רשות החשמל נתנה באמצע מאי רישיון מותנה לייצור חשמל למכון שפד"ן, בו הותקנו גנרטורים לייצור חשמל מביוגז. הגנרטורים נמצאים כרגע בהרצה, ועם סיומה בחודשים הקרובים הם יוכלו לייצר חשמל בהספק 8.5 מגה-ואט, סדר הגודל הנצרך במתקן טיהור השפכים, המשרת 2.5 מיליון תושבי גוש דן. הגנרטורים צפויים להקטין את הוצאות החשמל של שפד"ן בחצי, מ-20 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל.
למרות האיזון בין כושר הייצור לצורכי המתקן, החשמל לא יופנה לשימוש עצמי בלבד אלא יימכר לרשת החשמל בשעות צריכת השיא בתעריף מוערך של 64 אגורות לקוט"ש. בשעות השפל ימשיך שפד"ן לצרוך חשמל מהרשת, כדי ליהנות מהבדלי התעריפים. נכון להיום רוכש המכון חשמל ב-92 אגורות לקוט"ש בשעות הפסגה וב-35 אגורות בשעות השפל.
התקנת הגנרטורים היא פועל יוצא של פרויקט טכנולוגי אחר שבוצע בשפד"ן, להקמת מעכלים אנאירוביים. המעכלים הוקמו מתוקף החלטת ממשלה שהתקבלה משיקולים סביבתיים, ומטרתה לשפר את הטיפול בבוצה כדי שניתן יהיה להשתמש בה לדישון שדות חקלאיים, במקום להזרימה לעומק 5 ק"מ בלב ים. המעכלים החלו לפעול השנה, ובחודשים האחרונים היא מועמסת כדשן לשימוש בדרום הארץ.
תוצר לוואי נוסף של תהליך הפירוק המתבצע במעכלים - שהם מעין מכלים גדולים שבהם אין חמצן - הוא גז מתאן, הדומה בהרכבו לגז טבעי. לאחר תהליך עיבוד וניכוי נוסף של הגז, הוא מועבר לשימוש בגנרטורים. תהליך דומה מתבצע גם במכון טיהור השפכים של ירושלים, אך בשונה משפד"ן החשמל אינו מיועד גם לרשת הארצית.
היקף פרויקט המעכלים והגנרטורים מגיע לכמיליארד שקל, שגויסו בשני סבבי הנפקת אג"ח שביצע בשנתיים האחרונות איגודן, כל אחד מהם בהיקף 600 מיליון שקל. לפני כחודשיים העלתה s&p את דירוג האשראי של האיגוד ל-AA+, בין השאר בגלל "עמדת הנזילות החזקה של האיגוד והרמה הנמוכה מאד של התחייבויות תלויות".
יו"ר איגודן, ארנון גלעדי, אמר כי התקנת הגנרטורים היא "אבן-דרך משמעותית" לשפד"ן, וכי פרויקט המעכלים האנאירובים הוא "פרויקט לאומי מורכב ממדרגה ראשונה, בו אנו הופכים מטרד כמו בוצת גוש דן לדשן חקלאי המועבר לשדות הפורחים הנגב".