 

עוד כתבות

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "הכול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

אילוסטרציה: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

שִי ג'ינפינג, מנהיג סין / צילום: Associated Press, Vincent Yu

סין נגד נתניהו: "אמירות מדאיגות וחסרות שחר"

שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● בזמן שנאם בכנס בת"א: שב"חים נעצרו מטרים מהשר סמוטריץ' ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● נשיא סוריה: המו"מ עם ישראל יכול להוביל לתוצאות בקרוב ● בריטניה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית בסוף השבוע - אחרי עזיבתו של טראמפ ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר